בית יצחק אבן העזר חלק א עה

אותה בחיקו עוד העיד עד הנ"ל שרצה פעם א' לילך לקרעטשמי ולא הניחו ערל בע"ג של האדון ליכנס לשם ואמר שהאדון שם ועכ"ז נכנס ומצא האדון והאשה יושבת בחיקו. עוד העיד העד השלישי שפעם א' נכנס בקרעטשמי ולא הי' שם שום בן אדם ופתח פתח השני וראה שהאשה שוכבת במטה וגיסה ישב אצלה ועשה מעשה חדודים ומחמת בושה הלך העד החוצה אך כמדומה לו שאחי' הי' ג"כ שם והוא קל כמותה וסיפר תיכף לבעלה ואמר לו שמצוה לגרשה ולא שמע לו עוד העיד א' שעיקר שהאשה הרגילה עצמה לבא לשם לקנות דבש והלכה כמה פעמים עם הקעלנער למרחץ והוא האיש אשר יש עליו קלא דלא פסיק שמנאפת עמו ונסעה עמו לאמעריקא

(א) תשובה ראיתי דבריו הנאמרים בהשכל ודעת ואעבור על בתרי אמרותיו. מ"ש לישב דברי הרמב"ם שכ' פכ"ד מאישות הכ"ה אמר לה בינו לבינה אל תסתרי עם פלוני וראה אותה שנסתרה וכו' אסורה עליו בזמן שאין שם מי סוטה. וכפי הנראה פי' דברי הגמ' דסוטה ב' דלא יאמר אדם בינו לבינה אל תסתרי עם פלוני דאם תסתר אפילו בלא עדים רק הוא יראה תיאסר על בעלה ואמאי נקט בזה"ז והרי אפילו בזמן שהושקו הסוטות מ"מ לא יאמר דלמא תסתתר שלא בעדים רק הוא יראה ואז תיאסר ואין משקין אותה (וכן קשה על הרמב"ם גופא שכ' בזמן שאין שם מי סוטה והרי אפילו בזמן שיש מי סוטה אסורה) וכ' בזמן שהשקו סוטה יוכל להתירה אף אם יראה שתסתתר שיחזור ויקנא לה ויצוה להסתתר בעדים אז משקה אותה ואי דאיכא איסור להסתתר תסתיר עצמה במקום פתוח לרה"ר דליכא איסור יחוד ומ"מ מקרי סתירה וכ"כ הפלאה סי' קט"ו בפירוש דברי הגמ' שאמרת חנה שתלך ותסתתר ע"י. הנה בגוף הדבר כבר מצא בח"מ סי' קט"ו שכ"כ אמנם אף תסתיר במקום פתוח לרה"ר עדיין תעשה איסו' שתמחוק השם ע"י אך י"ל דעשה דוחה ל"ת ואין זה איסו' אמנם זה דוקא אם עשה דוחה ל"ת הותרה י"ל דאין זה איסור אבל אם רק דחויה זה גופה הוי איסור שתביא לידי כך שעשה ידחה ל"ת (ואולי י"ל הטעם שאמרה חנה אלך ואסתתר דס"ל דנשים מצוות על שבת כמ"ש תוס' גיטין מ"א ועשה דשבת דוחה ל"ת) ע"כ אין זה עצה וכבר דברתי מזה בספרי חא"ח סי' י' אות ה' ו' בענין אם עשה דוחה ל"ת הוא דחויה כתבתי בסי' נ"ה אות ו'. אמנם בנ"ד אין זה עצה לפני' דשמא לא תסתתר פעם שנית ואם יאמר לה שתסתתר הרי מחל על קנוי' והח"מ כ' שיש לה תקנה. והמובחר דבזמן הבית לא נאסרה על בעלה אם ראה שנסתרה דאין זה פרצה כ"כ שאם יראו עדים תשתה משא"כ בזה"ז וקצת כעין זה כ' תוס' ביבמות ל"ח ע"ב ד"ה ב"ש דבערוה ושומרת יבם יש לחושבה כעוברת על דת כיון שאינה יכולה לבדוק ועדיין צ"ע

(ב) והנה מ"ש דב"ש דס"ל לא יגרש אא"כ מצא בה דבר ערוה לא ס"ל כל היוצא למלחמת ב"ד גט כריתות כותב לאשתו ולדעתי גם בעל ב"ש יודו בזה כיון שאין מגרש רק מחשש שימות שלא תזקק ליבם ואם יחזור מהמלחמה אשתו הוא דמגרשה על תנאי בכה"ג מודין ב"ש דהרי לב"ה ג"כ קשה איך יגרש אשתו ראשונה וע"כ בכה"ג מותר לגרש וה"ה לב"ש אך מתוס' לא משמע כן שהרי כתבו בגיטין ע"ט ע"ב ד"ה ב"ש דהא דפליגי במגרש אשתו ולנה עמה בפונדקי ב"ש אומרים אינה צריכה גט שני דאזלו לשיטתן דלא יגרש אא"כ מצא בה ערות דבר והרי סתמא קתני ומשכחת לה במגרש שכ"מ בתנאי ובזה אמאי א"צ גט שנ' וע"כ ס"ל דגם בשכ"מ לא ס"ל לב"ש דמותר לגרש ועדיין צ"ע. ולכאורה י"ל דהא דאמר ר"ה בגיטין גיטו כמתנתו ואם עמד חוזר יש לחלק בין נשואים הר הראשוני' לשניי' דבאמת גם לב"ה אין לגרש בנשואין הראשונים רק בשכ"מ מותר כדי שלא תהי' זקוקה ליבם. ע"כ י"ל מסברא דאם עמד חוזר שלא יעשה איסור משא"כ בנשואין שניים לא שייכה סברא זו אך שלא חילקו בכך דכיון דעושה שלא תהי' זקוקה מותר לגרש לגמרי אף בנשואין הראשונים משא"כ לב"ש ודאי אם עמד חוזר

(ג) והנה כת"ה כ' דאף בב' עידי כיעור ומה שראה זה לא ראה זה יש לאסור ומייתי ראיה מדאמרינן בסנהדרין פ"א דבעדות מיוחדת כונסין לכיפה וכתב הר"ן בחידושיו דילפינן מקרא דלארץ לא יכופר כ"א בדם שופכו וכיון שיש עידי אמת שהרג אין פוטרין אותו רק שלא יהרג בדין סנהדרין ע"כ הרי שבעדות מיוחדת הורגין איש שמכניסין לכיפה וכ"ש שאוסרין אשה לבעלה וזה ליתא דבסנהדרין מיירי בעדות מיוחדת שהעידו על מעשה אחת רק שלא ראו זא"ז אבל בעדות מיוחדת בב' מעשים כ' בנתיבות סי' ל' דל"ה רק מדרבנן ובודאי אין מכניסין לכיפה בכה"ג וכן י"ל דאין לאסור אשה לבעלה והנה מה שמפלפל כת"ה במכות ט"ז כבר כתבתי כן בתשובה (ע' בספרי ליו"ד ח"ב סי' ס"ח אות א') דאף בלא אתרו כונסין לכיפה ושייך קלב"מ כמו שנראה מתוס' סנהדרין פ"א והארכתי בפרט זה וע' תוס' מכות ז' ע"ב ד"ה פשיטא שהקשו אימא במזיד ולא אתרו ביה ודבריהם צ"ע דעדיין פשיטא דפטור מגלות דבר כיפה הוא ולפ"מ שמסתפק הר"ן בחידושיו ומצדד קצת דהוא מדרבנן שפיר הקשה התוס' אך לפ"מ שמסיק הר"ן דהוא הל"מ ל"ק קו' התוס' ואקצר

(ד) והנה לדינא כבר כתבתי בתשובה דיש סברא לומר דאם גבה עדות שלא בפני האשה בב' עדי כיעור שהעידו בב' מעשות ל"מ הגב"ע דנוב"י סי' ע"ב כ' דמה"ט מהני קבלת עדות שלא בפני האשה לאסרה על בעלה כיון דמה"ת מהני גב"ע שלא בפני בע"ד עיי"ש דמה"ט אוקמא אדאורייתא דחכמים אין יכולים להקל אדאורייתא בקום ועשה א"כ בעדות מיוחדת דל"ה רק מדרבנן לשיטת הנתיבות. שוב לא מהני הגב"ע שלא בפני האשה ואפילו לפ"מ שהוכחתי מתשו' רמ"א סי' י"ג שלא כדברי הנתיבות אלא דבעדות מיוחדת בב' מעשים הוי דאורייתא מ"מ מה שאסורה בעידי כיעור ל"ה רק מדרבנן כמ"ש באבני מילואים סי' י"א וכ"כ בכסא דהרסנא סי' י"א א"כ שוב ל"מ קב"ע שלא בפני האשה דל"ש סברת נוב"י דאוקמי' אדאוריית' כיון דמדאורייתא לא נאסרה כלל מ"מ כיון דעיקר קבלת עדות הוא לפוטרו מחרם שלא לישא ב' נשים ובדרבנן מקבלין שלא בפני בע"ד ה"ה לפטור מחרם דל"ה רק מדרבנן לאחר אלף החמישי ע"כ מקבלין שלא בפני בע"ד כמו בקיום שטרות כיון דל"ה רק מדרבנן וכ"כ בתשו' ברית אברהם וביחוד בנ"ד שהאשה ברחה מבעלה ונהי דל"מ לאוסרה על בעלה מ"מ מהני שיהי' מצוה לגרשה עכ"פ כיון שקינה לה ונסתרה אף שעל זה אין לו עדים מ"מ שוי' אנפשי' חתיכא דאיסורא ואף בזה"ז שאין נאמן לאסור עצמו עלי' מ"מ ברגלים לדבר נאמן ועכ"פ יהי' העדות שלא בפני האשה כרגלים לדבר ע"כ בוודאי איכא מצוה לגרשה מדאורייתא וכש"כ שיש לומר דאף דבעדי כיעור לא נאסרה רק מדרבנן לפמ"ש באבני מילואים סי' י"א מ"מ מדאור' מצוה שיוציא הארורה מתוך ביתו וכן נראה מתשו' הרשב"א סי' כ"ז ומבוא' בתשו' הרשב"א סוף חלק ג' סי' תמ"ו דבשהה י' שנים ולא ילדה שמחויב לישא אחרת משום מצות פו"ר שלא תיקן בזה ר"ג וכש"כ באיש הזה שאשתו אסורה עלי' נהי שרק מדרבנן אסורה עלי' מ"מ מצוה לישא אחרת לקיים מצות פו"ר שלא תיקן בזה ר"ג וכש"כ שיש להתיר לו עפ"י מאה רבנים שיסכימו על ההיתר

(ה) והנה מה שיש לדון בנ"ד שהבעל אומר שקינא לה ונסתרה ומ"מ דר עמה אח"כ ואיך נאמן והלא א"א משים עצמו רשע. אך י"ל דדוקא להעיד אינו נאמן משום דמשים עצמו רשע אבל לפטור עצמו אדם משים א"ע רשע כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' קס"ט ס"ק ס"ט בשם קצת פוסקים וכן הוא דעת הג"א פ' הגוזל עצים לדיעה ראשונה ע"כ י"ל דגם לפטור מחר"ג לא שייך אאמע"ר. עוד י"ל דלא ידע מזה שיש איסור וגם יש לו קצת התנצלות דכיון שאינו נאמן בזה"ז שיש חרם ע"כ היה מוכרח לדור עמה משא"כ השתא שיש לו עידי כיעור נאמן לאוסרה שיש רגלים לדבר ויש קצת ראי' לסברה זו מתוס' כתובות י"ב בד"ה וניחש שפי' דקאי אאשת כהן וכתבו די"ל דאינו נאמן להפסידה כתובתה דיש ס"ס שמא אינו תחתיו ואת"ל תחתיו שמא באונס וקשה איך נטעון שמא תחתיו באונס א"כ הכשילתו שנשאת לו באיסור ואבדה כתובתה וע"כ כיון דאינה נאמנת לומר טמאה אני לך באשת כהן שנאנסה א"כ מה הוי לה למיעבד אף אם היתה אומרת לא היתה נאמנת ע"כ לא אבדה כתובתה אך צ"ע כיון דלא מצא לה בתולים יש רגלים לדבר והיתה נאמנת ולמה לא אמרה לו אולם כיון דקודם נשואין לא היתה נאמנת ע"כ יש לה התנצלות וצ"ע בזה בדרוש וחידוש למוח"ז הגאון ר"ע בסוגי' דפ"פ ואכ"מ להאריך: סוף דבר לדינא הנני מסכים להתיר לישא אשה ואצטרף למאה רבנים שיסכימו לזה באופן אם לא יתנגד לחוקי המדינה ובדבר זיכוי גט כיון שיש מחלוקת בדבר אם מזכין לה הגט עיין נוב"י סי' צ"ב ע"כ העצה שיזכה לה גט ואח"כ יאמרו הב"ד לשליח אולי לא יועיל הזיכוי יחזור ויתן הגט להבעל והבעל יעשהו שליח להלכה וישליש הבעל טראטע שיעמוד אתה לד"ת וישלם לה מה שיצא עפ"י דת וכן אם יהי' פסול בגט שיחזור ויתן לה גט אחר ועכ"ז מושלש הטראטע

והנני ידידו דו"ש

סי' מ"ד

ב"ה פרעמיסלא תרנ"ג לפ"ק

שלום וברכה להרב הצדיק החסיד כקש"ת מ' בצלאל יהושע נ"י מגלינא

בדבר השאלה באשה שהי' לה בעל ומת ואח"כ נשאה בעל ויש לו ממנה ג' ילדים חיים וקיימים ומת גם הוא ונתברר בב"ד שהבעל מת בסיבת חולי הריאה אשר נחלה בה עוד קודם הנשואין גם האשה נו"נ והיא עדיין בעלת נעורים אם מותרת להנשא לבעל ג'

(א) תשובה בדבר שהי' בעל השני חולה קודם הנשואין הביא בפתחי תשובה בשם תשובה מאהבה דמותרת להנשא דלא מקרי חזקה כדאמרינן בתענית כ"ד מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות אמנם קצת יש לעיין בנ"ד שמת מסיבת חולי הריאה דהיא טריפה ואס"ד שהי' חולה קודם נשואין איך הוליד והלא הפ"ח בקונטרס מים חיים נסתפק אם טרפה זכר מוליד. והוכיח מגיטין מ"ג דטרפה זכר אינו מוליד ובאבני מלואים ח"ב בתשובה סי' ז' הוכיח להיפך משם עיי"ש. ולשיטה דאינו מוליד מוכח דלא הי' טרפה קודם הנשואין רק השתא הוא דנטרף אך י"ל נהי דלא הי' טרפה מ"מ הותחלה המחלה עוד קודם הנשואין וכיון שהי' רעוע אין לתלות במזלה או מעין גורם רק שמת משום שהי' חולה קודם ע"כ פשוט להתיר. והנה בנובי"ת ס"ט מצדד להתיר באשה שהיתה נו"נ וגם אחר מיתת בעלי' הי' מוצלחת במו"מ שפי' בגמ' דאמרינן מזלה גרם הכונה שימותו אנשי' למען תחי' בעוני כי הבעל מפרנסה וזה ל"ש באשה שאין הבעל מפרנסה ואין מזלה גרם לעניות אך הנוב"י לא סמך ע"ז ושמא מדלא קאמר בגמ' נ"מ בין מזל גורם למעין גרם היכי שהיא עשירה