בית שלמה אורח חיים לז

התם הכל עפ"י הדיבור היה דעד עזרת ישראל דהיינו עד שער נקנור היה הכל מחנה לוי' כמפו' בתוספתא שם והובאה בש"ס בזבחים דקט"ז. ומקדש ומשכן אינו קרוי רק עזרת ישראל כמ"ש הר"ש שם דשם הי' עבודת הקרבנות והשראת השכינה משא"כ בע"נ. אבל בביהכ"נ שעבודה שבתוכה הוא תפלה הך עבודה נמי בע"נ איתא שגם הנשים מתפללין וחייבין נמי בתפלה ואף שנשים אינן מצטרפות לדבר שבקדושה מ"מ גם הם עונין שם כל דבר שבקדושה קדושה וברכו ואיש"ר כמו אנשים ועוד הרי דעת בעל המאור ר"פ בני העיר דלחכמים דקיי"ל כוותייהו מותר לעשות מביהכ"נ של רבים של יחיד ולא הוי הורדה מקדושה וכ"ה דעת הט"ז בא"ח סי' קנ"ג סק"ו וכ"ה דעת המג"א שם סקכ"ז במסקנתו ואף שצ"ע על הט"ז ומג"א שפסקו כדעת בעה"מ דהרי דעת רש"י שם דכ"ז ריש ע"ב מבואר להיפך וכן הראב"ד השיג שם על בעל המאור וכן מדברי הרמב"ן והרשב"א בחי'. ועל המג"א יש לתמוה ביותר דמאי ראיה מביא מדברי הרמ"א שמרבים ליחיד לא מקרי הורדה מקדושה דהא רמ"א מיירי מס"ת ובס"ת ודאי דלא מקרי הורדה מקדושה משא"כ ביהכ"נ דר"מ קאמר מרבים ליחיד ליכא קדושה כמו שמפו' בפרש"י שאין אומרים דבר שבקדושה פחות מעשרה וכ"כ הרמב"ן בחי' שם והוסיף דביהכ"נ כשמה ומש"ה כ' הרמב"ן שם דמבואר מש"ס שלנו שחולק על סוגיות הירושלמי דמוקי רישא פלוגתת ר"מ ורבנן אי מוכרין משל רבים ליחיד בס"ת דהא קאמר תלמודא דידן מרבים ליחיד ליכא קדושה. דאלמא דמוקי לה בביהכ"נ ואני תמה מאד על בעל קרבן העדה שתמה על הר"ן שהקשה על ר"מ למה צריך תנאי דהא לדידי' אין מוכרין רק משל רבים לרבים ובקדושתה קאי ותמה הק"ע דאישתמיטתי' דברי הירושלמי דהא קושייתו הוא קושיות הירושלמי ומוקי רישא בס"ת. ודבריו תמוהים מאד דלמה הקשה כן על הר"ן ולא תמה על רבינו ובעה"מ ורמב"ן שכולם נתחבטו בקושיא זו. וגם על רש"י הוי לי' לתמוה דלמה דחק דלר"מ אף מרבים לרבים אסור רק על תנאי דדרך בזיון הוא והיא היפך הירושלמי דמוקי רישא בס"ת דוקא אבל באמת תימה על תמיהתו. דמש"ס דילן מבואר דלא מוקי רישא בס"ת מדקאמר מרבים ליחיד ליכא קדושה כמ"ש הרמב"ן ומש"ה הקשו שפיר וכתבו ליישב כ"א לפי דרכו. ודברי הק"ע תמוהים מאד אמנם גם דברי המג"א הנ"ל צ"ע מטעם הנ"ל אמנם עכ"פ הלא דעת הט"ז ומג"א כשטת בעה"מ דמביהכ"נ רבים לשל יחיד לא מקרי הורדה מקדושה ומכ"ש לעשות ממנה ביהכ"נ של נשים. ואף אם נחליט שלא כדעת בעה"מ והאחרונים הנ"ל. זהו לענין שיהי' ביהכ"נ של יחיד דאין אומרים בה כלל קדושה וברכו אבל בע"נ גם הנשים עונין קדושה וברכו אלא שי"ל דביהכ"נ קדושתה חמורה משום שעוברים שם לפני התיבה וקורין שם בתורה ומצטרפים בתוכה לכל דבר שבקדושה. וגם שכינה שרוי בי עשרה ובביהכ"נ דכ' אלקי' נצב בעדת אל כמבואר בש"ס פ"ק דברכות ונשים אין קורין עדה ולא מצטרפי לעשרה מ"מ כיון שבעה"מ והאחרונים הנ"ל סברי דאף לביהכ"נ של יחיד מותר לשנותה ולדידהו מכ"ש שמותר לשנותה לע"נ א"כ י"ל דאף להחולקים על הבעה"מ מ"מ מודי דמותר לשנות לע"נ דקדושתה חמורה מביהכ"נ של יחיד כנ"ל ואפושי פלוגתא לא מפשינן וכ"ז בביהכ"נ אבל בעזרה של ביהכ"נ כיון דכ' מהרי"ט שקרוב לומר דדינה כרחוב דאקראי בעלמא הוא ואין בה קדושה רק שלהחמיר כ' להסתפק שמא קדושה יש בה משום העצלנים והנדחקים פשיטא לענ"ד דלא חמירה קדושתה מע"נ ומותר לשנותה לע"נ ע"כ פשיטא דאין בית מיחוש על עיקר הע"נ שנעשה ע"ג התקרה שעשו מחדש ע"ג העזרה שבביה"מ הנ"ל שמותר ליחדה לע"נ בלי ספק כלל. הענין השני החלק מע"נ שעשו ע"ג הכותל הישינה של הביהמ"ד כי אף שהעזרה של הביהמ"ד אין בה קדושת ביהמ"ד כמ"ש למעלה מ"מ כותל הביהמ"ד לכאורה היא קדושה כקדושת ביהמ"ד דהא הפוסקים מדמי קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד לקדושת המקדש ובקדושת העזרה וירושלים תנן בס"פ כיצד צולין החלונות דעובי החומה כלפנים ואף דעובי החומה פרש"י שהוא עובי ראש החומה וכפרש"י בזבחים דנ"ו ועובי החומה בראשה למעלה מ"מ כיון שראש החומה נתקדשה דמי לרצפה שנתקדשה עד לארעות דתהומא כמבואר בזבחים דכ"ד וה"ה בכותל כיון שנתקדשה עובי החומה למעלה כולה נתקדשה עד למטה. אמנם בש"ס בפסחים שם קאמר רב גגין ועליות לא נתקדשו ופריך מעליית בית קה"ק שנתקדשה ומשני הש"ס א"ר יוסף שאני היכל דכ' ויתן דוד וגו' ועליותיו וחדריו וגו' וכתי' הכל בכתב וגו' והנה במרדכי רפ"ק דשבת נסתפק אי מותר להשתמש ע"ג עליה שבביהכ"נ אי דמיא לעזרה דגגין ועליות לא נתקדשו או שמא דמיא לעליות ההיכל שנתקדשו ע"ש וכן בש"ע סס"י קנ"ב פסק דיש להסתפק אם מותר להשתמש ע"ג עליות שע"ג הביהכ"נ וע' במהרי"ק שורש קס"א. ובס' א"ר שם כ' דמכ"ג משמע דיותר מסתבר להיתר מלאיסור ובתשו' מהרי"ט שם האריך לתמוה על מהר"מ שבמרדכי דאיך ס"ד לדמויי עליות ביהכ"נ לעליות היכל דהא קדושת ביהכ"נ למטה מקדושת היכל הוא דהא קדושת עזרה למטה מקדושת היכל וקדושת הר הבית למטה מקדושת עזרה והרי רקיקה ומנעל בהר הבית ובביהכ"נ מותר כדאי' שלהי מס' ברכות וא"כ מסתייה דנדמהו לקדושת עזרה ולא לקדושת היכל וע"ש במהרי"ט שיש ט"ס בדפוס ודבריו נכונים מאד ואני מוסיף דהא אין ישיבה בעזרה ובביהכ"נ מותר אך מ"ש מהרי"ט בתחלה להקשות על המרדכי הנ"ל וז"ל דעליית היכל שאני שהכל נקרא היכל כדתנן ההיכל מאה אמה כו' על רום מאה ובמקרא שבדה"י כ' והגובה מאה ועשרים. וקחשיב עשרים אמה של היסוד. וכ' הכל בכתב וגו' אלמא שיעור גובהו של היכל ברוה"ק נמסר שיהי' מאה אמה והכל נקרא היכל ואלו לא היתה שם עליי' היו כל הגובה הזה קדושה א' הילכך לפי שנחלק במחיצה בין בית לעליי' לא ירד מקדושת היכל. אבל ביהכ"נ מנ"ל שתופס את אוירו כנגדו עד לרקיע שתאסר עלייה שע"ג עכ"ל. ודבריו תמוהים מאד דהא אף גגו של היכל הוא במספר המאה אמה רום. כמפו' במשנה פ"ד דמדות וברמב"ם פ"ד מה' בה"ב. וא"כ לפ"ז גם הגג של היכל יהי' קודש ובש"ס דפסחים שם מפו' דגגו אינו קודש. וע"ש בפרש"י וכ"כ התוס' בשבועות די"ז ע"ב ד"ה וטמא גם מ"ש דהעשרים אמה הוא היסוד הוא נגד פרש"י שם בדה"י שם. וע' בתוי"ט רפ"ה דיומא ד"ה לבין ובפ"ג דמדות ד"ה האוטם. אמנם בגוף הנדון דברי מהרי"ט נכונים דמן התימה לומר שיהיה קדושת ביהב"נ חמור מקדושת העזרה ויהי' לה דין קדושת היכל וא"כ אף שלכתחלה אין להקל נגד ספיקא דמוהר"ם במרדכי ונגד הש"ע מ"מ בדיעבד נראה דאין להחמיר. כי העיקר נראה דאין העלייה קדושה כמו עליית העזרה בפרט שלדברי הצל"ח שם בפסחים בדעת הרמב"ם אין חילוק בין עליית העזרה לעליות ההיכל. ואף שדבריו אין נ"ל ועמ"ש לקמן. מ"מ בעליות של ביהכ"נ שכל הקדושה אינו רק מדרבנן נלע"ד שאין להחמיר בשעת הדחק. והנה בש"ס פסחים שם פריך ארב ממתני' דעליות ועובי החומה ומשני משכחת לה בבר שורא הא אם גבוה מן הקרקע הוי כעליות ודינה כעליות שלא נתקדשו ואף שהרמב"ם פ"ו מה' בה"ב פ' בסתם דעובי החומה כלפנים. כבר כ' הראב"ד בהשגות דדוקא ברשוים לקרקע העזרה והכ"מ כ' שגם דעת הרמב"ם כן. וע' בכ"מ ספ"ב מה' מעשר שני. וע' בס' משנה למלך שרמז שהרמב"ם בכל המקומות סתם דעובי החומה כלפנים ולא ביאר דדוקא בששוים לקרקע העזרה. ובכל המקומות רמז המל"מ כן וע' בס' יערות דבש בדרוש שעל ביהכ"נ שיישב דברי הרמב"ם מה' בה"ב הנ"ל דמיירי בעובי החומה של היכל דעליות היכל נתקדש. ודבריו תמוהים דאכתי מה יתרץ בשאר המקומות שרמז המל"מ שהרמב"ם סתם גם שם ולא חילק גם מ"ש שם דאמאי לא תי' הש"ס כך דמתני' מיירי בעובי הכותל של היכל. והאריך בזה בפלפול הוא תמוה מאד דהא קתני רישא מן האגף ולפנים כלפנים כו' ופריך הש"ס שם דיוקא אהדדי ומשני כאן בשערי עזרה כאן בשערי ירושלים ועכ"פ בשערי היכל א"א לאוקמי כמובן. ועכ"פ גם לדברי היע"ד גם הרמב"ם מודה דאם הכותל גבוה מקרקע העזרה דינה כעליי' ולא נתקדשה. וכ"כ המג"א בסי' כ"ה סקי"ב בפשיטות והפר"ח שם כ' דהרמב"ם סובר דלפי האמת חלונות ועובי החומה בכל ענין כלפנים אף אם אינם שוים לקרקע העזרה ע"ש שדחק בסוגיות הש"ס ולענ"ד י"ל יותר דהרמב"ם סמך א"ע על סוגיות הש"ס בזבחים דנ"ו דפריך בפשיטות למעיטי מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים ומשמע דבכל ענין דינם כלפנים דאל"כ מאי מקשה אמנם יש לדחות דהא אי למעוטי חלונות ועובי החומה אתי א"כ גם חלל השערים גם כן איכא למעוטי כמ"ש הש"ס אילימא למעוטי חלונות דלתות והא כל השערים נתקדשו חוץ משערי נקנור. ועוד דהא יש חלונות ששוו לקרקע העזרה כדמפ' הש"ס בפסחים מתני' דשם והנך קתני במתני' דקדשי וע"כ הא דקאמר ר"כ אמר לי אבא לאו חלונות אתי למעוטי ועכ"פ אף אם נאמר שהרמב"ם אינו מחלק כמ"ש הפר"ח מ"מ גם הפר"ח כתב דלהלכה נקטינן כדברי הראב"ד וע"ש וכיון שכן בנ"ד שהוא שעת הדחק יש להקל ולומר דהכותל אין בה קדושת ביהמ"ד ע"כ אין כאן הורדה מקדושה כנלע"ד: הענין השלישי על החלק מע"כ שנבנה על הכיפה שע"ג העמודים שעשו תוך חלל הביהמ"ד סמוך להכותל מערב הנה לכאורה בזה ודאי הוי הורדה מקדושה לעשות שם ע"נ כיון דאויר עזרה כעזרה דמי כמ"ש התוס' והראשוני' בשבועות ריש די"ז וחלקו על גירסת ר"ח שג' אויר עזרה כעזרה דמי או לא והוכיחו בראיות עצומות דאויר עזרה ודאי כעזרה דמי. וגם בספר משנה למלך פי"א מה' שגגות האריך והביא עוד כמה ראיות לזה וא"כ הא המחברים ז"ל מדמי קדושת ביהכ"נ וביה"מ רק לקדושת עזרה א"כ האויר יש לו קדושת ביהמ"ד ואיך יורידוהו לעזרת נשים ואף שעכשיו אחר שבנו למעלה הרצפה ע"ג הכפה הפסיקו האויר שלמעלה מן הרצפה מהיותו אויר ביהמ"ד מכל מקום אכתי בקדושתי' קאי דהא נתקדש כבר בקדושת ביהמ"ד וקדושה בכדי לא פקעה וכ"כ הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' תרצ"א לענין העליות הבנויות עכשיו סביב לבית המקדש שאסור לכנוס בהן וכ' ז"ל וא"ת כיון דגגין ועליות לא נתקדשו כו' למה לא יהי' מותר ליכנוס עתה בכל העליות דע דלא אמרינן דלא נתקדשו אלא העליות והגגות אשר הי' בנויות בזמן שהי' קיים אבל הגגין והעליות הבנויות עתה סביב למקדש שמא בתוך אויר העזרה הם בנויות או באויר הלשכות שהי' אז כו' ע"ש הרי אף דכעת הם עליות מכל מקום כיון שנבנו עתה תוך חלל האויר שנתקדש כבר לא פקע קדושת האויר מה שנתקדש כבר ובזה יש ליישב דברי התוס' במכות ד' י"ב ד"ה אילן שהקשו כיון דגגין לא נתקדשו איך אוכלין על אילן מע"ש ותי' בתי' בתרא וז"ל ועוי"ל דמיירי אפי' באילן שענפיו מרובים ואויר ירושלים כירושלים ע"כ וכ' שם בחי' מהרש"א וז"ל דלא אמרו דגגו לא נתקדש אלא באויר עזרה דלא הוי כעזרה אבל הכא אויר ירושלים כירושלים ע"כ וכבר האריך המל"מ שם בה' שגגות לתמוה על המהרש"א וגם על התוס' חדא דהא מבואר שם בפ' כיצד צולין דאף בירושלים לא נתקדשו הגגין ועוד דהא כ' התוס' בשבועות דאויר העזרה ודאי כעזרה דמי והם תמיהת תמורת. ולפי הנ"ל אפשר ליישב דברי התוס' דכוונם בתירוצם הוא דהא דקתני אילן שהוא לפנים מיירי באילן שגדל אחר שנתקדשה ירושלים וכבר נתקדש האויר