בית יעקב על כתובות לח

ואף דבשבויה לא חיישינן לקלא כמבואר לעיל בד' כ"ג הא אמרו שם הטעם בשבוי' הקילו והורהנה ודאי חמור תדע דהא בשבוי' הכל נאמנים להעיד שלא נטמאה ובהורהנה בעינן דוקא לעדים פסולים או לעד מפי עד שיהיה לו מיגו כדאמר אם אתם מאמינים ולכך בקול זה חיישינן קודם נשואין ולזה אמר כיון דאתם מעידין שלא נטמאה הוי כקול ושוברו עמו כמו בקול שנתקדשה ונתגרשה. ואפשר דמחלוקת של בני משפחתה היה אם מבטלינן קלא שלא היה אמתלא באותו פעם שהעידו כמבואר בגיטין דף פ"ח והעיד ר' זכריה בן הקצב ור"י הכהן דבכה"ג מבטלינן קלא כמבואר שם גבי קידושין פחות מש"פ וה"נ אפשר לומר קמו בי' רבנן במילתא שלא נטמאה: פרק שלישי אלו נערות

דף כ"ט ע"א בתוס' ד"ה ועל הכותית וכו' אבל קשה ממחזיר גרושתו משניסת ונבעלה שלא כדרכה וכו'. ולכאורה תמוה מאד דהא מבואר בקידושין דף דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ע"ש. ונראה דהתוס' ס"ל כהש"מ לקמן דף מ"ח בד"ה היינו בתולה וז"ל והא דבעל אותה בעילה שלא כדרכה הוא רק כשמקדשה בביאה זו כיון דמהני לענין זה שהיא מקודשת בביאה זו נעשה ג"כ בעולה אבל כשמקדשה בדבר אחר ואח"כ בעלה שלא כדרכה לא נעשית בעולה וכתבו התוס' שפיר

בתוס' ד"ה ועל אשת אחיו כו' וכ"ת דקסבר תנא דמתניתין כר"ע דברייתא וכו'. ובסנהדרין דף ע"ג בתוס' ד"ה במפותה וד"ה כתבו וז"ל אבל יש להוכיח דע"כ מתניתין לא אתיא כר"ע דברייתא דהא ר"פ סבר התם דחידוש הוא שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטל משלם והש"ס קאמר התם דמאן דאית ליה חידוש וכו' וע"כ סבר כר"ע דמתניתין ע"ש. ובמגיני שלמה תמה בזה דהא ע"כ ר"פ דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס הוא ע"כ אליבא דר"ע כמ"ש התוס' לקמן ומתניתין לא אתיא כר"מ דהא קתני בהדיא בתו והוא תימה רבה. ולפענד"נ דלכאורה קשה הא דאמר ר"פ חידוש הוא בקנס אף ע"ג דמיקטל משלם דהאיך מצינו בתורה חידוש זה. ועכצ"ל דר"פ ס"ל כיון דמה שאינו מת ומשלם נלמד מקרא דלא יהיה אסון דכתיב גבי ממון וס"ל ר"פ דקנס כיון דחידוש הוא לא מצינו למילף אותו מממון וכיון דר"מ מוקי לה בדף ל"ז דקרא מכדי רשעתו למיתה ומלקות ומיתה וממון יליף מקרא דלא יהיה אסון דכתיב גבי ממון וכיון דלא מצינו למילף קנס מממון ממילא אע"ג דמיקטל משלם הקנס ולפ"ז י"ל דס"ל להתוס' דהכא דר"פ אליבא דדינא ואליבא דכ"ע אמר אע"ג דמיקטל משלם קנס ומיירי בלא התרו ביה ואפי' לרבנן דמוקי ליה לקרא דכדי רשעתו למלקות וממון ס"ל לר"פ דמיתה וממון נלמד מג"ש דרשע רשע ממלקות וממון כמ"ש התוס' בד' ל"ה בד"ה רבא אמר אליבא דאביי ע"ש דיליף מלקות וממון מג"ש דרשע ממיתה וממון א"כ י"ל דר"פ ס"ל להיפך דיליף מיתה וממון ממלקות וממון דנלמד מקרא דכדי רשעתו דכתיב גבי מלקות וממון ואי תקשה דא"כ ל"ל קרא דלא יהיה אסון י"ל דס"ל כר"ל בדף ל"ה דלא יהיה אסון היינו אסון ממש ובעינן קרא ללא אתרו בי' ומתניתין דלוקה ומשלם מתרץ לה כעולא דהכא משלם ואינו לוקה מג"ש דתחת תחת כמ"ש התוס' בדף הנ"ל בד"ה מתניתין כמאן מוקי לה וקרא דתנא דבי חזקיה דמכה אדם ומכה בהמה לית לי' לר"פ דהרבה לא ס"ל לדרשה זו כמ"ש התוס' בשם ר"ת בד"ה מי איכא. ולפ"ז כיון דמכדי רשעתו דכתיב גבי עדים זוממין ניליף למיתה וממון כנ"ל ממילא בקנס תליא בפלוגתא אי עדים זוממין קנסא או ממון דאי עדים זוממין קנסא ממילא קרא דכדי רשעתו גבי קנס כתיב א"כ בקנס ג"כ לא מיקטל ומשלם כשהתרו בו אבל מאן דס"ל דע"ז ממונא לא מצינו למיליף קנס מממון ובקנס מיקטל ומשלם. ולפ"ז לר"ע דס"ל דעדים זוממין קנסא בריש מכות ממילא בקנס לא מיקטל ומשלם וזהו דוקא בהתרו בו אבל בחייבי מיתה שוגגין דנלמד מקרא דלא יהיה אסון אסון ממש כמש"ל ואפילו אי מדחזקיה יליף מקרא דמכה אדם ומכה בהמה ישלמנה דלא כתיב רק בממון ממילא בקנס חייבי מיתות שוגגין חייבין וכיון דקנס חידוש הוא לא מצינו למיליף ממון כלל. ולפ"ז א"ש קושית המג"ש דר"פ ס"ל כעולא כמ"ש התוס' בדף ל"ה ע"ב ד"ה מתניתין כמאן מוקי לה ע"ש ומוקי לה למתניתין בהתרו בי' וא"ש כר"ע דברייתא וכיון דס"ל דעדים זוממין קנסא קתני שפיר דבא על בתו פטור דבקנס ג"כ לא מיקטל ומשלם דנלמד מקרא דכדי רשעתו דכתיב גבי ע"ז דהוא ג"כ קנס ומ"מ לא מצי לאוקמי קרא אשר לא אורסה כר"ע דברייתא דממ"נ אי באה התורה למעט ארוסה כהתרו בו דלא נימא חידוש שחידשה תורה בקנס כדקאמר התם ז"א דהא נלמד זה מקרא דכדי רשעתו דכתיב ג"כ בקנס ואי בלא התרו בו הא באמת לר"פ מחויב לשלם וממילא מוכח דע"כ לא ס"ל כר"ע לר"פ ומקשי התוס' שפיר. אך עדיין קשה לר"פ דס"ל חידוש שחידשה תורה בקנס וח"מ שוגגין חייבין כמש"ל לא היה צריך לאוקמי במפותה דהא ניתן להצילה בנפשו אינו אלא כח"מ שוגגין כמ"ש רש"י בסנהדרין ע"ש דאינו פוטר מממון של קנס י"ל דס"ל לתוספות ניתן להצילו בנפשו כח"מ מזידין דמי כיון דיש עליו דין אסון בשעת חיוב תשלומין ועמש"ל בדף ל"ג בתוס' ד"ה אלא פשיטא דאתרו ביה

ע"ב בתוס' ד"ה חילולין הוא עושה ותימה לר"י וכו'. עיין מהרש"א שתמה מיבמה לשוק. ובמחכ"ת נשמט ממנו התוס' ביבמות דף מ"ט ע"ב בד"ה הכל מודים שהקשו זה ותי' דיבמה לשוק כיון שעומדת לחלוץ כמו ליבם חשיבא בתפיסת קידושין וכו' ע"ש

בא"ד אבל קשה דא"כ לר' יהושע כו'. הנה בתמורה תירצו זה וכתבו כיון דלר"י א"צ קרא דלא יחלל דאין עושה ממזרים כו' תנהו ענין לתפיסת קידושין ע"ש. אך לעד"נ דעדיין קשה מר"ש התמני דמודה היכי דלא תפסי קידושין הוי הולד ממזר א"כ באלמנה לכ"ג כיון דכתיב לא יקח וכל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ולא תפסי קידושין ממילא הוי הולד ממזר ואצטריך קרא דלא יחלל למעט דלא הוי הולד ממזר ולא שייך שוב לומר אם אינו ענין לממזר א"כ מנין דתפסי קידושין באלמנה לכ"ג נהי דגלי קרא דאין עושה ממזר מנין לנו דתפסי בהו קידושין דהא לר"י ג"כ איכא קרא בחייבי כריתות דלא הוי ממזר ומ"מ הדין דלא תפסי בהו קידושין דנלמד מקרא דלא תקח דכתיב גבי אחות אשה דמשמע דלא תפסי קידושין כמבואר בקידושין דף ס"ז כדקאי קאי וה"נ לשמעון התמני נלמד מהא דרבא דאין קידושין תופסין. בשלמא לר"ע יליף מקרא דכי תהיין בקידושין דף ס"ח דקדושין תופסין אבל רבי שמעון התמני דס"ל קידושין תופסין בח"ל ומוקי קרא דכי תהיין בשאר חייבי לאוין ומנלן באלמנה לכ"ג דקידושין תופסין הא אי עביד לא מהני. לכן נראה דהנה לכאורה קשה בהא דמקשה הש"ס בתמורה לימא אי עביד לא מהני הא רבא ס"ל בקידושין ד' ע"ח