בית יצחק חושן משפט יז

יבזוהו אנשים או יהללו בשערים מעשיו. אך מה הם השמות האלה אשר בהם יקרא, איה תמצאנה המעלות הטובות אשר יעלה בהן, לתת לו שלשת התוארים הרמוזים בשמות, להיות לו לתפארת. על זאת ישיב המדרש דבריו ויאמר. השם האחד יקראוהו אביו ואמו. והוא מורה על טבעו אשר ינחילוהו אבותיו, ולפי מעשיהם יורישו לבניהם טבע רע או טוב ואם זך וישר פעלם, גם פועל בניהם ישולם, ובשם טוב יקראוהו. וע"כ האבות עטרה לבנים, והבנים עטרה להאבות, כמאמר המדרש בראשית רבה פס"ג על מקרא עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי י"ז ו') כי כאבות כבנים, כזקנים כבני בנים יעידון איש על רעהו על טוב מפעלם, לעטרם ולפארם. ובהיפך נאמר. יולד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל וכן כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו (שם י"ז כ"א כ"ה) ולא רק תכונת הרוח הוא מולדת אבות, ולא נטיותי' לבדן הן מורשת אב ואם, כי גם הלמוד והחנוך הם מהם, ועליהם המצוה לתת לבניהם את ההכנה הדרושה להם בגלל חייהם לימים הבאים. לנטוע בלבביהם נטעי נעמנים, נטעי אמת ואמונה, למען הכשירם אל העמידה ברשות עצמם כאשר יהי' לאנשים. וחובה קדושה על האבות להשתדל בהתפתחות הרוח של הבן הנולד, להגדילו ולהרחיבו כפי אשר יהי' לאל ידם. והחנוך גם הוא בשם יקרא והי' לאבות לשם עולם, ויכירו וידעו הדורות הבאים אחריהם כי זרע בירך ה' המה. וכמאה"כ ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ד' (ישעי' ס"א ט') והוא השם הראשון אשר יקרא בו האדם

(ד) השם הב', הוא שקראו לו אוהביו ורעיו. רבות תפעל ההתחברות על האנשים להטיב או להרע מעשהו, החבר הטוב כחו רב להעלות את רעהו במעלות הטוב והאושר, ובעצתו ינחנו מישרים. וכבר אמר ר' יהושע בן פרחי' באבות עשה לך רב וקנה לך חבר והוה דן את כל האדם לכף זכות (שם פ"א מ"ו) כי גם החכם הגדול צריך לבקש לו איש מופלא בחכמה לשומו אלוף לראשו, באשר האדם עלול לטעות ולפעמים יתעהו שכלו מני אורח, והוא לא ידע ואשם, והרב אשר יבחר לנפשו יעמידנו ע"ד אמת שלא יהי' מכשל לפני', כי כבד לאדם לסמוך על שכלו ובינתו, בדברי תורה המקובלים מסיני ונמסרים מדור לדור. וטוב אשר יתיעץ עם מי שגדול ממנו בתורה ובחכמה. ועוד יאיר לנו מוסר השכל מדברי התנא הקדוש הזה. שגם אם הגיע האדם למדרגה היותר גבוהה, אל ידמה בנפשו כי כבר השיג את כל אשר מושג לאיש, מבלי היות לו עוד צורך לדרוש ולבקש, רק בכל עת וזמן יעשה לו רב, וידע כי יש גדולים וטובים ממנו, וכי עוד רב לפני' הדרך לעלות בראש הר השלימות. וקנה לך חבר, בין בדברים שבין האדם לבוראו, ובין בדברים שבין האדם לרעהו, יקנה לו חבר להיות לו ליועץ ולמורה דרך כאשר אמר החכם שאל לך חבר מנוסה בדברים ויגיד לך חנם את אשר קנה לעצמו בדמים יקרים והחבר יאיר עיניו ולמשפט אלקים יורנו. והוה דן את כל האדם לכף זכות, כי עי"ז תוכל להחזיק האהבה בינך ובין רעך, וג אם יגידו לך על רעך, כי לא נכונו מעשיו וכי יחריש עליך רעה, אל תמהר לרחקו מעליך ולהוציאו מתוך ביתך, רק תדין אותו לכף זכות ותחקור ותדרוש עד שתדע דבר אמת, ובספר בן סירא סי' ל"ז נאמר דן רעהו לטובה אוהבי' רבים. וקבלת לשה"ר ורכילות ירחיקום מעליו, ונאמר מקשיב לשון שקר אין שלום באהלו (שם סי' כ"ח). ולפי רעי' יהולל איש אם זך וישר פעלו. כמאמר המלך החכם יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם (משלי י"ב ו') הצדיק יוסף על צדקתו בלמדו מרעהו ולמשפט יוכיחנו ודרך רשעים תתעם ותוליכם שולל. וע"כ רבתה הטובה אשר תביא חבורת אנשים בכנפי', כי הולך את חכמים יחכם ורעה כסלים ירוע (שם י"ג כ') ונאמר אוהב טהר לב חן שפתי' רעהו מלך (שם כ"ב): ופי' הגאון בעל פרי תבואה בספרו טל אורות. מי שיש בו שלש המדות האלה, אוהב את הבריות, טהר לב ממדות רעות, וחן שפתי' להגיד משרים ומדברו נאוה בנחת ואהבה. רעהו מלך. גם המלך ימצא נועם בחברתו, ויתענג באהבתו. והרעים הטובים יתנו כבוד לשמו. ובשם טוב זה המה יכתרוהו ובו יקראוהו

אכן יותר מאשר יועילו אב ואם להשלמת נפש בניהם, ויותר עוד מאשר תפעל החברה על אושר האדם, ועשה הוא בעצמו, במדות הטובות אשר יקנה לעצמו ולפיהן ישובח, או יגונה בהעדרן, והוא השם הכתוב בספר תולדתו. כי כותבי תולדתו יספרו לדור אחרון את מעשיו הטובים והי' לו לשם ולתפארה. וכבר אמרו חז"ל לשעבר הי' אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו כשאדם עושה מצוה אליהו כותבה והקב"ה חותם על ידו הה"ד אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מדרש ויקר פל"ד) והשם הזה הניתן לאדם מאת ד' בספר תולדתו, בשם הזה ישבחנו שלמה באמרו טוב שם משמן טוב

(ה) בשלשה שמות האלה נקרא מו"ח הגאון הצדיק זצלה"ה, האחד קראו לו אביו ואמו. כי הוא נצר מגזע ישרים וצדיקים, גדולי ישראל וחכמי' אשר עמדו לנס עמם ועד מהר"ם לובלין טו"ז וחכ"ץ ומעשה רוקח יגיעו ענפי משפחתו. ואלה הגדולים, אבותיו הקדושים, נטעו נטעי נעמנים על תלמי לבו. ויגדל וייף בגדלו ויהי לתפארת. ונברכו בו כל משפחות ישראל. גם התחבר אל חכמים אשר בדור שלפנינו וישמע לקח מפי גאונים וצדיקים והמה נתנו מהודם עליו, ויכתרוהו בכתר חכמה ודעת ויקראו לו גאון וחכם עד אשר יצא לו שם לתהלה בין אנשי גילו. והוא השם אשר קראו לו רעיו. אכן יותר משמות השנים האלה, עשה לו שם בבית הגדול אשר בנה לו בחיי' ויקרא את שמו "בית יצחק". שם הראה את גדלו ואת יקר תפארתו ויכלול את ביתו בהוד והדר. בו הניף ידו ללחום מלחמתה של תורה, וירא נפלאות בחדושים ופלפולים אשר המציא בדברי חז"ל. ובכל גדלו ועוצם לבו, לא הלך בגדולות להרוס את אשר בנו ראשונים. והוקיר מפז דברי חכמים, וכאשר כתב בראש ספרו על יו"ד והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו (מלכים א' י' ז') ואף שבנה את ביתו על יסודי החקירה והדרשה, לא היתה ידו בבנינו להניף ברזל ולקנתר על חכמים, כי לא בחיל ולא בכח כזה יגדל איש. ותהי' ענוה מדתו, ויכבד והוקיר דברי מתנגדו, כי מטרתו היתה האמת ומשאת נפשו התוה"ק. שלשת השמות אשר נאחדו במו"ח הגאון הצדיק, טובים המה משמן הטוב, ושמעם הולך בכל קצוי ארץ ומאפסי' יתנו כבוד לשמו

(ו) שלשה שמות האלה, המה שלשת הכתרים שהזכיר ר' שמעון באבות פ"ד. כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות. שם מי"ג), והמה שלשת הזרים של ארון של שלחן של מזבח, שעליהם א' ר' יוחנן של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדין מונח, כל הרוצה לטלו יבא ויטלו (יומא ע"ב ב') כתר הכהונה ינחילו האבות לבניהם אחריהם. כמאה"כ והכהן המשיח תחתי' מבניו יעשה אותה (ויקרא ו' ט"ו). ומאז בחר ד' באהרן וישם אותו לכהן בבית מקדשו, הקדיש גם את בניו אחריו לשרת בקודש וכל זר לא יקרב אל הקודש לכהן. כתר מלכות ישימו אחים ורעים על ראש גבר, כי יבחרו בו למלך. ויתנו עוז וממשלה בידו למשול על ארץ רבה אמנם כתר התורה, יקח כל איש לו לעצמו התורה מונחת בקרן זוית, וכל הרוצה להגות בה ולשקוד על דלתותי' תפתח לו את מסתרי לבה ותביאנו חדרי' פנימה. וכן זכה אהרן ובניו אחריו ויהי להם זר המזבח למנה. ושתי טבעות זהב נעשו לזרו (שמות כ"ט ד') הטבעת האחת תאחד את הכהן למקדש ד', שמה יעמוד וישרת את פני ד' ועיניו תחזינה הדר כבודו, ובחרדת קודש ישתחוה ויכרע ויודה את מלך הכבוד ובטבעת השנית נאחז בסבך האהב לעמו, ואת אשר יקבל מן השמים, הדעת והאמת אשר תהיינה לנפשו במקדש ד', יחלק גם הוא ברבים. ובשפתי הכהן תמצא חכמה ללמד ולהורות. הטבעות ההנה תהיינה בתים לבדים לשאת אותו בהמה. (שם) ע"י האהבה לד' ולעמו ינשא הכהן ועלה במעלות קדושים וטהורים, והאהבה אם כי נחלקה ונאחזה בשתי הטבעות, האחת לד' והשנית לישראל, אחת הוא ולא תפרד בשרשה. כאשר נאחזו כל חלקי המשכן לפרטותיתם ויהי המשכן אחד וכן האהבה לישראל אחוזה באהבת ד', ופארות וסעיפי אהבת ד' באהבת ישראל יסובכו. וזאת היא האהבה הטהורה במושגה האמתי

של שלחן זכה דוד ונטלו, כי כאשר היתה תעודת הכהן לדאוג לטובת ואושר הרוחני של העם, כן היתה חובת המלך לדאוג לטובתו הגשמי ולנהלו על דרכי הצדק והיושר, לתת לו חקים אשר יחי' בהם, ולהראות לבני מדינתו הדרך אשר ילכו בו לחיות עפ"י האדמה. וכן החובה על העם אשר בצל המלך יחסיון, לשמוע לכל אשר יצוה לדרוש את שלומו ולמלא דתי המלך ופקודתי' ובעת הי' ישראל על אדמתו, ודוד ובניו מלכו בארצו, אז זכה דוד לזר השלחן, והוא כתר המלוכה אשר מאת ד' היתה לו, ועפ"י מצותו שמו בני ישראל עיניהם בו להמליכו על ארץ רבה למען ידאג לטובתם. ויצא שמו בכל הארצות לתהלה ולתפארת. ומאז נתנה המלכות לדוד לא יוכל עוד איש לעלות במעלה הזאת ולמשול על עם ד' כי נתנה הממשלה לדוד ולבניו, וכתר המלכות וזרו הי' לו עד עולם

זר וכתר התורה עדיין מונח, היא, התורה הקדושה לא נתנה לנחלה לאיש פרטי או למשפחה יחידית תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (דברים ל"ג) מורשה הוא לכל ישראל מששת ימי בראשית (פסחים צ"א) כזקן כנער יוכלו ללבוש עדי התורה, ועליהם החובה להגות בה יומם ולילה, ואפילו עני שבישראל אשר דאגת פרנסתו ופרנסת ביתו תקח את לבו עלי' להאציל מעט מזמנו, ולהחיות את רוחו, בלמדו את דברי התורה הזאת, ובזה יוסיף אומץ ויגביר חילים במלחמתו מלחתת החיים. והעשיר אשר המון עסקי' יטרידוהו ודאג להם כל היום, ואף בלילה לא ישקט, גם הוא אל יתרפה במלאכתה, ואל יסיח דעתו ממנה, גם עלי' להשקות את רוחו ממימי התורה הקדושה ולעוז במעוזה. והיא, התוה"ק תהי' לו לעינים על דרכי החיים ותביע לו חכמה ודעת צדק ומשרים. ותכתיר אותו בכתרה להיות לו להוד ותפארה. היא התוה"ק תקדיש את הרוח את הלב ואת כל אשר באדם, להקשיב ולהאזין את דבריה, לעלות במעלות הר ד' ולשכון במקום קדשו. כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה (תהלים א') חפץ ורצון גבר ירא ד' תהי' התורה הקדושה, ואז תאיר התה"ק באור שבעתים למבקשה ודורשה, תכניסהו אל ביתה פנימה להודיע מצפוני' וסודותי' עד אשר תהי' היא ואוצרותי' לו, ובתורת עצמו יהגה יומם ולילה

(ז) בשלשת הכתרים האלה נכתר גם מו"ח הגאון הצדיק הזה, מדת אהרן הכהן לבשתו וילבשנה, ותהי עטרת הכהונה על ראשו. כאהרן הכהן דרש שלום ואהב שלום, ובכל נאומי' ובכל מדבריו עורר לב השומעים לשלום ואחדות, שנא את המחלוקת ובכל עת וזמן שלום הי' משאת נפשו, וזאת הלא היא תעודת הכהן וזה מעשיהו לזרוע זרע שלום, לקרב הרחוקים ולאחד הנפרדים. והמצוה