בית שלמה אורח חיים עח

דבנ"ד אף שהוחזקה נדה ל' יום מ"מ נאמנת דמגו דטבלתי ז"א וע' בס' חוו"ד סי' קפ"ה שמפ' שם דא"נ במגו. ולפי העולה על זכרוני גם בהפלאה בפ"ב דכתובות כ"כ ואינו כעת לפני ומ"מ ודאי דנכון דא"א מגו במקום חזקה זו דסוקלין ושורפין בהוחזקו ל' יום ואף שכ' הר"ן בקידושין פ' האומר דמגו דבידו מועיל גם נגד חזקה הנה מבואר שם דדוקא נגד החזקה שיש לו אחין מהני מגו משום שאפשר שהי' לו אחין ומתו וא"כ לא הוי לגמרי נגד החזקה אבל אם אמר שלא הי' לו אחין מעולם א"נ אף במגו דבידו נגד החזקה ע"ש וא"כ בנ"ד שמכחשת החזקה לגמרי אינו נאמנת אף במגו דבידו. וכ"ז נ"ל ברור לפע"ד הנה השבתי לו על כל שאלותיו מתוך טרדות שונות ומרובות ועצומות גם תש כח מאד. ובקשתי שלא יטרדוני כפעם בפעם כי א"א לי למלאות רצון כל השואלים מחמת חולשת כחי וגודל טרדתי ושלום כנפשו ונפש הדו"ש שלמה במוהר"י זללה"ה

תשובה נח סקאלא יום א' יוד סיון תרי"ח לפ"ק

ה' ישפות שלום וברכה לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג חריף ובקי מ' שלמה אשר זלמן נ"י מ"צ בק' טלוסט

נפשו בשאלתו. ע"ד אשר נשאל מאיש א' מכפר השייך לגבולו בענין מדידת תחומין מביתו שבכפר לעירכם אם למדוד מביתו או מסוף הכפר וכ' רו"מ שהבתים שבכפר ההוא רחוקים זה מזה ערך מאה אמה. אך כל בית מוקף בגדר ובו גינה זרועה ואם נחשב גם ההיקף כמו דירה לא נשאר פנוי בין הבתים שבעים אמה ושירים או שנאמר שהזרעים מבטלים הדירה כמו לענין טלטול בסי' שנ"ח. ורו"מ צידד להקל עפ"י דברי תשו' ח"ס סי' צ"ה שהוכיח דלענין עיבור לעיר קיל יותר מלענין טלטול וראיה מבורגנין שאינם נחשבים דירה לענין טלטול ואפ"ה עושין אותן עיבור לעיר באתרי דקביעי כמבואר בפ' עושין פסין דכ"א ומזה צידד רו"מ להקל גם לענין גינה וזרועה עכ"ד רו"מ. ושאל חוו"ד: זאת תשובתי תניא בס"פ עושין פסין דכ"ו עיר חדשה מודדין לה מישיבתה. וישנה מחומתה איז הוא חדשה ואיזו הוא ישינה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישנה ישבתה ולבסוף הוקפה ופסקו כן להלכה הרמב"ם פכ"ח מה"ש והש"ע סס"י שצ"ח. וטעם החילוק בזה הוא דבישבה ולבסוף הוקפה הוי מוקף לדירה משא"כ בהוקפה ולבסוף ישבה כמבואר בש"ע סי' שכ"ה ס"ח. ובסי' ת"א וכן הדין לענין טלטול ברס"י שנ"ח ומבואר דכל דלא הוי מוקף לדירה לענין טלטול אינו מתעבר עם העיר לענין תחומין ובד"מ סס"י שצ"ח כ' וז"ל כ' בא"ז מעשה היה שהלכו ב"א יותר מפרסה בשבת במשעול הכרמים והיה אומרים כי הכרמים והגדרים הן מן העיר וגערו עליהם רב שמואל בר נטרונאי ורשב"ם דאין מוסיפין על העיר רק בית ע"כ. אמנם ראיתי בחיבור לא' ממחברי זמנינו הביא בשם תשו' הריב"ש סי' ר"א דאם יש גדרים או גנות וכרמים המוקפין מחיצות ויש בתוכן בית או פתח פתוח לתוכן מביתו אף שהם הולכין כמה פרסאות מודדין מסוף הגדרים וגנות וכרמים ע"כ. ותשו' ריב"ש אינו לפני כעת ונראה דהריב"ש ל"פ על הך דא"ז דהריב"ש מיירי באופן שהגדר נקרא מוקף לדירה והא"ז מיירי באופן שאינו מוקף לדירה על האופן המבואר בסי' שנ"ח דהא גם לענין עיבור לעיר בהא תליא כמבואר בברייתא הנ"ל. ועכצ"ל דהא דעושין בורגנין עיבור לעיר באתר דקביעי כמבואר בערובין דכ"א ובשבת דק"נ ע"ב לא כמ"ש בתשו' ח"ס הנ"ל. דלענין עיבור קיל יותר מלענין טלטול. דכיון דנתבאר דמה שאינו מוקף לדירה ול"מ לענין טלטול אין עושין עיבור לעיר כ"ש ורגלין דל"מ לענין טלטול משום דהוי דירה שתשמישה לאויר דגריעה מאינו מוקף לדירה דהא אינו מוקף לדירה מהני קירוי כמ"ש התוס' בעירובין ד"צ ד"ה אלא ובדירה שתשמישו לאויר אף קירוי ל"מ כמבואר ברש"י שם דכ"ב ד"ה וכל דירה וע' בס' ת"ש רס"י שנ"ח מכ"ש דאינו מתעבר עם העיר אלא נראה דהא דבורגנין משני לענין עיבורי מיירי באין בכ"א מהם רק בית סאתים או פחות דמותר לטלטל בהם כמבואר שם דכ"ב ובכה"ג מתעברין נמי עם העיר דנראה דלענין עיבור לעיר בהיקף שאינו מוקף לדירה איתא נמי להאי חילוקא בין אם הוא יותר מסאתים או פחות כמו דתניא בברייתא בפ"ק דט"ו ומייתי לה בסוכה דכ"ה שבת בתל כו' והוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן ביקע' כו' והוא מד' אמות עד בית סאתים וקמה קצורה ושיבולת מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ע"כ הרי דגם לענין תחומין מחלקינן באין מוקף לדירה בין אם הוא יותר מסאתים או פחות ומש"ה לענין עיבור לעיר דכוותי' הוא. והך דבורגנין מיירי באין בהם יותר מבית סאתים דבכה"ג הוי היקף לענין טלטול ונמי עושין אותן עיבור לעיר והך דעיר חדשה מיירי שיש בחלל שמהחומה עד הבתים יותר מבית סאתים ומש"ה מודדין לה מישיבתה ואף שמבואר מלשון הרשב"א בס' עה"ק ה' ע"ת דין ואו דדוקא אי קיי"ל כר"מ דנותנין קרפף לעיר הוא דמוקי להך דעיר חדשה דמודדין לה מישיבתה ברחוקה החומה מהבתים יותר משבעים אמה ושירים דאל"כ הא בלא"ה נותנין קרפף לעיר ע"ש דמשמע להדיא דלחכמים מיירי אף בקרובה בפחות מזה אפ"ה אין מודדין מחומתה רק מישיבתה וכ"כ ה"ה בפכ"ח מה"ש ה"ה ע"ש. אין מזה סתירה לדברינו דנראה דהם לא קאמרו אלא דמיירי אף שקרובה החומה להבתים בכל צד פחות משיעור קרפף שהוא שבעים אמה ושירים אבל עכצ"ל שבכל מקום הפנוי שבין הבתים להחומה מכל הצדדים ע"כ יש יותר משבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים.. בהא הוא דמודדין מישיבתה ולא מחומתה אבל באין בה כ"כ ודאי מודדין מחומתה דמי גרע משבת בתל או בנקע דחשיב כולו כד' אמות ונותנין אלפים אמה חוצה לו לכל רוח אם אין בו יותר מסאתים וכמבואר בברייתא הנ"ל ופסקה הרשב"א עצמו שם אעכצ"ל כמ"ש וז"ב. ומעתה בנ"ד. אם יש בכל גינה וגינה יותר מבית סאתים ורובה זריעה כיון שזרעים מבטלין הדירה כמבואר בסי' שנ"ח ס"ט וס' יוד לענין טלטול. וה"ה לענין עיבור דכוותי' הוא ואינו נחשב מכלל הכפר רק מכל האלפים אמה. כיון שכבר נתבאר דכל שאינו נקרא מוקף לדירה לענין טלטול ה"ה שאין עושין אותו עיבור לעיר. א"כ אין למצוא בזה קולא כלל. ועוד דהא רש"י כ' בדכ"ג ע"ב דטעמא דזרעים מבטלים הדירה משום דבזרעונים לא דיירי אינשי א"כ הוי כאינו מוקף לדירה. וכל שאינו מוקף לדירה אינו מתעבר עם העיר ועוד נראה ראיה לזה מדברי התוס' בסוכה ריש דכ"ה סד"ה קמה שכ' דמש"ה בשבת בקמה קצורה ושיבולת מקיפות אותה דמהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה דוקא עד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא היינו משום דליכא סכך אלא אויר ואפי' הקיף ולבסוף פתח ל"ח מוקף לדירה כדאי' בפ' ע"פ עכ"ד ע"ש. ולכאורה ק' מה פסקא דהא לפעמים משכחת לה שתהא מוקפת לדירה בפתח ולבסוף הוקף לזאת נראה לכאורה בכוונתם דכאן בכל ענין לא הוי מוקף לדירה משום דהזרעים מבטלים הדירה. וכ"כ בס' תו"ש בסס"י שצ"ו בכוונת דבריהם. וכיון דאף בשבת בתוכה לא הוי כד' אמות לענין תחומין בכה"ג כ"ש דאינו נעשה עיבור לעיר בכה"ג אלא שאין דברי התו"ש מוכרחים כ"כ בפי' דברי התוס' הנ"ל ואכמ"ל ומ"מ אף בלא ראיה זו הדבר מוכרח כמ"ש למעלה דכל דלא הוי היקף לדירה לענין טלטול ה"נ דאינו נעשה עיבור לעיר. אמנם כ"ז הוא באם יש בגינה יותר מבית סאתים. אבל בפחות מזה נראה דנעשה עיבור לעיר כמו דחשוב כד"א לענין אם שבת בתוכה כמו דאי' בברייתא דשבת בתל ונקע וקמה קצורה וכ"נ ראיה לדברינו הנ"ל שד"ז אי חשוב מקום המוקף כד"א תליא אי חשוב היקף לענין טלטול מלשון התוס' בסוכה הנ"ל שכ' וז"ל אע"ג כו' ל"ש כאן לאקשויי אי הכי נטלטל בכולה כו' ע"ש. ולכאורה מאי שיאטי' דטלטול לברייתא זו. דהא לא מיירי ברייתא זו לענין טלטול אלא אי הוי כד' אמות לענין מדידות התחומין אלא שזה תלוי במה שמקרי מוקף לענין טלטול וכמ"ש וכ"מ נמי מדברי הרשב"א בעה"ק שם שכ' וז"ל שבת בתל כו' והוא מד' עד ב"ס וכן בנקע כו' או קרפף שאינם יתירים על ב"ס ה"ה כד"א ומהלך את כולן וחוצה להן אלפים אמה לכל רוח וכן שדה כו' ואין בה יותר מסאתים. הי' יתירים מבית סאתים הואיל ואינו יכול לטלטלן בתוכן אלא בארבע אמות אין מקומו אלא ארבע אמות כאלו שבת בבקעה עכ"ל הרי דתלי זה בטלטול אי הוי כארבע אמות לענין שבת בתוכו ומזה ממילא משמע דלענין אי נעשה עיבור לעיר נמי תלי בזה וכמו שנתבאר למעלה וז"ב. ואם יש בכל גינה יותר מבית סאתים אמנם עשוי ערוגת ערוגת כבר נשאל בזה הגאון בעל ח"צ בתשו' סי' נ"ט לענין טלטול. ואם רובה זרועה החמיר אבל אם מיעוטה זרועה רק שיש בהזריעה יותר מבית סאתים נטה להקל. אלא שיש לפקפק על דבריו דמ"ש שם אי אמרינן לבוד להחמיר יש בזה אריכות רב וע' במג"א סי' תק"ב סק"ט ובסס"י תרל"ב וע' בס' ק"נ פ"ק דסוכה אות קמ"ג ומ"ש שם בתשו' ח"צ להקל משום דל"א לבוד רק באויר ולא בדבר שיש בו ממש צ"ע מש"ס רפ"ק דסוכה ד"ד ריש ע"ב וע' בתוס' בשבת ד"ז ריש ע"ב וברא"ש שם ואכמ"ל. אמנם אם אין בכל גינה יותר מבית סאתים נראה דמתעברית עם הכפר כמ"ש למעלה אבל אם יש בכל גינה או ברובה יותר מבית סאתיים אינה מתעברית עמה וכמ"ש. ואשר צידד רו"מ להקל בגינה הסמוכה להבית משום דבתוס' והרא"ש בפ' עושין פסין מספקא להו בחצר ורחבה. אי הזריעה מבטלת דירתן דשמא ל"א דזריעה מבטלת הדירה רק בקרפף ולא בחצר ורחבה והרא"ש סיים דמסתבר להקל ואף שסיים בצ"ע והטור בסי' שנ"ח כ' דטוב להחמיר מ"מ אכתי ספיקא הוא. ובעירובי תחומין שהוא דרבנן הוי סד"ר ולקולא עכ"ד רו"מ. ואני אומר להחמיר דהא אף לענין טלטול ספיקא דרבנן הוא דהא מה"ת אף קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה רה"י גמורה הוא והזורק מרה"ר לתוכו חייב כדאי' בש"ס פ"ק דשבת ריש ד"ז ובעירובין דס"ז ע"ב ואעפ"כ פ' הטוש"ע בסי' שנ"ח להחמיר גם בחצר ורחבה זרועים דשמא דינם כקרפף אלא שלכאורה יש לחלק דשאני איסור טלטול ד"א דיש לו עיקר מה"ת ברה"ר משא"כ לענין תחומין דהרבה פוסקים ס"ל דתחומין אין להם עיקר מה"ת כלל מ"מ הרי דעת הגמי"י בפ"ב מה' חמץ הט"ז בשם הרא"ם ושאר גאונים דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואפי' בשל סופרים ע"ש. ואף שד' הרמב"ם ורוב ראשונים אינו כן. וע' בתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סס"י ס"ד. מ"מ הא אף במקום פלוגתא היה הו"א בש"ס דמ"ו ע"ב דהא שאמרו הלכה כדברי המקיל בעירוב ה"מ בע"ח אבל בע"ת לא. ואף דמסקינן דאפי' בע"ת הלכה כדברי המיקל בעירוב מ"מ י"ל דבתיקו בע"ת אזלינן להחמיר. ומה"ט פ' הרא"ש ורה"פ לחומרא בהך איבעיא אי יש תחומין למעלה מעשרה בש"ס ד' מ"ג וע' בב"י ובב"ח רס"י ת"ד וע' בס' ק"נ בפ"ק אות פ"א ובפ' מי שהוציאוהו אות כ"ח. אמנם אף לד' הרמב"ם והש"ע סי' ת"ד דפ' לקולא בבעיא דתחומין למעלה מיוד מ"מ בכה"ג דנ"ד דלקמאי עצמם מספקא להו דינא ודאי אזלינן לחומרא אף בשל סופרים דהוי כמו ס' חסרון ידיעה וכמ"ש המנ"י בכלל א' סק"ו ע"ש שדבריו ברורים וכ"כ בספרו תוה"ש בקונטרס הספיקות במחודשים דין ח' וע"ש בסק"ח וט'. ואף שכ' שם התוה"ש סק"י דבעירובין מקילין אף בס' כי האי והביא ראיה מש"ס בעירובין דס"ה ומרש"י שם ד"ה לשכור היינו בע"ח ולא בע"ת וע' בתוס' שבת דל"ד ע"א וברא"ש שם ועוד דנראה תי' הראשון שבתוה"ש שם עיקר ואון ראיה להקל בס' כי האי אף בע"ח אלא שכיון שהח"צ סי' נ"ט שכ' לחזק