בית שלמה אורח חיים סד

אם הי' פחות מסאתיים ואף אם נדחוק ונאמר דתל שבש"ס הנ"ל היינו שנעשה בי"א אלא שלא נעשה לדירה כמו שצ"ל לדברי המג"א הך דתל שבש"ס דכ"ב ע"ב כמ"ש בתשו' ב"א הנ"ל מ"מ הא מפורש בש"ס דט"ו ע"א בברייתא דמייתי התם בשבת בתל ונקע דעד בית סאתיים הוי רה"י גמור אף ששם התל ונקע בי"ש נעשו כמפורש שם בש"ס וע"ש ברש"י ותוס' ד"ה תל ונקע ואף ביותר מסאתיים דאין המחיצות מועילות הוא רק משום שאינו מוקף לדירה כמבואר שם ברש"י ד"ה והוא. הא כיון שעשה בו בא' מחיצה מצדדיו יותר מעשרה מהני כמבואר בש"ס והרא"ש דכ"ה הנ"ל וכן בברייתא דמייתי הש"ס שם דס"ז ע"ב בסלע שבים פחות וסאתיים מותר לטלטל עליו ואף שכל מחיצותיה בי"ש הם וביתר מסאתיים דאסור לטלטל הוא משום שמחוסר דיורין הא אם הי' בו אח"כ בית דירה ועשה מחיצה יותר מעשר בצד א' מהני וכנ"ל. ועיין תשו' ח"צ סי' ה' האריך הרחיב בזה הדיבור דמחיצות של תל שהוא ע"י גוד אסיק מחיצות גמורות הן לענין שבת אף לטלטל וממילא דמוכח דאף מחיצות שבי"ש מהני ודברי הגאון שבש"ע הנ"ל תמוהים מאד ול"ל פתרי והא שהביאו להג' הנ"ל לכ"ז הם דברי המג"א בסי' שמ"ה סקי"ד דימים ונחלים אפי' עמוקים יוד מתוך ד' הוי כרמלית דרבנן כמו קרפף ותל וכ' הגאון שם בקו"א דלדוגמא בעלמא נקט קרפף אבל הם כרמלית דרבנן אף בפחות מסאתיים משום דהמחיצות הם בי"ש וע"ש בקו"א באריכות אבל בס' תו"ש שם הבין דברי המג"א כפשטן דדוקא ביתר מסאתיים קאמר משום דמחוסר דיורן כמו קרפף וכ"פ שם בס' מחה"ש בפשיטות אלא שבס' פרמ"ג שם כתב לפ' דברי המג"א דאף בפחות מסאתיים הוי כרמלית דרבנן משום שהמים צפים ומכסים ע"ש ויש לפי' זה סמך בדברי הראב"ד בהשגות פי"ד משבת ה"ו ואף שמד' הראב"ד מבואר דפוסק כת"ק דר"ש בשבת ד"ק והמג"א בשם הרא"ם פ' כר"ש ע"כ ס"ל דת"ק ור"ש ל"פ כמ"ש הפרמ"ג בשם חה"ר מ"מ י"ל דגם ר"ש מודה דמדרבנן הוי כרמלית מה"ט אבל עכ"פ כ"ע מודי דלולא שהמים צפים ע"ג הוי רה"י גמור אף לטלטל אף שהמחיצות הם ביד"ש וראיתי בקו"א בש"ע הנ"ל בסי' שמ"ה שם שגם הוא נחית בסוף דבריו לסברא זו דמש"ה הוי גומא שבים כרמלית מד"ס משום שהמים צפים ע"ג ואינו ניכר אם עמוק עשרה וא"כ אדרבה מבואר ממסקנת דבריו דלולא זאת הוי רה"י גמור אף אם כל המחיצות ביד"ש וצ"ל שדבריו אלו שבסס"י שס"ג הם לפי מה שעלה ע"ד בתחלה ומשנה לא זזה ממקומו והרב עצמו חזר בו אחר כך וזה מצוי לרוב בש"ע אלו להרגיל בו שנכתבו שם לפי העולה ע"ד בהשקפה ראשונה ואח"כ נסבב הגאון ז"ל בעצמו כי לפי עיונו אח"כ חזר בו ונסבב כי נדחה אח"כ לפי דעתו ובדפוס לא נסבב בטעות. אמנם נראה שאף לפי מה שעלה ע"ד הרב בתחלה כמו שהודפס בסי' שס"ג לא החמיר רק באופן דבקעי בה במקום המחיצה רק דלא בקעי ס"ר בהא הוא דמחלק בין אם אין התל רק למחיצה רביעית או לשני הצדדים וכ"מ מדקדוק לשונו שם וכן מפורש בדבריו בסי' שמ"ה בתחלת דבריו שמשם מקור דבריו אלו שבסס"י שס"ג עש"ה ובזה סרו קצת מעליו חומר הקושיות שהקשיתי למעלה וא"כ בנ"ד כיון שכ' לעשות צוה"פ בצד א' במקום שבקעי בה א"כ אף לד' הרב הנ"ל אין מקום להחמיר אבל האמת הוא כמ"ש למעלה ותא פוק חזי תשו' של הט"ז בסי' שס"ג סק"כ שמבואר שם דלולא החשש של המים שנקרשין הי' מועיל מחיצות המים מכל צדדי העיר ומקום מדרון שמתלקט יוד מתוך ד' מהני בכל הרוחות וע"ש בס' פרמ"ג וכן מבואר להדיא בתשו' כנ"י מן סי' ב' עד סי' ואו לענין עיר ראטרדם ודי בזה לבד לסתום פי המערער שאין לו יד רק במה שרואה מפורש כ' באיזה אחרון. והנה עכשיו ראיתי בנ"ד עוד דרך חדש להיתר לענין הדרכים שהולכים ע"ג ההרים. והנה על עיקר תי' התוס' דכ"ב סד"ה דלמא שמשם עיקר החומרא שהוציא המג"א בסק"ל וסק"מ בבקעי בה רבים יש לתמוה שלכאורה דבריהם הם נגד משנה מפורשת בשבת ד"ק ע"ב דתנן אם הי' רקק מים ורה"ר מהלכת בו הזורק לתוכו ד"א חייב וכמה הוא רקק פחות מעשרה טפחים ע"כ ומבואר דרקק עמוק מיוד טפחים אף שרה"ר מהלכת בו אין דינו כרה"ר. ומבואר מזה שאף שמחיצות גומת הרקק נעשה ביד"ש ורבים מהלכת בו ואעפ"כ לא אתו רבים ומבטלין מחיצה ועכ"פ רה"ר לא הוי וא"כ הדר"ק התוס' בעירובין לדוכתי' א"כ כל א"י לא תהוי בו רה"ר ע"י סולמא דצור ומחתנא דגדר ובש"ס קאמר ירושלים כו' הוי רה"ר וגם בבל לא יהי' רה"ר ע"י דמוקף לי' דגלת וכ"ע נמי מקיף איקיינוס וא"כ לא משכחת רה"ר כלל וע"י רבים דבקעי ל"מ לשווי לרה"ר כמבואר במשנה הנ"ל לזה אני אומר דבר חדש. דהא הג' מהר"ש אאליון בתשו' כנ"י סי' ג' כ' לדחות ק' הכנ"י שהקשה על תי' התוס' הנ"ל מש"ס במקומו דבעי רחבה תל המתלקט אליבא דרבנן לא תיבעי לך כו' ואם איתא גם אליבא דרבנן אתי רבים כו' כיון שהמחיצות ביד"ש וע"ז תי' מהרש"א דעכ"פ בלא ניחא תשמישתי' פסיקא להו להש"ס דלרבנן לא א"ר ומבטלין אף מחיצות שבי"ש כיון שס"ל דלא א"ר ומבטלין מחיצות שבי"א אף בניחא תשמישתי' ע"ש. אמנם דבריו תמוהים דהא ע"כ הא דקאמר הש"ס אילימא משום דמקיף לי' סולמא דצור היינו שהוא גבוה יוד טפחים כמ"ש רש"י שם. ואם הוא משופע ע"כ שמתלקט יוד מתוך ד' דבלא"ה פשיטא דא"ל דהוי מחיצה דהא ארעא סמיכתא הוא כמבואר בש"ס וברש"י די"ט ע"ב ובדנ"ח ע"ב אע"כ דמיירי שמתלקט יוד מתוך ד' וגם מחתנא דגדר שהוא חריץ עמוק יוד ורוחב ד' נמי מקרי לא ניחא תשמישתי' ועיין תשו' ח"צ סי' ה' ובכה"ג לא הוי ניחא תשמישתי' כמ"ש שם בש"ס דכ"ב ואפ"ה לפי האמת יש רה"ר בא"י אלא שאני אומר יהי' יושב קושיות הכנ"י באיזה אופן שיהי' או כמו שתי' הכנ"י או כמו שתי' הב"א סי' הנ"ל. מ"מ אני אומר דחילוק מהרש"א הנ"ל הוא אמיתי דאף דחידשו לנו התוס' דמחיצה שאינה עשוי ביד"א ל"ח כ"כ וגם רבנן מודי דא"ר ומבמ"ח. ועיין בש"ס דט"ו ע"א ובתוס' שם ד"ה תל היינו בניחא תשמישתי' אבל בלא ניחא תשמישתי' לרבנן לא"ר כו' אף במחיצה בי"ש אלא שכ"ז באם לא ניחא תשמישתי' במקום המחיצה דאז ל"א דבקיעת הרבים תיבטל המחיצה כיון דלא ניחא בקיעה דידהו אינו מבטל. אבל אם במקום המחיצה ניחא תשמישתי' א"כ שפיר בטל המחיצה ע"י בקיעת הרבים שם. והנה תל דנעשה רה"י אינו ע"י מחיצת שלמטה דהא גדר רה"י הוא מקום המוקף מד' מחיצות ותל אינו מוקף כלל אלא שהלמ"מ דאמרינן גוד אסיק והוי כאלו מקיפות מחיצות אותו למעלה כמ"ש רש"י בשבת ד"ו ע"ב ד"ה קמ"ל וע' בעירובין דפ"ט סע"א ברש"י שם. והנה שם בד"צ פליגי רו"ש לענין טלטול על גג יותר מבית סאתיים דשמואל אוסר משום דמחיצות למטה עבידן למעל' ל"ע והוי כקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה ופרש"י שם דאף דהיתר טלטול על גג הוא משום גוד אסיק אעפ"כ ל"א כיון דהמחיצות למטה הם מוקפים לדירה ואמרינן דאסיק מחיצות אלו למעלה והוי גם למעלה כמוקף לדירה זה ל"א דמ"מ אף דהלמ"מ דאמרינן גוד אסיק מ"מ לא נעשו לדירה רק למטה ואף אי מסקינן להו למעלה מהלמ"מ מ"מ לא נעשו למעלה היקפן לדירה ורב ס"ל דכיון דמחיצות אלו נעשו לדירה אע"פ שלא נעשו לדירת מעלה מ"מ כיון דמסקינן להו למעלה א"כ הוי מוקפין לדירה ע"ש בפרש"י סע"א וריש ע"ב וזה לענין היקף לדירה אבל לענין לא ניחא תשמישתי' אף רב מודה דאין מקום לומר כיון דלמטה לא ניחא תשמישתן כי מסקינן להו למעלה מחמת גוד אסיק יהי' ג"כ מקרי לא ניחא תשמישתן דזה מוכחש מהחוש דאף שמהלמ"מ הוא כאלו הם למעלה. מ"מ כיון שבאמת אין בשם מחיצה למעלה ניחא תשמישתי' במקום המחיצה בזה קאמרי התוס' דגם לרבנן במחיצה שאינה עי"א אתו רבים ומ"מ אבל במשנה הנ"ל שמחיצות הגומא הם מקיפות הגומא ולא ניחא תשמישתיה במקום המחיצה בכה"ג אף במחיצה שבי"ש לא"ר מ"מ והא דמותיב בדכ"ב לרבא מהך דחצר שהרבים נכנסים לה כו' אלא לאו ר"י הוא ולפי הנ"ל מאי פירכא דלמא בכה"ג דלא ניחא תשמישתי' במקום המחיצה מטעם שפרש"י שם ד"ה דלא ניחא גם רבא מודה. י"ל מדאמר רבא דחייבין ואפי' עולין לה בחבל ואפי' במעלות דבית חורן ומנ"ל לרבא דס"ל לר"י הכי אלא ע"כ כיון דקאמר ר"י סתם אם הי' דרך רה"ר מפסיק ס"ל דסתמא קאמר דבכ"ע אתי רבים ומ"מ ומש"ה פריך לי'. וניחא לן לומר דרבא למד הכי מהא דאמר מעלות ומורדות שבא"י כו' אבל בח"ל חייבין וע"ש בתוס' ד"ה תל ומורדת היינו שהתל היא מחיצה למה שלמטה וש"מ דבכל ענין ס"ל דלר"י לא"ר ומ"מ ומש"ה פריך ליה מהא דחצר ועוד י"ל עפ"י מ"ש התוס' שם בד"ה יהושיע דהך דחצר מקרי ניחא תשמישתי' לגבי שבילי בית גלגול עש"ה ומכ"ש דמקרי ניחא תשמישתי' לגבי מעלות בן חורן וכיון דרבא ס"ל דלר"י חייבין אף במעלות ב"ח דלא ניחא תשמישתא כלל מכ"ש דחייבין בהך דחצר אף דלא ניחא תשמישתי' קצת במקום המחיצה ומש"ה מותיב לי' אבל רבנן דס"ל דלא"ר ומ"מ רק שמחמת תמיהת התו' הוכרחו לחלק דבמחיצה שא"ע בי"א ל"א מחיצה כ"ה ואפי' רבנן מודי דא"ר ומ"מ שפיר י"ל דבלא ניחא תשמישתי' גם במקום המחיצה בזה לרבנן אף במחיצה שבי"ש לא"ר ומ"מ ומש"ה ל"ק ממשנה הנ"ל ולפ"ז בנ"ד שההרים הן מחיצות למבוי שלמטה אף אם יש דרך הרבים מן ההרים למבוי ל"א א"ר ומ"מ אלא דאכתי איכא לעיונא דהא מבואר מרש"י שם בשבת ד"ק דאף בעומק הרקק הוא י"ט נהי דרה"ר לא הוי מ"מ כרמלית הוי וא"כ נסתר ההיתר הנ"ל וא"ל דרש"י מיירי שהשיפוע הוא שאינו מתלקט יוד מתוך ד"א וע' בתיו"ט שם ואף דבכה"ג הוי בעלמא רה"ר כמ"ש רש"י שם ד"ק ע"א ד"ה תלי מ"מ י"ל דכאן מחמת המים לא הוי רה"ר רק כרמלית כמ"ש המג"א סי' שמ"ה סקי"ד דז"א דא"כ אף בפחות מיוד לא הוי רה"ר רק כרמלית דהא בים דינא הכי כמ"ש שם בש"ס ד"ק ע"ב דפריך זמנין דליכא עשרה וקמטלטל מכרמלית לרה"י וע' במג"א סי' שנ"ה סקט"ז בשם הב"ח וא"ל דכאן מש"ה הוי רה"ר בפחות מיוד משום דבקעי בה רבים שרה"ר מהלכת בו וע"ש במג"א דא"כ אף ביוד כיון שהשפיע אינו מתלקט יוד מתוך ד' להוי רה"ר מה"ט אע"כ דהאמת כן הוא דהיכא דרה"ר מהלכת בו ל"מ המים להוציא מדין רה"ר ובעינן דוקא שיהי' מתלקט יוד מתוך ד"א ועמ"ש אי"ה לקמן. ודברי התיו"ט שם במשנה צ"ע וע' בפרמ"ג בא"א סי' שמ"ה סקי"א. אמנם לפמ"ש למעלה י"ל דהא דמבואר מרש"י דעכ"פ הוי כרמלית הוא רק מדרבנן משום שהמים צפים ע"ג כמ"ש הפרמ"ג בטעמו של המג"א הנ"ל סי' שמ"ה סקי"ג וא"כ בנ"ד דאין מים לא הוי כרמלית אף מדרבנן אלא שלכאורה יש לסתור מ"ש מדברי רש"י בעירובין דפ"ז ע"א בד"ה שלא היתה כשיעור עש"ה דלפ"ז קשיא דאמאי אמת המים שבחצר אין ממלאין ממנה. כיון דמדינא בעמוק יוד אף האמה שברה"ר הוי רה"י רק דרבנן גזרו משום שהמים צפים ונראה כאין עמוקה יוד. א"כ מהאמה שבחצר ממ"נ מותר למלאות אם אין עמוקה יוד אינה נעשית רשות לעצמן והוי רה"י ואם עמוק יוד אף אלו שמחוץ הוי רה"י א"כ מה החשש שהמים שבחצר מחוברים להמים שמחוץ והנה הא ודאי דאמת המים שבחצר שאין ממלאין הימנה דקתני התם ע"כ מיירי שהשיפוע הוא מתלקט יוד מתוך ד"א וראיה לזה מדברי הראב"ד בהשגות פט"ו משבת הי"א שכ' דהא דקתני אין ממלאין היענה ומשמע דבחצר שרי לטלטל ול"א דנפרץ במלואו לאמה שהוא כרמלית כדפריך הש"ס לעיל די"ב סע"א. משום שהוא עצמה נעשית מחיצה בינה ובין החצר שהרי עמוקה יוד