בית יצחק אבן העזר חלק א נג

ולא נודע מקומה אי' מקבלין שלא בפני' לא לאוסרה רק להוכיח דעכ"פ מצוה לגרשה. ע"כ גם לענין חרם מב' נשים יש לומר דמקבלין עדות שלא בפני' ובעיקר הדין אם מועיל העדות לאסרה על בעלה נ"ל אף להנוב"י סי' ע"ב שפוסק דמהני קבלת עדות שלא בפני' ע"כ פוסק דלא כמהרא"ש אך דגם בעדות מיוחדת נאסרה על בעלה מ"מ בעדות מיוחדת בב' מעשים והעידו שלא בפני' לא מהני לאוסרה על בעלה והטעם דבנתיבות סי' ל"ד כ' דעדות מיוחדת בב' מעשים ל"מ בממון רק מדרבנן על כן גם לאסור על בעלה ל"מ רק מדרבנן ובנוב"י סי' ע"ב כ' דה"ט דלאסור אשה לבעלה מהני קבלת עדות שלא בפני' כיון דמדאורייתא מקבלין שלא בפני בע"ד ע"כ נאסרה א"כ בב' מעשים דלא נאסרה מדאורייתא ל"מ קבלת עדות שלא בפני'. איברא דהוכחתי בתשובה דלא כהנתיבות והתומים דבב' מעשים בעדות מיוחדת ל"ה רק מדרבנן מתשו' רמ"א סי' י"ג דמוכח דמהני מדאורייתא בממון. ולפ"ז י"ל דאף בעדות מיוחדת מהני שלא בפני האשה וקצת מוכח מש"ס דסנהד' מ"א דבעדות מיוחדת ושלא בפני הבעל ל"מ לאוסרה על בעלה דקשי' אהא דאמרינן באשה חבירה דמיקטלא איך משכחת לה דה"ל עשאאי"ל דיכולין לומר לאסרה באנו הרי אס"ד דלאוסרה באנו הי' להם להעיד בעדות מיוחדת להפוסקים דבעדות מיוחדת נאסרה על בעלה וע"כ צ"ל דהרי בנוב"י קמא סי' ע"ב בסוף סתירת היתר ד' הנ"ל כ' דקשי' בגמ' דאמרינן דעדים יכולין לאסרה באו דילמא העידו בפני האשה ושלא בפני הבעל וע"כ להורגה באו דאין האשה נאסרת אם העידו שלא בפני הבעל ומזה הוכיח דמהני לאסור אף בהעידו שלא בפני הבעל ולפ"ז שפיר יכולין לומר לאוסרה באנו ול"ק דהי' להם להעיד בעדות מיוחדת דבעדות מיוחדת לא נאסרה בהעידו שלא בפני הבעל וע"כ הוצרכו להעיד בעדות גמורה והא דלא מוקי בסנהדרין דהעידו בפני הבעל ובפניה דמיקטא דאס"ד לאסרה באו הי' להם להעיד בעדות מיוחדת משום דבעי לאשכוחי גונא דאף בהעידו שלא בפני בעלה מיקטלא דהרי בלא"ה משכחת קטלה בידעי שהוא חבורה כמ"ש תוס' דף ט' ע"ב עיי"ש וע' מ"ש בספרי ליו"ד ח"א סי' א' אות א' ב' אך לפמ"ש תוס' סנהדרין ט' ע"ב דהעדים יתנצלו לומר שלא ידעו שהוא חבורה וסברי דלא מיקטלא בלא"ה ל"ק קושיתי הנ"ל מעדות מיוחדת וגם קושית נוב"י הנ"ל דאם לא ידעו דמיקטלא מאי חילוק להם באיזה אופן יעידו וז"ב. סוף דבר אני מסופק אם נאסרה על בעלה בעדות מיוחדת בב' מעשים בעדות שלא בפני האשה אמנם קרוב יותר דנאסרה על בעלה

(ב) עוד יש להעיר בדין שלפנינו דמבואר בהגב"ע שהראשון אמר שראה אותו מעשה כדרך המנאפים והעד השני אמר שמצא ערל אחד שוכבת עמו כדרך המנאפים י"ל ששניהם לא ראו רק השכיבה כדרך המנאפים ורש"י פי' משיראו כדרך המנאפין משינהגו ענין ניאוף בקרוב בשר ונוהגין כדרך תשמיש וכאן לא ראו רק השכיבה בבגדיהם כדרך המנאפין ול"ה רק כעדי כיעור ועיין באבני מילואים סוף סי' י"א שכתב כן בשם תשובות רמ"א סי' י"ב דאף שאמרו ששכבו כדרך המנאפים ל"ה רק כעדי כיעור מטעם הנ"ל ובאבני מילואים שם כ' דע"י עדי כיעור לא נאסרה רק מדרבנן וי"ל דבזה ודאי בעי בפני האשה כמו שכתבתי לעיל ועוד כיון שלא אמרו בלשון הקודש רק בלשון דמשתמע כנ"ל לא נודע אם העידו שראו דרך תשמיש על כן אין להחליט רק דהוה עדות בדבר מכוער ובזה צ"ע אם להתיר בלא מאה רבנים כאשר יבואר והנה כת"ה מייתי דברי רמ"א דאשה שנאסרה על בעלה יזכה לה בעלה גט ויש מחמירין ודברי נוב"י סי' צ"ב דיש מחמירין דל"ה זכות כמו במומרת דאף שזינתה פעם אחת מ"מ אולי חזרה ולא תזנה עוד משא"כ במומרת דהיא לכל התורה חשודה וכ' דהאשה מפורסמת לפרוצה ל"ש סברתו על כן ודאי זכות היא לה מ"מ לדעתי כ"ז אם נאסרת על בעלה מדאורייתא אבל אם העדים לא העידו בפירוש רק על השכיבה דל"ה רק כעדי כיעור ואין עדות ברורה על הזנות י"ל אולי הקול שקר ול"ה ודאי זכות ול"ה רק כמזכה גט לאשתו במקום יבום דספק זכות הוא ועיין בישועת יעקב סי' ק"מ שכ' דספק זכות ל"מ מכמה סברות

(ג) והנה באמת בגוף סברת מהרי"ק סי' קמ"א שכ' לחוש לדעת הרי"ף דס"ל בעבד אף דזכות הוא לו ל"מ רק שלא יוכל לחזור אף העבד אין מותר בבת חורין עד שהגט יבוא לידו ה"ה באשה אף דזכות הוא לה ל"מ עד שהגט יבוא לידה ומ"ה לא מהני זיכוי הגט אם לדין יש לחלק כמ"ש הפנ"י דדוקא בעבד ל"ה זכות גמור שמא ישא שפחה בטרם שידע השיחרור משא"כ באשה אך דצריך להבין סברת הרי"ף

ונ"ל דסברתו דהנה תוס' כ' בב"מ ע"א ע"ב דאם אחד מזכה לחבירו ואין מפקיר הדבר הוא שלוחו של המזכה עיי"ש ועיין בקצה"ח סי' קפ"ב שכ' מפ"כ גם בשחרור הוא שליח של המשחרר והנה זה ודאי דאח"כ נעשה שליח הזוכה דזה הוא זכי' מטעם שליחות וכן מוכח מתוס' גופה שם בב"מ רק כונת התוס' דהוה בתחילה שליח של המזכה. ולפ"ז קשי' בכל זכי' הרי לא חזרה שליחות אצל הבעלים כדאיתא בגיטין דף כ"ד אך דהש"ך סי' קפ"ה כ' דבממון ל"ב חזרה שליחות אצל הבעלים וכ' הנתיבות דהיכא דבעי שיטול מידו ממש ול"מ טלי גיטך מע"ג קרקע בעי חזרה שליחות אצל הבעלים משא"כ בממון רק דהנתיבות כ' דגם בגט שחרור מהני טלי גיטך מע"ג קרקע אבל הריטב"א בקידושין כ"ד כ' דגם בגט שחרור ל"מ טלי גיטך מע"ג קרקע ועיין באבני מילואים סי' קל"ט ולפ"ז י"ל דה"ט דהרי"ף דכיון דבעי בכל זכי' שיהי' שלוחו של המזכה ואח"כ נעשה שליח הזוכה הרי לא חזרה שליחות אצל הבעל ול"מ בגט שחרור ולכן ל"מ הזיכוי רק לחזרה אבל העבד אין משוחרר עד שיבוא לידה ולפ"ז כש"כ באשה דבעי דין חזרת שליחות דל"מ עד שיבוא לידה. וה"ט דהרי"ף סמך דין העבד לדין המזכה גט לאשתו במקום יבום דהרי"ף למד דין העבד מדין האשה ועיין במהרי"ק שכ' כן להדיא ע"כ אין לחלק להרי"ף בין דין עבד לדין אשה

(ד) ועיין בנוב"י סי' צ"ב וסי' ע' דלא ניחא להנוב"י בזונה בהיתר זכי' הגט. ובח"ס אה"ע ח"א סי' ג' יראה דאף דכנס גרושה בחזקת אלמנה והוא כהן לא ניחא לי' להתיר רק עפ"י מאה רבנים וכ' דהתקנה הי' כן שאין להתיר לישא ב' נשים אף בדבר מצוה רק עפ"י מאה רבנים. וגם בתשובת ברית אברהם סי' פ"ט כ' דאף לשיטת הש"י שמחלק בין פשיעה או לאו. דאם פשעה א"צ למאה רבנים מ"מ לא מלאו לבו להקל נגד דעת הב"ש דלא ס"ל חילוק הש"י ומייתי לנוב"י סי' א' שכ' דלהיתר לישא אחרת אין חילוק וצריך תמיד מאה רבנים וכ' שמעולם לא שמע להתיר בלא מאה רבנים אשר על כן אף כי בנ"ד עדיף יותר מעובדא דברית אברהם שיש ב' עדים מ"מ כיון שנגבה העדות שלא בפניה מסתפינא להקל בלא מאה רבנים והגם דבמומרת התרתי פעם אחת בלא מאה רבנים מ"מ בזינתה ונגבה חדות שלא בפני' מסתפינא להקל. אך בהיתר מאה רבנים יוכל להתיר. והנני נמנה לדבר מצוה וגם יזכה לה גט ואח"כ יעשה שליח להולכה וישליש כתב המועיל לגרשה שנית בגט שיתן לידה אם יצטרך. וגם כתב וטראטע שיעמוד אתה לד"ת כשתבא בדבר הנדוניא

והנני ידידו

סי' לד

ב"ה פרעמישלא תרל"א לפ"ק

שאלה באחד שזה בערך ד' שנים. ראה בלכתו להשתין מים שיצא קילוח דק ממקום א' למעלה ממקום השתן ונזחל למעלה ותיכף ומיד השתין כדרכו. וזה הי' כמה פעמים ואינו יודע כעת מקום הקילוח היכן הי' אז אם בעליונו של גיד או בתחתיתו או בצדו ויותר נראה לו שהי' בעליונו או בצדו וגם אינו יודע אם הי' למעלה מהעטרה או בעטרה עצמה או למטה מהעטרה וגם אינו זוכר מה הי' בקילוח הזה אם מ"ר או ש"ז ולאשר לא ידע אז אם יש חשש איסור בזה ע"כ לא דקדק היטב אז. ואז הוכר מקום הקילוח וראה נקב דק וראה שהולך עד החלל ואינו יודע אם הי' הנקב לשביל מ"ר או לשביל ש"ז וחושש עתה אולי נתרחב אז הנקב ע"י המתיחה וגם מסופק בדמיונו אולי נתן אז איסר עפ"י הנקב לסתום וסיבת הנקב יוכל להיות לפי דעתו בא' מד' סבות (א) לאשר האיש הזה הוכה זה כמה בחולי טפטוף השתן תדירי והוא מוכרח לפעמים להתאפק מלהשתין אולי ע"י זה נקב (ב) יותר משנה טרם המקרה הנ"ל נבדק ע"י רופא מומחה בתחיבת איסטרעמענט לתוך נקב השתן לדעת סבת טפטוף תדירי הנ"ל אולי בתחיבת איסטריעמענט ניקב (ג) מסופק אולי הי' איזה מחט בכרים וכסתות שלו (ד) שנה טרם המקרה הנ"ל הי' מלמד בבית ע"ה א' והוכרח לישן שם בחדר א' עם משרתים בני בליעל וכמדומה לו שהי' מתלחשים להרע לו בענינים כאלו וגם מעת שישן שם יש לו כאב בבצים בכל פעם. וגם כעת כואב לו לפרקים ובעת שישן שם הי' כואבים לו מאוד אך מסופק אולי כאבו לו בצים זמן רב קודם שישן שם ואולי עשו לו זאת המשרתים בעת שישן ואפשר מסיבת חוזק הליכתו הרבה. ואולי היא איזה חולאת

(ב) זה שלשה שנים אחר המקרה הנ"ל הי' בעיר אחרת וישן. על כרים וכסתות אחרים וכאבו לו אז הבצים והגיד היטב וגם מצא אז בתחתית הגיד למעלה מהעטרה קצת גומא קטנה ופעם אחת ראה בתוכה ליחה עבה מראיתה כדבש עב ולא הי' יכול לידע אם הגיע לחלל או לא אבל זאת נודע לו בבירור שמקום הקילוח הדק שמבואר לעיל לא הי' במקום הגומא הנ"ל ובדק ומצא אז מחט בהכסת שעליו וגם נסרט קצת העטרה עצמה בעליונו של גיד וגם יצא קצת דם בהעטרה עצמה במקום הנסרט והנה אף שידוע לו מקום עמידת הגומא היכן הי' אך לאשר נרפא הגומא ואינו רואה גומא כעת אינו יכול לצמצם כעת מקומו אי' אולי הי' הגומא משהו רחוק ממקום הנראה לו. וכעת אינו רואה שום גומא כ"א נקודה צרעת יבש ושחור על המקום הגומא שראה אז ומסופק אולי משהו רחוק קצת. וגם בתחתית הגיד למעלה מהעטרה מצא אז שריטה קצת בעור ובבשר וגם נסרט בשני מקומות עור הכיס של הביצים אך לא ראה שום נקב בעור הכיס כ"א נסרט קצת

(ג) אח"כ אירע לו מקרה בלתי טהור והגביה גידו לראות בתחתית הגיד אולי יצא דרך שם איזה טיפין ש"ז ומצא שם טיפין ש"ז בהעטרה עצמה בתחתית הגיד וקרוב יותר שנפלו אלו הטיפין מן הקרי שראה וע"י הגבהת הגיד נפלו כמובן בחוש

(ד) זה כארבעה חדשים ראה בתחתית הגיד למעלה מהעטרה במקום אחר נצרר הדם כגון נקודה קטנה ואח"כ נפתח במקום הנצרר נקב דק מאוד ולא הי' יכול לידע אם הנקב הגיע לחלל הגיד או לא וגם לפעמים בעת שהשתין ראה איזה טיפין מ"ר למטה מהעטרה בעליונו של גיד ופעם א' בעת שהשתין ראה בהעטרה עצמה בעליונו של גיד איזה טפה כמו מ"ר משהו

(ה) אח"כ נדמה לו כמין נקב בתחתית הגיד למעלה מהעטרה בשני צדדי השביל ונראה כמו שהנקב הולך ברוחב הגיד. תחת השביל מימינו ומשמאלו ואולי נגע בשביל עצמו אך לא נודע לו אם הגיע לחלל

והנה האיש הזה נבדק פה ע"י עדים הרבה והעידו שלא ראו שום נקב אך קצת קרום נקלף במקום א' ובמקום השני קצת קרום נקלף ונקודה שחורה והיא בתחתית הגיד למעלה מעטרה ועד א' העיד שנראה לו קצת סתימה באותו מקום ורופאים בקיאים אחד נכרי ואחד ישראל בדקוהו שני פעמים ובראשונה אמרו שקרום הנקלף הזה היא פיסטיל דק מן הדק אך שא"א שיוצא ממנו ש"ז כי היא דק מחוט השערה וגם אמרו שיכול להוליד בנים כי כל אותו מקום יכול לחתוך ויכול להוליד ופעם השנית שבדקו אמרו שיש איזה קארב אבל אין בו שום נקב אך שריטה שקורין שרינט ואין בזה שייכות כלל למקום ש"ז: