בית יצחק אבן העזר חלק ב קסז

יזלו אגלי טל גם על חית הארץ וייראו מפני האדם

(יא) והנה אם כי הקב"ה קראו רע להיצה"ר אשר אין מאמין במציאת ד' ובריאת שמים וארץ, ושכר ועונש, אשר מזה תשחת הארץ ומלאה חמס. משה רבינו ע"ה קראו ערל כי אף לאחר שנודע למשגב שברא ד' שמים וארץ ברצונו הטוב עכ"ז אם אין מקבלין התורה אשר בידה להעציר בכוחות הנפש הכעסני והתואני הלב ושרעפי' יתפשטו בלי גבול, ובכח המתעורר אשר בו יחי' חיים בלי סדרים וישחית דרכו ואך ע"י התורה ישביח שאון המיית התאות כמאמר חז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תבלין. ועל כן אמר משה רבינו ע"ה ומלתם את ערלת לבבכם. וע"י ערלת הלב נקרא לב רע, לאשר אין לו הרגשה להרגיש צערו של חבירו ואוטם אזנו משמוע צעקת עניים ודלים, והתורה הקדושה תלמד דעת להחזיק ידי עניים ודלים ולתת להם די מחסרם. כי הקב"ה הזן ומפרנס ומשגיח עושה אחד עשיר והשני עני וכולם ברואיו יתברך. וכבר אמר דוד המלך ישב עולם לפני אלקים ודרשו חז"ל שאמר יישב עולמך ויהיו כולם שוים לטובה ופירשו המאמר ישב עולם לפני אלקים, למה אדם צריך להתיגע על הפרנסה ויפריע עצמו מעבודת הקודש הלא טוב שיהיו כולם שוין לטובה ואז ישבו כולם לפני אלקים, ולכן אמר חסד ואמת מן ינצרוהו, שאם יהיו כולם שוים לטובה לא יהי' מדת חסד בעולם לחמול על עניים ודלים ולא יהי' מדת אמת שהוא הכרת הטובה כאמור למעלה שהוא שורש אמונה

(יב) וביום אחד לחדש השביעי האספו כל העם כאיש אחד ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה וגו' ויאמר נחמי' הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדוש הוא לד' אלוקיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו. ויש להבין אחרי שמצות היום בשופר להתפלל ולעמוד על נפשו כי הוא יומא דחושבנא, למה אמר להם לשלוח מנות אחרי אשר אין מצות היום בזה. וגם אמר וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם. ואיזה הבנה נחוצה להדברים שהודיע להם. וכבר דברתי בפירוש הדברים באחת מדרשותי. וכעת נ"ל דהנה בנותני צדקה יש כתות שונות, האחד נותן צדקה למען יכבדוהו. וזה האיש אינו נותן צדקה למען המצוה אך מאהבת המועיל. והשני נותן צדקה בבא אליו עני ודמעתו על לחיו. והוא נותן צדקה לאשר לבבו עליו יכאב. על כן לא ישלח המנה לבית העני אשר לא יראה פניו ולא ישמע צעקתו. אמנם הצדקה אשר צותה תורה לתת, הוא מצד השכל בידעו כי הנהגת העולם אינו במקרה אך שאדונינו יתברך הוא הזן ומפרנס ומשגיח ולא נעשה זה עשיר מפני אשר הי' לו עסקים טובים. וזה עני לאשר קרוהו עסקיו רעים רק הכל הוא בכונה, וד' ישפיל וירום יקח מזה להשפיע לזולתו והכל של הקב"ה ידע העשיר כי אך סוכן הוא לפי שעה לתת לעניים, אשר על כן עד מהרה ישלח מתנתו הביתה וביחוד לעני הגון אשר אין לתלות שעונותיו גרמו השפלתו, אך ד' חפץ חסד ועושה לזה עשיר ולזה עני

והנה בבא יום קדוש לאדונינו יתברך ומצות היום להמליך עליו מלך על כל הארץ ולצייר לפנינו קדושת אדון כל וכי הוא המשגיח וסבת כל הסיבות הי' העם חרדים ובוכים לחרדת קודש ביום בא מועד להתרפק עם דודינו אבינו שבשמים. ואמר להם נחמי' התרשתא לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים אך ושלחו מנות לאין נכון לו, כי בזה תראו האמונה הקדושה והענין הנשגב שהקב"ה הוא הבורא הוא המשגיח הוא אדון כל, מלך על כל הארץ. ובזה תתקדשו ביום הנעלה להמשיך עליכם רצון אדון כל ב"ה וברוך שמו. ועל דרך זה אמרו חז"ל בב"ב י' כל הנותן פרוטה לעני זוכה ורואה פני השכינה כמו שאמר המלך הקדוש אני בצדק אחזה פניך כי בזה יראה האמונה בד' יכלתו ומציאתו והשגחתו. וחז"ל דרשו במס' ביצה לאין נכון למי שלא הניח עירובי תבשילין והכונה על דרך צחות לפי שנחוץ מאוד לתמוך ידי עניים הכשרים אשר לא יתנאלו בפתבג מאכלות אסורות ובעו"ה הפעם רבים פרצו חומות ירושלים ויהודה ואוכלים בכל מקום מבלי להשגיח אם היא כשר או טרפה ורבים שותים יי"נ ר"ל ויש שאין קונים בשר כשר. ואך בשם ישראל יכנו ואין מחזיקים בדת יהודית. והכל כמישור לפניהם למלאות בולמוס תאותם. ואמנם נחמי' התרשתא אמר שלחו מנות לאין נכון לו הכונה שלא נכון לפניו כל הנעשה אך יבחר ויברור אכל לו ולב"ב מבלי יתגאל בפתבג איסור. ולכן אמרו חז"ל שלא הניח עירובי תבשילין הכונה שלא הניח בביתו לערב תבשילין מבשר וחלב ומכשר לטריפה. ולאיש כזה מצוה לתמוך בכל מאמצי כוחו. אשר על כל זה אמר אדונינו משה רבינו ע"ה ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד כי ד' אלהיכם הוא וגו' אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד עושה משפט יתום ואלמנה, ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה ועל כן הדביקו במידותיו וההכרח לתת צדקה ולגמול חסד כאמור

(יג) והנה דוד המלך עליו השלום קראו טמא כי הנה אמרו חז"ל בע"ז ה' נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה ולא הי' דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה. ועיקר התשובה הוא לטבול במי דעת כמו שכתב החסיד הרמב"ם ז"ל בסוף ה' מקואות וז"ל דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזה"כ הן ואינן דברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזה"כ הוא והדבר תלוי בכונת הלב ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל. ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואעפ"י שלא נתחדש בגופו. דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאת נפשות שהן מחשבות האין ודיעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאתיכם ומכל גלוליכ' אטהר אתכם וסיים השם ברחמיו הרבי' מכל חטא און ואשמה יטהרנו אמן. וע"כ קראו דוד טמא לרמוז על הענין הנשגב הזה דכל עוד שהאדם הולך בעצת היצר טמא טמא יקרא וההכרח עליו לסור מדרכו הרעה ולפרוש מעצתו הרעה ולהביא נפשו במי הדעת ע"ד וזרקתי עליכם מים טהורים. וכיון שטבל ועשה תשובה ונחם על רעתו ושב ורפא לו. ועל כן חלה מד' לב טהור ברא לי אלקים שהקב"ה יטהר נפשו לעשות תשובה כאמור

(יד) והנה ישעי' קראו מכשול. כי היצה"ר מסית את האדם בפנים שונים ויכפור בהשגחה ובמציאת ד' ובשכר ועונש. ויטרידו בעניני העולם הזה בתאוה קנאה וכבוד. ואמנם בראותו כי כבר עשה עצתו ויירא שמא יתחרט ויעשה תשובה ע"כ יסיתהו כי כבר אבד ברוב חטאי' ואין לו תקנה. עד שישנא את עצמו וזאת המדרגה האחרונה והדיוטא התחתונה כמו שאמר דוד המלך ע"ה כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא. כי בתחלה החליק אליו בעיניו. ואח"כ למצוא עונו לשנוא. שאח"כ ימצא עונו שישנא את עצמו. ושתאבד כל תקוה מנפשו ואכל ושתה יאמר לו כי מחר נמות. ואבדה כל תוחלת מטוב. וכבר הבאתי בדרוש מה שאמר המלך החכם ודע כי כל אלה יביאך אלקי' במשפט ודרשו חז"ל עד כאן דברי יצה"ר מכאן ואילך דברי יצה"ט ופי' המגיד מדובנא ע"כ דברי יצה"ר מכאן ואילך דברי יצה"ט שלקחם יצה"ר לעזר לו שהיצ"ר מתלבש בלבוש היצ"ט ואומר לו שיתייאש מתשובה כי לא יועיל לו. ועל כן אמרו שלמה קראו שונא. שיצה"ר מסיתו לשנוא עצמו וע"י אשר כבר חטא יתייאש וימאס בעצמו: ולכונה זאת ישעי' קראו מכשול כי מה שהיצה"ר יתלבש במדת יצה"ט ואומר לו שכבר חטא הרבה ואבדה תקותו. והרשות ניתן לו לעשות מה שלבו חפץ כי גם זולת זה נמשל כבהמה. זאת היא המכשול היותר גדול. ועל כן אמר הנביא סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי וכוונו להסיר טענות היצה"ר כאמור למעלה כי כה אמר רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. והוא האיש המדוכא מעונותיו ושפל רוח מצערת יגונו על רוב חטאי' להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצוף וילך שובב בדרך ראיתי וארפאהו וגומר כמו שאמרו חז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם ועל כן אל יתיאש אדם. אך יעשה תשובה ושב ורפא לו

(טו) וזאת כוונת חז"ל בחולין על מקרא ויאבק איש עמו חד אמר כגוי נדמה לו וחד אמר כת"ח נדמה לו. כי הראשון אמר שהיצה"ר בא לפני יעקב להסית לו לחטא ע"ד אין חשבון בשאול וכפר במציאת ד' ובהשגחתו. וחד אמר כת"ח נדמה לו כי לפני יעקב התלבש במדת ת"ח וכוזב בו שכבר חטא ודע כי על כל אלה יביאך ה' במשפט ולא תועיל לך תשובה. (טז) ויחזקאל קראו אבן. כי כמו שהאבן קשה להזיזו ממקומו כי חלקי' מדובקים זה בזה וכן דברי היצה"ר מדובקים זב"ז. וקשה להזיזו ממקומו. ואף אם היצה"ט בא במופתים שכלים והיקשים נכוחים והיצה"ר בא בהבליו כבד לדחותו. וכבר מנה בחובת הלבבות שער ה' עשרים טענות מה שהיצה"ר טוען ומסית האדם וע"כ אמרו לעתיד צדיקים נדמה להם כהר. כי כל חלקי' מדובקי' וקשה להזיזו ממקומו. ולעתיד הקב"ה יבטל היצה"ר ויסיר לב האבן. מקרב איש ולב עמוק

(יז) ויואל קראו צפוני. ע"ד שכ' בחובת הלבבות כי לפרקים בעת יראה היצה"ר שלא יצלח במלאכותיו, יסיתהו לצפון היראה ודרך הטוב ויאמר למה תראה עצמך הולך בדרך תמים ועל כן יהללוך זרים, ויהי' לך בזה גאה וגאון, התלבש עצמך בלבוש וצא החוצה. ויחשבו אנשים שאתה רע ולא טוב ובקרבך יהי' צפון יראת ד' ודרך טוב. וכאשר ישמע לעצתו ילכד בחרמו. ויעשה רע ולא טוב באמצעית הרגילות עיי"ש דבריו כי נעמו. ועל כן בבחינה זאת קראו יואל צפוני. וגם על זה הבטיח הקב"ה ואמר ואת הצפוני ארחיק ממך והדחתיו אל ארץ צי' ושממה כן ד' יעזרני ללחום מלחמת היצר הרביעית הקשה מאוד מג' הראשונות מלחמות האדם בימי חלדו: