בית יצחק אבן העזר חלק א צט

(ב) הנה כל זה לשיטת הר"ש הזקן דתליא אם אינה משועבדת ל"ג חז"ל רק משום לא פליג אמנם הרבה פוסקים חולקים דלא תלי' כלל בשועבד הנקה ועי"ל דנהי דשכר הבעל מניקת מ"מ לא נפטרה מהשעובד שהבעל הי' יכול לחזור אם לא הי' מניקת. אך בנ"ד שהרופא אמר שאסורה להניק מחולשת גופה והאשה אומרת שמעת שנתנה בנה למניקת לא נתנה דד לפיו ופסק חלבה בחי' בעלה ולפי דברי הב"ח בפסק חלבה בחי' בעלה כגון שנתנה למניקה א"צ ג"ח א"כ י"ל דגם הרא"ש לא החמיר רק משום לא פליג ויש לצרף ג"כ דעת הפנ"י בק"א דגמלת' לאחר ט"ו, חודש יש להתיר ואפי' לדעת החולקים הוא משום לא פליג ושוב הוה תרי לא פליג ואף דמניקת אומרה שאם הילד סייעה בהנקת הילד הנה מה שאמרה דבשבת של ימי אבלה סייעה היא מוכחשת מבת חורגתה ועד אחד בהכחשה, לאו כלום גם באיסורין ואף מה שאומרת שבחי' בעלה סייעה בהנקת הילד. ובזה אין מכחישה רק האם לבדה י"ל דנאמנת. דהנה בעיקר נאמנות האשה לענין מניקת הנה י"ל אם האיסור גם על האשה כדמוכח מלשון הגמ' דכתובות דאית' שם הרי זו לא תנשא א"כ היא נאמנת כמ"ש תוס' חגיגה י"ג ע"ב דמה"ט נאמנת בבתולה שעיברה משום שגם היא בכלל האיסור ועיין בר"ן ריש גיטין דמה"ט נאמנת נדה בספירות נקיים משום מתוך שנאמנת לגבי עצמה אלא אפי' אם נאמר דהיא אינה מוזהרת רק על הנושא האיסור כמשמעות לישנא דיבמות עי' נוב"י סי' י"ד מ"מ י"ל דלשיטה זו נאמנת יותר דנוב"י קמא אבה"ע סי' פ"א או' א' כ' דהיכא דהיא בכלל האיסור ג"כ אינה עוברת על לפני עור כגון גרושה נישאת לכהן והיכא דהיא אינה בכלל האיסור יש איסור, לפנ"ע ולפמ"ש בס' מנחת חינוך סי' רל"ח וכבר קדמו בתשו' פנ"י חו"מ סי' ט' דמכשיל לחבירו באיסור דרבנן עובר על לפ"ע דאו' דל"ג מעצה שאינה הוגנת א"כ אם היא אינה מוזהרת כש"כ שעוברת בדאו' בלפ"ע ומש"ה נאמנת (ועי' מש"כ בספרי חיו"ד ח"ר סי' ו' אות א' דהתוס' חגיגה ס"ל כשיטת הר"ן ריש פרק יוה"כ דנשים חשידות אלפ"ע ומש"ה כ' דהיכא דהיא אינה בכלל האיסור אינה נאמנת אמנם הרבה פוסקים חולקים על הר"ן ומש"ה היכא שהיא אינה מוזהרת נאמנת מטעמא דלפ"ע דלא תרצה לעבור) ולא חיישינן שמשקרת שרוצית להנשא דלא חשידן אאיסורין

(ג) ומה שיש להסתפק אם האשה נאמנת הואיל ואיתחזק איסורא דמינקת חבירו י"ל כיון שאמרה שפסק חלבה בחי' בעלה ול"ה בכלל מינקת הרי תאמר דלא איתחזק' מעולם דבודאי בחי' בעלה לא חל איסור מינקת רק לאחר מיתת הבעל חל עלי' האיסור וכשתאמר דל"ה בכלל האיסור דמי' למ"ש הגמ"יי ה' אישות סי' ג' הובא בש"ש שמעת' ו' פ"ג דלא מקרי איתחזק איסורא רק היכא דאף לדברי העד הבא להתיר האיסור מכאן להבא מודה דמעיקר' אסור הי' ובתשו' אחרת שבתי קו' הש"ש מיבמות פ"ח בט"ט ואכ"מ אך שיש לומר כיון שכתבתי לעיל דאף אם פסק חלבה בחי' בעלה מ"מ אם לא שכרה מניקת ג"ח בחי' בעלה או עכ"פ משך זמן הכרה לשיטת הריב"ש שהובא באבני מלואים אסור משום לא פליג רק דלאחר שגמלתו מותרת א"כ בכה"ג י"ל דאיתחזק איסור' מ"מ לדעתי לא מקרי איתחזק כיון שהספק נולד תיכף בשעת מיתת הבעל עד כמה תאסר דאם פסק חלבה תאסר עד שתגמיל ואם לא פסק חלבה תאסר עד כ"ד חודש לא מקרי זאת איתחזק כמו שהוכחתי בספרי ליו"ד ח"ר סי' מ"א אות ה' וח"ב סי' י"ב אות ג' ע"ש שהוכחתי מתוס' ב"ק י"א ונדה כ"ז שהקשו אמאי תשב לזכר ולנקבה הלא הוה ס"ס שמא אין ילד ושמא זכר הוא וקשי' הרי כיון שע"כ טמאה ז' דשמא זכר הוא א"כ הו"ל בחזקת טומאה ול"מ ספק הב' נגד חזקה כשיטת הרשב"א דס"ס במקום חזקה ל"מ ואף אם ספק אחד סותר חזקה ל"מ וע"כ צ"ל כיון שבתחלה נולד הספק עד כמה תהי' טמאה לא מקרי חזקה ע"כ בנ"ד דבתחלה מסופקין אם עד כמה תיאסור ל"א איתחזק איסור' ובסבר' זאת עדיין צ"ע מ"מ לשיטת הב"ח דבפסקה חלבה בחי' בעלה לא בעי ג"ח ל"ה איתחזק איסור' ע"כ לדעתי האשה נאמנת בשגם דידוע לכל דאם אשה פוסקת מלהניק נפסק חלבה ואם לפרקים תרצה להניק אין לה מה להניק ע"כ ל"מ הכחשת המניקת. ובנ"ד דאין כאן רק ע"א כשר ועד אחד בהכחשה אינו נאמן לאסור אך י"ל דכ"ז לאסור האשה שהיא מכחשת ונאמנת לגבי עצמה אבל לגבי מי שרוצה לישא אותה דהוא אינו יודע י"ל דל"מ הכחשתה נגד ע"א

(ד) אך לפמ"ש לעיל דלהר"ש הזקן אינה משועבדת אם מחל הבעל השועבד, ע"כ אף אם אמת כדברי העד מ"מ כיון שלא היתה משועבדת א"כ בשגמלתה מותרת כמ"ש לעיל רק שיש לחוש לשאר פוסקים ובזה י"ל כיון דבכתובות מבואר לא הנשא עד כ"ד חודש ומשמע דהאיסור עליה וביבמות מבואר לשון לא ישא מינקת חבירו ולא כתב כ"ד חודש א"כ דכל זמן הנקה חל עלי' האיסור כדאמרינן בירושלמי סוטה בשדה יתומים אל תבא ע"כ כל עוד שמניקת חל עלי' האיסור ובשגמלתה חל עלי' ולא עליו דשוב ל"ה שדה יתומים וכיון דבשגמלתה חל רק עלי' היא נאמנת במכחשת לעד

ויש לצרף להיתר די"ל דהגם דבזמן הש"ס והפוסקים הראשונים הי' זמן הנקה כ"ד חודש כמבואר בש"ס וביו"ד סי' פ"א ועיין בפתחי תשובה שהביא בשם תשו' אדני פז דאסור לכל איש לגמול ילדיו קודם כ"ד חודש וע"כ מעיקרא נשתעבדה על כ"ד חודש וכתב בתפארת צבי סימן ה' דגם ר"מ דס"ל כ"ד חודש ס"ל כב"ה דזמן הנקה י"ח חודש אך כיון דרגילות להניק כ"ד חודש כמבואר בגיטין ע"ד ולהכי צריך להניק כ"ד חודש ולכן ר"מ גזר תוך כ"ד חודש אטו תוך ח"י חודש כיון דתרווייהו מניקות ובזה מיושב שם דברי הפנ"י בק"א עיי"ש א"כ בזה הזמן דאין דרך להניק עד כ"ד חודש אולי י"ל דבכה"ג ל"ג ר"מ. והגם דחלילה לומר כן בשגם די"ל דאף דנשתנה טעם הגזירה האיסור במקומו כמ"ש תוס' ביצה ה' ובסנהדרין נ"ט ואינו דומה למ"ש ביו"ד סי' קט"ז לענין גילוי ובטו"ז סי' קכ"ג ס"ק א' דכיון דשייך בזמן הזה ג"כ גוף החשש עטו"ז סי' קט"ו סק"י מ"מ בנ"ד שנתנה בנה למניקה בחי' בעלה. ולדעת הב"ח מהני שכרה מניקת והטור לא הזכיר דבעי ג' חדשים. והרא"ש סותר א"ע מפסקיו למ"ש בתשובתו דבתשובה מצריך ג"ח ובפסקיו לא הזכיר ג"ח רק פסק חלבה ושכרה מניקת וי"ל אם פסק חלבה אף קודם מיתתו ל"ה בכלל האיסור ול"ב ג"ח והב"י ח"מ ס' קט"ז כ' בשם הר"י בן הרא"ש דהיכי דסותר עצמו מפסקיו לתשובותיו דברי הפסקים עיקר והובא ביד מלאכי כללא הרא"ש אות מ"ו ושוב מצאתי בב"י יו"ד סי' ר"א שכ' ואפשר לומר דהתם לאו כללא כייל דכל מקום שדברי' בתשובה יסתרו דברי' בפסקים נקטינן דברי' שבפסקים לעיקר אלא בהך תשובה דוקא קאמר שהי' ידיעה לו שדברי' בפסקים הי' אחרונים לה שכבר השיב אותו תשובה כשכתב אותו בפסקים ע"כ לדברי האשה שאומרת שפסיק חלבה בחיי בעלה לא היתה בכלל האיסור ומותרת תיכף ע"כ יש לצרף לסניף גם הסברא שכתבתי לעיל להתיר בנ"ד אשר האשה לא גמלתה בעצמה אך המינקת גמלתה בלי דעת האשה עי"ל דהרי כל עיקר טעם הרא"ש דס"ל דל"מ שכרה לה מינקת קודם ג"ח דילמא תחזור המינקת והבעל לא ירצה לשכור מינקת אחרת וזה דוקא אם שכר לה מינקת בלי טעם משא"כ כשהרופא אמר שלא תניק מחולשת גופה וכן אמרה המילדת שאין לה להניק, ע"כ גם להרא"ש ל"ח שהבעל לא ירצה לשכור מינקת אחרת

(ה) והנה ד' הב"ח מסכים להגירסא בדברי הרא"ש או שכרה מינקת ולפי"ז י"ל דבשכרו מינקת בחי' בעלה לא בעינן פסק חלבה בחי' בעלה אך ד' מהר"ם פדוואה סי' ל' כ' דגם לגירסא זו בעי שכרו מינקת ופסק חלבה וקמ"ל אף שפסק חלבה מסיבת ששכרו מינקת והב"ש ס"ק כ"ו כ' הוכחה לדבריו דאל"כ כשאמר הרא"ש שפסק חלבה ודאי שכרו מינקת דהרי הולד הוצרך להניק וע"כ תחלה אמר שפסק חלבה מאיזה סיבה או שכרו מינקת אף דפסק חלבה מחמת ששכרו מינקת. וע"ז כתב הב"ש ודוחק לחלק בין הניקה מינקת בחנם לשכרו מינקת וע"ז כתב עצי ארזים דבאמת יש לחלק דברישא מיירי שהניקה בחנם מינקת וחיישינן שתחזור ומ"ה מהני שפסק חלבה ובסיפא מהני שכרה מינקת בשכר גם בלא פסק חלבה דל"ח שתחזור המינקת דתצטרך להחזיר השכר ותשכור מינקת אחרת ולדעתי יש לחלק בפשיטות דבשכרה מינקת ל"ח שתחזיר דלא תוכל לחזור אף דפועל יכול לחזור מ"מ בדבר האבוד לא תוכל לחזור ומינקת הוה דבר האבוד ול"מ חזרתה משא"כ בהניקה בחנם תוכל לחזור ע"כ לכאורה יש לצרף זאת לסניף מ"מ מי יהין להורות נגד דעת הגאון מהרמ"פ עוד יש לצרף להיתר דברי הגאון מהר"ח הכהן סי' י"ג שכ' מדכ' רש"י גמלתו מחמת שרוצה להנשא משמע שבאם גמלתו מחמת דבר אחר כגון שגמלתו מחמת כאב דדים מותרת להנשא ולפ"ז פוסק בגרושה שנתנה בנה למניקה מחמת כאב דדים ומותרת להנשא דל"ג משום לא פליג במינקת ולפי דבריו בנ"ד שהאשה בעצמה לא גמלתו ולא ידעה מזה אך שהמינקת מעצמה גמלתו לדברי ר"ח כהן מותרת להנשא והגם דלפמ"ש לעיל בתחלת התשובה יש לדון בדבריו דהן אמת דרש"י ותוס' הוצרכו לומר דגמלתו לצורך נשואין דאין לאסור משום לא פליג דבין גמלתו ללא גמלתו ל"ש לגזור משום ל"פ כמ"ש הרא"ש דמינכר ע"כ הוצרכו לאסור גמלתו משום שכיונה להנשא ולבתר שאסרו בגמלתו היכי שכיונה להנשא שוב י"ל לא פליג בין גמלתו לגמלתו כמ"ש לעיל., אך דלפ"ז צ"ל דר"ש הזקן מתיר אף במכירה הולד בגרושה דלדעת הפוסקים דמכירה הר"ש הזקן מודה א"כ בגרושה גופה משכחת איסורא ושייך לאסור אף באינה מכירה משום לא פליג כמ"ש באלמנה ודוק. מ"מ כיון דהגאון ר"ח כהן רב גוברי' וגם בתשו' תועפת ראם סי' י"ד התיר באשה אלמנה שהניקה בחיי בעלה ב' חדשים ואחר מות בעלה מחמת צערה ונגיחת דם בצוארה בעת הנקת בנה נתנה בנה למניקה אחר מות בעלה בראותה כי לא תוכל להניקו מחמת סכנת הילד וכיון דגמלתה המינקת כמו שהדרך בעתים הללו לגמול הילדים במשך י"ד או ט"ו חדשים ע"כ חששא דש"ס ל"ש הכי והוה כגמלתו היא מפני שאינה יכולה להניק ומסכים להתיר לאחר ט"ו חודש וכש"כ בנ"ד ששכרו למינקת בחיי בעלה ולדברי האשה פסק חלבה בחיי בעלה ורופא אמר לה שלא תניק והוה פקוח נפש דוחה והיא לא גמלתו בעצמה אך שהמינקת גמלתו בלתי ידיעתה וכבר עבר קרוב לח"י חדשים להילד ולמיתת האב יותר מט"ו ח חדשים ומי שרוצה לישא אותה הוא ת"ח ויש לו בנות ולא בנים ולא קיים פו"ר ול"ש לומר דהוה דבר שיל"מ כיון שיכול להמתין דשהי' מצוה לא משהינין וגם הוא שרוי בלא אשה ע"כ אחרי שכבר התחילו בהתירא ידידי הרבנים הגדולים והבד"צ ישאלו להאשה ולהמינקת השני' אם גמלתה מעצמה ואז גם אני אצטרף עמהם להיתרא

והנני ידידו דו"ש באהבה סי' נט

ב"ה פרעמישלא קרנו תרו"ם לפ"ק

להרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ' חיים נתן דעמביצער מקראקא יע"א

ע"ד האשה שמת בעלה ויום אחד קודם מיתתו לקחה מינקת לביתה מסיבת חלישת גופה וגם אשר הוכרחה לשמש בעלה