בית שלמה אורח חיים לג

תשובה כג סקאלא. יום ד' ש"ו אלול תרכ"ח לפ"ק

כו"ח טובה. לכבוד אה' יד"נ. הרבני המופלג בתורה ובחסידות ירא ושלם מ' אהרן נ"י שו"ב בק' טשיטאוויא

תמול קבלתי מכתבו. וע"ד שאלתו אם מותר לשבור גראטיש בכותל דרום של הביהמ"ד בקהלתכם והכותל ההוא מפסקת בין הביהמ"ד לע"נ דשם. הנה בתשו' שהשבתי בשנת תרט"ז להרב הג' המנד"ח מ' חיים הכהן ז"ל אבד"ק דינאוויץ שם הארכתי להחמיר לשבור כותל ביהכ"נ לצורך תיקון של ע"נ אמנם אז הי' העובדא שרצו לבמת אז מחדש הע"כ וכותל ביהכ"נ ניבנית מתחלה רק לצורך ביהכ"נ לבד. אמנם בק' שמתחלה ניבניק הכותל גם להיות ג"כ לצורך ע"נ יש לצדד להקל ועכ"ז לא הייתי מקיל. אמנם כפי ציור הענין שהציע רו"מ יש בזה תועלת רב גם לביהמ"ד עצמו כאשר הציע רו"מ באריכות בכה"ג אני מתיר לעשות הגראטיש בלי פקפוק ולצורך נחוץ כזה אין לחוש לד' הט"ז סי' קכ"א שהחמיר בכה"ג ופוקי חזי מה עמא דבר ובתשו' הנ"ל הארכתי והבאתי ראיות להתיר ואף שקשה לכתחלה לעשות מעשה דלא כט"ז מ"מ בצורך נחוץ כזה יש להקל. ויש לעשות הנתיצה ע"י נכרי ולא ע"י ישראל. ולרב הטירדא אקצר. וד' יהיה בעזרו בכל מילי מיטב כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל

תשובה כד סקאלא. יום ב' זיין תשרי תרטו"ב לפ"ק

תחל שנה וברכותיה לכבוד אה' ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסם מ' יחיאל מאיר הלוי נ"י האבד"ק מילניצא

ע"ד שאלתו שהקהל שלכם קנו בית א' סמוך לביהמד"ק להרחיב מקום הביהמ"ד וכבר סתרו הכותל מהבית שהיה סמוך לביהמ"ד והיו המשכן א' וכבר התפללו בו במקום הנוסף ג"כ. רק שבצד מערב מקום הנוסף היו מונחים האבנים מסתירת הכותל ולא התפללו שם במקום ההוא ותיכף אחר התפלה שהתפלל בראשונה נתייעצו להעמיד מחיצה שם להפסיק מקום הנוסף בצד מערב להיות ע"נ במקום ההוא יען כי דחוק להם הע"כ אשר בביהכ"נ והע"נ שבביהמ"ד יהי' עתה במקום הנוסף שהיה מונחים שם האבנים ולא התפללו במקום ההוא. וכ' כת"ה שמצד הורדה מביהמ"ד לביהכ"נ אין איסור כי גם שם ילמדו כמו בביהמ"ד ורוצים לפתוח פתח בכותל המפסקת שיהי' מקום מרווח ללמוד גם שם בכל עת רק שיש איסור הורדה מביהכ"נ של אנשים לשל נשים והאריך בזה ואח"כ כ' כת"ה להתיר משני טעמים א' כיון דלדעת הרמב"ן יכולין זט"ה במא"ה לשנות מקדושה לחולין אף בלא דמים. וכ' כת"ה שכ"ה ד' הרא"ש. ובחנם תמה עליו המג"א בסקכ"ז. וא"כ כיון שהרמב"ן והרא"ש הכי סברי אף שהר"ן חולק על הרמב"ן דא"א להפקיע הקדושה בלא דמים. מ"מ יחידאה היא נגד הרמב"ן והרא"ש בפרט שקדושת ביהכ"נ אינו רק מדרבנן והוי סד"ר לקולא לזה כ' כת"ה שיכולין בנ"ד ג"כ לשנות על קדושה קלה דע"כ עפ"י זט"ה במא"ה רק שכ' כת"ה לפקפק. כי אולי ביהכ"נ וביהמ"ד שבמקומו דין ביהכ"נ של כרכים יש לו עוד כ' כת"ה היתר אחר על מקום הנוסף שהי' מונח שם אבנים ושום איש לא עמד שם בשעת התפלה והוי רק הזמנה דלאו מלתא הוא. עכ"ד כת"ה. ושני הטעמים לא ישרו בעיני כי לענ"ד ע"כ הרא"ש כהר"ן סובר דהא לדעת הרמב"ן ע"כ הא דקאמר בש"ס מתנה פליגי בה ר"א ורבינא חד אסר דבמאי תיפקע קדושתי' ע"כ בשלא נתנה זט"ה במא"ה דאל"כ יכולין להפקיע קדושתה בכדי לד' הרמב"ן. ומש"ה נדחק הרמב"ן דלמאן דשרי משום דאי לאו דהו"ל הנאה מיני' היינו מטפחת הספרים כמ"ש הר"ן בשמו והרי הרא"ש כ' כמו הרי"ף דבמתנה דפליגי ר"א ורבינא מיירי דוקא בזט"ה במא"ה וע' במג"א סקכ"ו. ומזה הוכיח הר"ן מד' הרי"ף דלא ס"ל כהרמב"ן וא"כ הרא"ש נמי ע"כ לא ס"ל כרמב"ן וצדקו ד' המג"א. ובפרט שכל האחרונים נמשכו אחר ד' הר"ן. וטעם ההיתר השני ג"כ אינו נלע"ד. דכיון דהתפללו אח"כ בביהמ"ד אחר שהוסיפו עליו וכבר חל הקדושה גם על הנוסף ובפרט שהתפללו גם במקום מהמוסף ודאי חל הקדושה על כל הנוסף אף על המקום שלא עמדו בשעת התפלה וה"ז דומה למ"ש המג"א סי' מ"ב סק"ו דאם התחיל לכתוב על הקלף איזה אותיות לס"ת אסור לכתוב על המותר דברי חול והא"ר בסי' ל"ב סקט"ז אוסר לכתוב על הנותר אפי' תפלין ומזוזות משום דהוי כאזמני' וצר בי' וע' בנו"ב מה"ת חיו"ד סי' קע"ג קע"ד ובבאה"ט שם סק"ו ובנ"ד דכוותי' הוא וז"פ לענ"ד. לזאת אין תקנה לפע"ד רק אם הציבור דחוקים לעשות שם ע"כ יכולין למכור המקום ההוא היינו שימכרו שם מקומות לנשים כפי שוויין. בלא הערמה. ויהיו נכלל בהמקומות של כ"א מקום כניסה ויציאה או כל חלק מערב שאחוריה עד הפתח וכדומה. עד שיהיו הכל מכור ויהיו המכירה עפ"י זט"ה במא"ה ב' היתר זה ברור בלי פקפוק ולא נשאר מקום פקפוק רק לחוש שמא נקרא ביהכ"נ של כרכין. הנה בתשו' הארכתי בדברי המ"ב ותשו' פנ"י שביהכ"נ שבעיירות שלנו דין ביהכ"נ של כפרים הם. אלא שנגד דבריהם עומד דברי תשו' מהר"מ מינ"ץ סי' פ' בשם מהרי"ל שכ' איפכא. דסתם ביהכ"נ בקהלות חשובות כשל כרכים ע"ש אמנם אם נימא להחמיר. מ"מ הלא כתב המ"ב דבזה"ז אף דכרכים יכולין למכור עפ"י זט"ה במא"ה דשאני טובי העיר שבזמנינו מזמן הש"ס וכ"כ הפנ"י שם בתשו' חא"ח סי' ז'. וכ"כ הב"י בשם מרדכי ישן הובא דבריהם המג"א סקל"ז ואף שהמג"א כ' דזהו דוקא כשבנאוהו משלהם. הנה אף שכ"כ הב"י בשם מרדכי ישן. מ"מ במרדכי שלפנינו ריש ב"ב סי' תפ"ב לא כ"כ. וכ"מ מדברי המ"ב שם סס"י ל"ג במה שדחה הראיה הזה מבנין הורדס עש"ה. וכ"מ בתשו' מהרי"ל סי' ל"ו עש"ה ואעפ"כ ק' לחלוק לדינא על הב"י ומג"א מ"מ בנ"ד קנו את מקום הנוסף משלהן ולכ"ע יכולין למכרו עפ"י זט"ה בפרט שהארכתי במק"א שד"ז אי מביהכ"נ של אנשים לשל נשים הוי הורדה מקדושה אינו ברור. והרי ד' בעה"מ בפ' בה"ע דלחכמים דקיי"ל כוותייהו מביהכ"נ של רבים לשל יחיד לא מקרי הורדה ונמשכו אחריו הט"ז סק"ו והמג"א סקכ"ז במסקנתו וכ"ש לענ"ד מביהכ"נ ש"א לש"נ שעונין גם הם דברים שבקדושה. אלא שצ"ע על האחרונים שהעלימו עין מדברי רש"י שם דכ"ז ריש ע"ב וכן הראב"ד השיג שם על הבעה"מ וכן הרמב"ן והרשב"א שם בחי' כ' להיפך. מ"מ ד' בעה"מ והאחרונים הנ"ל הם סניף להקל קצת כיון שכ' כת"ה שיושאר בקדושת ביהמ"ד ללמוד שם בכ"ע. אמנם אחר כ"ז יש עוד פקפוק מכח דברי המג"א סקט"ז שמפ' דברי רמ"א דבעינן דוקא שבנאו עכשיו ביהכ"נ אחרת וגם כת"ה העיר בזה. והביא דברי הט"ז רס"י קנ"ב שחולק על המג"א. והנה בתשו' הארכתי להביא ראיות לד' הט"ז מדברי הרמב"ן שבר"ן שממנו מקור ד' רמ"א ועוד דא"כ מ"ט מאן דאסר בש"ס במתנה הא כשבונין עכשיו אחרת חל הקדושה על החדשה כמ"ש המ"ב וכ"כ המג"א בסקכ"ז בד' הרא"ש והנמ"י. א"ו כד' הט"ז אמנם אעפ"כ מיראי הוראה אנכי להקל נגד ד' המג"א לזאת כפי מה ששוה המקום עפ"י שומא יקבלו מהמעות שיעלה מדמי המקומות שימכרו שם לצורך ע"נ לקנות ממנו ס"ת דבזה אף המג"א מודה כמ"ש המג"א שם סקי"ז ואם הדבר נחוץ יעשו כמ"ש ומ"מ איני מחליט למעשה רק למכור ולעשות ע"נ במקום הנוסף ובמקום שלא התפללו בו וכ"ז עפ"י זט"ה במא"ה אמנם בתנאי כפול שכ"ז אם כת"ה יסכים עמי למעשה כי הוא דבר חמור אעפ"י שאינו רק מדרבנן ומחמת הטירדא בימים הללו לא יכולתי לעיין כלל ואל בינתו אשען אי דרא דרינא בהדי' אבל רק באופן הנ"ל בלי שינוי כלל וכלל. והשם יחדש עליכם שנה טובה ומתוקה כנפשיכם ונפש הדו"ש באהבה כה"י. שלמה במוהר"י זללה"ה חופ"ק הנ"ל

תשובה כה סקאלא יום ה' ז"ך שבט תרכ"ד לפ"ק

שפעת שלום וברכה לכבוד הרב המופלג החריף ובקי מ' דוד נתן נ"י אבד"ק קרענשוב במדינת אונגרין

זה כביר אשר הגעני מכתבו ויען אשר הסתבכו עלי טרדות וסיבות לא יכולתי להשיב עד הנה ולהיות גם עתה אני חלוש כח מאד לזאת עברתי על דבריו בסקירה א' ואשוב בקיצור מופלג שורש שאלתו בקיצור בישוב א' ישראלים בו מעט והשתדל ראובן מיושבי היושב עד שביגיעות רבות פעל אצל שרי הקירה רשיון לעשות בית תפלה בביתו והקדיש בית א' בביתו לביהכי"נ גם קנה מכיסו ס"ת ואה"ק ושאר תשמישי קדושה כראוי והתפללו בו כל יושבי היושב ההוא בציבור שמנה שנים והשתדל ראובן הנ"ל שבני היושב יתנדבו לצורך בנין בית מקוה ועלה בידו יען שרוב מעות הבנין נתן ראובן מכיסו וקנו מקום א' על בנין המקוה והתחילו להתעסק בהבנין וטרם הגמרם רוח אחרת עבר על איזה אנשים משם ושכרו מקום מנכרי שיקחו הבנין ההוא ויעמידהו שם לביהכ"נ וראובן מוחה בידם מצד שכבר החזיק שיהיה הביהכ"נ בביתו וכמה יגיעות יגע בהרשיון ופיזר ממון הרבה ועוד שרוב הממון מהבנין הוא שלו ולא נדר ונתן רק לבנין המקוה וגם המקום שרוצים לבנות ביהכ"נ הוא מקום פרוץ לנהר ורחיים והחלונות יהיה למקום אסיפת נכרים ונכריות לטחון ולרחוץ ועמדו לפני כת"ה לדין ויצא הפס"ד שהדין עם ראובן ויען שהצד השני ערערו על הפס"ד הציע דבריו לפני גדולי דורינו וכולם הסכימו לד' כ"ת ועדיין הם נותנים כתף סוררת ושאל חוו"ד זאת תשובתי יפה דן כ"ת ויפה הורה ודבריו טובים ונכוחים ראשונה משום דברי מהרי"ק שקי"ג ובש"ע סי' קנ"ג סי"ז וע"ש במג"א סק"מ ומכ"ש הכא דהביהכ"נ שרוצים לבנות הוא במקום התורפה ואף שכ' הלבוש דאם רוצים לבנות ביהכ"נ במקום קבוע לכולם רשאין שם מיירי שלא הקדיש לביהכ"נ בפי' אבל כאן שהקדיש הבית לביהכ"נ א"כ גם זה הוי ביהכ"נ שלהם כדאי' בהגהת רמ"א שם ס"ח (א) ועוד דהא גם המקום שרוצים לבנות עליו לא קנו לחלוטין רק שכרו ואף דאם בונין עליו והתפללו בו יש לו קדושת ביהכ"נ משא"כ כששכרו מקום בנוי להתפלל בו כמבואר בש"ע סי' קנ"ד ס"ב ובסי' קנ"ג ס"ח ובמג"א סק"ה מ"מ כאן כיון שהקדישו בפי' לביהכ"נ והתפללו בו דין ביהכ"נ יש לו כמבואר שם ודברי הט"ז סי' קנ"ד סק"ז צע"ק דלא הו"ל מדין הש"ע שם ס"ב רק מסי' קנ"ג ס"ח ואף שכתב המג"א סקמ"א בסי' קנ"ג בשם ראב"ח דאם קצתן נשארים שם יכולין קצתם להפרד להתפלל במק"א: ע"כ מיירי שהמקום דחוק להתפלל יחד אבל בנ"ד כפי שכ' כ"ת שאנשי היושב ההוא מועטין וביהכ"נ של ראובן מכילה אותן בריוח בלא"ה אסורים להפרד כמ"ש המג"א סס"י קנ"ד ועיין בש"ס מגילה דכ"ז ע"ב ובפרש"י שם ד"ה ורבנן. שנית מטעם שהזכירו כ"ת ג"כ שאנשי היושב ההוא מועטים ואין בהם כדי ליחלק ולכאן ולכאן ואם יתפללו בביהכ"נ שיבנו יתבטל

התפלה **((א) עיין בתשו' שב יעקב סי' ח' שדחה דברי הלבוש מהלכה הביאו בקצרה בספר פ"ת בח"מ סס"י קמ"ט עש"ה.)**