בית שלמה אורח חיים נו

איכא איסורא אלא שכתב דאינו רק דרבנן כמו עושק כמ"ש הב"י ריש ה' גזילה ע"ש ודבריו תמוהים דהכ"מ אף בגזלת עכו"ם כ"כ משום דס"ל דגם גזלת עכו"ם אינו אסור רק מדרבנן כמ"ש בתשו' ח"צ סי' הנ"ל בד' הכ"מ וכ"כ בתשו' נו"ב הנ"ל ולד' הכ"מ אבל כבר חלקו עליו הח"צ והנו"ב שם דגזלת עכו"ם וגניבתו למ"ד גזל גוי אסור אסורין מה"ת והח"צ הביא שם ראיות חזקות וכ"כ בס' מחנה אפרים ה' גזילה סי' ג' וע"כ גם רש"י ס"ל כן ומ"ש רש"י בסנהדרין דנ"ז ע"א ע"כ דעל עושק קאי כמ"ש בס' כפ"ת בסוכה ד"ל או כמ"ש הר"ן בחי' שם דסוגיא דסנהדרין כמ"ד גזל גוי מותר ע"ש אלא שמה שמבואר בדברי רש"י הנ"ל דהיכא דאסור רק משום חילול השם אינו רק מדרבנן וכ"כ הכ"מ ריש ה' גזילה בפשיטות. וכ"כ בתשו' מהרי"ו סי' קל"ח שממנו מקור דברי הגהת רמ"א באה"ע רס"י כ"ח. אבל בתוס' ב"מ דפ"ז ע"ב. ובבכורות די"ג ע"ב מבואר דהיכא דיש ח"ה אסור מה"ת וכ"כ בתשו' ח"צ הנ"ל בפשיטות. ועיין בספר שעה"מ ריש ה' גזילה וגם מבואר בתוס' ב"ק דקי"ז ע"ב דבגניבה איכא נמי ח"ה ע"ש. וע"כ דדוקא בהא דהפקעת הלואתו דפרש"י שם כי ליכא ח"ה כגון היכא דטען ליה ליורש נתתי לאביך ומת ע"ש דבכה"ג ליכא ודאי ח"ה כיון דאי אפשר להתוודע זאת להעכו"ם לעולם אבל כל היכא דאפשר בשום ענין להתוודע להעכו"ם אח"כ יש ח"ה כמ"ש התוס' ב"ק הנ"ל דבגניבה איכא ח"ה כשידע לבסוף סוף דבר ברור בעיני שאסור להישראל לקבל דורן הזה: וע"ד שאלתו השלישי באווזא שנשבר בה א' מהעצמות שהם כמו סכינים שהובא בש"ך סי' ל"ב סק"ט וכ' כ"ת שלא מצא מזה באחרונים האמת הוא שכבר מוזכר שאלה זו באחרונים והנני שולח לו העתק מהתשו' שהשבתי שנה העברה בזה לק' סנאטין וממנה יבין כ"ת הדבר לאישורו איך הדין בזה והנה לא יכולתי להאריך יותר מרוב טרדותי וחולשת כחי ושלומו יוגדל כנפשו ונפש הדו"ש באהבה כה"י. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל

תשובה מ סקאלא ה' א' דר"ח כסליו תריו"ד

כבוד יד"נ הרבני המופלג בתו"י החריף ובקי בש"ק כש"ת מ' בנימן וואלף נ"י

מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו נדון הברזילים הקבועים בדלתות של חלונות ובליל ש"ק סוגרים אותם דרך נקב לתוך הבית ואיך רשאים לסוגרם ולהכניסם תוך הבית במקום שאין שם היתר צוה"פ. הנה זה ודאי שאין זה הכנסה שאסורה מה"ת כי אגדו נשאר ברשות שהם קבועים ומשנה שלימה שנינו בשבת דצ"א קופה שהוא מליאה פירות ונתנה על האסקופה החיצונה כו' פטור עד שיוצא כל הקופה רק שאעפ"כ פטור אבל אסור וכיון שכן יש כמה צדדים להקל דהא דברי התוס' בעירובין דצ"ח ד"ה אלא דבאגידו בידו אפי' איסור שבות ליכא בכרמלית. וכ"ה דעת הריטב"א הובא בב"י וט"ז ומג"א סי' שנ"ד ולזה הסכימו הג' אבן העוזר בסי' שנ"ב והנתיב חיים שם וחלקו על הרמ"א והמג"א וא"כ בנ"ד שהאגד הוא בכרמלית דהרי רוב הפוסקים דאין לנו בזה"ז רה"ר וכל רה"ר דידן כרמלית הוא ע"כ הסומך במלתא דתרי דרבנן על הפוסקים הנ"ל לא הפסיד ואף לד' קצת פוסקים שאף בזה"ז שייך רה"ר מ"מ ידוע שהנחת החלונות הנ"ל הוא תחת גג הבולט ואף שאין על המקום שתחת גג הבולט דין רה"י כמבואר בסס"י שמ"ו מ"מ ודאי דאין לו דין רה"ר דהא כיון שמקורה אין לו דין רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר כמבואר בש"ס שבת דל"ח. אמנם אף לדברי רמ"א והמג"א שמחמירין מכל מקום בתלתא לקולא בכרמלית ואגדו בידו בלא הנחה מודים להקל כמבואר במג"א סי' שנ"ב סק"ד וכאן אף שהיה הנחה מכל מקום לא היה עקירה והנחה מע"ג מקום ד' דהא הדלת ההוא תלוי על צירי ברזל ואין להם דע"ד דאף שכ' התוס' בשבת ד"ז ד"ה וטח דכיון שנדבקו בפני הכותל חשוב כמונח עלי'. והוא רוחב דע"ד מכל מקום כאן אין דבוק בכותל רק תלוי ע"ג הצירים היוצאין מן הכותל ואף שלפי' הריב"א שם בתוס' יש מקום להחמיר דכתב הטעם כיון שרואה את הקרקע חשוב כמונח ע"ג קרקע מכל מקום באיסור קל כזה שומעין להקל בפרט שהנחה ג"כ אין מקום דע"ד דהא אין מונח רק בחור כל שהוא ואף אם נאמר להלכה דברה"י א"צ מקום דע"ד ועיין בשבת סוף ד' ז' וריש דף ח' וכפרש"י שם. ובר"ן ריש שבת וברמב"ם וכ"מ פי"ד מה' שבת הלכה י"ז מכל מקום הלא כתב התוס' בשבת ריש ד"ח דבחור כיון שא"א לומר ביתא כמאן דמליא דמיא בעינן מקום דע"ד אף ברה"י ויש מקום להאריך אלא שאכ"מ וא"כ אין כאן הנחה דע"ד וכיון שאין כאן עקירה או הנחה מע"ג מקום דע"ד א"כ הוי כמו מונח באויר כרמלית ואגודו בידו דלכ"ע שרי ואף שלכאורה נראה מלשון הט"ז סס"י שנ"ב סק"ד שכתב וז"ל בענין שנח דאין חויב אלא במונח ע"ג משהו ע"ש ומבואר מזה דאם מונח ע"ג משהו אסור אף באגודו בידו בספרי קודש ומינה דבשאר דברים אף בכרמלית אסור ז"א דהט"ז לא קאי רק אהא דבכותל משופע אסור בכ"ק וע"כ דמיירי ברבים מכתפים עליו כמ"ש התוס' בשבת ד"ה ע"ב ד"ה בכותל משופע. ובזה אף אם אין מקום דע"ד חייב מטעם שכ' הר"ן רפ"ק דשבת דכיון דדרך ב"א לכתף עליו כו' הוי כיד של אדם שהוא חשובה דע"ד או אפשר שכוונת הט"ז עמ"ש בש"ע הגיע לעשרה טפחים התחתונים אם הכותל משופע בענין שנח עליו אסור לגללו ומבואר מזה דאף בפחות מג' טפחים בעינן דוקא שנח עליו היינו משום דקיי"ל כרבא דאף תוך ג' בעינן הנחה ע"ג משהו כמבואר בש"ס עירובין דצ"ח ע"ב אבל למעלה מג' טפחים ואין רבים מכתפין עליו ודאי דאם בעקירה והנחה ליכא מקום דע"ד הרי כמונח באויר ואם יש תלתא לטבותא היינו שאגדו בידו וכרמלית שרי לכ"ע כנלע"ד. ועוד יש לי צד היתר בזה משום דנלע"ד דהא דקאמרי בש"ס ההם בעירובין האי אסקופה ה"ד אילימא אסקופה רה"י וקמה רה"ר ולא גזרינן דלמא נפל ואתי לאתויי ולא קאמר בפשיטות דגזרינן אגודו בידו אטו אין אגודו בידו וש"מ דזה לא גזרינן אלא שגזרינן בהא מלתא גופא דלמא נפל ואתי לאתויי וכ"מ ד' מג"א סי' שנ"ב סק"א וסק"ב דאין בזה איסור שבות כמו בנח בכרמלית דבנח בכרמלית אסור בכתבי הקודש ובאגודו ברה"ר מותר והיינו משום דבאגודו בידו אין בו משום איסור שבות רק משום גזירה בהך מעשה גופא ע"כ אומר אני שבנ"ד בהנך דלתות שקובעין ע"ג צירים שמבחוץ שאין מקום לגזור בזה שיכנוס הכל לרה"י כמובן. ע"כ אין בזה מקום לגזור ואף מרה"ר לרה"י יש מקום להסתפק בכה"ג אם יש לאסור ועיין בפרמ"ג סי' שנ"ד ד"ה דלי דמסתפק בכה"ג ועכ"פ בכרמלית אין מקום לאסור מכל הלין טעמי נלע"ד דמותר בלי פקפוק

תשובה מא סקאלא יום ה' ער"ח אייר תרכ"ד לפ"ק

שפעת שלום וברכה ברבי' והמשכה לכבוד אה' ידידי הרב המופלג החריף ובקי כש"ת מוה' אנשיל אשכנזי נ"י

מכתבו הגעני בשבוע של פסח העבר ולהמון טרדותי לא יכולתי אף לקרותו ואח"כ נחליתי והוצרכתי בשבוע זו להתעכב כשני ימים אצל דאקטיר וביני ביני השתרגו עלי להשיב הרבה תשובת וגם אני עוסק ברפואת וראשי כבד עלי מאד ע"כ לא יכולתי לעיין בדברי כ"ת החביבים ואשיב בקצרה לגוף הדין ע"ד שאלתו שבעירו צירפו במק"א את הטיליגראף להיות לצוה"פ במקום פירצה להתיר טלטול וכת"ה פקפק מכמה טעמים ובפרט ששני עמודי הט"ג רחוקים מהכתלים יותר מד"ט והבכ"ש החמיר והאריך ושאל חו"ד. והנה בעירנו וסמוך לעירנו לא נקבע הט"ג. אמנם בשבוע זו בנסיעתי אל הדאקטיר נסעתי בפרסה על דרך המלך הבטתי וכפי ראייתי אם במקומכם נעשה הט"ג ע"ד זה אין מקום לצרפו להתיר טלטול כי הוא צוה"פ מהצד כח הברזל שעליו הגבוע נקבע בעמוד מלמעלה מן הצד ועל הגבוע קרוב לראשו נכרך מן הצד החוט של ברזל שהולך מעמוד לעמוד ואם שהפמ"ג כ' דאם נעץ יתד למעלה על העמוד וכרך עליו החוט מועיל. ע"כ טעמו כיון שהעמוד רחב יותר מהיתד מצד זה ומצד זה א"כ חוט המשקוף נתון למעלה נגד ראש העמוד ומועיל דא"צ ליגע כמ"ש הפוסקים דהלכתא כר"נ בדי"א אבל בנדון הט"ג שהחוט ברזל שנמשך מעמוד לעמוד הוא נמשך לגמרי מן הצד ולא עד ראש העמוד ל"מ אף ששמעתי קצת אומרים שהחוט נקבע ג"כ על ראש הגבוע מ"מ אף אם הוא כן דעתי דל"מ כיון שעכ"פ החוט שנמשך מעמוד לעמוד נמשך מן הצד והמג"א סס"י שס"ב הביא בשם הרא"מ דגם אף אם עשה קנה אחר תחתיו יש לשלוף קנה הפסול מפני הרואים כ"ש בכה"ג דמדינא נראה דאסור כיון דטעמא דמן הצד פסול משום דאין דרך משקוף רק על המזוזת ע"כ כיון דהמשכה מזל"ז הוא מהצד פסול. אמנם אם במקומכם במקום ההוא החוט ברזל נמשך מזל"ז ע"ג הגבוע או עכ"פ נגד ראש העמוד כעובדא דהפרמ"ג מ"מ ודאי דאכתי אין להקל נגד ד' הבכ"ש דרב גוברי' ובתשו' ב"א האריך לדחות מעליו השגת התו"ש ודעמי'. אמנם נלע"ד דפלפולם הוא בצוה"פ העומד תוך חלל המבוי כעין לחי הבולט מדפנו של מבוי בש"ס ד"ה. אבל אם הצוה"פ עומד חוץ למבוי וע"ש בתוס' הנה הב"ח מספ"ל בהעמיד לחי חוץ למבוי אם אינו עומד סמוך למבוי ממש רק רחוק ממנו קצת אף תוך ג' דשמא ל"א לבוד בכה"ג רק בעומד בתוך המבוי וא"כ לפי ראיית הבכ"ש מתוס' ריש די"א א"כ גם בצוה"פ הוי כן. אמנם אף אם נחליט דלא כהבכ"ש וצוה"פ הוי כמחיצה גמורה כמו בכ"ד מ"מ אם רחוק ד"ט בכה"ג ל"מ אם הוא כן משני הצדדים דאף אי צוה"פ הוי כמחיצה גמורה מ"מ הוי מבוי מפולש לגמרי ואף דבכל צד עומד מרובה עה"פ ל"מ במפולש דע"מ עה"פ לא הוי רק כמו לחי כמ"ש התוס' ד"ה בד"ה ק"ו ובמפולש צריך צוה"פ מצ"א והמג"א שכתב בסי' שס"ג סקל"א דאם הנהר רחוק מהבתים יוד אמות צריך תיקון ע"כ כוונתו דבכה"ג צריך תיקון אף אם רחוקים רק מצ"א דאם הם רחוקים משני צדדים אף אם אין רחוקים רק ד"ט הוי מפולש דע"כ דבמבוי מפולש דצריך צוה"פ מצ"א מיירי באין שם יוד אמות דאל אף באינו מפולש צריך צוה"פ דוקא כדקתני בריש עירובין וכן מבואר בש"ס ד"נ ע"א וכן טעמא דנפרץ מצדו בבקעי ביה רבים דבד' הוא מתורת מבוי מפולש במקום כדמוכח התם וכ"כ בתשו' הר"ן רס"י ע"ב. אמנם אף אם אינו רחוק בכה"ג רק מצ"א ד"ט מהכותל נמי נראה דלכ"ע ל"מ וראיה דבש"ס ד"ח פליגי ר"כ ורבא במבוי שצידו א' ארוך וצ"א קצור דר"כ סובר דבפחות מד"א מניח קורה באלכסון ורבא סובר דבכ"ג אינו מניח אלא נגד הקצר וכתב הרא"ש בשם הראב"ד דבצוה"פ מודה רבא דעביד באלכסון דלכ"ע משום מחיצה הוי ע"ש ומבואר מזה דדוקא באלכסון אבל נגד הארוך ל"מ אף בפחות מד"א הרי כדכתיבנא ע"כ אם במקומכם הוא על תמונה זאת שעמודי הט"ג עומדים חוץ למבוי כל שרחוק עמוד א' מכותל שאצלו ד"ט אין ספק אצלי דל"מ ואמנם אף אם הוא תוך המבוי יש לחוש לד' הבכ"ש כי כן נתפשט המנהג להחמיר וגדולי האחרונים הסכימו לדעתו ע"כ יראו לתקן על להבא ואין להקל משום חשש לעז על העבר ועיין בתה"ד סי' רל"ב ובס' ג"פ סי' קכ"ה סקל"א את זה ראיתי להשיב לכת"ה בקצרה מתוך טרדות שונות כותב בידים רפות הדוש"ת באהבה: שלמה במוהר"י זללה"ה