בית יצחק אבן העזר חלק ב קלד

דבריו. הנה מה שהקשה המ"ל על הרמב"ם דלא מביא בב"ס דבעי דוקא עיר שיש בה זקנים לדעתי לכאורה לק"מ לפמ"ש תוס' דסנהדרין י"ד לחלק דמה"ט בעגלה ערופה בעי עיר שיש בה ב"ד מדכתיב זקני העיר משמע המיוחדים שבעיר משא"כ כשנכתב בלא ה' כגון בחליצה משמע הדיוטות ובודאי היכא דסגי הדיוטות אין חילוק בין זקנים לאין זקנים כמו בחליצה, דלא קפדינן אזקנים מה"ט הואיל דסגי בהדיוטות ומ"ה פוסק הרמב"ם דבבן סורר ל"ב עיר שיש בה זקנים דכתיב זקני עירו בלא ה' משא"כ בערי מקלט דכתיב ודבר באזני זקני העיר פוסק דעיר שאין בה זקנים אינה קולטת. וכן בע"ע כתיב זקני העיר הרמב"ם סמך אמה שפסק דמודדין מעיר שיש בה ב"ד וכללא הוא דהיכא דבעינן מומחים מסנהדרין זקנים הוה דוקא דסנהדרין מקרי זקנים כדאמרי' בקידושין זקן שקנה חכמה. איברא דבבן סורר בעי בודאי מומחין דאף בהתראה ראשונה דמלקות נהי דל"ב כ"ג רק ב"ד של שלשה מ"מ למלקות ודאי בעי מומחין ועוד דקרא דהוציאו אותו אל זקני עירו רק לאחר שכבר נלקה ראשונה דבתחלה כתיב ויסרו אותו ולא ישמע אליהם וזה מלקות ראשונה ואח"כ כתיב והוציאו אותו אל זקני עירו היינו להורגו וזה בעי ב"ד של כ"ג ולפ"ז אדרבה צ"ע על התוס' סנהדרין שכ' דזקני עירו משמע הדיוטות והרי בב"ס כתיב זקני עירו ובודאי הכונה ב"ד של כ"ג

(ב) גם בעיקר קושיתם שכ' בסנהדרין י"ד וביבמות אהא דאמרינן שם יכול זקני השוק והוכיחו מזה דזקני עיר משמע הדיוטות והרי רש"י פי' שם יכול זקני השוק שאינן מסנהדרין ומשמע דזקני השוק נמי סמוכין הם רק שאינן מסנהדרין ול"ק קושיתם גם מה שאמרו בגמ' למדידת עגלה יכול זקני השוק ג"כ היינו שאינן סנהדרין דלמדידת עגלה בעינן מסנהדרין מירושלים ומשא"כ זקני העיר מהבאת עגלה סגי שתהי' ב"ד סמוכין ולא סנהדרין ומ"ש תוס' בסנהדרין דבריש מצות חליצה שלשה הדיוטות מדכתיב זקני עירו ומזה הוכיחו דלשון זקני עיר מרבה הדיוטות צ"ע על דבריהם דת"ק יליף הדיוטות מיתור הקרא כיון דכתיב לעיל הזקנים למ"ל דכתיב זקני עיר וע"כ הדיוטות נתרבה על דרך אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ולעולם לשון זקני עיר משמע סמוכים גם מה שהקשו ביבמות דלשון הזקנים משמע הדיוטות כמ"ש בסנהדרין יכול זקני השוק כבר כתבתי דרש"י פי' שאינן מסנהדרין לעולם סמוכים ומומחין הוה שוב מצאתי בס' פני מבין שהרגיש קצת במ"ש והניח בצ"ע דברי התוס' דלפירש"י לק"מ. אמנם שוב ראיתי ברמב"ם פ"ט מרוצח ה"ו שכ' אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב"ד של כ"ג והכ"מ כ' דהיא משנה אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב"ד ובגמ' ד' מ"ה ע"ב משום דבעינן זקני העיר. ואיני יודע איך למד מזה דבעי ב"ד של כ"ג וצ"ע. אמנם אם גם תוס' ס"ל כן יפה הקשו דבסנהדרין משמע דזקנים המה אף זקני השוק ואמאי בעי בעגלה דוקא למדוד מעיר שיש בה ב"ד שהיא כ"ג שהם סנהדרין קטנה ותי' דזקני העיר בה' משמע סנהדרין קטנה,: ומזה י"ל דלמד הרמב"ם דבעי סנהדרין של כ"ג. אך עדיין צ"ע דא"כ ליבעי סנהדרי גדולה כדמשמע בד' י"ג דלמד מזקני העדה וה"ה זקני העיר וי"ל ודוק. ובין כך ובין כך סתמו תוס' דבריהם מאוד וגם עדיין צ"ע דבריהם וגם עדיין צ"ע דבריהם ביבמות דהרי בחליצה צריך קרא על הדיוטות. ומה הקשו מדאמרינן בסנהדרין יכול אפי' זקני השוק הרי י"ל זקני השוק היינו סמוכים ולא סנהדרין. ויהי' איך שיהי' דברי הר"מ דבעי דוקא ב"ד של כ"ג חידוש בעיני. ובראשית ההשקפה הי' דברי הפליתי ססי' ס"ג חידוש בעיני שהקשה על הא דאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד מודדין לעיר שיש בה ב"ד. והרי עיר שאין בה ב"ד ע"כ משום שאין בה מאה ועשרים ועיר שיש בה ב"ד ע"כ שיש בה מאה ועשרים א"כ בלא"ה מביאים דהם מרובים ורוב וקרוב הולכין אחה"ר ודבריו תמוהים דב"ד של ג' צריך אף בעיר שאין מאה ועשרים ודוקא סנהדרי קטנה של כ"ג בעי מאה ועשרים כמבואר בר"מ פ"א מסנהדרין ובגמ' א"כ עיר שאין בה ב"ד ע"כ לא משום שאין בה מאה ועשרים רק סתמא שלא הי' לה ב"ד אך לפמ"ש בשם הר"ם דבעי ב"ד של כ"ג יפה הקשה אך תירוצו דחוק

(ג) ואשוב לדברי הגמ' מכות. הנה מה שנחלקו במכות בעיר שאין בה זקנים אי קולטת הנראה הכונה זקנים ב"ד של כ"ג דכתיב זקני העיר כמו בע"ע דמודדין לעיר של ב"ד כ"ג מדכתיב זקני העיר וכן פליגי בעגלה ערופה ועיקר פלוגתייהו אי בעינן קרא כדכתיב כמ"ש הריטב"א במכות. וכן במה דפליגי בבן סורר אי נעשה ב"ס בעיר שאין בה זקנים צריך להבין דכיון דכתיב והוציאו אותו אל זקני עירו והם גומרין דינו למיתה ודאי בעי ב"ד של כ"ג כדאמרינן ד' ע' במשנה חזר וקלקל נדון בעשרים ושלשה. ונראה דעיקר פלוגתייהו אי רשאין לדונו בעיר אחרת דמדכתיב זקני עירו משמע שנדון לפני זקנים שבעירו וס"ל לחד מ"ד דאם אין זקנים בעירו רשאין לדונו בעיר אחרת. ומה דכתיב זקני עירו הוא למצוה לדונו בעירו אבל אם אין זקנים בעירו רשאי אביו להוציאו לעיר אחרת ולדונו. ומה שהקשה המ"ל למה לא העתיק הר"מ הדין בעיר שאין בה זקנים אין נעשה ב"ס. נראה לישב קצת לפמ"ש הריטב"א דעיקר פלוגתא במכות אי בעינן קרא כדכתיב וכיון דכבר פסק הר"מ כשמואל בסנהדרין מ"ה, דנקטעה יד העדים פטור דבעינן קרא כדכתיב ע' פי"ד מסנהדרין ה"ח לא הי' צריך להביא דהלכה כמ"ד זקנים דוקא ומה דאיתא פ"ז מרוצח דעיר שאין בה זקנים אינה קולטת קמ"ל אף דבתורה לא כתיב זקני העיר רק ביהושע מ"מ גם בזה בעינן קרא כדכתיב ומה שכ' הרמב"ם אין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד של כ"ג קמ"ל טובא דאף שעתה בשעת הבאת עגלה יש כ"ג שייך קרא כדכתיב ומ"מ אם בשעת הריגה לא הי' ב"ד של כ"ג אין מודדין ונ"ל דזה טעם הירושל' דקאמר אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב"ד דכתיב ידינו לא שפכה הדם ולמה לא יליף הירושלמי מדכתיב זקני העיר ועיין בשירי קרבן שעמד בזה ולא תירץ. אמנם דברי הירושלמי נכונים דמדקרא דזקני העדה מוכיח דבעי בשעת ערופת העגלה שיצאו זקני העיר. אמנם הירושלמי קאמר טעם דמודדין דוקא לעיר שיש בה ב"ד דמשמע דבשעת הריגה ומציאה יהיה שם ב"ד ומ"ה קאמר שהרי צריך שיאמרו ידינו לא שפכו והיינו לא פטרנוהו בלא לויה ואם לא הי' קודם איך יאמרו זאת והרי אז לא היו אלו הזקנים. וז"ב ת"ל

ומה שהקשו תוס' ביבמות על מ"ד דאף שאין זקנים עורפין ממשנה דעיר שאין בה ב"ד אין מודרין שם י"ל לפמ"ש דבעי דוקא ב"ד של כ"ג י"ל דהאי מ"ד ס"ל דזקני העיר דילפינן ב"ד של כ"ג היא רק למצוה אבל עכ"פ בעינן לעכב ב"ד של ג' דעריפת עגלה בג' או בחמשה ובעי סמוכין וכיון דבעינן שאותן המביאים יאמרו ידינו לא שפכה וע"כ אין מודדין לעיר שאין בה ב"ד היינו ב"ד של ג' דזה לעיכובא משא"כ זקני העיר הוא רק למצוה והנה מה שפירשתי דבבן סורר אף אם רוצה אביו לדונו בפני זקנים שבעיר אחרת אין לדונו דבעינן זקני עירו דוקא קצת צ"ע ממה דאמרינן במכות בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לשם. וכן פוסק הר"מ פ"ה מה' רוצח ה' ז' ואח"כ שולחין זקני העיר שהרג שם שנאמר ושכחו זקני עירו ולקחו אותו משם מי שנחייב מיתה ממיתין אותו א"כ הגע על עצמך אם הרג בעיר שאין בה ב"ד של כ"ג הרי אין ממיתין אותו כיון דכתיב ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם והרי אין זקני עיר אחרת הורגין אותו. אמנם לפמ"ש לעיל דטעמא דבעינן קרא כדכתיב א"כ ברוצח דל"ב קרא כדכתיב ואף דנקטעה יד העדים חייב כדאמרינן בסנהדרין מ"ה שפיר נכון דאף זקני עיר אחרת ממיתין אותו וזה ברור

וראיתי במרכבת המשנה ח"ג פי"ז ה' ד' שכ' דהא דכתיב בבן סורר והוציאו אותו אל זקני עירו היינו בהתראה ראשונה דסגי בב"ד של ג' כמ"ש הר"מ פ"ז מה' ממרים וזה, הפי' במכות עיר שאין בה זקנים. וכיון דאין לך עיר שאין בה ב"ד של ג' ומ"ה השמיטו רבינו וזה ליתא דקרא דויסרו אותו שנאמר בתחלת הקרא קאי למלקות של ג' וקרא דותפסו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו שנאמר אחר מלקות של ג' ע"כ הוא ב"ד של כ"ג דאביו ואמו תופסין אותו למיתה ומקרא דבנינו זה ילפינן דגם הג' ראשונים שחייבו אותו מלקות צריכין להיות שם כדאמרי' בסנהדרין ע' ודוק

(ה) ואחרי שהקדמתי לבאר סוגיא דמכות אשיב לדבריו מה שכתב דצריך שיהי' מקום הראוי לזקנים היינו שיהי' מאה ועשרים זה ליתא דבודאי אי בעי זקני עיר היינו סמוכים אבל יותר מג' שיהי' ב"ד ודאי ל"ב דכיון דכתיב זקני עיר בלא ה' ודאי ל"ב סנהדרין של כ"ג רק דה"א דליבעי סמוכין קמ"ל קרא דסגי בהדיוטות וכיון דל"ב רק ב"ד של ג' כבר כתבתי לעיל דאף במקום שאין בו מאה ועשרים מושיבין ב"ד של ג' כמבואר ברמב"ם פ"א מסנהדרין והנה מה שכ' דאף אי ל"ב זקנים מ"מ בעינן ראוי לזקנים דעת מהרד"ך דל"ב ראוי לבילה רק היכא שמצינו להדיא ועיין טהרות הקודש מ"ש בריש זבחים ע"ב תוס' ד"ה זבחים ואני העירותי ת"ל בש"ס דסוכה י"ג דיליף דרבנן ס"ל שנים שמי' אגוד מדס"ל דשני גבעולין כשר בדיעבד והקשה מוח"ז הגאון ר' עקיבא איגר בדרוש וחידוש ובתוס' ר"ע בפי"א דפרה. והרי בדיעבד גם בלא אגד כשר ואיך מוכח דשמי' אגד וזה תימא רבתי אבל לדעתי לא קשה דנהי דבלא אגד כשר אבל עכ"פ בעי ראוי לאגוד ואס"ד דשנים לא שמי' אגד הי"ל אינו ראוי לאגוד ופסול אפילו בדיעבד. וזה ישוב נכון וראי' לשיטת הטהרות הקודש שכ' שם כעין זה לענין אגד דלולב. וזה דלא כשיטת הרד"ך הנ"ל. (הן אמת דדברי הטהרות הקודש שם שכ' דמה"ט יבש פסול שהקשו תוס' ר"פ לולב הגזול הרי לרבנן ל"ב אגד רק למצוה משום זה אלי ואנוהו ולכתחלה וכ' הוא דלרבנן בעי ראוי להיות ואנוהו וכשהוא יבש אינו ראוי ע"ש וזה צ"ע דא"כ אמאי אמרי' בהנחנקין דלרבנן דל"ב אגד האי לחודה קאי ואינו עובר על בל תוסיף וזה צ"ע דכיון דיש עוד מין אחד אינו ראוי לאגוד דיעבור על בל תוסיף א"כ שוב אגד מעכב וע' תוס' סוכה ל"א אמנם יש לישב זאת לאחר העיון דלעולם ראוי לאגוד והמין שהוסיף יהי' חוץ לאגוד ודוק)

(ה) ואשיב לדבריו הנה אף כי החשש השני שחשש דכיון דאין בכפר מאה ועשרים אינו ראוי לחליצה כתבתי דאין בו חשש כלל מ"מ מחשש הראשון יש לדון דכתיב השערה וגם דכתיב זקני עירו וכ"ת מייתי דברי הספרי שצריך להיות בגבהה של עיר וס"ל לקצת פוסקים דלשון ועלתה דוקא והגמ"ר ס"ל דלאו דוקא רק שצ"ל במקום מפורסם והובא כ"ז בב"ש וכתב דלדברי הגמ"ר דלשון ועלתה לאו דוקא ה"ה לשון הספרי גבהה של עיר לאו דוקא ה"ה בכפר אם הוא מקום מפורסים. הנה צריך להבין דגם במוציא שם רע כתיב והוציאו את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה וממלת השערה לא דרשו מידי ואמאי בחליצה דרשי' לשון השערה. והנה במה דכתיב במוציא שם רע אל זקני העיר צ"ע במה פליגי ר"מ ורבנן אי מוציא בג' או בכ"ג והרי כתיב זקני העיר וכתבתי לעיל דזקני העיר משמע סנהדרי קטנה כמו שכתבתי לעיל בישוב דברי התוס' סנהדרין י"ד וגם כתבתי לישב דברי הרמב"ם שכ' אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב"ד כ"ג ומנ"ל דבעי ב"ד של כ"ג וע"כ יליף מזקני העיר א"כ אמאי צריך טעם לחכמים דס"ל בכ"ג ותיפוק לי' מקרא דזקני העיר ונ"ל דזה באמת טעם הרמב"ם דפוסק כחכמים דתחילת דינו של מוציא שם רע בכ"ג ושמא מה דאמרינן בגמ' דף ח' הטעם דחיישינן ללעז לרבנן הוא טעמי' דקרא