בית שלמה אורח חיים לח

עד לרקיע מש"ה אף שעתה מפסיק האילן בין אויר שלמעלה לבין הארץ מכל מקום כיון שאויר הזה כבר נתקדש לא נפקע קדושתין. אמנם כד דייקינן שפיר נראה להיפך דל"א אויר עזרה כעזרה דמי אלא בזמן שהוא אויר העזרה ולא מטעם דהאויר נתקדש אלא מטעם דכמינח דמי כמו דאית לי' לר"ע בשבת קלוטה כמי שהונחה דמי אף דלענין שבת לא קי"ל כר"ע משום דבשבת בענין הנחה ממש משא"כ בעלמא ועיין בש"ס גיטין דע"ט ובחי' רשב"א ור"ן שם דמדמי אויר כלי שבגיטין לאויר כלי של קדשים שבש"ס זבחים דכ"ה ע"ש וכן כל הני דמייתי המל"מ שם בה' שגגות מאויר מזבח ואויר פנים ואויר צפון וע"ש בזבחים דכ"ה ע"ב ברש"י ד"ה מים ובתוס' ד"ה זאת אבל האויר עצמו לא נתקדש ואף אם נאמר דאם אויר עזרה כעזרה גם האויר עצמו נתקדש כמבואר בתשו' הרדב"ז הנ"ל ועיין בתוס' גיטין ד"ח ע"ב ד"ה אלא. מכל מקום י"ל דאין קדושת האויר מחמת קדושת עצמותו רק מחמת שהוא אויר הרצפה ולא נתקדש אלא כל זמן שרואה את הרצפה ומחמת הרצפה הוא דקדוש אבל אם הפסיקוהו מהיותו אויר הרצפה אזלא קדושתו וכההוא שאמרו בשבת דקט"ז גבי גוילין של ס"ת כי קדוש אגב כתב הוא דקדוש אזלא כתב אזלא ליה קדושתי' ועיין בחי' רשב"א בנדרים די"ד ע"ב ועיין תשו' נו"ב מ"ק חיו"ד סס"י ע"ז ואף שבתשו' מה"ת חיו"ד סי' קע"ג מחמיר מלכתוב קדושה קלה על הגוילין מס"ת שבלה מפורש שם משום שהזמנה ראשונה של העיבוד לא פקע מה שאין כן לענין האויר מכ"ש לענין קדושת ביהכ"נ דהזמנה לאו מילתא הוא וראיה ברורה לדברינו דהא עליית ההיכל נתקדשו כמבואר שם בפסחים דפ"ו וגגו של היכל אינו קודש כמבואר שם בש"ס וע"ש בפרש"י ד"ה ת"ש וכתב התוס' בשבועות די"ז ע"ב ד"ה וטמא דמש"ה קתני וטמא שנכנס דרך גגין להיכל פטור ולא מיחייב משום גג דהיכל גופי' היינו משום דהגג לא נתקדש והנה בש"ס שם בשבועות יש פלוגתא אי קדושת המקדש שקידשו דוד ושלמה קידשה לעתיד לבא ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד או לא וקיי"ל כמ"ד קידשה לע"ל כמו דסתם לן תנא בכמה דוכתין כמ"ש התוס' שם וכ"פ הרמב"ם ספ"ו מה' בה"ב ועיין במג"א סי' תקס"א. והנה ההיכל שבבית הראשון הי' גובהו מאה ועשרים אמה כמפורש במקרא בדה"י השני ג' ד' וכתב שם רש"י ובמלכים כתיב ושלשים אמה קומתו הא כיצד גובה הקומה מקרקעות הבית עד קרו' עליי' ראשונה ל' אמות ומעליי' לעליי' עד גג העליון תשעים אמות כו' ע"ש וההיכל שבבית השני הי' גובהו עם הגג מאה אמה כמפורש במס' מדות פ"ג משנה ו' וכתב התוי"ט ביומא פרק ה' ד"ה לבין דאף דההיכל עצמו עד קירוי עליי' ראשונה הי' השני יותר גבוה מן הראשון דהראשון הי' גבוה שלשים כמפו' במלכים והשני היה גובהו ארבעים כמפו' במדות וכדאי' בש"ס ריש ב"ב משום דכתיב גדול יהי' וגו' מ"מ כל הגובה עם העליות והגג ע"כ שהראשון הי' יותר גבוה מן השני כנ"ל וא"כ תקשי קושיא עצומה דהא כיון דעליות נתקדשו בבית ראשון עד הגג א"כ נתקדש האויר של העליות ג"כ כמו שאויר עזרה כעזרה ה"ה אויר עליות כעליות כמפו' במל"מ בפי"א מה' שגגות דבכל מקום האויר קדוש כמו גוף המקום בפרט בקדושת ההיכל שקדושתו חמורה מאוד יותר ועליות קה"ק חמורה מבית קה"ק כמפורש בברייתא שהובא שם בפסחים וא"כ נתקדש האויר עד קרוב למאה ועשרים אמה וקדושה ראשונה של דוד קידשה לע"ל וא"כ בבית שני שעשו הבנין נמוך עד שלא הי' גבוהים עם הגג רק מאה אמה א"כ גם על הגג קדוש מקדושה ראשונה ואמאי קתני דגגו אינו קדוש וזה תימה רבה לכאורה. והנה הצל"ח שם בפסחים עמד ע"ד הרמב"ם שסתם ופסק דעליות לא נתקדשו ולא הביא דעליית היכל נתקדשה ע"כ יצא לידן בדבר החדש דלמסקנא אין חילוק בין עליית היכל לשאר עליות וגם עליות היכל לא נתקדש והא ששינו שעליות קה"ק חמורה היינו משום דתנן במדות והובא בש"ס לעיל דכ"ו שלולין הי' פתוחין בעליית קה"ק שבהם משלשלין את האומנין א"כ לא גרעי ממחילות דמסיק בש"ס דאם פתוחת לקודש הם קודש ואולי גם בעליית ההיכל הי' לולין פתוחים להיכל והא דצריך לאוקמי בחלונות דשוו לקרקע העזרה צ"ל דחלונות לא מקרי פתוחת לעזרה כיון שלא נעשו לצאת ולבא דרך שם עכ"ל הצל"ח. ולפ"ז הי' אפשר לומר דלא הי' לולין פתוחת רק העלי' התחתונה ועד הגג הי' עליות ע"ג עליות כמו שפרש"י בדה"י שם וכיון שכן לא נתקדשו העליות העליונות כלל אלא שדברי הצל"ח תמוהים בראש מ"ש דחלונות מש"ה לא מקרי פתוחת משום שלא נעשו לצאת ולבא זה החילוק מנין לו ואדרבה אף לענין שחיטת קדשים כשר אף ע"י לול קטן אף דכ' פתח אף שאינו משמש כניסה ויציאה כמפו' בזבחים דנ"ה ואף שהתוס' גמגמו שם מ"מ א"א לחלוק על הש"ס ולכאורה יש להביא ראיה לדבריו מדברי התוס' בשבועות די"ז ע"ב ד"ה ואין אוכלין שם שכ' דאפי' יש נקב לראות דרך שם פתח העזרה ע"ש וק' דאם יש נקב הוי פתוחה לקודש ואמאי אין אוכלין שם אע"כ כדברי הצל"ח אבל אין זה ראיה די"ל דמיירי שהי' נקב פחות מג' טפחים דבכה"ג לא מקרי פתוח דכלבוד דמי ועיין בש"ס סוכה די"ח ובעיקר דבריו מה שעמד על הרמב"ם אני תמה דהא הש"ס דקאמר מהיכל ניקום ונגמר הוא מחמר ברייתא דאבא שאול והרי הרמב"ם מביא הך ברייתא ספ"ז מה' בה"ב ואף שמשם אין ראייה רק לעליית קה"ק מ"מ כיון שעליית היכל שהוא קדושה לא נאמר בש"ס מפו' אין דרכו של הרמב"ם להעתיק מה שאינו מפורש כידוע דרכו וגם נראה דאף דהרמב"ם אין כותב דבר זה בפי' מ"מ מוכח כן מדבריו בפ"ה מה' עה"ק ה"ד שכתב וז"ל ומנין ששוחטין קדשים קלים בכל העזרה וכו' ואם שחטם בהיכל כשרים אבל אם שחטם בגגו של היכל פסולין שאין הגגות ראיות לשחיטה כלל אלא בקרקע העזרה ע"כ. והנה לכאורה דיוקא דרישא וסיפא סתרי אהדדי דברישא אינו פוסל רק בגגו ומשמע דבעליות כשר ומסיים אח"כ אלא בקרקע העזרה משמע בעלי' פסולין אבל האמת הוא דדבריו מדוקדקים היטב דבהיכל אינו פסול רק בגג אבל בעלי' כשר דנתקדשה אבל בעזרה אינו כשר רק בקרקע אבל בעלי' פסולין דלא נתקדשה והמדקדק בדברי הכ"מ יראה שכן הוא ודברי הצל"ח תמוהין גם לדבריו יחלוק הרמב"ם על התוס' והמרדכי שהתוס' בשבועות די"ז שם ד"ה וטמא כ' בפשיטות דלמסקנא עליות ההיכל קודש וכ"כ המרדכי בפ"ק דשבת ומש"ה מסתפק בעליית ביהכ"נ וגם עכ"פ תקשי קושייתינו הנ"ל אשטה התוס' והמרדכי הנ"ל אמאי אין הגג של היכל שבבית שני קודש הא הוא תוך אויר סל העלי' של בית ראשון ע"כ מזה ראיה למ"ש למעלה דכל שבנה על האויר והפסיקו כבר פסק ממנו קדושת אויר ומש"ה בבית שני כיון שעשו הגג של ההיכל לסוף רום מאה אמה אין האויר שלמעלה קודש ואולי מטעם זה נהגו להקל לכנוס להעליות אשר סביבות המקדש כאשר כתב רדב"ז בעצמו שם שנהגו כן ואין מוחה בידם והרדב"ז דחק מאוד למצוא טעם להמנהג ולפ"ז א"ש אלא שאף אם נאמר להחמיר שם בנ"ד מ"מ בנ"ד יש כמה טעמים להקל יותר וקצרתי וחוץ מטעמי הנ"ל נראה לי דאין להחמיר דהא כתב רש"ל הביאו האחרונים בסי' קנ"ד דמותר להניח שאר ספרים באה"ק משום שאינו מבטלו מקדושתו הראשונה במה שמשתמש עוד תשמיש של קדושה קלה ואף שהט"ז סי' מ"ב כתב לאסור להניח בשק של תפלין עוד דברים של חול צריך לחלק בין תשמיש חול גמור לתשמיש קדושה קלה ובנ"ד עדיפא מהתם דהא במה שמתפללין שם הנשים אינם מבטלין הקדושה חמורה של אויר העזרה ובמג"א בסי' קנ"ד הביא ד' הש"ס במגלה דמותר להניח התיבה של הס"ת תוך החלון לסתמו שלא תכנוס שם הטומאה לביהכ"נ ואף שכ' בשם התוס' בב"ב דכ' דכיון דאינו מבטל לי' להיות שם לעולם ומבואר שם בתוס' דאם מבטלו להיות לעולם אסור משום הורדה מקדושה. הנה התוס' הוכיחו מזה דבסתימה לגמרי לא בעי ביטול. אמנם להרמב"ם שפ' בפט"ו מה' ט"מ דאף בסתומה לגמרי בעי ביטל דוקא ועיין בהשגת הראב"ד וכ"מ וצ"ל לדברי הרמב"ם שביטלו להתיבה שם ומבואר דזה לא מקרי הורדה כיון דלא מבטלו מתשמיש הקודש ולענ"ד י"ל דאף דהתוס' מודים לזה לדינא וראייתם הוא משום דהוי גרסי בש"ס דמגלה דל"ו תיבותא אותביהו אבבא והתוס' כתב בעירובין די"ח ע"ב שהפתח שבביהכ"נ צ"ל נגד אה"ק ועיין במג"א סי' קין סק"ה וא"כ ע"כ אם בטלו התיבה שם ע"כ צריך ליקח משם הס"ת וליתנה בארון אחר בצד שמתפללין כנגדה וא"כ ודאי הוי הורדה מקדושה להאה"ק ולהרמב"ם אף שגם לדידי' לא הי' הפתח בצד ההיכל דאף שסתם בפי"א מתפלה ומשמע שפתח ביהכ"נ הוא תמיד במזרח מ"מ גם הוא כ' שההיכל הוא בצד שמתפללין כנגדו ומחוזא בבבל הוי והוא בצפונה של א"י כמבואר בקרא ובריש מס' גיטין והי' צריכים להתפלל לצד דרום וכן מפורש בש"ס ב"ב דכ"ה מ"מ הרמב"ם לא גריס במגלה אבבא וכ"ה הגי' שלנו אבל באם הי' רוצים לבטלו לעולם שיהי' שם עם הס"ת י"ל דגם התוס' מודים ועיין בתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סי' קפ"ג ואף אם נאמר כמו שנראה מד' המג"א שהתוס' אף בכה"ג אוסרים מכל מקום כבר כתב דיש לחלק בין תשמיש חול ובין קדושה קלה מכל הלין טעמי פשיטא דאין בית מיחוש: הענין הרביעי ע"ד העמודים שבנו סמוך לכותל מערב ועי"ז נתקטן חלל הביהמ"ד הנה לכאורה כיון שנראה עתה שהכותל נתעבה שם במקום העמודים הלא גם במקדש הי' מותר להוסיף על עובי הכותל מאשר הי' ראשונה לולי דקרא כתיב הכל בכתב כמו שכתב רש"י ביומא דנ"א ע"ב אף דעי"ז נתמעט חלל ההיכל או קה"ק ובביהמ"ד אין שיעור לעוביו ולחללו וא"ל דכוונת רש"י דלולא כן הי' מותר להוסיף גם על החלל דלשונו לא משמע כן. ועוד בלא"ה לפי מה דקיי"ל כמ"ד בשבועות בכל אלו תנן דכן סתם לן תנא בכמה דוכתי כמ"ש התוס' שם בלא"ה לא הי' יכול להוסיף מבחוץ על היכל וק"ק לקדשו בקדושתם דהא לא הי' או"ת וכ"כ רש"י שם דעזרא לא הוסיף כלום באורך וברוחב ובעניותי לא זכיתי לעמוד על לשון הרמב"ם פ"ד מה' בה"ב ה"ב שכ' וז"ל בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קה"ק עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל הי' ממדת הקודש או ממדת קה"ק לפיכך עשו קה"ק עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קה"ק ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכת א' מצד קה"ק וא' מצד הקודש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהי' בראשון כו' ע"כ ודבריו מופלאים מאד לפי קט שכלי ראשונה מ"ש והניחו אמה יתירה דמבואר מדבריו דבמקדש ראשון הי' הכותל מן המדה רק שהי' או ממדת קה"ק ולא הי' חלל קה"ק רק י"ט אמה או שהי' ממדת הקודש ולא הי' חלל הקודש רק ל"ט אמה וא"כ איך הי' מותר להוסיף מבחוץ בבית שני אמה הא עזרא לא הי' יכול להוסיף כלום על המדה באורך ורוחב ממה שהי' בבית ראשון דהא לא היה מלך ולא או"ת דבכל אלו תנן כמ"ש הרמב"ם שם ספ"ו ועוד למה נסתפק להם ע"ז הא הי' יכולין להכיר יסוד של החומה וכמו שאמרו בש"ס זבחים דס"ב בשלמא בית מינכרא צורתו ופרש"י שם יסודת החומה דעי"ז ידעו מקום הבית במכוון ועוד תימה רבה שהוא נגד דברי הש"ס במקומו ביומא שם דנ"ב. דאר"נ אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ ופריך מ"ט אילימא משום דכ' והבית וגו' וארבעים אמה הי' הבית הוא ההיכל לפני וכ' ולפני הדבור וגו' ועשרים אמה רוחב וגו' ולא ידעינן אמה טרקסין אי מהני עשרין ואי מהני ארבעים ודלמא לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין וחללא