בית יצחק אבן העזר חלק א ג

הקדמה

הספר הזה אשר אנכי נותן הפעם לפני קהל לומדי התורה הוא החלק הרביעי מספרי בית יצחק, אשר חנני ה' הטוב להוציא לאור ויכיל התשובות אשר השיבותי לשואלי דבר ה' זו הלכה בחלק אה"ע. גם נקבצו ובאו אל תוכו, באורים ופלפולים בסוגיות הש"ס, אשר מוצאן ומובאן בסדר נשים וביתר הסדרים, הנוגעות אל ההלכות שבחלק אה"ע, או קרובות אל הענינים האלה בדרכי הפלפול והסברא ונתאחדו אחת אל אחת במיתריהן ובקשוריהן. אולם בטרם אבא אל בית זה בניתי, ובטרם אכנס אל חדרי' פנימ' אודה לה' הטוב הרחמן והחנון, על כל הטובה אשר הרבה להטיב עמדי מעודי עד היום הזה: ואשר מיום היותי לאיש הדריכני בדרכי התורה, והורני ללכת בנתיבותי', חסדי ה' עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי (תהלים פ"ט) אמר דוד המלך ע"ה ואנכי הצעיר באלפי ישראל אשירה ואהללה שם ה', על חסדו וטובו: הן בימי נעורי גדלתי בין החכמים, ואור גדול ראיתי יוצא מבית המדרש של גאוני ישראל. אשר התהלכו עמנו, ואשר הי' לבני ישראל למאורות בחכמתם וביראתם הקודמת. ואשקוד על דלתותם, ואט אזני לדבריהם הנאמרים ביראת ה' טהורה, וחסדי ה' עלי גברו, כי הגדולים האלה תמכוני בימין צדקם ויאצילו מהודו עלי, על כל ספקותי ושאלותי השיבוני, כיד ה' הטובה עליהם, ובאור תורתם חמותי וראיתי אור. כן הואיל ה' להטיב עמדי כאשר הייתי לאיש, וקהלות קדושות שמו עיניהן בי, ויקראוני אל על לשבת בתוכן להורות להן הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון, וכאז בימי נעורי כן עתה הי' מטוב ה' עמדי, ואשב בין חכמים מקשיבים לקול התורה, ורבים הי' עמדי אשר במקהלותם ובמסבותם הואלתי ללכת בדרך הורו לנו רבותינו הקדושים להבין דבר ה' ולחקור על דבר אמת. ויש אשר שמו עיניהם בי לשאול ממני שאלות בעניני או"ה, ובהבנת דברי רבותינו הקדושים. ובכל אלה היתה יד ה' עלי לטובה, להשיב כפי קט שכלי וכפי אשר הורוני רבותי, ואלקוט שושנים מעל שדי החכמה ואחברן אחת אל אחת וירבו הענינים ויגדלו והחילותי לסדר אותם, ענין ענין למינהו על סדר הש"ע, כאשר ראו חכמי הדור דברי בספרי הקודמים על ש"ע או"ח ויו"ד, וכאשר יראו בספר הזה אשר יצא כעת לאור בע"ה. וע"כ חסדי ה' אשירה אשר עשה עמדי אז ועתה ולדור ודור אודיע תמונת ה' ותהלתו. ברוך ה' המלמדני חקיו ואשר נתן בלבי לדעת ולהבין דברי חכמים וחדותם. ולא מחכמתי כי עמדה לי, רק מטוב ה' וחסדו עמדי

וארא בחכמים ואבינה בדבריהם, כי בהלכות אשר בחלק אה"ע יסודן כמו קדושין וכתובות, הואילו לרמז בתחלתן על הקשר הנפלא הנעשה בין הקב"ה ועמו ישראל, וכאשר אמרו בברכת אירוסין. מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקדושין וחז"ל דמו הרבה פעמים המעמד הנבחר לפני הר סיני, לקדושין אשר נקדשו ישראל מאביהם שבשמים והי' קודש. והמלך החכם בשיר השירים קודש הקדשים אמר: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ואמרו במדרש שם יום חתונתו זה סיני כחתנים הי' וכן פירש"י: יום חתונתו, יום מתן תורה שעטרוהו להם למלך וקבלו עלו וכבר קרא הנביא ברוח קדשו, כאשר סרו בני ישראל מאחרי ה' לזנות אחרי הבעלים והעשתרות אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתי'. כי לאשר התקרב אל ה' ושמע בקולו הי' קדושין, התרחק מעלי' חלילה נדמה כגירושין. והי' איפוא מדעת חכמי ישראל, להעלות הלכות האלה במעלות הקודש לדמותן להקדושין אשר בין הקב"ה, ועמו ישראל ואמרתי גם אנכי ללכת בעקבותם, ואפתח נא פתחא לנפשאי בראש החלק הזה אשר יסודתו באבן העזר, לדבר בדברי אגדה הרומזים על ענין היקר הלזה

אמרו חז"ל מהיכן זכו ישראל לק"ש, אר"פ בר חמא, ממתן תורה זכו ישראל לק"ש. כיצד אתה מוצא לא פתח הקב"ה בסיני תחלה אלא בדבר הזה, ואמר להם שמע ישראל אנכי ה' אלקיך, נענו כלם ואמרו ה' אלקינו ה' אחד. ומשה אמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. רבנן אמרו אמר הקב"ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי זוגות שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, העולם הזה והעולם הבא זוגות, אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם. מנין ממה שקראנו בענין שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (מדרש רבה ואתחנן פ"ב)

ולמען הבין דברי חז"ל, נחקור בראשונה, איזה הדרך נגה עלי' אור, לדעת מפלאות תמים דעים, להכיר מציאת ה' וקבלת עול מלכות שמים ? והנה לפנינו בזה שתי דרכים, דרך החקירה ודרך הקבלה מאבותינו הקדושים אשר שמעו דברי אלקי' חיים בעמדם לפני הר סיני. דרך החקירה בה נבין ונדע כי יש ה' בארץ. אם נשא עינינו השמימה, ונביט תבל ומלואה, הארץ וכל אשר עלי' צבאות השמים ואור בהיר בשחקים, אם בעין בוחנת נתבונן אל הדר העולם והודו, על הסדר הנכון השורר בבריאה כלה: אם נראה המון מעשה ה' ורובי פעולתיו כי אין מספר למו אז נקרא ונאמר, מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית, כאשר קרא בחרדת קודש משיח ה' ונעים זמירות ישראל, אחרי ספרו המון הנפלאות אשר תחזינה עינינו בבריאה, וכאשר ביארו מקראי קודש אלה החקרים על דבר אמת, כי דברים גדולים ונוראים כאלה, העומדים על תפקידם, לעשות מעשיהם עפ"י חקים נאמנים אשר הושמו להם, דברים כאלה לא יעשו במקרה, כי המקרה לא יתמיד ולא ירבה גם אין סדר למעשי' וע"כ יספרו השמים כבוד ה' ומעשה ידיו יגיד הרקיע. וכן אמרו חז"ל בחולין ס' דרש ר"ח בר פפא יהי כבוד ה' לעולם. פסוק זה שר העולם אמרו, בשעה שאמר הקב"ה למינהו באילנות, נשאו דשאים ק"ו בעצמם וכו' מיד כ"א יצא למינהו, פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם. כי ההוד וההדר הפרוסים על פני השמים והארץ, הסדר הנכון וחקות הקבועים אשר לפיהם, ינוהגו תבל ומלואה, כמו יתמוללו ויגידו מה אדיר שמך ה': ידך עשונו ויכונונו ומעשה ידך אנחנו

אולם עוד דרך אחד יוביל אל מקום הקודש, והוא יותר נכון ויותר בטוח מהראשון. כי הופיע ה' מהר סיני ואתה מרבבות קודש להודיע לבני ישראל. אנכי ה' אלקיך! ואבותינו ספרו לנו, אשר באזניהם שמעו קול ה' חוצב להבות אש ועיניהם ראו את החזיון הנפלא הזה, כי ידבר אלקים מתוך האש ללמד תורה ומצות וחקים, ואנחנו בניהם הבאים אחריהם נאמין אמונת אומן בה', ונחלתם שפרה עלינו ע"י האמונה: וכבר ביארתי דברי המדרש בראשית פמ"ו אני אל שדי התהלך לפני והי' תמים אני הוא שאמרתי לעולמי די ושמים וארץ די. שאלמלא שאמרתי להם די, עד עכשיו הי' נמתחים והולכים: אני הוא שאין העולם ומלואו די למלכות כי אאע"ה הכיר בתחלה וידע מציאת ד' יתעלה מצד החקירה והעיון בנפלאות התבל, וכמ"ש במדרש שהי' אברהם מסתכל וחושב בלבו, תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר אני בעל העולם. כי הקטן ההשגה ע"י החקירה בבריאה מההשגה. ע"י האמונה בדרך הקבלה, כי ע"י החקירה בעולם אשר לו קץ ותכלית, לא נוכל להשיג עצם הבורא יתברך שהוא בלתי קץ ותכלית ואין לו תחילה וסוף ולא ראשית ואחרית וע"כ אמר הקב"ה לאברהם אין העולם כדאי לאלהותי ולא תוכל להגיע בדרך החקירה בעולם למטרת האמת. התהלך לפני בדרך האמונה והי' תמים ושלם בהשגה הקדושה העליונה ונאמר איפוא באאע"ה והאמין בה' אז חשבה לו הקב"ה לצדקה

ומי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה אשר תמונת ה' הביט ומחזה שדי ראה כי פא"פ דבר אתו ה' עכ"ז היתה האמונה בה' נר לרגלו ואור לנתיבותיו וכמאמר המדרש, אז ישיר משה וכו' בזכות האמונה שרתה עליו רוה"ק ואמר שירה, השירה הזאת המלאה רגשי קודש ושלהבת יה השירה הזאת אשר כמו בקול תקרא לכל יושבי תבל ושוכני ארץ מה אדיר שם ה', ואשר נכבדות מדובר בה, ה' ימלוך לעולם ועד הנה היא לא על אדני החקירה נוסדה ולא על מוסדי הדרישה הטבעה אך האמונ' היא היא הבסיס החזק אשר עליו כוננה כי אך בזכות האמונה שרתה עליו רוח הקודש ואמר שירה – וממשה רבינו ע"ה נלמד ונדע כי לא נקל בכבוד האמונה לאמר כי אך מקוצר ומחולשת שכל האדם הי' לנו לחוק להאמין אמונת אומן בה' וע"כ במדה אשר ירבה ויגדל שכל האדם להעמיק בחקירה ועיון גם מוסדות האמונה יתמוטטו ותחת האמונה תבוא רעותי' החקירה הן לא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים ומיום ברוא אלקי' שמים וארץ לא נמצא איש כמוהו אשר יעלה שמימה ויאסוף בחפניו רב חכמה תבונה, ועכ"ז אחרי כל החקירה ואחרי כל הדרישה החליט כי אין טוב מהאמונה. ולכונה זאת אמרו חז"ל במדרש דברים פ"א אלמלא אחר אמר הצור תמים פעלו היינו אומר כי איננו יודע טובו של מדת הדין אולם משה רבינו שכתוב עליו יודיע דרכיו למשה לו נאה לומר הצור תמים פעלו כי לו איש אחר קטן בערכו שם לנו לחוק להאמין בה' אז אמרנו כי אך מקוצר שכלו ומחסרון ידיעתו בחר לו את האמונה וישם אותה לחוק אולם אם איש כמרע"ה אמר הצור תמים פעלו ויוכח לדעת כי אין טוב מהאמונה [תמים ירמז על האמונה ע"ד הכתוב התהלך לפני והי' תמים] הדבר לאות כי קלע אל המטרה. וכן הוא באמת, וא"כ אך לו לבדו נאה לומר הצור תמים פעלו אחרי אשר בו אין לחוש פן יתלו את האמונה בחסרון ידיעתו וכאמור

ואולי על כוונה זאת אמרו חז"ל בספרי, ותקעתם בחצוצרות, הרי שופרות, והי' לכם לזכרון הרי זכרונות, אני ה' הרי מלכיות ומה ראו לאמר מלכיות תחלה ? אלא המליכהו תחלה, ואח"כ בקש מלפניו שיזכור לך. ובמה בשופר. כי בהגיע יום הדין והמשפט, ומעשה איש ותחבולותיו בפלס יובאו, אז נבקש לנו מנוס ומפלט בצל התורה הקדושה, ובאמונה הטהורה מורשת אבותינו נבטח, כי יוציא ה' לאור משפטינו, ולאשר העובד מצד הכרת הטבע וע"י החקירה, יתנהג ה' עמו ג"כ בדרך הטבע, ולעומתו איש העובד מצד האמונה ודרך תוה"ק, יראיהו ה' ישועות ונפלאות למעלה מדרכי הטבע ואף אם כלה ונתרצה מהטבע להשחית ולבלע חלילה ה' הטוב אור לנו, ולילה כיום יאיר לנו, ע"כ אמרו חז"ל ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות, והמה יזכירו אתכם בקבלת התורה, ובדרך האמונה הטהורה היוצאת ממנה, יראה ה' נפלאות, ולמעלה מחקי הטבע יעשה לנו אותות לטובה, כי יעלה זכרונינו לפני ה' לטובה לחסד ולרחמים: