בית יצחק אבן העזר חלק א מה

כתובת אשתו ונדוניא כשתבא אשתו ורצונו לזכות לה גט או להשליש והבעל אומר שהנהיגה שלא כשורה שנתייחדה פעם אחת עם זאנדאר אשר ע"כ נמאסה בעיניו

(א) תשובה בדבר מה שהבעל אומר שנתייחדה עם נכרי לו הי' עדים בדבר הי' אפשר להתירו לישא אשה על אשתו ואף דאין לאסור אשה על בעלה ביחוד וגם דבעוברת על דת צריכה התראה ומוכח מש"ס דסוטה כ"ה דגם עוברת על איסור יחוד צריכה התראה מ"מ זה דוקא להפסידה כתובתה אבל שיהי' מותר לגרשה בע"כ אף בלי התראה מותר דכיון דאיכא מצוה לגרשה ל"ג רבינו גרשון בזה כמ"ש מוח"ז הגאון רע"א בתשו' סי' קי"ד באריכות מ"מ כיון דליכא עדים בדבר לא מפיו אנו חיין ואינו נאמן להתיר לו חרם דאיתחזק איסורא ובפרט ביש לו קטט עמה דמבואר בסי' קע"ח דאינו נאמן שראה שזינתה כשם דאינו נאמן שנתיחדה. וגם אין להתיר לו לישא אשה מפאת דמיקרי מורדת דכיון שהי' קטטות ומריבות ביניהם אולי לא רצה הוא לדור עמה ונסעה מחמת רעבון כמ"ש בנוב"י תניינא אה"ע סי' ו' וגם אין להתיר לזכות לה גט כיון שלא נודע שזינתה ומוקמינן האשה בחזקת כשרות ואף גם בודאי זינתה הנוב"י קמא מחמיר בסי' ע' וסי' צ"א כדעת היש מחמירין שבסי' ק"מ דאין לזכות גט דל"ה זכות עיי"ש ומ"מ נלע"ד להתיר להאיש הנ"ל שישא אשה בהיתר מאה רבנים מטעם שיבואר דהנה אם יש ספק שמא מתה אשתו יש להתיר מטעם ספק דרבנן דעכשיו ל"ה רק איסור דרבנן לישא אשה על אשתו אך כיון דמוקמינין האשה בחזקת חי' ל"מ ספק דרבנן במקום חזקה כמ"ש הש"ך ס' ק"י כללי ס"ס אות כ'. ואף להפ"ח שחולק וס"ל דבדבר שאין לו עיקר מן התורה ספק דרבנן לקולא אפי' באתחזק איסורא מ"מ כאן יש ב' חזקות חזקת חי' וחזקה דעד השתא הי' בחזקת איסור לישא אשה אחרת ובב' חזקות גם הפ"ח מודה

(ב) ובזה מיושב מה שהקשה בשעה"מ ה' מקוואות סוף כלל א' אשיטת פ"ח מפסחים ד' דמבעי לן במשכיר בית לחבירו בי"ד חזקתו בדוק או לא וקשה אפי' נימא דאין חזקתו בדוק מ"מ ל"ה אלא ספק דרבנן דבדיקה דרבנן וספיקו לקולא אפי' באיתחזק איסור' ומזה הוכיח כשיטת הש"ך להנ"ל נכון דאיכא ב' חזקות חזקה שלא נעשה מעשה הבדיקה וחזקת חמץ שהבית עומד בחזקת חמץ שהכניסו כל השנה. ובזה גם הפ"ח מודה ובזה מיושב מה שהקשה המ"ל פ"ד מבכורות הובא בשעה"מ הנ"ל אהא דמקשה בעירובין ל"ג אמתניתין דשולח ערובו ביד חש"ו ודילמא לא שקיל מני' ומה קו' הא הו"ל ספק דרבנן להנ"ל ניחא דשם ג"כ יש ב' חזקות חזקה שלא נעשה מעשה וחזקת תחום ביתו דהרי מוקמינן שם בעירובי תחומין ואולי זה בכלל דברי המ"ל שכ' דהיכא שאנו מסופקין אם נעשה המעשה ל"א ספק דרבנן לקולא וכונתו דוקא באיכא ב' חזקות ולפ"ז בנידון אשה אחת שבשלה בשר ולא נודע אם מלחה המבואר בטו"ז סי' ס"ט ס"ק כ"ד ומובא בשעה"מ שם יש ג"כ ב' חזקות חזקת איסור מקודם שמלחה וחזקה שלא נעשה מעשה אך י"ל דדם אברים שלא פי' מותר על כן ל"ה חזקת איסור רק חזקה שלא נעשה מעשה בלבד ומ"ה ס"ל לטו"ז דמותר ול"ק מטו"ז על המ"ל ובזה מיושב מ"ש הטו"ז דרוב פעמים מולחין תחילה ורוב עדיף ף מחזקה והרי הריב"ש כ' דתרי חזקו' הוה כרוב וכאן איכא תרי חזקה עיין נוב"י קמא אה"ע סי' מ"ג ובספרי בית יצחק יו"ד ח"ר סי' ס"ו אות ב' שפלפלתי בזה אך להנ"ל ליכא הכא תרי חזקה ודוק אך הנקה"כ כ' שם דהיה איתחזק איסורא גם כ' דל"ה רוב ושמא סברת הנקה"כ שהי' לו חזקה. כשיבשל בלא מליחה יאסר ונודע שבישל ולא נודע ממליחה ומ"מ י"ל דהוה רק חדא חזקה שלא נעשה מעשה ולדינא תליא בפלוגתת הש"ך והפ"ח בספק דרבנן וחזקה ואם לא נרגש טעם מלח יש להחמיר כשיטת הש"ך ואכ"מ ועכ"פ אין להקל בחרם דר"ג בספק אחד

(ג) עוד מצאתי בארעא דרבנן אות חרם סי' רכ"א מייתי בשם מהריב"ל דכל ספק שיסופק בחרם דנין להחמיר בספיקא דאו' ואולי צ"ל כספיקא דאורייתא. מ"מ בנ"ד יש ס"ס שמא מתה אשתו ושמא זינתה והיכא דזינתה ונאסרה עליו לא תיקן ר"ג ואף דגם בזה איכא תרי חזקו' חזקת חי וחזקת כשרות מ"מ בדרבנן מהני ס"ס אף נגד תרי חזקו' דס"ס כרוב ותרי חזקו' לא עדיף מרוב והוה ספק השקול בדרבנן והגם דפמ"ג ססי' ק"י במחודשים אות ב' כ' בשם הפ"י בכתובות דתרי חזקו' נגד ס"ס הוה כודאי איסור מ"מ בנ"ד יש ג' ספיקות שמא הבעל אומר אמת שנתיחדה עם נכרי ובזה שעברה על דת משה מצוה לגרשה ואפי' בלא התראה וכ"כ הטו"ז סי' קט"ו וליכא חרם הספק הב' שמא מתה והספק הג' שמא מה שנסעה מאמעריקא עם איש זר הי' בנשואין או בעבירה גם יש לספק שמא הרגילה היא הקטטה והיא מורדת והיכא שיש ג' ספיקות ודאי מותר לישא אף שיש ב' חזקו' ע"כ לדינא יש להתיר לו לישא אשה על אשתו מ"מ להתיר בלי מאה רבנים מסתפינא להקל דח"ס פוסק באה"ע ח"א סי' ג' דאפי' בכהן שנשא גרושה ולא ידע שהיא גרושה צריך מאה רבנים וכפי הנראה מדבריו בכל היתר לישא אשה אחרת הכי נהיגי להחזיר אחר מאה רבנים הגם דבתשו' מוח"ז הגאון רע"א החדשות סי' פ"ב נראה דבמורדת דעתו להתיר לישא אחרת בלא ק' רבנים מ"מ אולי דוקא בעובדא דידי' שכתב דהוה מילתא דלא שכיח שהפקיע עצמה מבעלה ע"י ערכאות וכיון דמשמע ג"כ בתשובת ד"ח ח"ב סי' ו' והובא בדברי כת"ה דבכה"ג צריך היתר מאה רבנים על כן גם בנידון דידי' יש להתיר ע"י ק' רבנים ליתר שאת יזכה לה הגט ואח"כ יעשה הבעל שליח להולכה ויקבל ע"ע ליתן לה גט אחר אולי יקרע הגט או יאבד והנני נמנה ג"כ לדבר מצוה להתיר עפ"י מאה רבנים וד' יצילני משגיאות ובלי תפונה ישליש הבעל המעות והנאטאראקט כפי הכתב מסאנדיץ

(ד) והנה בענין זיכוי גט נתוכחו הפוסקים אי מהני זכי' כמש"ל בשם נוב"י דבזינתה ל"מ זכוי גט ומקצת פוסקים כתבו דהיכא דהוה זכות גמור אף דהוה קצת חוב זכין לאדם וע' בנקודת הכסף סי' ש"ה ולפענד"נ ראי' דמהני זכי' אף לקטן בזכות גמור דבזה יובנו דברי הבריי' יבמות ס' ע"ב תניא רשב"י אומר גיורת פחותה מבת ג' שנים ויום אחד כשירה לכהונה תניא וכן הי' רשב"י אומר קברי כותים אין מטמאין באוהל ומה סמכו ענין שני מאמרים להדדי ונלע"ד דקשי' לר"ש דגיורת פחותה מבת ג' כשרה לכהונה ואיך משכחת גיורת פחותה מבת ג' הרי ל"ה גיורת רק מדרבנן כמ"ש תוס' כתובות י"א מטבילין דזכי' מטעם שליחות ואין שליחות לקטן ומוכח שם מתוס' דאפי' בנתגיירה היא ובני' ובנותי' רק מטעם זכי' ותירצו תוס' דל"ה זכי' רק מדרבנן והוא גר מדרבנן (ומ"ש תוס' שם דמעוברת שנתגיירה יורש אמו מדאורייתא בתוס' סנהדרין ס"ח ע"ב נסתפקו בזה) ולפ"ז קשי' על ר"ש דיליף מקרא דגיורת פחותה מבת ג' מותרת לכהונה ואיך משכחת גיורת מדאורייתא לתוס' וצ"ל דהיכי דהוה זכות גמור זכין לקטן מדאורייתא וענין הגירות הוא זכות גמור ומהני מדאוריי' וכן כתבו התוס' סנהדרין ס"ח ע"ב והרגישו בראי' זו מר"ש וקשה איזו זכות היא הלא מעיקרא לא נתחייב' במצות ואח"כ תתחייב במצות ול"ה זכות גמור אך לפ"מ דס"ל לר"ש קברי אומות העולם אין מטמאין באוהל דלא איקרי אדם כלל וא"כ הוה זכות גמור ענין הגיור. ומהני אף בקטנה מדאורייתא ולזה סמכו ענין דברי רשב"י דגיורת פחותה מבת ג' וכן הי' רשב"י אומר קברי אומות העולם אין מטמאין באוהל והוא ענין נחמד ע"ד הפלפול והנני ידידו

סי' כה

ב"ה פרעמישלא "בדבר אמת" לפ"ק

לה"ה הה"ג החריף ובקי המפורסם כש"ת מ' אלי' מנחם גאיטיין נ"י האבד"ק העגיש במדינת הגר

ע"ד האברך מ' יהושע קעללער שהמירה אשתו ברצון והיתה לאיש נכרי וילדה לו בנים אם יאי שיזכה לה גט ונתיר לו לישא אשה או צריך להיתר מאה רבנים

(א) תשובה לפענ"ד א"צ להיתר מאה רבנים רק שיזכה לה גט כמ"ש הרמ"א באה"ע סי' א' בשם פיסקי מהרא"י ובפסקי מהר"א סי' רנ"ו כ' דמדינת אסטרייך נוהגין להצריך גט ואף הנוהגין שלא להצריך גט והוא בני רינוס מ"מ א"צ היתר מאה רבנים דדוקא בנשתטית צריכין מאה רבנים ואף דאנו אין מתירין בלא מאה רבנים אף בברחה מבעלה ושהתה כמה שנים ולא נודע אנה היא ויש חשש זנות עלי' וכן הוריתי עפ"י ח"ס סי' ג' דלא ניחא לי' להתיר בלי מאה רבנים אף בפשעה ואף במורדת ואפי' באשה גרושה שנשאת לכהן ולא נודע שהיא גרושה מ"מ בהמירה דתה הוריתי להתיר לבעלה בלי מאה רבנים רק שיזכה לה גט דבכה"ג שיצאה מכלל יהודית בודאי לא גזר רבינו גרשון ובנ"ד שזינתה לאיש ויש לה ילדים בודאי אסורה לבעלה ולא מיקרי אשה וגם אם התקנה הי' לטובת האשה היכא דהמירה דתה. לא נחוש לתקנתא דידה וכ"כ בתשו' חסד לאברהם חאה"ע סי' ג' דא"צ להיתר מאה רבנים וכפי הנראה גם הח"ס יודה במומרת דא"צ מאה רבנים ויש להתיר ע"י זכוי גט ומ"ש כת"ה דיש לחוש במומרת דל"מ זכוי גט דלאו בר שליחות היא זה ליתא דאנו פוסקים דמומר בר שליחות הוא דהרי סומכין על שליחות מומר שמגרש אשתו ע"י שליח. ועוד בזכות גמור מהני זכי' אף בקטן דהרי גר קטן מטבילין מטעם זכי' ותוס' כתובות י"א כתבו דל"מ רק מדרבנן אבל בגמ' מוכח דמהני מדאורייתא מדיליף ר"ש דגיורת פחותה מבת ג' מותרת לכהונה ע"כ מהני מדאורייתא וכ"כ נקודת הכסף סי' ש"ה וכן נראה מתוס' סנהד' ס"ח ע"ב וע"כ זכות גמור מהני לקטן וכ"ש במומרת וכאן הגט הוא זכות גמור

(ב) וכת"ה מביא דברי הג"פ סי' קכ"ג ס"ק דמייתי שיטת הפוסקים דקדושי מומר ל"ה רק ספק והקשה איך יכול לגרש ותירץ דאפקעינהו רבנן לקדושין אם יגרש ע"י גט זה וכ' דלפ"ז ע"כ צ"ל דגט מומרת הוא ג"כ מטעם אפקעינהו עוד כ' דמה"ט מומרת מותרת בגט כשיטת רש"י יבמות מ"ט דהכל מודים בבא על הסוטה דקדושין תופסין מדלא פקעו קדושין הראשונים וס"ל דהיכא דקדושין אין תופסין קידושי הראשונים נפקעו ולפ"ז ממנ"פ מהני גט דאם עתה קדושין אין תופסין שוב נפקעו קדושין הראשונים ואמנם אני כתבתי דרש"י כ' כן לאביי דס"ל קדושת הגוף פקעה בכדי בנדרים כ"ט אבל לדידן דקדושת הגוף לא פקעה בכדי ל"ש סברת רש"י ובזה מיושב כל מה שהקשה בשאג"א החדשות סי' ב' ע"כ לדידן א"א לומר כסברא הנ"ל וע"כ ס"ל דמומר שקידש קידושיו קידושין גמורי' ולא ספק ועיין בבכורות ד' ע"ב כסברת רש"י וגם מזה הארכתי במק"א ובאמת הי' מקום לחלק בין קידושין לגרושין דנהי דעתה אינו יכול לקדש דל"ה שוב דינו כישראל מ"מ מה שקידש כבר בעת שהי' ישראל יכול להתיר וה"ה במומרת אך לפ"ז תיקשי דבמומרת לא קרינין ויצאה והיתה כדאמרינין בגיטין פ"ה כיון דעתה לאו בת קידושין הוא אך כיון דבידה לחזור מיקרי בת הוי' כדאמרי'