בית יצחק אבן העזר חלק א רמט

ס"ק י"ג כתב דבעדות ממון ל"מ להוציא מה שיכול לברר ולהוציא מחזקת א"א הוה כהוצאות ממון כמ"ש בחו"ד סוף דיני ס"ס מ"מ בעדות אשה דאקילו רבנן מהני סברא דיכול להתברר ואין לומר דגם המצבה העמידו עפ"י דבריו. אך י"ל דבשעה שאמר שמת פלוני להעמיד מלבה לא אמר להתיר אשה או שאר עדות. על כן הי' נאמן אז במסל"ת שמת פלוני ושוב מהני בירור המצבה ושוב נאמן אף בלא בירור כיון שיכול לברר וקצת צ"ע על הרמ"א והריב"ש דבעדות ממון ל"מ מלתא דעבידי לגלוי דהרי בגיטין י"ט אמרינן ברב נחמן דקרי קמי' ספרא דייני והוא חתים. והב"י והסמ"ע והפרישה סי' מ"ה הביאו בשם רש"י ולפנינו הוא בר"ן ול"ה כעד מפי עד שהרי הוא בעצמו ראה אותו העדות ואינו מאמין אחרים אלא לומר שכך כתוב בשטר זה וזה אינו עדות אלא מלתא דעבידי לגלוי וכו' הרי דמלתא דעבידי לגלוי מהני בממון אך שם מהני בהדי סברא דאית לי' אימתא. ולפ"ז י"ל דטעם שכ' הש"ך דנכרי מהימן באיסורין משום מלתא דיכול להתברר בהדי סברא דמרתת וע' ב"ש סי' ק"כ דמאמינין על שמו משום מלתא דעבידי לגלוי ומשמע מדאורייתא נאמן וכבר הארכתי בזה בתשובה ואכ"מ להאריך. ושוב השגנו מכתב מהראבד"ק קראקא שהעד מ' יצחק בהיותו בק' קראקא לא הי' נשמע עליו שמץ פסול לפסלו לעדות מחמת זה. על כן ההיתר בתקפו שהאשה אסתר אלמנת ר' יצחק מותרת להנשא

סימן קמח

לבוב תר"ס

ע"ד האשה רחמה אשת ר' יוסף קראמפף שהעיד בפנינו עד אחד שהי' עם ר' יוסף בעלה ערך ד' שנים בקהלתנו ובעלה הי' מראווא ודר בסאקאלאב ושמע שהי' לו אשה בסאקאלאב ושאל אותו אם יש לו ילדים והשיב שהמה באמעריקא ושאל אותו אם יש לו אחים והשיב שאחי' מתים וזה הי' לפני חמשה שנים בערך והאשה רחמה הוא אשתו השלישית. עוד העיד עד אחד שהאשה דרה אצלו עם בעלה ר' יוסף ובערך ארבעה או חמשה שנים ומביתו הוליכו אותו להאלגעמיינע שפיטאל והאשה רחמה אמרה לפני הב"ד שהיתה אצל בעלה בשפיטאל כמה פעמים וכשאמרו לה שתביא מעות נסעה למשפחתה. ולא חזרה וכשחזרה אמרו לה בהשפיטאל שמת והנה בא לחברה בני לוי' שמת אחד בהשפיטאל ושמו יאזעף קראמפף נפטר דען 21 סעפטעמבר ונכתב בשפיטאל שהוא מסאקאלאב ושם זה נרשם בבני לוי' ובהמעטריקאל-אמט והנה חקרנו ודרשנו בהאלגעמיינע קראנקענהויז אם נמצא עוד חולה שנקרא בשם יוסף קראמפף ונתנו תעודה בח"י והזיגעל שבשנת 895 לא הי' שום חולה אחר בשם זה בהשפיטאל זולת האיש הנ"ל שמת 21 טען סעפטעמבר

(א) תשובה הנה יש כאן שמו ושם אשכנזי שלו ובזה גופי' אין להתיר דאף בשמו ושם אביו אין מתירין בלא אומדנות והוכחות כמבואר ברמ"א סוף סעיף י"ח כש"כ בשמו ושם אשכנזי דגרע משמו ושם אביו כמ"ש נובי"ק ס"ס מ"ב הובא בפ"ת ס"ק פ"ה ובספרי לאה"ע סי' פ"ז אות ו' ויבואר אי"ה מזה. והנה מה שנרשם בהשפיטאל שהוא מסאקאלאב ודאי ששמעו ממנו כן אבל הדבר תמוה שהרי הי' דר בקהלתנו כמה שנים ולמה אמר שהוא מסאקאלאב והנה זה הוא קצת ריעותא. אמנם כיון שהעיד עד אחד שבעל אשה זו הי' דר עם אשתו ראשונה בק' סאקאלאב יש לומר שאמר בהשפיטאל שהוא מסאקאלאב מאיזו טעם ואחרי שידוע שדר מכבר בעיר הנ"ל אין זה שקר ואין זו ריעותא. אך מ"מ לא נצרף לטיבותא לומר שזה שם עירו כיון שזה כמה שנים שדר בכאן או בראווא מ"מ יש להתיר אשה זאת מטעם כיון שנודע מפי עד והאשה שבעלה הי' בהשפיטאל ושם מת יוסף קראמף הוה כהאי דתשובת הרא"ש כלל נ"א במכלול בן מליל שפי' הח"מ ס"ק ל"ח דעובדא הי' שאשתו ידעה שיצא בעלה ע"ד לילך לפאס והעד העיד שנהרג סמוך לפאס ל"ח דלמא בעלה אזיל לעלמא ואחר אתי לפאס ונהרג דהוה ממש כהך דיצחק ריש גלותא דידוע שהלך לאספמיא ל"ח שמא גם אחר ששמו כן הלך. וכש"כ כאן שידוע שבעלה הי' בשפיטאל ל"ח שמא הוא אזיל לעלמא ואחר ששמו כן מת בשפיטאל. שוב ראיתי בקהלת יעקב להגאון מליסא שחלק על הח"מ וכ' מה בכך שידעה אשתו שבעלה מכלול בן מליל הלך לפאס ונמצא הרוג ששמו כך אזיל לפאס כיון דשיירות מצויות לפאס מהרבה עירות יש לחוש שמכליל אחר שהלך מעירות הסמוכות לפאס נהרג עיי"ש בנ"ד מודה דל"ח בשפיטאל כשיירות מצויות כיון שרובא נכרים ע"כ ל"ח שמא יוסף קראמפף אחר בא לשם ומת והוה ממש כמו דשלחו שמי שהלך מקורטבא לאספמיא מת דל"ח שמא אחר ששמו כך הלך מקורטבא לאספמיא שמודה הקהלת יעקב עיי"ש

(ב) ואפילו לשיטת הרמב"ן והרשב"א שפי' בהך דיצחק ריש גלותא דהוה קאזיל מקורטבא משום כאן נמצא כאן הי' עי' פירושו בש"ש ש"ז פי"ז ומה שכתבתי בספרי לאה"ע לעיל סי' ס"ג אות י"ג והכונה דכיון דיצחק ריש גלותא בא מקורטבא לאספמיא תלינן שהוא אותו שדר בקורטבא ומקומו ממש ול"א שאחר בא לקורטבא ומשם לאספמיא מ"מ גם הרמב"ן מודה בנ"ד שידעינן שהי' בעלה בהשפיטאל אמרינן שהוא מת ואפילו להחולקים על המבי"ט היכא שידעינן שהוא הלך בדרך זה ונאבד ונמצא אחד מת או הרוג מ"מ בהי' חולה באותו בית ומת אחד ששמו כשם בעלה ודאי תלינן שזה מת אך גם זה צ"ע דהרי עכבר נכנס ועכבר יוצא בפסחים י' תליא בפלוגתא דרשב"ג ורבי. אף שבודאי הי' באותו בית

(ג) אמנם לזה נצרף המכתב תעודה שבשנה 895 לא הי' בהשפיטאל אחר ששמו כך והגם שהאשה והעד אין אומרים בבירור שזוכרים השנה 895 מ"מ נראה מדבריהם שהי' בשנה זה וגם העיד ע"א שבשנת 95 נכנס לשפיטאל גם אמר לנו השליח שחפשו כמה שנים ולא נמצאו על כן ודאי יש לסמוך על אומדנות והוכחות כמבואר ברמ"א סוף סעיף י"ח וע' תשו' מהרי"ק שורש קפ"ד דבהך עובדא דתשו' הרא"ש סי' נ"ב ובטור ס"ס קי"ח בתלמוד הרא"ש אשר בן סיני אפי' הוחזקו שנים ל"ח דלמא איתרמי שאיש אחד ושמו אשר בן סיני שהלך ללמוד עם בחור אחד ששמו יהונתן להא ל"ח וכן בנ"ד אף שנוב"י ס"ל דל"מ שם משפחתי מ"מ כיון שבתשו' מהרשד"ם סי' ל"ה הובא בב"ש ס"ק נ"ח מבואר דשם משפחתו מני ע"כ מצרפינן שמו ושם משפחתו ושידוע שהי' בשפיטאל ושם הי' חולה אמרינן דודאי בעלה מת

(ד) והנה גם מש"ס מוכח קצת דשם המשפחה מצטרף לשמו דהרי בתשו' הרא"ש כ' דיצחק ריש גלותא דיבמות קט"ז שם ריש גלותא הוה כינוי או שם המשפחה עי"ש כלל נ"א ונמק"י כתב דלא בא לכאן שיצחק ריש גלותא בר אחתי דר' ביבא מת דאז בוודאי ל"ח שמא יש תרי בר אחתי' דרב ביבא רק שכתבו יצחק ריש גלותא דאזיל מקורטבא לאספמיא מת וע"ז אמרו דל"ח לתרי יצחק הרי דמצרפו שם המשפחה לשמו וה"ה בנ"ד: (ה) והנה גוף ההיתר נשען על הצושריפט מהשפיטאל לחברה בני לוי' ולהשפיטאל מאחב"י לקברו בקבר ישראל ולהמעטריקעלאמט. וכל זה לא בא להעיד להתיר אשה לבעלה ע"כ דינו כמסל"ת ובכמה פעמים בא בקישור דברים ואף דדעת ההמ"ג פי"ג מגירושין ה' כ"ח דל"מ מסל"ת בכתב וכ"כ בח"מ כבר כתבתי לעיל בספרי סי' ע"ח אות ב' דעת הב"י דמהני מסל"ת בכתב בקישור דברים וכתב בספר ע"נ הובא בפ"ת ס"ק נ"ג דדוקא בכותב לישראל ל"מ אבל בכותב לעכו"ם דל"ח שבא ע"י שאלה מהני ולפ"ז ה"ה בכותב למעטריקא דל"ח שבא ע"י שאלה מהני והנה בח"ס סי' מ"ג מ"ד חושב דערכאות נכרים נאמנים אפי' באינם מסל"ת והארכתי בזה בספרי לעיל סי' ע"ח אות ד' וסי' פ"ד אות גז"ה ובסי' ע"ח אות אות ט' וסי' קמ"ז אות ד' הבאתי תשו' מהרי"ק שורש קכ"א הובא בטו"ז יו"ד סי' שט"ו דמבואר מדבריו דסמכינן אערכאות היכא דלא מרעי נפשייהו אפי' בלא דייקא ומינסבא ואפי' בלא טעמא דמשום עגונה הקילו הגם שדבריו צ"ע כמו שהארכתי שם מ"מ שמעינין דעכ"פ משום עגונה ומשום דייקא סמכינן אערכאות וזה סעד גדול לדברי הח"ס שלא כדברי הגאון מלייפניק בספר עטרת חכמים ועכ"פ יש לסמוך עליהם במה שכתבו להשפיטאל ולהמעטריקא

תם ונשלם