בית שלמה אורח חיים מח

והנה"כ וע"ש בבכ"ש אבל לענין נדון המג"א שהוא נ"ד קשה להקל לכתחלה במקום שאין צורך גדול וחוץ מזה גם לד' המג"א י"ל שלא הכריע להקל רק בשאר ספרים דבהא מיירי הרמ"א בתשו' כמבואר. וכן המג"א קבע דבריו אשאר ספרים דוקא אבל בס"ת דאף מחיצה יוד דודאי חולק רשות לעצמו ואפ"ה לא מהני לכתחלה בס"ת עד שיוציאנה דוקא א"כ גם כלי שמחזיק מ"ס ל"מ. אמנם מ"ש מעל' לדייק מד' המג"א סקט"ז שכתב בית אחר פי' חדר דאתי למעוטי כה"ג אין בזה ממש וכוונת המג"א פשוט דל"ת דבעינן לכתחלה בית אחר לגמרי ועיין במג"א לקמן רס"י תל"ח שמחולק שם עם הב"ח בפי' בית שהב"ח מפרש בית ממש והמג"א פי' חדר וה"ה דהכא כוונתו כן. ובדבר טילטול הס"ת ממקום למקום הנה מקור האיסור הוא מירושלמי רפ"ז דיומא ופ"ו דסוטה ה"ו דקאמר הכי על הס"ת שהביאו לעזרה לכה"ג לקרות בו ולכאורה הביהכ"נ שבו הי' מונח הס"ת בעזרה הי' כדקתני במ"ס פ"ו ה"ד שלשה ספרים נמצאו בעזרה ולפ"ז מוכח דאף טלטול ממקום למקום בעזרה עצמה הי' אסור אי לאו משום כבודו דכה"ג אבל רש"י ז"ל פי' במתני' ר"פ בא לו דהביהכ"נ הי' בהר הבית סמוך לעזרה ע"ש וא"כ י"ל דכל שהוא בתוך בית א' מותר לטלטל מחדר לחדר ובלא"ה י"ל דכיון דהתירו בירושלמי משום כבוד כה"ג או ריש גלותא וכן בש"ע סס"י קל"ה משום אדם חשוב י"ל דה"ה או כ"ש מפני כבוד הציבור והרי אמרו שם בש"ס דיומא ד"ע דמש"ה קורא ובעשור שבפ"פ בע"פ מפני כבוד הציבור כ"ש בזה והא דמקשי בירושלמי מטלטול הספר היינו משום דבלא"ה הי' צריכין לילך לעזרת נשים לקרות מש"ה פריך ומשני מפני כבודו של כה"ג שנראה שהס"ת הולכת אצלו כדאמר כעין זה התם בדס"ט סע"א. ונראה ראיה לזה מש"ס ביומא שם ד"ע ובסוטה דמ"א דקאמר שכאו"א מביא ס"ת מתוך ביתו וקורא בו וכ"כ למה כדי להראות חזיתו לרבים והוא משום תפארת בעליו שטרח להתנאות במצות כמ"ש רש"י שם ביומא וקשה דאיך הותר לטלטל ס"ת מביתו לשם בכדי להראות תפארתו ואף שרש"י פי' שם ומערב יוה"כ הביאם שם היינו אי ירושלים הי' רה"ר ויש עירוב והוצאה ליוה"כ ועיין בש"ס בעירובין דק"א ובתוס' פסחים דס"ו ד"ה תוחב אבל פירושו דחוק דהא קאמר הש"ס שם ביומא וסוטה ואחר כך כאו"א מביא ס"ת מביתו ע"כ נכון יותר פי' רש"י בסוטה שפי' דאתי כמ"ד אין עירוב והוצאה ליוה"כ או בזמן שהיה מותר לטלטל בירושלים וע"כ טעמא דמשום כבוד רבים שרי. (א) ונסתר בזה ראיית תשו' גא"ו חיו"ד סי' כ"ד וא"כ בנ"ד כפי שהציע מע"ל ציור השאלה שבש"ק מוכרחין להתפלל בבית הגדול אם כן אף אם בדוחק יוכלו לילך לחדר שס"ת שם יראה להתיר מפני כבוד הציבור לטלטל הס"ת ממקום למקום מפני כבוד הציבור לקחתו לחדר הגדול שמתפללין הציבור שם לקרות בתוכו בפרט שהוא רק מחדר לחדר בבית א' רק שישגיחו שהמקום בהחצר שדרך שם נושאין הס"ת יהי' נקי זהו הנלע"ד ושלום כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה: שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל

תשובה לה סקאלא מוש"ק כ"ח אד"ש תרי"ט לפ"ק

החיים והשלום לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג החריף ושנון מ' אפרים זלמן נ"י מ"צ בק' זבלאטאב

מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו ע"ד איש יהודי מק' התקשר א"ע עם בעלי הפאבריק מטאלמיטש להעמיד להם גחלי אבן מכפר נאווסעליץ לטאלמיטש והנהוג הוא שנכרים בעלי העגלה מביאים הגחלים מנאווסעליץ לק' ופורקין מהעגלות לבית היהודי ואחר כך באים נכרים אחרים עם עגלות וטוענין הגחלים מביתו על העגלות שלהם ומוליכין אותם לטאלמיטש והיהודי אינו קוצב עמהם בכל פעם כי כבר הקצבה ידוע בשם שמקבלים מכל מדה כו"כ ש"ע וכ"פ שמביאין בשבת קודש ופורקין מהעגלות וגם באים אחרים וטוענין על העגלות שלהם בשבת ורו"מ כתב להתיר הפריקה וצידד להתיר גם הטעינה ושאל חוו"ד ואשיב בקצרה לאפיסת הפנאי הנה ע"ד הפריקה נסמך ע"ד הרמ"א סס"י ש"ז אבל הלא כ' המג"א שם סקל"ב דאם היה של ישראל אסור ומ"ש רו"מ דשאני הכא דגוף הגחלים אינם של ישראל אין זה כלום דהא מעת שקבלו משם ע"ש הישראל הם באחריותו ועליו להעמידם עד לטאלמיטש וכל מלאכת העמדתם חל עליו מה בכך שגוף הסחורה אינו שלו ועוד דעיקר היתר הרמ"א הוא משום דמותר לומר לו שיעשה מלאכת עצמו כמבואר שם סכ"א וכל שהישראל נהנה מזה אסור כמבואר שם במג"א סקכ"ט ואף שעושה הנכרי מלאכה בשלו כמבואר בסי' רמ"ה ס"ה ע"ש ואף אם אין הישראל אומר כלום רק שנותן לו מפתח לפתוח אוצרו לזה הוי כאומר כמבואר מלשון הרמ"א סש"ז ומשום דרמיזה כאמירה בזה כמ"ש רמ"א שם. אמנם אם אין הישראל אומר כלום א"כ אין מקום להחמיר רק דכיון שמוליכין לבית הישראל דאף בקיבולת אסור בבית הישראל כמבואר בסי' רמ"ד ס"ה ובסי' רנ"ב סיב מ"מ כיון שזה אינו מצוי כלל שישכרו בעל העגלה ליום ורובא דרובא שוכרין בקיבולת כידוע בזה אין חשש מ"ע וע' בתשו' נו"ב קמא חאה"ע סי' י"ב ואף דאכתי יש מ"ע דאמרו דהפורקין המשאי הם אחרים ששכר בשבת וע' ברש"י מ"ק ריש די"ב אמנם אם הנהוג בעירכם שעל הבע"ג מוטל לפרוק המשאי לבית א"כ אין זה חשש ואף שאולי המנהג במק"א בא"א אין כאן חשש רק לאחרים הבאים שם וכיון שאין כאן מלאכה גמורה רק שבות אף אם נושאים מרחוב לחוץ כיון שבזה"ז אין רה"ר לרה"פ אין לחוש לאורחים וע' בנו"ב שם ועוד דזה גופא אינו מפורש בפוסקים לחוס למ"ע בשבות דשבות וע' בנו"ב מה"ת חא"ח ססי' כ"ט וא"כ אם הנהוג שכל המביאים סחורה עליהם לפרוק ואין חשש מ"ע רק דשמא שכירי יום נינהו א"כ הוי רק מ"ע במקום שבות דשבות ואף שאין לסמוך ע"ז לבד וע' בנו"ב שם מ"מ צירוף הוא להתיר להא דלעיל. ואכתי לבי מהסס להתיר בכדי שלא ירגילו הנכרים להביא תמיד בשבת וע' במג"א סי' רנ"ב סק"ה בפרט שיש עוד לצרף חד דיעה להחמיר והוא דעת הר' שמחה בהגהמ"ר פ"ק דשבת דס"ל דהא דאסרו בירושלמי קיבולת בביתו של ישראל אינו רק משום חשש מ"ע לבד רק מטעם כיון דהוא בבית ישראל והישראל שותק הו"ל כאלו הישראל צווהו לעשות בשבת וזה אסור אף בקיבולת כמבואר בסי' רמ"ה ס"ה ובשבת פשיטא דאסור וכ"מ בסה"ת סי' רכ"א עש"ה אלא שמדברי שאר פוסקים ל"מ כן וע' במג"א סי' רנ"ב סק"ט ובסי' ער"ו סק"ד ובסי' ש"ה סקי"ד ויש בזה עיון רב ואכ"מ ומ"מ מחמת שרו"מ כ' שיש בזה חשש הפסד גדול הי' דעתי נוטה יותר להקל אם היהודי אין אומר כלום לא בתחלה ולא בעת ההבאה וגם אינו נותן להם המפתח ועדיין איני מחליט למעשה אבל לקבל על העגלות בשבת מביתו הנה רו"מ הביא מקום האיסור מסי' רנ"ב ס"א וסי' שכ"ה ס"א ולמד דין זה משם שיש ג"כ חשש מ"ע בזה לזאת רצה להקל דכאן הכל יודעין שאין גוף הסחורה שלו רק שכיר הוא ובאמת דין זה כמו שהוא מבואר ברמ"א סי' ש"ז ס"ד וע"ש במג"א מה שהחמירו בזה והמ"ע בזה הוא משום שמא יאמרו ששכרו בשבת א"כ מה נ"מ אם גוף הסחורה הוא אינו שלו כיון שעליו לשכור עגלות להעמידם חשש המ"ע במקומו ומה שצידד רו"מ להתיר משום שאפשר שיבא לידי פסידא אין זה כלום דהרי מבואר באחרונים דדוקא במכס וכדומה התירו משום פסידא ולא במק"א וע' תשו' רש"ל סי' ק' ובפרט בנ"ד שההפסד הוא חשש רחוק שאין להתיר משום זה איסור מראות עין ועוד אני אומר שלפי הבא בציור השאלה יש כאן איסור מדינא חוץ איסור מ"ע דהא כ' המג"א בסי' רנ"ב סק"ה דהיכא דלא ייחד לו מקום מבעו"י ולא קנהו הנכרי בקנין המועיל אף שקנה ממנו בע"ש כל שלקחו בשבת הו"ל כמכרו בשבת אף שקצץ עמו המקח והשוה עמו על המקח בע"ש מכ"ש הכא שלא קצץ לו דמים בע"ש כלל אף שהיכא שהקצבה ידוע הוי כקצץ כמ"ש המג"א שם סק"ו מ"מ אכתי לא נתחייבו זל"ז כלום והשכירות מתחיל מעת שלקחו הנכרי המשאי על העגלה לפני הישראל א"כ הוי כשוכרו בשבת וחוץ מזה יש איסור מדינא לפי דעת ר' שמחה הנ"ל כיון שלקחו מביתו של הישראל והישראל רואה ושותק הוי כצווהו וזה אסור אף בקיבולת כלל הדברים שעל הפריקה בש"ק באופן הנ"ל דעתי נוטה להתיר אם הוא באופני ההיתר שכתבתי למעלה ואעפ"כ אינו מחליט למעשה אבל על הטעינה בש"ק אין מקום להתיר והוא איסור גמור ועל רו"מ למחות בחזקת היד ולא יעשה כן בישראל וע"ד מכירת חמץ הנהוג בעירו מכבר הנה היה בזה מחלוקת רב לפני כמה שנים בין הרבנים הגדולים שהי' בעיר יאס וכ"א פירסם דעתו במכתב שהדפיס ומעת בואי לכאן אינו נוהג במכירה עד"ז אמנם בהרבה מקומות ועיירות גדולות כבר הוקבע המנהג כן מהרבנים הגדולים שהי' שם לכן אל יבטל רו"מ המנהג מכבר רק שישגיח שיהי' הכל עצהיו"ט ויפרטו להנכרי הקונה כל ענין המכירה היטב ובעסק שכירות המקומות שהעיר רו"מ יש לדבר הרבה אך לא רציתי להאריך ויניח להם על מנהגם ומה טוב שיהיו המכירה לנכרי בי"ג לחדש ולא במ"פ. ושלום כנפשו ונפש הדו"ש. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל

תשובה לו סקאלא מוצאי ש"ק טו"ב טבת תרי"א לפ"ק

אשוב ואו"ש לכבוד אהו' הרבני המופלג בתו"י כ"ש מוה' שלמה זלמן נ"י

מכתבו קבלתי וראשונה התפלא על הנוסח אשר שלחתי לקבל הנכרי להיות שותף בהעסק על חלק שביעית ומחצה ולהתנות עמו בתחלת השותפות שמחצות היום של עש"ק עד חצות הלילה של מוצש"ק יהיה של הנכרי לבד עבור חלקו וע"ז תמה מעל' כי אף שהתנו עמו בתחלת השותפות מ"מ כיון שהעסק הי' מתחלה של הישראל לבד והי' מוטל הכל על הישראל הוי כמעמיד פועל ולא התירו רק באופן שלא היה להישראל מתחלה שום חלק בהעסק עכ"ד ואני אומר שז"א דא"כ לדבריו יהי' אסור לישראל למכור רחיים שלו לנכרי דמתחלה היה כל העסק של הישראל וכשמכרו לנכרי הרי כל העסק הוא של נכרי והוי כמעמיד פועל דהא לדברי מעל' כל שהעסק הוא של ישראל לבד הוי כאלו מוטל עליו גם עבודת יום שבת. וא"כ כשמכרו לנכרי ומעתה כל העסק הוא של הנכרי הוי כאלו מטיל גם עבודת יום השבת על הנכרי הוי כמעמיד פועל וגם הרי במכס שהתירו בסס"י רמ"ד להשכיר לנכרי כל השבתות ג"כ נימא שכל העסק המכס הי' מתחלה של הישראל לבד. ולדברי מעל' הוי כאלו מוטל היה עליו עבודת המכס גם ביום השבת ועתה כשמשכיר ימי השבתות לנכרי הוי כמעמיד פועל במקומו ונ"ד ממש דכוותי' הוא וגם בענין שכירות רחיים ושדה לולא איסור שכר שבת היה מותר להשכיר לנכרי ימי השבתות לבד ואין בזה איסור משום מעמיד פועל במקומו וגם הרי גם בחנות מועיל התנו בתחלה אף שמתחלה

היה **((א) וכן יש להביא ראיה ממעשה שנעשה בציפורי שהובא בש"ס עירובין דפ"ו ובסוכה דט"ז עש"ה פרש"י דאמאי לא הלכו הם אל הס"ת אלא ש"מ דמשום כבוד רבים שרי.)**