עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית יצחק אבן העזר חלק א

בית יצחק אבן העזר חלק א ד

Beit Yitzchak Even haEzer part 1 4 · בית יצחק אבן העזר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואמרו חז"ל בפסחים נ"ז ויקרא יעקב אל בניו, ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר שמא ח"ו יש פסול במטתי, א"ל בניו שמע ישראל ה' א' ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, פתח יעקב אבינו וא' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כי בעולם הזה נסתמו מעיינות החכמה, ונשמת האדם נתונה בגוי' לקוחה מהאדמה, ולא תוכל לעוף במועף לחבק זרועות עולם, לדעת מעשה ה', וכפעם בפעם ערפלי חטא וענני עון יעמדו למסכים בעדו מבלי גלות הלוט הלוטה עפ"י האמת, אולם לעתיד לבא יתקיים בנו והי' עיניך רואות את מוריך ומלאה הארץ דעה, ובערה רוח הטומאה מן הארץ, ואז נבין דרכי ה', נדע ונכיר האמת לדעת כבוד ה'. אולם מועטים המה בעלי עלי' אשר בעודם מתהלכים בין החיים, נגלו להם מראות אלקים, ועיניהם ראו את מעשה ה' כי נורא. ואחד מבני עלי' ההם הי' אבינו יעקב, אשר ה' נצב עליו במראה הסלם וילמדהו דעת להבין ולהשכיל. וטרם הפרד יעקב מבניו ללכת לאור באור החיים, קרא לבניו וביקש להודיע לבניו קץ הימין לגלות המסכה הנסוכה עפ"י יושבי תבל, ולהראות מבעד לערפל גלוי אור השכינה. אכן לאשר עוד לא הגיע. הזמן הנועד להתגלות הסוד הזה נסתלקה ממנו שכינה, ויעקב אבינו חשב, כי עון בניו גרמה זאת ואמר שמא יש ח"ו פסול במטתי, וכשמעו כי בניו קראו בקול שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. נוכח לדעת כי שלמים הם את ה' ואין בהם עון אשר חטא, ורק כי בעוה"ז לא יוכל האדם לדעת ולבא להשגה העליונה הזאת, פתח ואמר ברוך שכ"מ לע"ו, כי כעת העלם יעלם ממנו כבוד ד' מצד מהותו ורק יכירו כבוד מלכותו כפי השגת בן אדם מצד פעולתיו וזה השער לה' צדיקים יבואו בו. לדעת את ה' ע"י האמונה, ואל יהרסו לעלות אל ה'. פן יכשלו ח"ו ואשמו. כמעשה הארבעה שנכנסו לפרדס זה שאמר משה רבינו ע"ה: ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים, והוא הכרה ודעת ע"י מעשה ה' הגדול והנורא, ובקר וראיתם את כבוד ה' לעת יבא יום ה', והמסכים המונעים כליל יחלופו, אז עין בעין יראו את כבוד ה', הכרה עצמות. וזה שאמרו במדרש בשלח סוף פכ"ג, זה אלי ואנוהו, אמר הקב"ה לישראל, בעולם הזה אמרתם לפני פעם אחת, זה אלי ואנוהו אבל לעתיד לבא אתם אומרים ב' פעמים, שנא' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, בעולם הזה אין לאל האדם להשיג ה' רק מצד פעולתו כאשר אמרנו, אכן לעתיד נכיר ונדע כי ההכרה מצד פעולתיו וההכרה עצומות עם הידיעה האמיתית מתאימות יחד ושתיהן עולות בקנה אחד וע"כ אומרים זה ה' ב' פעמים להורות, כי שתיהן ההכרה, מצד פעולתיו והכרה העצמית אחת הנה ונכיר ונדע הדר כבוד ה' יתעלה

וכבר ביארתי בספרי שיח יצחק מקרא קודש, הוא אשר דבר לאמור בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד, כי הקרובים אל ה', ידעו כי הוא נעלה מעל כל רעיון ומחשבה, ולא תשיגנו רוח איש, כי קדוש ה' מופרש ומובדל. אולם על פני כל העם הנני מכובד, כי המה קצרי השגה וחסרי רואי וע"כ ידמו בנפשם כי הגיעו לכלל דעת ויתנו יקר לשם ה' בתואר מכובד. ומלאכי מעלה ישאלו: איה מקום כבודו להעריצו ? בידעם כי קדוש ה' והלא כל מחשבה להשיג ולדעת הדר קדושתו. אולם יושבי תבל יענו לעומתם: כבודו מלא עולם. בחשבם שע"י העולם יבואו להשגה, ולפניהם די בהשגה הזאת המצערה. ונדב ואביהוא אשר בקדושתם ובצדקתם נדמו למלאכי מעלה, הי' להם לדעת, כי עוד לא השיגו ולא באו לכלל דעת האמת, ולבסוף נאמר עליהם ויחזו את האלקים, וידמו בנפשם כי עין בעין יראו ידעו ויבינו, וזאת נחשב להם לחטאה, והוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש, כי כל עוד שיתקרבו. אל ה' ידעו כי אי אפשר להשיגו וכי הוא קדוש ומובדל, ורק על פני כל העם הננו בתואר מכובד, ועל פניהם אכבד, ועל כוונה זאת אמרו חז"ל במדרש שהובא בראשית דברי מהיכן זכו ישראל לק"ש, מהיכן באו ישראל לכלל דעת וקבלת עול מלכות שמים, ממתן תורה זכו ישראל לק"ש, כלם שמעו בסיני אנכי ה' אלקיך וענו כלם ואמרו ה' אלקינו ה' אחד. כי ראו והבינו שה' ב"ה הוא מופרש ומובדל, נורא מאוד ומי ישיגנו ומשה ענה אף הוא כנגדם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, להורותם כי כעת רק כבוד מלכותו ישיגו, לדעת הדר כבוד ה' ע"י פעולותיו כפי כח איש עד אשר יערה עלינו רוח ממרום, ונראה ונדעה להשיג הכרה העצמית (וזה שלא כדברי הש"ס שמשה לא אמר בשכמל"ו ומדרשים חלוקים

) ולהורות לנו הדרך נלך והמעשה אשר נעשה למען התקרב אל ה' ולבלתי נסור מן דרך האמת, הורו לנו רבנן במדרש הזה באמרם כי כל מה שברא הקב"ה בעולם זוגות בראם, מלבד שם ה' כי הוא יחיד ומיוחד נעלה ונשגב, כאשר שר ה"ר שלמה בן גבירל בכתר מלכות: אתה אחד ובסוד אחדותך חכמי לב יתמהו כי לא ידעו מה הוא. אתה אחד ולשום לך חוק וגבול נלאה הגיוני אולם כל ברואי עולם על צד הרבוי נבראו. ומה רבו מעשיך ה' ובשיח יצחק הבאתי דברי הילקוט חבקוק בן אדם כתיב אלף בלוח ואח"כ שאלני על הקץ, ואמרתי בכוונתו עפ"י דברי המדרש האלף הי' קורא תגר לפני הקב"ה, אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי אמר לה הקב"ה, עולם ומלואה לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר כי בחכמה יסד ארץ וגו' למחר אני בא לתת תורה בסיני ואיני פותח אלא בך שנאמר אנכי ה' אלקיך. כי כל העולם נברא ברבוי, וכן יצורי תבל נפרדו איש מרעהו בתמונותיהם ובדעותיהם ועל זה רמזו כי נברא העולם בבית היא האות הראשון בא"ב, אשר בו נמצא הרבוי, ויורה על מושג הפרידה והחלוקה, והאלף הי' קורא תגר למה לא בראת עולמך בי, והכוונה למה לא נברא העולם באחדות אמתי באופן ששלום ואהבה ישתורו בין ברואי תבל, ויקשרו איש אל אחיו באהבה חפץ ורצון, (כאשר תורה האל"ף המרמזת על אחדות גמורה) והקב"ה השיבה כי ע"י התורה יתלקטו אחד לאחד ויתאחדו, כי היא התור' הקדושה, תאחד ותקשר לבות בנ"י, לומדי ושומרי מצותי' ויעשו אגודה אחת. ולעת קץ, תמלא הארץ דעה את ה', רעיון האחדות יכה שורש בלבות בני האדם, ובה' אלקים יתאחדו והי' המשכן אחד והמון הרבבות יתאחד והי' לאחד, וע"כ צוה הנביא לכתוב אלף בלוח לקשר מעדנות האלה הנפרדים ולאחדם, ואז תקוה נשקפת לעת קץ להושע בה' תשועת עולמים

והנה הרבוי הראשון נראה בשמים וארץ, שני חלקי הבריאה, ויורו על הרוחני והגשמי, ומאז ברא ה' ארץ ושמים נפרדו, ומטרת האדם לאחדם ולצרפם, כמ"ש והי' ביום ההוא אענה נאום ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ, והארץ תענה אה הדגן והם יענו את יזרעאל (הושע ב), כי זאת תעודת האדם בתבל, ללכת בדרכי ה' לעשו' מצותי' ואז יכיר וידע את ה' הטוב ויהי' הקשר בין השמים והארץ קשר אמיץ וכמאמר הכתוב ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים (תהלי' ח) כי החכמה והדעת הגבורה והתפארת אשר לשם ה' יתעלה, נראה אנחנו בארץ סביבותינו, וע"י צדקה וחסד, מעשים טובים וישרים, יבין דרכי ה' ואור גדול שואף זורח בארץ, וקרני' מאור הצדק והיושר, לרקיע השמים וכל צבאותיו וע"י נכיר ההוד וההדר אשר בשמים, וסובב סובב הולך הדבר, השמי' משפיע מטובה לארץ וכמאמר הנביא וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה, וע"י הדברים האלה העומדים ברומו של עולם נדע את ה', ונכיר הודו בשמים, והשמים גם המה ישפיעו מטובם לארץ, וצוה ה' את הברכה לענות את יזרעאל, ולהושיע לעמו לתת להם רחמים. והי' איפוא השמים והארץ הרחוקים זה מזה מרחק היותר רב והיותר גדול בעולם, ע"י מעשה המצות לאחד להשפיע מארץ לשמים ומשמים לארץ ועל כונה זאת אמרו במדרש יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ ולאחדם בקשר אחדות בל ינתקו

והזוג הב' היא חמה ולבנה, גם בהן נמצא רחוק מקומי, לאשר רחוקות הן אשה מרעותה הרחק רב, ובכל זאת תתאחדנה ע"י השפע המושפע מהחמה ללבנה, כי היא - הלבנה אין לה אור עצמי, ורק מקבלת היא מהשמש, ותפיץ אורה עפ"י האדמה להאיר ליושבי' והדבר הזה יעורר בלבנו רעיונות נשגבים להכיר ולדעת בורא עולם מאפס ותוהו, וכי הוא יראה ויבין מעשה איש ותחבלותי' ויוצר עין יביט ונוטע אזן ישמע, ללמד לאדם דעת. וכאשר ביארתי דברי חז"ל באמרם, ג' דברים נתקשה משה עד שהראה לו הקב"ה ואחד מהם דבר הלבנה, אשר נאמר עלי': כזה ראה וקדש. כי כל מקרה איש פרטי וכל תוצאות ותולדות עם ישראל, לה ולמולדותי' נדמו. כאשר כ' בארוכה בדרוש האמונה והאחדות. ואמרו חז"ל בנדרים ל"ט, אר"י מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה, שמש ירח בזבול מה בעין והא ברקיע קביעין מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירים וכו'. ונוכל לרמז בדברים אלה, כי הורו אשר השמש והירח, שבהם נראה בעצם וראשונה השפעה וקבלת השפע, אף המה רגזו לקראת האנשים החטאים בנפשותם, אשר הצו עדת ה' על משה בחיר האדם, ויאמרו כל העדה כלם קדושים ומדוע תתנשאו, ולא ידעו ולא הבינו כי גדול ערך נביא ה' מהם ועל ידו, ורק על ידו הנחיל ה' תורה לישראל והוא המשפיע אור התורה והדעת לעמו, והמה הביטו אליו ונהרו ושני המאורות מורים המה, על חיוב הכנע והשתעבד הקטן נגד הגדול ממנו, כמו יגידו. אם ימוטו יסודות אלה, מנתונ' וקבל' והכרת טובה לנותן מאת המקבל, אז גם אורם יחשך. כי בלעדי יסודי הצדק והיושר האמת והאמונה נחדל גם אנחנו והיינו כאין

ולא לבד בחכמה ודעת. הוטל על איש חכם ומבין דעת, להאציל מרוחו על מי שקטן ממנו, להורותו וללמדו חכמה ודעת, וכאשר יציג לפנינו המלך החכם את החכמה הקוראה לפתי וחסר לב ואומרת לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי כי כן הוטל ג"כ על איש חונן מה' בהון ועושר, להאציל מטובו לעני ודל, ולתמוך ידו כי מטה וכמאמר חז"ל הדבק במדותיו של הקב"ה, מה הוא רחום אף אתה רחום, וכמו שהקב"ה משפיע עלינו רב טוב, כן עלינו לתת לאחינו האביון ולחוננו בצר לו

ואמרו חז"ל (ב"ב י') ר"פ הוה סליק בדרגא אשתמיט כרעא בעי