בית יצחק אבן העזר חלק א רנב

המחלוקת שבין בעל גור ארי' יהודא ובין בית שמואל אחרון בפירוש איזה יכולה לשמור גיטה

סי' יא באחד שאשתו אינה בדעת שלמה ומ"מ מדברת ככל אדם ואינה נוהגת בדת יהודית להדליק נרות ולהפריש חלה אם מותר לישא אשה על אשתו בהיתר מאה רבנים – פלפול אם עוברת ע"ד וא"א לגרשה בע"כ אם מתירין לו לישא אשה על אשתו – בענין אם מקבלין עדות שלא בפני בע"ד – בישוב קושית הפוסקים על הסוגיא בעידי נערה מאורסה שהוזמו בסנהדרין ע"א. אם יש להתיר להבעל חר"ג מטעם ספק. בענין אם לאו דלא תסור קאי רק על עשה או אף על ל"ת אם יש להעבד בנים בעוד הי' כולו עבד ונעשה חציו בן חורין אם כופין לרבו

סי' יב שנית בשאלה הנ"ל בענין חילל' שבת אם יש לה דין עוברת ע"ד – ובר"מ פי"ג מרוצח ובדין אם אבדה נאמנות שלה – ובדברי תשובות רדב"ז ח' א' סי' תמ"ה באשה שאכלה חלב וזרק לה גט בענין שו"ב שהעידו עליו שעבר זה כמה שנים עבירה אם נאמר בוודאי עשה תשובה – בענין אם עשה שליח בסתם והוא עשה בעבירה אם הוי שינוי בשליחות בש"ה בש"ס דמגילה ויעבור מרדכי מלמד שהעביר יו"ט בתענית. בדברי הר"מ פ"ב מחגיגה ה' י"ג ובש"ס דמ"ק ד' ט' דאכלו ביו"כ בחינוך

הג"ה בפנים אות ד' כתבתי להסתפק בשו"ב שעבר עבירה קודם יו"כ אם יש לפסול להעיד עליו אחר יו"כ מי נימא דבודאי עשה תשובה ולהרמב"ם קלות מכפר בלא תשובה. הנה מ"ש דלהרמב"ם קלות מכפר בלא תשובה זה דוקא בזמן דאיכא שעיר המשתלח אבל לא בזה"ז א"כ מאן יאמר שעשה תשובה ואם נאמר דמוקמינן בחזקת כשרות אף שכבר עבר עבירה א"כ אף אם נפסל לעדות עפ"י ב"ד קודם יו"כ נימא דודאי עשה תשובה ובש"ך סי' מ"ו ס"ק ס"ו מבואר דעד שיתברר בב"ד שעשה תשובה לא נעשה כשר והא דאמרינן בברכות י"ט ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום ודאי עשה תשובה וה"מ בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למרי' נ"ל דזה דוקא בעד אחד שראה אמרינן ודאי הרהר בתשובה אבל ב' עדים שראו אחד שאכל נבילות ודאי באין לב"ד ופוסלין אותו לעדות ול"א שעשה תשובה והא דאמרינן בפסחים קי"ג אף ביחיד שראה דבר ערוה בחבירו מותר ומצוה לשנאתו ול"א ודאי עשה תשובה מבואר ברמב"ם פי"ג מרוצח ה' י"ד ובח"מ סי' רע"ב דוקא בהותרה בו ולא חזר אך צ"ע דעבירה שעבר יצרו תקפו ומ"מ ודאי עשה תשובה ושמא דוקא בת"ח אמרי' כן בברכו'. והא דאמרי' בפסחי' קי"ג ובח"מ ר"ס כ"ח דעד אחד שמעיד שרא' דבר עבירה לוקה משום ש"ר י"ל דהוא מטעם שמא עשה תשובה. והנה דעת ז' מהר"ם פדוואה ופוסק כן רמ"א סי' ל"ד דבעדות מיוחדת פוסלין לעדות א"כ בהעיד עד אחד אמאי לוקה והרי עדותו חזי לאצטרופי שאם יעיד עוד אחד על עבירה אחרת יפסול לעדות וצ"ל דמ"מ לע"ע עובר משום לא תלך רכיל. ונ"ל דהא דבעדות מיוחדת פסול לעדות דוקא שהעידו בב"ד בב"א אבל בהעיד עד אחד ואח"כ העיד עד השני אולי לא יצטרפו לפסלו לעדות. וע' שער משפט סי' ל' לענין הכחשה ומ"מ עדיין צ"ע

ודע דמה שכתבתי דאם קלות יו"כ מכפר בלא תשובה אם עבר עבירה קודם יו"כ לאחר יו"כ אין לפסלו, ולמ"ש בספרי זה בסי' קמ"ז אות ג' דלרבנן רשע פסול להעיד מגזה"כ ולר"ש דדריש טעמא דקרא רשע פסול להעיד משום משקר א"כ כשעבר קודם יו"כ וקלות מכפר בלא תשובה שוב ל"ה רשע וכשר להעיד אך לר"ש דהוא חשוד לשקר עדיין חשוד כיון שלא עשה תשובה

סי' יג בענין נשתטית אם הבעל חייב במזונותי' – בדברי הספרי ושלחתה לנפשה שאם היתה חולה ימתין עד שתתרפא בסברא דהתורה לא חייבו במזונותי' רק ביכול לקיים מצות עונה – בדברי מחנה אפרים ה' שכירות סי' ד' – בענין אם עשה דוחה ל"ת בז' מצות – בדברי הפרישה סי' רל"ב דהיכא דודאי קנה הבהמה אם מוציאין מהלוקח ברוב ול"א אין הולכין אחר הרוב שדבריו תמוהי'. בישוב דברי הפרישה בדין אם רוב מחייב שבועה מק"ו דעד אחד – בישוב קו' הפ"י בתוס' כתובות ט' בענין אם חזקת הגוף עדיף מב' חזקות בישוב קוש' נתיבות לשבת בכתובות כ"ב – בישוב קו' התוס' כתובות ט' ד"ה אי למיתב. בישוב קושי' הפ"י כתובות י"ב על מה אין לה אלא מנה הא מחשואיל"מ – בענין אי עשה דוחה ל"ת בדברי קבלה – בענין דחיית עול"ת הקלה ל"ב בעידנא – בש"ה בענין הצום שהתענו ישראל בימי מרדכי ואסתר

סי' יד בענין נשתטית שאין הבעל יכול להשליש כדי נדוניתה בדברי צ"צ שמתיר למכור לבעלה כתובתה בטובת הנאה אם אין לה שטר על הנדינתא דהוה מלוה על פה איך תמכרי' בטובת הנאה הרי ליתא במכירה – בישוב קו' הפ"י כתובות מ"ז אמאי יורש הבעל נכסי צאן ברזל הרי הוי מלוה ואין הבעל יורש במלוה – בענין אם יש לו ב' בנות אם גזר ר"ג – בשיעור כתובה דאורייתא

סי' טו בדין נשתטית בענין אם אין לה שטר איך ימכרו מלוה על פה בענין אם תשתפה האשה אם צריך לגרש אשתו הראשונה. בענין אם השליש גט להשליח אם יכול השליח לעשות שליח אחר כשתשתפה

סי' טז בענין נשתטית אם יכול ב"ד לבטל דברי חבירו אם אין גדול ממנו בחכמה ובמנין – בענין אם פשט איסורו אזלינן בתר רוב המקומות בדברי הירושלמי שבת פ"א חמש חטאות מתות רצה ב"ד מבטל וביאור דברי הירושלמי ובדברי הפמ"ג פתיחה כוללות ה' שבת דלאיסא אין חייב מיתה על חילול שבת שמא על מלאכה זו פטור – בדברי רש"ל בתשובה דאין הבעל יכול לדור אפילו בבדיקות פקחות ובדברי נובי"ת ח' יו"ד סי' ק"כ – בדין אם הצלת עבירה חשב כעשה מצוה וה"ט דרחל אמנו לקחה התרפים משום הצלת עבירה

סי' יז בענין אם תשתפה אשתו אין לגרשה בע"כ

סי' יח בדין נשתטית – בדברי הר"מ פ"ב מרוצח ה' ח' שכתב דכל אדם בחזקת שלם והורגו נהרג עד שיודע בודאי שזה טריפה ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם – בסוגיא דריש נדה דב"ש לא עשו סיג משום ביטול פ"ו – בענין אם בשוא"ת א"צ לפזר כל ממונו

סי' יט בענין הצלת עבירה חשיב כעושה מצוה ביאר סוגיא דנזיר דף ד' דיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה

סי' כ' בענין אם ארץ הגר ואסטרייך נחשבת לב' מדינות – אם צריך הבעל לנסוע להרבנים או סגי שיריצו דבריהם במכתב שיהי' לא פחות מג' רבנים בכל מדינה ואם אפשר בי' מה טוב

סי' כא בדין נשתטית – בדבר השאלתות פ' וארא – ובדין אשה שאין בה דעת וכעת אינה מזיזה בשום אבר אין לחוש שמא נתרפא הוא ולאו סטי' היא ונתקה מחולה לחולה

סי' כב בדין עתים חלומה ועתים שוטה ועתה חזרה לשטותה – בדין דהצלת עבירה אי הוי כעושה מצוה – בדבר המהרי"ק סי' קל"ז שכתב דעושה להציל ממיתה הוי משאצ"ג וק' מריש יבמות דבעושה מיראת אביו לא הוי מלאשצ"ג – בענין אם מציל עצמו ממיתה אם איכא עשה דוהשבות לו בפלוגתא דר' שמחה ור' אביגדור ובענין אין הולכין בממון אחר הרוב אם בקרקע הולכין אחר הרוב וכתובה אין ניגבית אלא מן הקרקע וק' מכתובות וב"ב צ"ב בענין דבאשה. אף אם אין לה סימני שטות המבוארים בש"ס אם יש לה שאר סימני שוטה יש להתיר לבעלה לישא אחרת

סי' כג באחד שעלה לדוכן וראשון לתורה וגם כאשר גירש את אשתו נכתב בהגט כי אביו הי' כהן ועתה העידו עליו ג' עדים שמכירין אותו שאינו כהן וגם הוא נותן אמתלה על מה שנהג ככהן ועתה הוא רוצה להחזיר גרושתו – בדין אי נגד עדים אמרינן שאחד"א

סי' כד בדין אשה שהי' לה קטטות ומריבות עם בעלה ונסעה לאמעריקא זה ט' שנה וזה ג' שנים שאבד זכרה ויש ס' שמא מתה והבעל אומר שהנהיגה שלא כשורה שנתיחדה פעם אחת עם נכרי אי מותר לישא אשה על אשתו אם יש ספק אם מתה אשתו אם יש להתיר מטעם ספק דרבנן אם בדבר שאין לו עיקר מה"ת אם אמרינן ספק לקולא ואף באיתחזק איסורא – היכא דרש בי' חזקות לאיסור כל הפוסקי' מודים בסד"ר לקולא היכא דיש ס"ס אם שייך חרגמ"ה בזינתה אם מהני זכוי הגט – ישוב סמיכות מאמרי רשב"י בש"ס יבמות ס' ע"ב תניא רשב"י אומר גיורת פחותה מבת ג"ש וי"א כשירה לכהונה וכן הי' רשב"י אומר קברי עכו"ם כו'

הג"ה בפנים בסוף התשובה פלפלתי לתוס' דגר קטן מטבילין על דעת ב"ד ל"ה רק מדרבנן איך משכחת גיורת פחותה מבת ג' דר"ש יליף מקרא ביבמות ס"א. הנה מרש"י כתובות י"א שפי' גר קטן שהביאתו אמו להתגייר משמע דאם אביו בא לגייר א"צ דעת ב"ד והוה גר גמור וה"ה גיורת משכחת שבא אביה וגיירה אך מתוס' סנהדרין ס"ח שהבאתי משמע דגם אביה אין יכול לגיירה רק מטעם זכי'. ולפמ"ש בפנים סי' ל' דקודם מתן תורה יש זכי' לאב בבתו י"ל דב"נ יש זכי' לאב בבנו קודם שנתגייר ומ"ה האב יכול לגייר: וזה כשיטת רש"י אך עדיין צ"ע

סי' כה באחד שהמירה אשתו ונשאה לאיש נכרי וילדה לו בנים אם יכול לזכות לה גט ואם צריך להיתר מאה רבנים למען יכול לישא אשה אחרת, קידושי מומר אם הוי קידושין גמורים ובדברי הגהות מרדכי פ' החולץ אם מומר דינו כעכו"ם – בשי' המרדכי פ' החולץ בשם רנ"ג אם מומר זוקק א"א ליבום – ובד' הש"ג פה"ח דהנבעלת למומר קנאים פוגעים בה בש"ס בכורות ל' ע"ב בגר שנחשד לדבר אחד ה"ה כישראל מומר – בענין אם פינו בית קברי עכו"ם ועשו שם דרך המלך אם מותר לכהנים ליסע שם. קיבוץ מאה רבנים להתיר חרגמ"ה יכול להיות אף ע"י שליח וע"י הבי"ד

סי' כו בתולה שנשאת לנכרי בחו"ק ונתעברה ממנו ונודע שהוא נכרי אם צריכה גט ואם מותרת להנשא בעודה מעוברת ואם תלד בת מהו דינה לכהונה וא"ח לקידושין בדברי העטור דמומר לחלל שבת בפרהסיא ולעבוד עכו"ם דינו כעכו"ם – בדברי העיטור דמומר לחלל שבת בפרהסיא לא הוי אלא בעבודת קרקע הא דאמרינן מעוברת חבירו אם גם נכרי נקרא חבירו לענין זה בהא דנכרי ועבד הבא על בת ישראל ובדברי רש"י בקידושין דהוי נכרי וצריך להתגייר – בדברי המנחת חנוך דיש לבעל העבד זכות לולדות

סי' כז במה שמבואר לעיל בסימן י"ג אות ה' דבשעת הדחק נוכל להתיר בנשתטית לישא אשה על אשתו אף אם אין לו הספקת שניהם – בדברי הבית שמואל בסימן ע' אמאי אם לותה יכולה למחול לבעלה

סי' כח בכהן שנשתטית אשתו זה ג' שנים ויותר מב' שנים שילדה ולד והבעל אומר כי איננו ממנו והבעל אין ידו משגת להשליש כתובתה במזומנים אך רוצה להשתעבד ביתו לאיש בטוח והוא יתן וועקסיל על סך כתובתה – בענין אם פיתוי שוטה אונס הוא

סי' כט בענין הציווילעהען. בענין ישראל הבא. על הנכריות קנאים פוגעים בו. גר שנתגייר אם בנו נקרא על שמו. בקו' הש"ך סי' ל"ג על הב"י בדין הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה לענין עדות, בגר שנתגייר הוא ובתו קטנה שיש לו מנכריות אם יכול להפר נדרי'. אם האב יכול לקבל קידושי בתו קטנה שנתגיירה עמו ביחד אם נכרית שנשאת ליהודי עפ"י ציווילעה ונתעברה ורוצית להתגייר אם צריכה הפרשה מבעלה ג"ח בדברי הח"ס היכ' שהאב גייר לבנו קטן, אין יכולין למחות ר בישראל שנשא נכרית עפ"י ציווילעהע והאב רוצה למול הזכרים – בדברי מהרי"ט אלגאזי דנכרי שהוליד בן מישראלית אם הבן נתגדל בדת הוא ישראל ואם נתגדל כנכרי הוא נכרי – בישראל שנשא ישראלית עפ"י ציווילעהע אצל השופט אם רוצה להרחיקה אם צריכה גט – בדברי הר"ן דחופה דאיסורא אינו קונה בדברי הרדב"ז בפירסה נדה כיון דבלא"ה עשה איסור ל"א אאעבב"ז, אם למול הבנים הנולדים מגעמישטע עהען – במה שחידש