בית יצחק אבן העזר חלק א ה

למיפל וכו' א"ל רב חייא בי רב מדפתי שמא עני בא לידך ולא פרנסתו. וכוונתם כי הקב"ה מקים מעפר דל, ומאשפות ירום אביון להושיבו עם נדיבים, ואז חובה קדושה רובצת עליו, לפתוח את ידו ולהעניק לאחיו האביון כמאה"כ מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו (משלי י"ט). אולם אם יאמץ לבו ויקפוץ ידו מתת לעני ודל, ה' הטוב יאמר לו רדה, וממרום שבתו ישפילוהו, ועצם ידו מחסור יביאנו, כמאמר המלך החכם יש מפזר ונוסף עוד. וחשך מיושר אך למחסור (שם י"א) וע"כ כאשר ראה רחב"ר מדפתי, כי עוד מעט ונפל ר"פ כי נפחת דרגא מתותי', הוכיחו כי יראו לו מן השמים כי עני בא אליו ולא פרנסו ועי"כ נגזרה עליו גזרה לנפול ולרדת ויעוררהו להטיב עוותתו בזה

הזוג הג'. אדם וחוה. ועל זה אמר הקב"ה טרם העשותו: לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, וכן ראה ה' הטוב, כי לא טוב לאדם לשבת בחשך. וללכת תועה בדרכי לבו, ויתן לעמו תורה ומשפט, ובזה קידש עמו ע"י חופה וקדושין. ונגד שבעה דברים שאיש חייב לאשתו, כמו לפרנסה ולתת לה מדור לסוכך עלי' ולשומרה, נתן ה' לעמו, ארץ טובה ומברכת ויסוכך עליהם באברתו, וכן החובה על הבעל לגדל הבנים לת"ת לאהבה וליראה את ה'. וכן נשים זכיין באתויי בנייהו לבי כנשתא, והפליגו חז"ל בענין הזוג וקדושי אשה שיהי' הדברים לשם ה' ומהתאחדותם יאחד שם ה', יו"ד מאיש וה"א מאשה, והי' ה' אחד ושמו אחד, וע"כ אמרו עוד שאין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות בישראל כאמרם שבטי יה עדות לישראל, אימתי הם עדות לישראל בזמן שהם שבטי יה, כי אם נשמרו מהתחתן בנשים שאינן ראיות, ובחרו בנשים יראות ה' ושומרות מצותיו, אז אשת חן תתמוך כבוד, והתאחדות הזאת תביא פרי קודש, ובנים יולדו ישמרו דרך ה', ותורה צוה לנו משה, תהי' מורשה לקהלת יעקב ולא ירתק חבל הכסף המקשר לבות בני ישראל לאביהם שבשמים, וההיפך חלילה בהפכו כמאמרם זכה עזר לא זכה כנגדו

וכבר אמרו חז"ל במ"ק י"ח מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. כי גם זה מאת ה', וארבעים יום מקודם היצירה נועד מה' בת פלוני לפלוני. ובידענו כי ה' אך טובתנו יבקש, ע"כ עלינו לשמוע למצותיו בכל עניני קדושין ונשואין, לבלי התערב והתחתן את נשים זרות, לבלי יסירו את לב העם מאחרי ה'. וע"ז נאמר וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב ורק אז ישכון בטח, ולא ישלטו בו לרעה, אם עין יעקב בדד הוא, ולא התערב בגוים להיות עמהם עם אחד. כי לעולם לא יפסק הקשר בינינו ובין אבינו שבשמים, והתורה הקדושה תקשר לבותינו לאב הרחמים והחסד. והזוג הג' במספר ארבעה הזוגות יעיררנו על הרביעי והוא עוה"ז ועוה"ב, כי עוה"ז הוא עולם המעשה, בו נעבד נחרש ונזרע למען הכין לעוה"ב, וטובה שעה אחת בעוה"ז בתשובה ומע"ט מכל חיי העולם הבא ובזה יכין וישפיע עוה"ז לעוה"ב, אולם העוה"ב ישפיע אורו לעוה"ז, כמאמה"כ יצפון לישרי' תושי', והתקוה לו תמתיק לאדם מרירות הזמן, ויסבול בדומי' כי נטל עליו, והנה הקב"ה הוא מקור ההשפעה אכן כביכול אינו מקבל ההשפעה וזה אך אם נאמר כי הכרת ה' הוא ע"ד האמונה המקובלת לנו ממעמד הנבחר אולם אם ההכרה. וההשגה לא תוכל להיות רק ע"י חקירה באמצעות שכל האדם אז ע"צ הריחוק גם כביכול הקב"ה מקבל שפע מן נבראיו אחרי אשר אך על פיהם יתפרסם שמו וזה לא תהי' והכוונה הזאת צפונה בדברי חז"ל המובאים בפתח דברינו כי כל מה שברא הקב"ה בעולם ברא זוגות היינו כי כן הי' הסדר בעולם ואחד משפיע ומקבל השפע ולחברם יחד אולם אחד הוא הקב"ה וכו' כי כביכול מרבה להשפיע ואינו מקבל שפע כלל והביא המדרש ראי' לדבריו מנין ממה שקראנו שמע ישראל וכו' אשר בו ידובר מהאמונה כאמור למטה ואחרי כי אך האמונה הוא המסלה העולה בית אל שוב נכיר ונדע כי אחד הוא אלקינו משפיע באין קבלת שפע כלל ע"ד שאמרנו

והנה בזוג הג' הנזכר למעלה, ניתן לנו מהתיה"ק חקים ומשפטים דינים ואזהרות רבות חלוקות להלכות רבות אשר בהן נראה את הדרך הנכון ללכת בה אשר לרחק ואשר לקרב. והאזהרות האלה כלן קדושות כלן טהורות כלן נכונות לטובת האדם להצלחתו ולתועלתו, כי בזה אשר אסרה התוה"ק העריות מלבד כי יש בזה כונה נסתרה אשר אלקים הבין דרכה ומי יעמוד על דעת עליון הן גם עפ"י חוקי הטבע קרוב הדבר אל השכל הישר וההגיון הנכון. כי כאשר אנו רואים בטבע הצמחים אשר אך בהתאחד שני מינים שונים בטבעם ובתכונתם תעלה ההרכבה יפה להוציא פירות נחמדות למראה וטובות למאכל כן גם אצל האדם למען העמיד תולדות ולהוליד בנים ההכרח כי האיש והאשה שונים ורחוקים יהי' במזגם ותכונת נפשם והעריות אשר אסרה התיה"ק הנה אחרי כי קרובות זל"ז עד למאוד וממקום אחד יבואו הנה גם במזגם ותכונת נפשם יתאחדו כאשר כן אורח כל בעלי משפחה אחת ולכן אסרה תוה"ק שבתם יחדיו וע"ד רמז יש להלביש הדברים האלה במאמר הכתוב, אעשה לו עזר כנגדו כי העזר אשר יעשה לאדם יהי' "כנגדו" הכונה ממזג אשר יתנגד לו כי כן ההכרח לטובתו ולהצלחתו ואמרו חז"ל דליכא כתובה דלא רמי בה תיגרא. כי כן דרך בעלי מזגים שונים בבואם יחד לריב זע"ז (ובזה תינח לנו קו' הש"ס על סתירת תיבת עזר למלת כנגדו) ובספרי עה"ת ביארתי בסגנון כזה מקרא קודש וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו ודרשו חז"ל (יומא ע"ח) על עסקי משפחות שנאסר להם עריות ויפלא מה ענין עסקי משפחות לבשר תאוה שהתאוו ועם האמור למעלה נאמר כי אחרי אשר סיבת איסור העריות הי' למען יתחלפו וישתנו המזגים אשר זאת היא תנאי הכרח לתולדות האדם והנה מזג אדם תלוי במקום ובמזונות כי מי שנולד במקום אשר שם האויר קר מזגו קר וכן מי שמזונותיו דברים חרופים היא ממזג החם וכן להיפך ואז בהיות ישראל שרוי' במדבר אחרי שהי' כולם במק"א ואכלו כלם מן הי' כלם שוים במזג ולכן לא יכלו להבין איסור העריות כיון שבהבטל הסבה הי' להבטל גם התולדה וכאמור. והאזהרות האלה מסודרות לנו דבר דבור אל אפני' בש"ס ובאהע"ז אשר דבריהם המה לנו למאורות אפס ההלכות האלה רחבו ונסבו למעלה ראש, ועוד בכל יום יום יתילדו על ברכי המורים שאלות שונות בענינים שונים, ולפתרן נשאב מים ממעיני החכמה, כרו אותם הפוסקים ראשונים ואחרונים, ולפעמים שמו רעי עיניהם בי וישאלוני חות דעתי, ואני מיראי הוראה, כי ההלכות האלה נוגעות לאסור כרת, ולעומת זה מצוה גדולה להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה וידוע דברי חז"ל שאמרו כל המתיר עגונה כאלו בנה אחת מחרבות ירושלים. (כי הוא נמשלה לעגונה), ולכן יש אשר נמצאתי לבקשת השואלים, ובחמלת ה' עלי יגעתי ומצאתי לפלפל בדברי הפוסקים לברר הדין כיד ה' הטובה עלי וספרי זה הוא תוצאות אלה השאלות והתשובות כאשר אמרתי בפתח דברי ולא קבעתי הדברים להלכה לסמוך עליו אך לעיין ולראות ולשקול דברי בפלס. ואם יסכימו עמי לדבר הלכה ואהי' כמסייע לדבר מצוה ישמח לבי גם אני

ואפרוש כפי לאבי שבשמים, והנני מודה ומשבח לה' הטוב כעל כל תגמולוהי עלי, אשר לקחני מבית אבי הרב היחסן ירא ה' מרבים הצדיק המפורסם מוה' חיים שמואל שמעלקא זצלה"ה נכד הגאונים הצדיקים מוה' אלעזר רוקח זצלה"ה אבד"ק אמשטרדם והגאון בעל ת"ש ושאר גאונים. ואבי הרב זצלה"ה לוקח אל על ונאסף אל עמי' בהיותי צעיר לימים ועלם רך. ואמי מורתי הצנועה החסידה וצדקת מ' מרים מירל ז"ל נכדת הגאונים מהר"ם פדואה ומ' שאול וואהל מהר"ם לובלין ש"ך וטו"ז זצלה"ה גדלתני, ואתה אבי שבשמים בזכות אבותי אלה הקדושים מצאת את עבדך לטוב להושיבני עם נדיבים, ולשבת כסאות למשפט, בערים גדולות ובקהלות קדושות, ונתתי בלבי להבין ולהורות אודך ה' על רוב חסדך ואתפלל על העתיד לתת לי כח ועצמה להגות בדברי תורתך הקדושה להגדיל תורה ולהאדיר כמאמר דוד המלך ע"ה לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני, כי דברי תורה הי' אצלו הכרחים ובם חי' יחי', וכאשר לא ישכח איש לאכול ולשתות להשלים הלחות השרשי, ככה זכר יזכר האיש השלם דברי התורה, להחזיק נפשו במצות ה' ובנועם אמריו. וכאשר אמרו חז"ל במדרש פ' בחקותי: אם בחקותי תלכו, הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. אמר דוד לפני הקב"ה, רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית פלוני אני הולך, והי' רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הה"ד אם בחקותי תלכו. וכוונתם שדברים שהאדם זוכר בהם, מעצמו, והם צרכי גופו וגויתי, הי' דוד המלך ע"ה מוכרח לעשות ולפעול לבלי ישכחו ממני אולם בד"ת בלי שום כוונה ופעולה, הי' רגלי מוליכות אותי לביהמ"ד ולבתי כנסיות, כי לא נשכחו ממנו ולא הסירם מלבי והם חיי נפשי וכן אמרה תוה"ק אם בחקותי תלכו, ותחשבום כדברים הכרחים מחזיקים החיות מבלי הכרח לעורר אתכם לעשותכם, אז יריק ה' ברכה עד בלי די להחיותינו כיום הזה: כן יהי' ה' עמדי ויזכני ללמוד וללמד ולהגות בתוה"ק ולא אכשל בדבר הלכה חלילה ואהי' דברי לחן ולרצון לפני אבינו שבשמים אמן אמן סלה ועד

וכה אפרוש כפי ואתפלל אליך מרום בעד האשה אשר עמדי הוא זוגתי הרבנית הצנועה והחסידה מרת גליקל תי' בת הרב הגאון הצדיק מוהר"ר שמואל בירנבוים מדובנא זצלה"ה שהי' חתנא דבי נשיאה הגאון רשכבה"ג ר' עקיבא איגר זצוקלה"ה אבד"ק פוזנא אתה ה' החי' אותה לאורך ימים השביעה נעימות נצח מיו"ח תן לה משאלות לבה וארשת שפתה בל תמנע מאתה סלה

ומברכותך אדין כל יבורך גבר ירא ה' הוא חתני האהוב כבן לי הרב הגאון הג' החריף ובקי בחדרי תורה איש האשכולות כש"ת מוה"ר נתן לעווין שליט"א האבד"ק ראהטץ יצ"ו ורעיתו היא בתי יחידתי הרבנית הכבודה והצנועה טובת לב מרת הדסה תי'. אנא ה' הרם קרנם בכבוד ומברכות פיך יברכו, והי' עיניך צופיות עליהם לטובה להאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים יראו נחת מיוצאי חלציהם המה נכדי היקרים אהובי רוחי ה' עליהם יחי' ושמש הצלחתם תלך הלוך וגדול לא תכבה לנצח וחתני הרב הגאון נ"י יזכה לשבת. על דלתי התורה מתוך נחת והרחבה ולאור תורתי ילכו רבים וגדול יהי' כבודו אמן: