בית יצחק אבן העזר חלק ב קב

כתובות דלא מיירי באונס ודוק

(ו) וכת"ה נסתפק בהיות שבעירו אין כותבין גיטין איך יעשה בשכיב מרע אם יעשה הבעל ב' שלוחים שליח לכתוב גט ולעדים שיחתמו ושליח לקבל הגט מיד הסופר וליתן להאשה והכל יהי' בעיר אחרת או יצוה להסופר שיכתוב ולעדי' שיחתמו והם יסעו לעיר אחרת ושם יכתבו הגט ובאותו יום יבאו בחזרה עם הגט והבעל יתן הגט ליד האשה. כבר כתבתי בתשובה דבאופן ראשון עיקולי ופשורי עיין תשובות מוח"ז הגאון רע"א סי' קמ"א בשולי המכתב ועיין בנתיבות סי' רמ"ג סק"ו שמישב קושייתו ומ"מ עוד לא קרה דעתי לפמ"ש בפתחי תשובה ס"ק ס"א דפוס ווילנא דבעי שני שלוחים. ולפ"ז אין תי' הנתיבות עולה יפה וקצרתי כעת. על כן בחרתי אופן הראשון שיצוה הבעל לסופר שיכתוב ולעדים לחתום ובאותו יום יסע הסופר והעדים לעיר הסמוכה ששם מסדרין גיטין ויכתוב הזמן מיום ההוא ולא יכתוב מקום עמידת הבעל ולא מקום עמידת האשה רק בתחלת הגט יכתוב המקום שכותבין וחותמים שם והסופר והעדים יחתמו שם ותיכף באותו יום יסעו הסופר והעדים למקום הבעל והאשה והרב יסדר הגט כמו כל גיטין ובעת שמצוה הבעל לכתבו וכן אח"כ בעת הנתינה יאמר להבעל שאף אם לא תרצה האשה להנשא לו כשיעמוד מחלי' הגט גט בלי שום שיור כנ"ל ונחוץ ליתן הגט ביום הכתיבה שלא יהי' מוקדם ואם אי אפשר שיהי' ביום א' יצוה לסופר ולעדים שיכתבו ולמחר בבקר יכתבו ויחתמו ויכתוב הזמן מיום הכתיבה ויסדרו ביום ההוא ובמשך הזמן שיכתוב ישובו שומר אצל החולה להעיד שהחולה בדיע' שלימ' מתחלה ועד סוף ואם ביום השני יכתבו הגט צריך השומר להשגיח מעת הצווי עד הנתינה על כן היותר טוב שיהי' הכל ביום אחד

ז) והנה כת"ה מפלפל בדין סומא אם מיבם לר"י דפטור ממצות עיין בבשמים ראש סי' ע"ג ובספרי חא"ח סי' ה' והנה שם כתבתי דאף לר"י במצות שב"נ חייב גם סומא חייב כעת ראיתי שיש לעיין דהרי ב"נ מוזהר על הדינים ועיין רמב"ן פ' וישלח שכ' שחייב בדיני שומרין ואולם בסומא ס"ל לר"י דפטור מכל דיני' שבתור' ע"כ צ"ע ושמא דמדייק ר"י ואמר מכל דינים שבתורה הכונה דינים שישנו אחר מ"ת דוקא ויש לפלפל בזה ואקצר

והנני ידידו

סי' צ'

ב"ה פרעמישלא וזאת הברכה לפ"ק

להרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ' מתתיה אויערבאך נ"י האבד"ק ביסק יע"א

בדבר האברך שנתן גט לאשתו ובשעה שנתן אמר הרי את מותרת לכל אדם על מנת שתנשא לחרש שאינו מדבר וזרק הגט לידה ולא נח בידה אף רגע אחת כי הי' ידה קטפרס ונפל תיכף לארץ

תשובה הנה הדין פשוט דהאשה צריכה גט אחר והמגרש אסור ג"כ לישא אשה אחרת מטעם שכ' כ"ת דכיון דהאשה אומרת שאינה רצונה לישא חרש לא תקיים התנאי ולא הוה הגט גט ואיך ישא ב' נשים ורובץ עלי' הח"ר וגם מטעם דהאשה לא קבלה הגט לידה וצריך לגרשה שנית לדידן דאין מגרשין ע"י רשות כמבואר ברמ"א סי' קל"ט סעיף ט"ו ע"כ גם הבעל אסור לישא אשה אחרת. והנה לא ביאר כת"ה אם מועיל לגרשה שנית בלי קדושין דהרי לדעת הרא"ש וטוש"ע סי' קמ"ג סט"ז בע"מ שלא תנשא לפלוני אין תקנה רק שיקדשנה מחדש ולכאורה ה"ה בע"מ שתינשא לחרש ל"מ עד שיקדשנה מחדש. אמנם בבית מאיר סי' קמ"ג בביאור על הב"ש ס"ק ל' כ' לחלק בין תנאי בשוא"ת דאז צריך לקדשה מחדש משא"כ בע"מ שתנשא לפלוני כיון דתיכף כשהאשה אומרת שאינו רוצית להנשא בטל הגט ויכול לגרשה מחדש גם להרא"ש עיי"ש ודברי בית מאיר נכונים אמנם גוף הקושי' מה שסותר דברי הש"ע דבע"מ שלא תנשאי הדין דאין תקנה עד שיקדשנה ויגרשנה ובע"מ שתנשאי לפלוני הדין דאם נתקדשה לאחר תצא ולא תחזור לו עד שיתן הבעל. גט בלא תנאי כמבואר ברמ"א סי' קמ"ג סעיף ט"ו הרי דמהני גט אחר בלא קדושין כבר הקשה במהרי"ט ח"א סי' מ"ט וסי' נ' ועיי"ש מה שתירץ ר' משה קושטאלץ ומה שדחה מהרי"ט החילוק שבין שב ואל תעשה לקום ועשה ועיין ג"כ בדברי אמת שמפלפל בזה. ובאבני מילואים האריך בישוב דברי הרא"ש ולפי דברי' ג"כ החילוק בין שוא"ת לקום ועשה נכון ומבואר. ועכ"פ בנ"ד דתנאי בקום ועשה ודאי יכול לגרש וע' במחנה אפרים ה' גירושין הורה להקל גם בתנאי בשוא"ת לבטל התנאי ולגרשה מחדש ומועיל מטעם ס"ס עיי"ש. ואין להאריך בפרט זה בנ"ד. ועכ"פ הדבר פשוט והבעל שניהם אסורים להנשא בלי גט אחר כשר בלי שום תנאי. והנה השגתי מכתב מהמגרש שרוצה לדון בד"ת בק' לבוב ועל כן התנצל אשר עשה שלא כדת להטיל תנאי בגט ואין בזה התנצלות כי לא כן יעשה בישראל אמנם אם יכולים למלאות רצונו לדון אצל ב"ד הסמוך לעירו או בק' לבוב מה טוב כי ההכרח לקבל גט אחר כשר ובדיני ממונות יקוב הדין ביניהם

והנני ידידו

סי' צ"א

ב"ה פרעמישלא זאת הברכה לפ"ק

לכבוד ידידי ה"ה הרב הגדול החריף ובקי החכם השלם המפורסם מ' נחום בורשטין נ"י כעת אבד"ק נאדאוורנא

יקרת מכתבו וגם מכתב ידידי ש"ב הרב הגאון המפורסם מ' יצחק אהרן אייטינגא האבד"ק הגיעני ומרוב הטירדה אשר יכתרוני התמהמהתי מלהשיב עד היום ולאשר הענין צ"ע בדברי הפוסקים כי היא נוגע לאיסור א"א אתנהלה לעטי כיד ד' הטובה עלי ואשאל מקוני דעה ובינה לחונני

ע"ד השאלה בא' ממדינת רוסי' שגירש אשתו מעניא בק' בראדי ע"י שליח בי"ג טבת תרל"ט והאשה קבלה הגט מיד השליח בח"י טבת בק' קעשינוב וביום ו' פ' תשא תרל"ט כתבו ב' עדים שם האחד אברהם בר' יוסף ושם השני זאב בן צבי מכתב להבד"צ דק' קעשינוב ובו נח' שהמגרש שמו משה יחיאל מיכל מסר מודעה לפניהם שהוא מוכרח ליתן גט כי הוא אונס גמור כי חותנו גבר אלם ואינו רוצה לציית להרב הצדיק מטאלני שהוא בבראדי ויניח אותו בעירום ובחוסר כל ע"כ הוא מוכרח לגרש להוציא דבר מה אבל הגט וכל בטולי מודעות בטל ומבוטל ואחר הגט תיכף אמר להם שהוא מבטל הגט שנתן באונס וכתבו שר' יעקב גארבעצקי מטאלני ור' ירמי' גבאי מהרב מטאלני ידעו מזה שמסר מודעה וביטל הגט, עוד נגבה מפי ב"ד של ג' הדיוטות בלבוב והעידו ב' עדים הא' אברהם משה בר' יוסף (הוא העד שהעיד לעיל) והשני אברהם עבר בר' יהושע שמשה יחיאל מיכל הנ"ל מסר מודעה קודם שהלך לגרש אשתו כנ"ל והוסיף עוד שלאלימו מילתא יעש' נקב בגט ויכחש שם אחד (היינו שיאמר משה מיכל) ותיכף אחר נתינת הגט ביום ד' י"ג טבת בא בשעה ג' ואמר להם שגירש אשתו והוא מבטל השליח והגט בביטול גמור ואמר שהוא אונס והם העידו שהכירו באונסו ולעומת זה העיד ע"א שמו ר' משה קאס שאחר חג השבועות תרל"ט רצה המגרש ליתן סך מסיום לדיין א' לתת עצה לפסול הגט. עוד העיד א' שבחודש שבט שאל עצה אצל בעה"ב יודע ספר לפסול הגט והביא בידו גב"ע קטון בלא חתימות ושאלו אם נוסח כזה טוב עוד העיד ר' זעליג שמש שלפי דעתו נגמר הגט בשעה ג' וחצי אחר צהרים והלך המגרש ולא הי' זולת ר' זעליג ור' אביגדור סת"ם רק בערך ג' מינוט ואח"כ הי' הוא ור' אביגדור סיפר ביחד עם המגרש עד אחר תפלת המנחה שכבר הי' לעת ערב והוא מסופק אם הי' צאת הככבים והיום ירד מאוד והעדים מהביטול אברהם משה בר' יוסף ואברהם עבר כר' יהושע לא הי' שמה ומעת הגט עד בואם ביחד עם המגרש לא הי' שהות כ"כ לבטל הגט והשליחות בפני העדים הנ"ל לפי דעתו ור"א סופר העיד שהגט נגמר בשעה ד' אחר צהרים והמגרש הי' אצל הב"ד עד סמוך לערב ואח"כ הי' עמו ביחד כמו שאמר ר' זעליג עד תפלת מנחה ומסופק ג"כ אם הי' צה"כ והוא העיד ג"כ שלדעתו א"א שביטל הגט בו ביום וכי שאברהם משה לא הי' שם ואברהם עבר אינו מכיר עוד העיד א' שמו ה' ליבוש בר' אהרן שבשבת פ' שקלים סיפר לו המגרש כל האונס והמקרה שלו ואחר איזה ימים נתן הוא לו העצה שיבטל הגט והשליחות ומסר לו נוסח מהגב"ע ואמר לו שא"צ דוקא ב"ד קבוע לזה והעד אברהם משה א"ל שהמגרש מבקש ממנו להיות עד והוא רוצה סך חמשה ר"כ עבור זה. עוד העיד ע"א שמו ר' חיים שביום ד' יום שנעשה הגט לא הי' העד אברהם משה ב"ק בראדי משעה ו' עד שעה שביעית והוא הי' עם העד בכפר והמגרש לא הי' שם וגם העיד איך שהמגרש הבטיח לו חמשים ר"כ ונתן לו איזה סך וכן יש ע"ז מכתבים מהמגרש שנתן לו איזה סך והעד אברהם משה הודה בפני הבד"צ ששקר העיד עבור בצע כסף עוד העיד ר' יעקיל קורא שהכיר בהעד עבר וגם בהעד השני ושמו לא נודע לו אך שהוא זר לעומת משה מרדכי שיסטר שהמה עדים נשכרים. כי דבר עמהם עוד ראו הבד"צ דק' בראד קאפאן שנכתב בסמוך לאנווייזונג מהפאסט שהמגרש כ' לאברהם משה ששלח לו י"א ר"כ על משקה וצוה ליתן מזה חמשה ר"כ לעבר הוא עד

(א) תשובה הנה בדבר שיש כאן הכחש' מב' עדים נגד ב' עדים שאברהם משה בר' יוסף ואברהם עבר בר' יהושיע העידו שביום ד' י"ג טבת בשעה ג' ביטל המגרש הגט והשליח ור' זעליג שמש ור' אביגדור סופר הכחישו אותם והעידו שהי' עם המגרש ביחד עד לעת ערב אחר תפילת המנחה ולא הי' נפרדים ממנו רק שיעור שא"א שהלך בנתיים לבטל ומסופקים אם הי' צאת הכוכבים אבל בשעה ג' ודאי לא ביטל שלא הלכו מהב"ד עד שעה ד' לדברי ר' אביגדור. הנה לדידן דפסקינן כר' מאיר דאדם טועה ב' שעות פחות משהו וגם הרמב"ם פוסק כן כמש"כ הכסף משנה בפ"ב ה"ה מה' עדות א"כ אודות השעות ל"ה הכחשה דאף שאמרו שהי' בשעה ג' מעשה הי' משהו קודם לשעה ה' ואז היא באמת לעת ערב אחר תפלת מנחה ואין מוכחשין מפאת כן ואמת כי מהרש"א כתב בסנהדרין מ' דלא תלינין הטעות בשני עדים רק דוקא בא' אומר בב' וא' אומר בג' והאור חדש הקשה עלי' דא"כ מה הקשה בגמ' דפסחים וא"א טעי אינשי כולה האי איך אפשר להזימם והרי לא תלינין בטעות שני עדים ומ"ש שם ואולי ס"ל למהרש"א לחלק בין איזה יום בחדש בין איזה שעה במח"כ נעלם ממנו דברי מהרש"א בסנהד' דף ט' ע"ב ד"ה בפלוגתא דגם בטעות בשעות ס"ל למהרש"א דלא תלינין בב' עדים ומה שהקשה בגמ' דפסחים מהרש"א יפרש הקושי' אמתניתן דא' אומר בשתי שעות וא' אומר בשלש דבזה קשי' דהו"ל עשאאי"ל כיון שיש לתלות בטעות וכבר כתבתי כן בספרי ב"י סי' ס"ג סוף אות י"א (ומה שתירץ באור חדש דנהי דבב' עדים לא תלינין בטעות מ"מ הו"ל עשאאי"ל כיון דנתלי דאחד טעה ואין העדים נהרגין עד שיזומו שניהם אין