בית יצחק אבן העזר חלק א רנז

ותרי קולא בעגונה. ואם סמכינן אעדות הערכי אף במתכוין להעיד. לישב דברי רבינו יקיר ודעת רש"י דנכרי כשר לעדות מן התורה ובדין אם ממזר חייב במצות כתיבת ס"ת אף שאין רשאי לכתוב ול"ש כ"מ דאיהו ל"מ עביד הואיל דאיתא בשותפות. ולישב דברי מהרי"ק סי' קכ"א הובא בטו"ז יו"ד סי' שט"ז

סי' עט באחד שנאבד ואחר ג' חדשים הוציאו אחד מן המים והכירו הבגדים וגם בסימן שקודם שנאבד חתך אצבעו וכרכו בסמרטוט ומצאו על הנמצא סמרטוט על אצבעו. גם הכירו הנמצא בתבנית גופו בארכו ובקומתו ואחד אמר שבפניו לא הכירו כי החוטם הי' גיפלאטש. והעינים הי' פערריבען. ואחד העיד שהכירו בחוטמו ובצורת פנים. גם הכירו את הארבע כנפות בסימנים. ביאור דין שיעור אישתהי ואם לר"ת מהני טב"ע בגופו אף באישתהי לאחר שהוציאו מן המים. ביאור דין נכרי שאמר להאשה במסל"ת וביאור דברי הגמ' סוף יבמות בא לב"ד ואמר איש פלוני וכו' ודין צירוף סימנים שבגופו לכליו וישוב הסתירה שבין סוגיא ש דיבמות לסוגיא דב"מ

סי' פ באחד שנשתגע ויצא מהעיר ולא נודע עקבותיו איה ואח"כ נשמע כי שומרי הפאליצייא פגעו אותו בדרך והוליכוהו ללבוב לבית המשוגעים ובא מכתב מבית הנ"ל להנעמיינדעאמט דק' ליסקא שהשוטרים תפסו איש אחד ושאלהו מאיזה עיר ומה שמו והשיב ששמו ליב הירש בריא מעיר ליסקא ושם אביו מרדכי סענדר בריא מילידי דאבראמיל ונסעה אשת הירש ליב בריא לבית המשוגעים ושם הראו לה את בעלה ואמר לה פיגא דיא ביזט דאס ונתעלפה וכשנתישבה בדעתה אמרה לו איך דער קען דיך עפיס נאהר נישט והשיב לה המשוגע וויא אזויא זאלסט דיא מיך דער קעגנען איך האב נישט דיא בארד אונד פיאות איך בין ליב הירש בריא ושאלה אותו מה שם אביך והשיב מרדכי סענדר געבארען אין דאבראמיל ויש לו בן אחד ואחד צריך לבא לעולם (כי כשיצא מביתו היתה מעוברת) ואח"כ התחיל לדבר דברי שגעון ופניו הי' נפוחים ופצעים גם דיבר בלשון אשכנז על כן סברה שהוא איש אחר ועל כן לא הכירה אותו ואח"כ בא מכתב מהשפיטאל כי ר' ליב הירש בריא מת שם והוגבה עדות בלבוב מהקברנים שנמסר להם ליב הירש בריא וקברוהו. מבאר גוף הדין אם שוטה נאמן שכך שמו להתיר אח"כ את אשתו וביאור סוגיא דסוף יבמות הפלוגתא בין ר"ע לר' טרפון אם צריך דוח"ק ובדברי מהריב"ל הובא בבית אפרים סי' ז' וביאור דין שוטה בעדות אשה ודברי הסמ"ג בפתיחה כוללת ח"ב אות י"ב. ואם מעמידין השם על חזקה ואומרים שכך שמו משנולד

סי' פא באחד שנעלם מביתו ומצאו נטבע אחד והכירו בסי' שנחסר לו שן אחד באמצע שורה, התחתונה והכירו בטב"ע כל מלבושיו. בענין חיישינן לשאלה ול"ח למכירה או לגזילה. בענין צירוף שיטת מבי"ט

סי' פב אחד שאמר לאשתו שהוא מוכרח לאבד עצמו לדעת וביום ג' שאחריו מצאו נטבע אחד והכירו הבגדים שהיו מונחים חוץ למים שהם של הנאבד גם הי' סימן שהי' לו בידקעס על אצבעותיו ברגלו גדולה כמו ביצת היונה עוד הכירו אותו בטב"ע בפני' אבל לא ראהו תיכף כשהוציאו מן המים רק אישתהי ב' או ג' ימים. אמנם עד אחד העיד שהכירו בטב"ע תיכף כשהוציאו מן המים – בעיקר הדין אם ע"א נאמן להתיר אשה מדאורייתא דפליגי תנאי נראה דגם אביי ורבא פליגי בזה – ובישוב סוגיא דכתובות כ"ב וקושיא על שיטת הרמב"ם דבאשה עצמה אף בקברתי' לא תנשא במת במלחמה ובעד תנשא משבועות ל"ב

סי' פג באחד ששמע מנכרים שר' חיים ישראל נטבע והוציא ראשו מן המים וצעק להצילו ולא הי' באפשרי והוציאו הנטבע והכירוהו בסימן שהי' לו על השדרה נקודה אדומה כמו צינדהעלצעל קאפף ושהי' לו על ראש הגוי' בסמוך לגוף דלדול בשר גם הכירו כל בגדיו – פלפול בדברי ריב"ש סי' שמ"ט ובדברי רש"י שבת קמ"ה דבע"א אפקעינהו רבנן לקידושין

סי' פד ע"ד אחד שנסע לוויען להשפיטאל כי בי' לו כאב עינים. ובא לאשתו מכתב מהשפטיאל שר' מאיר בערגער של"ח והמכתב נדפס אך התורף נכתב בכתב אשכנז ומודיעים זאת להמשפחה שאם ירצו יבואו להקבורה ונחתם הדאקטער עוד השיגה טאדטעגשיין מהקולטום שמת מאיר בערגער בשפיטאל כמו שבא המכתב מהדאקט. ושמת על חולי עצם יתידה והאשה אומרת שכן היא שהתחיל לגדל בו עצם יתירה וע"י כן הי' לו כאב עינים – ביאור עדות השפיטאל דל"ה מסל"ת ומ"מ יש לו דין עדות הערכי דמהני אף בלא מסל"ת וקו' על כנסת יחזקאל – וביאור דין דהיכא דאי אפשר ע"י עדות ישראל מהני עדות הפסולים וישוב דברי רבינו יקיר דגברי כשר מן התורה להעיד – ובישוב דברי הרמב"ם דס"ל ביאת שפחה ועבד ל"ה רק מדרבנן מה שקשה מסוגיא דב"ק פ"ח

סי' פה באחד שנאבד כמה שבועות ואיבד אחד את עצמו בקנה שריפה ועשו מהגעריכט פאטאגראפיע על הנהרג והכירו שזה הוא הנאבד גם הכירו כל הבגדים גם הי' על הפאטגראפיע על המצח שטראממע והכירו גם, מזה שהוא הנאבד – מבואר הכרה על ידי פאטאגרפיע אם מועיל להתיר וכן הכרה ע"י טב"ע דקלא ואם מועיל הכרה הנ"ל בצירוף הכרת הבגדים וביאור דברי הב"י לישב קו' נוב"י ולישב ב' סוגיות הסותרות

סי' פו באחד שנסע לאמעריקא ושמו משה לייסטען וכתב מברעמין לאשתו שלמחר יסע עם השנעלדאמפעד. וזה האיש הי' לו רייזעפאס מאמעריקע והראה לבעל הדאמפער וביום שלאחריו נכתב בעלי העתים שהדאמפער עלבע נטבע ושאלו קרובי האשה להגעזעל- שאפט ובא התשובה שברשימה מהנוסעים נמצא משה לייסטער מאמעריקא ובהרשימה מהניצולים לא נמצא ושוב בא טאדטעגשיין ממשה לייסטען – ושוב בא מכתב מהדירעקציא שהדיגי' מצאו מת אשר הפאפירען מוכיחים שהוא משה לייסטען ונשלח הפאקעט לטארנאוו ומצאו הרייזעפאס שהי' לו מאמעריקא וגם מכתבים שהכירו שהוא של משה לייסטען – פלפול בדברי הריב"ש דתליא בפלוגתא אם ב' חזקות הוה כרוב – ופלפול בעגין כל דפריש

סי' פ"ז ע"ד בנימן קעסלער שהי' באמעריקא וכפי הגב"ע שמעו ב' עדים מא' שנהרג אצל הבאהן ומצאו נכרים בבגדים רייזע פאס של בנימן קעסלער וגם פאטאגראפיע משני אנשים ביחד ומצאו שאחד מהפאטאגראפיע הוא דומה להנהרג והכירו בחוטם ובשערו שהוא אחד מהפאטאגראפיע ואחד מהעדים שמע מהנכרי שהתעסק עם הנהרג שאחד הלך עם הנהרג ואמר ששם הנהרג בנימן קעסלער והפאטאגראפיע נשלחה לאשת בנימן קעסלער והכירו הצורה האחת שהוא של בעלה והשני' הוא של אחד שהעיד שהלך ביחד עם בנימן להפאטאגראף ואמר שמכיר הצורה שהיא של בעלה ושהלך בבגדים כמו הבגדים מהצורה עוד מצאו בבגדי הנהרג אדרעסע להאשה דבורה אשת בנימן קעסלער

– ביאור הדין מהפאטאגראפיע דומה קצת לדימוי החתימות המבואר בקצה"ח סי' מ"ו ופלפול בדברי קצה"ח ודברי רב שרירא גאון – וביאור דברי תרגום יונתן בפ' עגלה ערופה – וביאור הדין אם בשטרות חייב בהשבת אבידה ואם אין שוה פרוטה אם שייך חזקת מ"ק – ואם ג' סימנים גרועים הוין כמו ב' סימנים אמצעים ואם ג' ריעותות כל דהו הוה כתרתי לריעותא

סי' פח באחד שנטבע במים שאל"ס וב' עדים שהו יותר מג' שעות ולא ראהו עלה. וב' ימים אח"כ הושיטו אותו ועד אחד הכירו תיכף בהעלותו מהמים בפדחתו בטב"ע ועד שני לא ראהו עד הבקר ולא הי' יכול להכירו בפ"פ מחמת נפוח וחבלה אך הכירו בפדחת – ביאור דין הכרה בפדחת ודברי הגמ' בבכורות יכיר לחוד והכרת פנים בלחוד – ובדין דכל גופו שלם מהני אף בלא פרצוף פנים – וישוב סתירת שני הסוגיות ואם חיישינן לשאלה היכ' דיצאה מחזקת א"א מדאורייתא

סי' פט באחד שנסע למרחקים והניח עגונה ושם נשא אשה אחרת וכתבה אחותו שאחיה מת בי"ט אדר וסיפרה הכבוד הנעשה לו ושאר דברים – ושלחה טאדטענשיין מהח"ק וטאדטעגשיין בל' ענגליש בראשון מבואר כי מאקס גאלדשטיין מת דען ט מערץ ובהמכתב בלשון ענגליש מבואר כי מ' גאלדשטיין אשר שמו בביתו הי' שטיינ- הויז נפטר דען 20 מערץ. פלפול בכת חמותה אם נאמנת במל"ת. ובדבר הטאדטענשיין מערכאות ובדבר הטאדטענשיין החשודים לחלל שבתות. ובדבר ההכחשה שבין הטאדטענשיינע ובדברי תשו' הרא"ש הסותר לירושלמי

סי' צ באחד שעד אחד העיד שמת ולא הוזכר שם אביו רק שמו ועירו ומלאכתו ואחד העיד על שמו ושם אשכנז שלו. בדין אם צריך חיפוש ואם צריך לברר בס"ס

הלכות אישות

סי' צא באחד שהרופאים הזהירו לאשתו שלא תתעבר כי יש בזה סכנת נפשות וכן בדין אשה שדרכה להפיל ולדות ואמרו הרופאים שיש לה עצם במעי' שממית הולדות אם רשאין לשמש במוך ואם מותרת לרחוץ במים חמין תיכף אחר התשמיש. ואם מותר לבעלה לסייע לה באותה הרחיצה. מבואר דר"מ ורבנן דפליגי בג' נשים אזלי לשיטתן אי חיישינן למיעוט קו' על ר"י דנדה י"ג, דמוציא ש"ז לבטלה חייב מיתה דכתיב וימת גם אותו ואיך ילפינן מב"נ דאזהרתן זו מיתתן. ופלפול בקיים פו"ר אם מוזהר מן התורה על השחתת זרע וקו' מוח"ז אדברי שטמ"ק כתובות ע"ב דמיירי שהבעל היפר לה בתנאי שתהא ממלאה ונופצת. והלא הוה מתנה ע"מ שכתוב בתורה וישוב ע"ז. ובדין אם רוב פעמים נקלט תיכף הזרע

סי' צב פרי חג השבועות לקשר דברי המשנה שבת פ"ו מנין לפולטת ש"ז מנין שמרחיצין את המילה מנין שקושרין לשון של זהירות מנין לסיכה שהיא כשתי'. ביאור דברי הגמ' שבת פ"ו ע"ב ראוי' קאמרת ודברי הרא"ש בנות כותים דמייתי ראי' משבת דמהני כיבוד להפליט זרע והדין, דקודם מתן תורה לא הלכו אחר הרוב ברובא דליתא קמן ישוב לדברי מג"א סי' של"א דמייתי דברי התשב"ץ. ודברי בה"ג הובא בתוס' גיטין ח' ביאור הדין דפקוח נפש ל"ה רק דחוי' ודין מלאכה ע"י שנים היכא דחייב אכל שהוא. וביאור סוגיא דיומא כ"ו עתי ואפי' בשבת. וסוגיא דביצה ה', עצים שנשרו מן הדקל ודין רוב אם דחוי' או הותרה. ודברי המ"ל דר"ח בר אשי א"ר ס"ל טומאה הותרה בציבור

הלכות קדושין

סי' צג בסוגיא דקדושין מ"ה ובסוגיא דשיקול הדעת – ישוב לקו' תוס' אמאי לא אמר דבמעמ"ש פליגי אם יכול למחול. בדברי הב"ש סי' צ"ג ס"ק ל"ט – בדברי הרמב"ן שהוכיח דמכירת שטרות דאורייתא מדקתני מקודשת והרי במעמ"ש תני נמי מקודשת – ישוב לקו' תוס' ב"ק ק' כיון דקם דינא למה נתחייב לרבנן בנשא ונתן ביד מה הפסידו בישוב דברי הרי"ף בישוב הקו' למ"ל לאוקמא באגע בי' שרץ הלא בלא"ה נפסל בהיסח הדעת. ביאור דברי הגמ' סנהדרין ל"ג ובדין דהיכא דעשה היזק במחצה ובמחצה השני' גרם היזק מחויב לשלם הכל – וישוב לקו' הגאון בית אפרים חח"מ סי' ל"א בסוגיא דגיטין נ"ג – ואמנם הש"ך לא ס"ל כסברא הנ"ל וכן מוכח בש"ס דב"ק ולבסוף מבואר דיש להחזיק בסברא זו למאן דס"ל דגורם חייב לצי"ש

(א) הג"ה עיין בא"מ סי' מ' ס"ק י"א שכתב דדוקא במקדש בב' פרוטות באחת היום ובאמת לאחר שאגרשך בעי ר' אושעיא אבל במקדש בחד פרוטה לאחר שתתקדש לאחר ותתגרש ממנו מהני אפי' לדעתו דהא בידו לקדש אותה עכשיו וכ"כ בב"ח הובא בח"מ ס"ק י' והקשה הרב החריף מוה' יעקב יצחק בלונדוויין מפה מירושלמי פ' האומר בקדושין הלכה ה' ובנדרים פ' ארבעה נדרים ה"ה דמקשה שם מחלפי' שיטתי' דר' יוסי תמן הוא אמר פדאן אחר פקעה מהן קדושתן והכא הוא אמר נישאת לאחר לא פקעו ממנו קדושין ל"צ דלא כשנתן לה שני פרוטות אחד מכבר ואחד לכשיגרשה מהו, ופי' פני משה דבעי' ראשונה בפרוטה אחת ליכא למבעי' מטעמא דאמרינן רק בב' פרוטו' מיבעי' א"כ מבואר דבפרוט' אחת ומקדש לאחר שתתגרש מאחר ודאי דל"ה קדושין דלא כאבני מילואים. ואמנם זה ל"ק דהרי ירושלמי מקשה מנטיעות דפדאן אחר פקע קדושה וה"ה בקדושין נפקע קדושה והלא אינו דומה דבנטיעות ודמי קרבן קדושת דמים ופקע בכדי משא"כ קידושי אשה דקדושת הגוף לא פקע בכדי כדאמרינן בנדרים כ"ט וע"כ צ"ל הא דהקשה בירושלמי משום דס"ל דאין חילוק בין קדושת דמים לקדושת הגוף כדס"ל לירושלמי פ"ג דקידושין ואע"ג דגם שם