בית שלמה אורח חיים סג

מחליט להקל לע"ע רק להדרכים שבצד א' של ההר שכל שהדרכים שמ"ג ההר שמצ"א אין ברוחב כל דרך יותר מיוד אמות א"צ שם שום תיקון אף אם יש כמה דרכים מההר ההוא לישוב הנ"ל ואם אין בההר שכנגדו מקום דבקעי ביה רבים נגד הישוב הנ"ל א"צ תיקון רק בהצדדים שדרך המלך עוברת שם צריך לעשות צוה"פ מזה ומזה ולא יותר. אמנם אם גם בצד ההר שמעבר השני יש ג"כ דרך או דרכים מפולשים להישוב הנ"ל ועשה שם צוה"פ ברוחב כל הדרך בתחתיתו. אמנם לא בתחתיתו ממש רק במקום שאין שם יותר ממשך ג' טפחים למקום הגבוה שיהי' שם מתלקט יוד טפחים בגובה עכ"פ במשך ד"א או פחות כי י"ל דשם במקום הגובה הוא המחיצה ועיין רש"י בשבת ד"ק הנ"ל ורו"מ אחר העיון יבין הדבר לאשורו ושלום כנפשו ונפש הדו"ש באהבה הכותב בידים רפות

שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל

תשובה נ

ואודת הנוסח משטר מכירה של הברייהויז. הנה יש ת"י נוסח משטר מכירה אבל קשה עלי מאד לחפש אחריו כי אני חלוש כח מאד ואני עוסק ברפואות והשם ירחם עלי ואף הכתיבה קשה עלי מאד לכן אכתוב לרו"מ תורף ההתנהגות בזה ורו"מ יבין דבר מתוך דבר בראשונה ימכרו מחזיקי הברייא הויז כל המינים שיש להם לאיש אחר וגם ישכירו הברייא הויז עם כל הכלים המושכרים להם להאיש ההוא עד תום המשך שמושכר להם ויקצבו מקח על המכירה וגם על השכירות וימכרו בקגא"ס כד"ת אחר שיתפרדו זמ"ז בעוד שלא יהי' עסוקים באותו ענין יחזרו וישכרו מחדש הב"ה עם הכלים בשותפות עם נכרי א' ויהיה להם בזה ערך חמשה חלקי שביעית ומחצה ולהנכרי חלק שביעית ומחצה (כפי שישער רו"מ שיפול על הנכרי משני שעות קודם ש"ק עד שני שעות במוש"ק וכן ביו"ט שבמשך השכירות שבעסק הב"ה) וגם יקנו ממנו בחזרה המינים בשותפות עם הנכרי ע"ד הנ"ל ויתנו עם הנכרי בתחלת השותפות שכל המלאכות שבכל המשך השכירות בכל שבוע ושבוע משני שעות בעש"ק קודם הלילה ליל ש"ק ובליל ויום ש"ק עד שני שעות במש"ק בתחלת הלילה (היינו שנכלל בזה גם ביה"ש ותוספת שבת וקצת הרחקה לרווחא דמילתא) יהי' מוטל רק על הנכרי לבד ולא על הישראלים שותפיו וכן בכל ימים טובים יהי' מוטל כל המלאכות שבעסק הב"ה מן ב' שעות בעיו"ט קודם הלילה ובימי יו"ט וחוה"מ עד ב' שעות בליל מוצאי יו"ט ולא על הישראלים כלל וכנגד עמלו יטול הנ"ל בריוח העסק בגמר משך השותפות בריוח העסק ובשאר הימים והעתים שבתוך המשך הנ"ל יהי' חל כל המלאכה על הישראלים לבד ולא על הנכרי שותפם וכנגד זה יטלו הם בריוח העסק בגמר משך השותפות (עיין במג"א סי' רמ"ה סק"ב ובאחרונים שם) וכל הפועלים נכרים שעובדים בעסק הב"ה אינם מושכרים להישראלים בכל המשך המלאכה המוטל על הנכרי כנ"ל וכן כל הבהמות שקונים עכשיו בשותפות אין להישראל חלק בהם בכל המשך הן שני שעות קודם ליל ש"ק וש"ק עד שני שעות במוש"ק בכל ש"ק וש"ק וכן בכל יו"ט שבתוך המשך ובשאר הזמן בתוך המשך שייכים רק להישראלים ואין להנכרי חלק בהם וגם יתנו עם הנכרי השותף שכל הפרידיקטין שיצטרכו לקנות תוך המשך מחויבים הישראלים לקנות לשותפות שיהי' להישראלים חמשה חלקי שביעית וחצי ולהנכרי חלק שביעית ומחצה ועבור זה יקבלו הישראלים מכל מאה ריינש א' פ' שכר עמלה (ואף דאין שליחות לנכרי גם אנן לדידהו ועיין בש"ע א"ח סי' ת"ו ס"ו ברמ"א ובמג"א שם סק"י מ"מ כיון שהישראל קונה לשותפות שייך מגו דזכי לנפשי' כו' אף במקום שאין שליחות ועיין רש"י ב"מ ד"ח ע"א ד"ה תדע וד"ה ואלו ובקצוה"ח סי' ק"ה סק"ב ובסי' שמ"ח סק"ד וע"ד הנ"ל יש עוד קולא משום שהישראלים הם פועלים של הנכרי שחייבו א"ע לקנות לשותפת עבור תשלומי שכירות ופועל ידו כיד בעה"ב אף בנכרי ועיין במח"א סוף ה' קנין משיכה ובנה"מ סס"י קפ"ח. ועוד יש שאר טעמים וקצרתי) וגם באלו העסקים שיקנו יהיה על הנכרי כל המלאכות בש"ק ויו"ט כנ"ל ועל הישראלים בשאר הימים כנ"ל ונוסח השטר מכירה יהיה באופן זה שהישראל האחר שקנה מאתו יתן שטר מכירה איך שהשכיר הברייא הויז והכלים מעכשיו ועד משך פ' להישראלים פו"פ ולהנכרי פ' בעד סך כו"כ. ואגש"ק מכר להם הבהמות בעד כו"כ וכל מין ומין בעד כו"כ ומפו' שבכל זה יהי' להישראל פו"פ חמשה חלקי שביעית ומחצה ולהנכרי חלק שביעית ומחצה הן בשכירות הנ"ל הן במכירה הנ"ל וכבר קיבל כל דמי השכירות והמכירה מהישראלים הקונים עפ"א (היינו שיסלק להם במה שמגיע להם ממנו דהא לא שילם עדיין בעד השכירות והמכירה ששכר וקנה מהם) ומהנכרי קיבל על חלקו אדראן סך כו"כ ומותר המעות סילקו שותפיו הישראלים והם זקפו עליו במלוה עד יום פ' (היינו עד כלות משך השכירות) והישראל המשכיר והמוכר יחתום א"ע על שטר מכירה הנ"ל ואח"כ יכתבו הישראלים השותפים על הנייר הזה התנאי שהתנו עם הנכרי בתחלת השותפות כנ"ל וגם שהם מחיובים לקנות מעכשיו לשותפת שיהי' להנכרי חלק שביעית ומחצה בהפרידיקטין שיצטרכו לעסק הב"ה בכל המשך וקבלו מהנכרי ע"ז כך וכך והמותר יקבלו שכר פעולתם ממה שיקנו מכל מאה ריינש כו"כ וגם הי' להם תנאי מפורש עכשיו עם הנכרי גם על מה שיקנו שכל ימי שבתות ויו"ט שבכל המשך הנ"ל כנ"ל. ויחתמו א"ע הישראלים השותפים ע"ז וימסרו השטר ליד הנכרי. וזאת יהי' לו למזכרת שקודם הפסח קודם מכירת חמץ יחזרו ויקנו מהנכרי חלקו שיש לו בשכירות בהב"ה תן במינים שהוא משותף בהם שלא יבא לידי מכשול ואז ימכרו הכי לנכרי כנהוג ואחר הפסח כשיקנו בחזרה מהנכרי יחזרו ויעשו כנ"ל

תשובה נא סקאלא יום ה' י"ט תמוז תרכ"א לפ"ק

ושלום תנינא לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג החריף ובק' מ' דוד שלמה כ"י בק' זאלישטשיק

היום קבלתי מכתבו ואני חלוש כח מאד בפרט שלדינא כבר השבתי. ורו"מ מטריח א"ע להשיב על המערערים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם ואם לא למדו מעולם הלכות אלו למה להם להכניס א"ע בזה. אמנם בכדי לסתום פי המערער מוכרח אני להשיב שנית. הנה המציאה אשר מצא המערער בש"ע של הגאון מוהרש"ז סס"י שס"ג ידעתי מזה ידעתי אבל מעודי תמהתי אם יצאו דברים אלו מפיו ול"מ כפי משמעות פשטות דבריו שאם בקעי רבים רק תוך המחיצות במקום המבוי אף דלא בקעי רבים במקום המחיצות הוי רה"ר הנה זה ודאי תמוה מאד ולא ניתן להאמר כלל דמה לנו בזה שבוקעים רבים תוך המבוי ופלוגתא דרבנן ור"מ במשנה דעירובין דכ"ב אי אתי רבים ומבטלין מחיצה היינו אם בקיעת הרבים הוא במקום המחיצה כדקתני אם הי' דרך הרבים מפסקתן היינו שמפסיק בין הפסין ומבטל המחיצה וע"ז קאמרי התוס' דאף דרבנן ס"ל דל"א רבים ומבטלין מחיצתא זהו במחיצות שבי"א אבל מחיצות שביד"ש אתו רבים ומבטלין מחיצתא היינו כשרבים דורסין והולכין במקום המחיצות או בין המחיצות כדאי' שם בש"ס אבל מה שהרבים בוקעין תוך המבו' והמחיצות מקיפות המבוי ודאי דאין המחיצות בטלות בכך ואף בר ב"ר דחד יומא לא יטעי בהכי וכ"מ במג"א סי' שס"ג סק"ל ובתשו' כנ"י דכל האחרונים דקפידא דבקעי בו רבים היינו במקום המחיצה אבל לא תוך המבוי ומבואר בש"ס דירושלים אלמלא דלתותי' נעולת כו' חייבין עליו משום רה"ר הא כיון שדלתותי' נעולות ויש לה מחיצות לכ"ע לא הוי רה"ר אף דבקעי בה ס"ר עיין ברש"י ד"ו ד"ה ירושלים וברש"י ותוס' דנ"ט ע"א אף אליבא דר"י דאית לי' דאתו רבים ומבטלין מחיצתא וע"ש בש"ס דכ"ב ולר"י אף בשתי מחיצות גמורות לא אתי רבים ומבטלי מחיצות כמבואר שם אף שבקעי רבים בין שתי המחיצות וע"ש בתוס' ד"ה חייבין ובד"ה אלא לאו וע"ש במאור ומלחמות מבואר שם במלחמות להדיא כן עש"ה אבל עכ"פ לכ"ע כל שיש מחיצות מכל הצדדים אף דבקעי ס"ר בעיר או במדינה ודלתותי' נעולת בלילה אין עלה דין רה"ר וה"ה לרבנן במחיצות שבי"ש ואף שהמאור שם הביא ד' ר"א דפ' דרה"ר לא מערבא אף בדלתות זהו רק מדרבנן אבל בם לדעתם אין לו דין רה"ר ובעה"מ דחה דעת הר"א הנ"ל. האמנם יש ד' אחרת לרמב"ן הובא שם בריטב"א דאם המחיצות מרוחקת מאד שאין רואה עצמו תוך המחיצות אין לו דין רה"י אלא שכל הפו' זולתו לכ"כ ועכ"פ כפי פשטות דברי הגאון בש"ע הנ"ל דבריו לא ניתנו להאמר כלל ועכצ"ל דכוונתו דבקעי רבים ג"כ ע"ג המחיצה ואדלעיל אסיום דבריו שם בס"ס מ"ב קאי אז ס"ל דהוי רה"ר וגם בזה יש סתירה מדבריו אלו למ"ש הוא בעצמו בסעי' מ"ב דמה"ת אף אי בקעי רבים ע"ג המחיצה אינה מבעל שם מחיצה בבקיעת רבים והוי רה"י מה"ת אלא שהגאון הנ"ל כתב בקו"א סי' שמ"ה סק"ב לתמוה על התוס' שכ' דאתו רבים ומבטלין מחיצה העשוי ביד"ש שהוא נגד סוגיות הש"ס במקומו מגובה בית מרון ושבילי בית גלגול דקאמר אליבא דרבנן ודאי דלא"ר ומ"מ אף דשם אינו עשוי ביד"א דע"ז כ' לתרץ שם דאף דאין גוף המחיצה נתבטלת ע"י בקיעת הרבים והזורק עליו מרה"ר חייב מ"מ אינה מבטלת בקיעת הרבים שלהלאה מהמחיצה והיינו דבקעי רבים ג"כ על המחיצה וכנ"ל זה ג"כ כוונתו כאן בפנים סס"י שם שס"ג. והנה חוץ שחילוקו דחוק מאד ואינו מתקבל לא הועיל בתירוצו כלום דהא ע"כ בהך דמעלות רבית מרון דבעי התם בש"ס לענין תל המתלקט ע"כ האיבעיא הוא אי חייבין עליו משום רה"ר היינו לענין אם זרק ע"ג התל למעלה אחר שכלה גובה העשרה טפחים כמ"ש רש"י בשבת ד"ק ע"א דהגובה הוא המחיצה וע"כ דמיירי נמי דבקעי רבים ע"ג התל שלולא שהוא בגובה עשרה מתוך ד' הוי רה"ר ואעפ"כ קאמר התם דלרבנן לא"ר ומבמ"ח וא"כ זה הוא נגד תי' תוס' שם בד"ה דלמא דהא א"י ובבל נמי כמו תל המתלקט הם דמקפי להו סילמא דצור ודגלת וכן כ"ע ע"י דמקפי אוקיינוס ורבים בוקעים עליו אלא שכבר הרעיש כקו' זו בתשו' כנ"י וכבר קדמו בקו' זו בס' תו"ח במקומו ולדברי המג"א עכצ"ל דס"ל דע"כ תל המתלקט שנאמר שם בש"ס וכן מעלות בית מרון ושבילי בית גלגול כולהו נעשו בי"א כמ"ש בחסד ב"א א"ח סי' כ"ו. ואחר כל הנ"ל הנה גם דברי הגאון הנ"ל שם סס"י שס"ג לענין לא בקעי רבים במבוי דכ' דאסור מד"ס ג"כ תמוהים מאד דאם כוונתו היינו שלא בקעי רבים במבוי אבל בקעי על המחיצה ואדלעיל קאי כנ"ל הנה בזה אף במחיצה רביעית ל"מ לפי פסק המג"א וכ"פ הג' בעצמו בסמ"ב ואף שבקו"א הנ"ל מתחלה דחה ד' המג"א מ"מ בסוף החזיק בהם ע"ש ואם כוונתו אף דלא בקעי רבים במבוי וגם על המחיצה ואעפ"כ אסור מדרבנן כששני המחיצות הם תל וזה המציאה מצא המערער הנה חוץ שלפ"ז ע"כ דהא דכ' ברישא דבבקעי רבים הוי רה"ר גמור היינו אם בקעי רבים במבוי אף דלא בקעי על המחיצה וזה לא ניתן להאמר כמ"ש למעלה ועוד גוף הדין דכאן תמוה דהא מפורש בש"ס דכ"ה שאם עשה מחיצה ע"ג התל שהועיל וכתב שם הרא"ש שדי אם עשה בצד א' מחיצה יותר מעשרה אף ששאר המחיצה וגם השלשה מחיצות הם מחיצות התל עצמם ואעפ"כ מותר לטלטל בהתל. ועיין תשו' ח"צ רס"י ה' ואף בלא מחיצה כלל הי' מותר לטלטל ע"י מחיצות התל