בית יצחק אבן העזר חלק א סו

לא אדע כוונתו דאם נימא שוי' חד"א כופין להוציא גם ביש לו בנים כופין ושמא ס"ל ביש לו בנים לכ"ע אין כופין ולא משמע כן) וכת"ה הקשה איך אפשר דהמשנה מיירי דהבעל שוי' חד"א אמאי יוציא הבועל כיון דבאמת אינה אסורה על הבעל רק משום שאסר על עצמו ואמאי יוציא הבועל. ובזה מיישב קו' מהרש"א דהרי בברייתא קתני נמי הוצאהו דברייתא קתני אם נשאת ל"ת י"ל דמיירי באמת דבעל הוציאהו בב"ד משום שוי'. משא"כ משנה דאם כנס הבועל יוציא ל"ל בכה"ג ויפה העיר, אך לפענ"ד הוכחת הב"מ בדרך זה דבאמת בע"א אומר שזינתה א"נ לאוסרה משום דע"א א"נ נגד חזקת היתר. אמנם לאוסרה על הבועל לכאורה נאמן למ"ד מחזקינן מאיסור לאיסור מחזקת א"א לאיסור טומאה וכ"כ בש"ש ליישב קו' תוס' ריש נדה איך ילפינן ספק טומאה לטהר ברה"ר אף בליכא חזקה הרי בסוטה איכא ח"ה ותירץ דילפינן מדמותרת לבועל עיי"ש. אמנם מ"מ כיון דלא נאסרה לבועל רק משום דנאסרה לבעל ובע"א מותרת לבעל מותרת לבועל. ולפ"ז בע"א והוא נאמן על הבעל אסורה ג"כ לבועל דלבועל נאסרה בנאמנות העד אף אם לא מהימן על בעל ולוקמא בכה"ג, וע"כ דגם בכה"ג אין כופין לבעל

(יח) וראיתי בדברי חיים לש"ב הגאון מסאנץ שצידד להתיר לקדש ולישא אשה על תנאי שבאם שר"ג ל"ג במקום מצוה יהי' קדושין ואם גזר לא יהי' קדושין עיי"ש סי' א' וכבר פלפל בזה חותנו הגאון זצ"ל בעטרת חכמים ולפענ"ד תנאי כזה, שא"א להתברר תלי' בברירה, ואנן קיי"ל אין ברירה ול"ה קדושין כלל ואינו דומה לשאר תנאים שאפשר ובידו להתברר כמש"כ תוס' גיטין כ"ה ד"ה ולכי. וראיתי בחידושי הר"ן סנהדרין י"ד ע"ב שפי' בעי' גמ' שור סיני בכמה נ"מ לנודר ואמר הריני נזיר אם מיתת השור בכ"ג ומשם אין ראי' לדין הנ"ל דשם אפשר לברר האיבעי אי ילפינין שעה מדורות ולכן חל נזירות משא"כ הכא וגם על הר"ן תמהתי מדמקשה סנהדרין נ"א הלכתא למשיחא למ"ל והרי נ"מ כנ"ל וצ"ע ואין להאריך. והנה היתר זה לקדש ע"ת יש לדחות בלא"ה דאס"ד דבלא תנאי אסור לקדש מחשש חרם א"כ אם יקדש ע"י שליח בלא תנאי נימא אשלד"ע וא"כ מה מהני התנאי לפמש"כ בספרי לא"ח סי' ק"ז בשם ברית אברהם דאם המעשה בלי תנאי ל"מ ע"י שליח ל"מ להתנות תנאי א"כ בזה דאם מקדש בלי תנאי ל"מ ע"י שליח אף התנאי ל"מ וע"כ דמותר לקדש בלא תנאי. ונ"ל ראי' דלא כהיתר הנ"ל דקשי' אמאי ספק ממזר אסור לבוא בקהל מדרבנן כדאיתא במשנה. והרי להרמב"ם אין לוקין אממזר רק בקידש ובעל ומשמע דבעילה גרידא ל"ה איסור תורה כלל דל"ה אף חצי שיעור עיין ברית אברהם אבה"ע קכ"א אות ז' והפלאה קדושין י"א א"כ יקדש אשה על תנאי אם הוא ממזר לא יהי' קדושין ומותר לבעול דלענין איסור תורה הרי התנה ולענין איסור ביאה ל"ה רק ספיקא דרבנן ובעילת זנות אין כאן כיון דהתנה וע"כ מוכח או דל"מ תנאי כיון שלא יתברר או דהוה תנאי בדבר שאאל"ק עיי"ש. דאם יקדש בלי תנאי ע"י שליח ל"מ. ע"כ נפל בבירא התירא הנ"ל אחר מחילת כ"ג

(יט) מ"מ בנ"ד כ"כ שיש כמה צדדי היתר ולענין אם צריך לזכות לה גט כיון שיש ספק אם המירה או שמא תדור עם נכרי ע"כ נחוץ לזכות לה גט ואח"כ יקחנו ויעשה שליח להולכ' וגם ישבע שבועת התורה וישליש טראטע שבאם יצטרך ליתן גט אחר יתן לה בלי עיכוב אם תרצה והמעות המושלש חלילה ליתן לו או לקרוביו רק ישאר מושלש ביד הרב. ועוד ישליש טראטע המועיל הוא ואביו שבאם יצטרך לתת לה כל כתובתה יתן לה כד"ת והרב יעשה הכל באופן היו"ט. ואם יסכימו להיתר ק' רבנים. אצרף עמם להיתרא. וד' יצילנו משגיאות

סי' לט

ב"ה פרעמישלא תרנ"א לפ"ק

להרב הגדול החריף ובקי מ' גדלי' צבי ראבינשטיין נ"י ראבד"ק זבאריש

ע"ד השאלה בכהן שנשתטית אשתו ר"ל והרופא המפורסם אומר שאין לה תרופה רק בבית החולאים כי שם ערוכים כל החפצים הנצרכים לרפואה ושואל בעלה אם רשאי למסור אותה לשם מפני איסור יחוד ואם תאסר עליו אשתו והנה בבית החולים הפרטי יש חדרים מיוחדים לנשים ולשם אין רשות לאנשים לבוא ונשים ישרתו שם אך להרופא רשות לבא לפרקים יתעכב שם שעות אחדות. ובבית החולים הכללי הרופא לא יבא יחידי אך שם משרתים אנשים

(א) תשובה לפי המבואר באה"ע סי' ז' סעיף י"א באשה שנדרה להמיר עצמה ולא המירה עדיין וחזרה בה מותרת לבעלה וכ' הב"ש ס"ק י"א דדוקא כשהיא לא נאסרה מחמת יחוד כי איירי דנתיחדה זמן מועט עיי"ש. ומבואר דאם שהתה שם זמן מרובה נאסרה על בעלה כהן דחיישינן שנאסרה אף שמבואר במהרי"ק סי' ק"ס דל"ש לומר רוב עכו"ם פרוצים בעריות בבית הכומר כי עונש שריפה בדבר עפ"י דיניהם והם ממונים ע"ז להפריש אדם מדבר איסור והי' להם לחרפת עולם אם הי' יוצא עליהם אפי' נדנוד חשד. עיי"ש בתחילת התשובה שמצדד לומר דמה"ט לא דמי לשבוי' דרוב נכרים פרוצים בעריות ל"ש היכי דמירתת. מ"מ לא מיקל רק בזמן מועט אבל בשהתה זמן רב חיישינן לנאנסה ואסורה לכהן וכש"כ בנ"ד אף שיש לומר דמירתתו הנכרים חיישינן לנאנסה דשם י"ל שיש לה לצעוק ולהציל עצמה משא"כ בשוטה שאין בה דעת ובקל תתפתה ואין לומר שמאוסה בעיני' דהרי גם שבוי' מנולה נפשה לגבי שבאי כמ"ש תוס' כתובות כ"ג ד"ה והא איכא עדים ומ"מ אסורה לכהן. וה"ה בשוטית חיישינן לזנות כמ"ש תוס' קדושין מ"ג ע"ב ד"ה וכל וז"ל בגדולה והיא שוטה שיש לה תאוה ובני אדם להוטים אחרי' עיי"ש. מ"מ יש לצדד להיתר בבית החולים הפרטי שיש חדרים מיוחדים לנשים ונשים ישרתו שם ולהרופא רשות לבא שמה לפרקים. ויש ספק אם יתיחד עמה. אינו דומה לשבוי' די"ל הרופא אומן לא מרעא נפשי' כמ"ש המג"א סי' כ' וגם מסוף תשו' מהרי"ק סי' ק"ס משמע דבכה"ג מותר אפי' לזמן מרובה. וז"ל ואפי' אם תמצא לומר דזה מיקרי זמן מרובה אפ"ה ליכא למיחש כיון דלא עבידי גברא למיזל לשם רק נשי דידהו. אך מדברי הב"ש משמע דלא סמך להקל רק בזמן מועט. בשגם דכל עיקר ההיתר דמהרי"ק שם הוא שהי' לה לצעוק וזה ל"ש בשוטה

(ב) והנה יש לדון להתיר מטעם ס"ס ספק שלא נתיחדה ואת"ל שנתיחדה שמא לא זינתה כמ"ש הש"ך סי' נ"ז ס"ק ל"ב בשם חידושי הרשב"א בלא ראינו שנכנס ונמצא צפורן בגבו דכשר מטעם ס"ס שמא לא נכנס ואת"ל נכנס שמא לא דרס ובכותל נתחכך. אך לפ"ז למה אסורה שבוי' לכהן נימא ג"כ ס"ס זה. וצ"ל כמ"ש הש"ך שם לחלוק על העט"ז דל"ה ס"ס רק ספק אחד. ולא דמי להך דרשב"א דקרוב הדבר שנתחכך בכותל כל שלא ראינו שנכנס וא"כ צריך אתה לומר שנכנס והו"ל ס"ס משא"כ ס"ס שמא שתקו כולם ואת"ל הוא צוח שמא מחמת יראה צוח דהכל ספק אחד שמא לא דרס. ולפ"ז נ"ל דבשבוי' אין להתיר מטעם ס"ס שמא לא נתיחדה עם נכרי שהי' שם עוד אנשים או נשים דהרי רוב נכרים פרוצים בעריות ועם פרוצים אסורה להתיחד אפי' עם עשרה אנשים ואפי' אשת הנכרי שם. א"כ ע"כ צריך אתה להתחיל שמא לא זינתה ול"ה ס"ס. משא"כ בבית החולים הפרטי דבודאי ל"ח שהרופא יזנה עמה בהיות שם אנשים או נשים דיאבד פרנסתו ויענש. ואין לחוש רק שמא יתיחד עמה ויזנה וע"כ צריך אחת לומר שנתיחד עמה ע"כ הו"ל ס"ס כמ"ש הש"ך בשם הרשב"א. והנה י"ל כיון דרוב נכרים פרוצים בעריות הוה ספק השני נגד רוב ול"מ ס"ס. אך באמת צ"ל דל"ה רוב גמור שיש סברא בשבוי' דמנולה נפשה לגבי שבאי. דאל"כ תיאסר שבוי' מדאורייתא דרוב הוי מדאורייתא. ואמאי שבוי' ל"ה רק מדרבנן. וע"כ צ"ל כמו שכ' הפמ"ג סי' נ"ז ס"ק ו' הנ"ל אף דרוב אריות דורסין מ"מ רוב בהמות אינן נדרסין. ה"ה בשבוי' אף דרוב נכרים פרוצים בעריות מ"מ רוב נשים אינן נאנסין ומאי חזית דניזל בתר רוב נכרים נוקי האשה אחר רוב נשים על כן ל"ה רק דרבנן ומ"ה מהני ספק השני דלא נאנסה לצרף לספק הראשון דלא נתיחדה. שוב ראיתי בפמ"ג סי' נ"ז ס"ק ל' שפי' דברי הש"ך שם דל"ה ס"ס המתהפך ומ"ה כ' הש"ך דהו"ל חד ספק ולפי פירושו גם בנ"ד י"ל דל"ה ס"ס המתהפך. אך למ"ש הש"ך סי' ק"י דהיכי דספק אחד הוא שמא אין כאן ריעותא ל"ב מתהפך ה"ה בנ"ד י"ל שמא לא תתיחד עם הרופא ואין כאן שום ריעותא ול"ב מתהפך

(ג) וראיתי בשעה"מ פי"ט מאיסורי ביאה ה' כ"ג שכ' דבשבוי' ל"מ ס"ס דחכמים אסרוהו כודאי איסור כמ"ש הש"ך והפ"ח בגבינת עכו"ם עיי"ש. וע' בפתחי תשובה סי' ז' ס"ק ב' שהקשה אשעה"מ דידיה אדידי'. ולפענ"ד דברי השעה"מ תמוהים דאין מדמין גזירות חכמים. והרי כ' הש"ך סי' ק"י כללי ס"ס אות י"ז דבגבינות עשו חכמים כודאי איסור תורה כמ"ש הפמ"ג שם. ובשבוי' אמרינן בכמה דוכתא בשבוי' הקלו. ועוד בגבינות ליכא חזקת כשרות ובלאו גזירת חכמים הי' איסור וחכמים גזרו שיהי' כודאי משא"כ בשבוי' יש חזקת כשרות וחכמים הוצרכו לאסור מספק ולמה לא תהני ס"ס. ומה שהוכיח מדאמרינן בקדושין אילימא בי תרי אמרי אשתבאי ובי תרי אמרי לא אישתבאי מה חזית דסמכת אהני והרי הוה ס"ס כקו' הפנ"י י"ל דתרי לגבי תרי גרע כיון דבתרי ותרי לא מוקמינן אחזקה. ע"כ גרע משאר ס"ס כמ"ש בראש אפרים סי' ל"ט סעיף קנ"א דגרע לענין סירכא ולענין בועה בשיפולי תרי לגבי תרי מחד לגבי חד עי"ש ס"ק ק"פ. אף דבועא בשיפולי ל"ה רק דרבנן. אמנם אף אם נאמר כדברי השעה"מ י"ל כיון דרוב נכרים פרוצים בעריות ל"מ ס"ס דשמא לא זינתה הו"ל מיעוט משא"כ בנ"ד כיון דאומן לא מרעי נפשי' וכש"כ שי"ל דאינו דומה ליושבת בבית הכומר דהוא תמיד עמה בבית ויש חשש יותר משא"כ ברופא שבא לפרקים. ועכ"פ כיון דל"ה רוב מהני ס"ס

והנה בגוף קו' השעה"מ והפנ"י בהא דמקשה מאי חזית והלא הו"ל ס"ס י"ל דסוגית הש"ס דקדושין קאי להך לישנא דיבמות נ"ו ע"ב דאשת. כהן שנאנסה בעלה לוקה משום טומאה והו"ל ספק טומאה ברה"י כמו סוטה שנסתרה ול"מ ס"ס אך בכתובות מבואר דמהני ס"ס בסוטה וכתב בשיטה מקובצת שם וז"ל דהא דאמרינן כל ספיקות שאתה יכול להרבות ברה"י טמא ה"מ כשהוחזקה שם טומאה אבל אם לא הוחזקה שם טומאה בס"ס אין אוסרין עיי"ש. א"כ י"ל כיון דאיכא עדים דאמרו אישתבאי אף דאתי אח"כ עדים והכחישו מ"מ הרי הוחזק שם טומאה ול"מ ס"ס דהוה ס"ס בטומאה. הן אמת דעדיין קשיא דהרי אביי הקשה בקדושין ס"ו אילימא בבי תרי מאי חזית, והנה אביי מקשה בסוטה ו' אלא אשת כהן שנאנסה ומת ויש לו אח חלל לא תתיבם. והנ"י ביבמות י"א מסופק אם אשת כהן שנאנסה אסורה ליבם דטומאה כתיב והקשה המ"ל פ"ו מיבום ה' י"ט מש"ס דסוטה הנ"ל.