בית שלמה אורח חיים לב

אבן ממזבח ועזרה. וסוברים דבמחיקת השם אף ע"מ לתקן אסור. מ"מ מודי לענין נתיצת אבן דלא שרי רק באם בא לתקן עכשיו יותר מכפי אשר היה בראשונה ולא באופן אחר. ומה שיתהוה תיקון לענין ע"נ זה לא לא מהני כמ"ש למעלה. והנה בר מן דין יש סניף להחמיר בנ"ד. דכיון שרוצים לעשות כעת במקום הכותל העבה כותל דקה. א"כ יכניסו מקום עובי כותל הראשונה לתוך חלל ע"נ כפי שנראה ממכתב כת"ה וכפי אשר הגיע לאזני וא"כ הוא יש לנו עוד חומרא נוספת מצד אחר דכיון דהפוסקים מדמי קדושת ביהכ"נ לקדושת המקדש ובקדושת העזרה וירושלים תנן בס"פ כיצד צולין החלונות ועובי החומה כלפנים וא"כ אסור להוריד מקום הכותל מקדושה חמורה שהי' עליה דין קדושת ביהכ"נ לקדושת קלה של ע"נ. ואף דעובי החומה פרש"י שהוא עובי ראש החומה וע' רש"י בזבחים דנ"ו. מ"מ כיון שראש החומה נתקדשה הוי כרצפה שנתקדשה עד לארעות תהומא כמבואר בזבחים דכ"ד. אמנם בש"ס שם בפסחים מסיק דהא דחלונות ועובי החומה מיירי דוקא בדשוו לקרקע העזרה הא לא"ה הוי כעליות שלא נתקדשו אלא שהפר"ח בא"ח סי' נ"ה כ' בד' הרמב"ם שלא חילק וסובר דלפי האמת אף אי גבוה מקרקע עזרה נתקדשו ע"ש. וא"כ יש מקום להחמיר בנ"ד. אלא שכיון דקדושת ביהכ"נ הוא רק מדרבנן כמ"ש הר"ן פ' בני העיר יש לסמוך ע"ד הראב"ד בהשגות פ"ו מה' בה"ב וכסוגיות הש"ס דפסחים להקל. וגם הפר"ח כ' שם שד' הראב"ד עיקר הוא ובפרט שהכ"מ שם כ' שגם ד' הרמב"ם כן. וע' בכ"מ ספ"ב מה' מעשר שני וע' במל"מ וע' בס' יערות דבש בדרוש שעל חינוך ביהכ"נ מ"ש בד' הרמב"ם הנ"ל ודבריו תמוהים מאד והארכתי בזה במק"א ואכ"מ וע' במג"א סי' נ"ה סקי"ב. אמנם כיון שבמרדכי רפ"ק דשבת מסופק גם בעליה שע"ג ביהכ"נ אי מקודשת דשמא דמיא לעליה שע"ג ההיכל שנתקדש כדאי' שם בפסחים וכ"פ בש"ע א"ח סס"י קנ"ב הגם שבתשו' מהרי"ט הנ"ל האריך לתמוה עליו דמאין הרגלים להסתפק בכך שיהי' קדושת ביהכ"נ חמור מקדושת עזרה וע' בא"ר סס"י קנ"ב. והארכתי בדבריו במק"א מ"מ ודאי דקשה להקל נגד דעת המרדכי והש"ע. ואף שבצל"ח שם בפסחים כ' בדעת הרמב"ם שסובר דאף עליית ההיכל לא נתקדש ע"ש בטעמו דבריו תמוהים מאד. והארכתי מזה במק"א. ואכ"מ. אמנם לד' הרמב"ם לפמ"ש הפר"ח בלא"ה יש להחמיר בעובי החומה בכל ענין. וע' במהרי"ק שורש קס"א מכל הלין יש כאן עוד מקום חומרא מטעם הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה. נוסף על איסור הסתירה של הכותל כמו שכתבנו למעלה. והגם שבתשו' במק"א צדדתי בכל זה צדדים להקל שם הי' בדיעבד. שכבר נעשה וגם לא סמכתי על אלו הצדדים רק שהיה לי יסוד מוסד לעשות בדרך היתר מצד אחר וצרפתי היתר בזה על מה שכבר נעשה בדיעבד וגדולי מדינתינו הרעישו מאד על הענין הנעשה. אבל בנדון שבקהלתו. אין דעתי הקלושה מסכמת להתיר לכתחלה לעשות כן. ואם כי דברי כת"ה חביבים אצלי מאד מ"מ אני כותב הנלפע"ד כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל נ"ה סי' ט' כי תורת אמת הוא כו' את זה ראיתי להשיב לכת"ה מתוך טרדות שונות. ושלום תורתו יוגדל ויתנשא כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה. שלמה במוהר"י ז"ל הכ"מ חופ"ק הנ"ל

תשובה כב סקאלא. יום ג' ט"ו תמוז תרט"ו לפ"ק

ושלום תנינא לכבוד אה' ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסם הזקן זה קנה חכמה כש"ת מ' חיים הכהן נ"י

מכתבו קבלתי. ולרב הטירדות וסיבות שונות לא יכולתי לעיין בו עד עתה. והן היום עיינתי בו וראיתי שמעכ"ת בא להשיג על דברי ולהעמיד דבריו הראשונים אבל כל דבריו אינם נכונים. בראש בא להשיג עמ"ש במכתבי לתרץ דברי המחבר בש"ע סי' ל"ב סכ"ו וביו"ד סי' רע"ו סי"א דאותיות של שם שנדבקו דיכול להפרידן ומקורו מדברי המרדכי ה' ס"ת. ומשום דמחיקה זו הוי תיקון כמ"ש המרדכי שם בשם ר"י. ורמ"א כ' שם בהא של שם שנדבקה לגגה דאם נוגעת רק מעט כיון שכ"ע קורין אותה הא הוי כמוחק השם אף שמוחק ע"מ לתקן ל"מ והוא מדברי הר"י אכסנדרני שהביא הב"י שם. והוא לכאורה סתירה. לדברי המחבר שם בש"ע. וע"ז תרצתי במכתבי דשאני בדינא דמחבר בש"ע שמתקן בעת המחיקה. משא"כ בנדון דרמ"א שמוחק ע"מ לתקן אח"כ והארכתי שם קצת בטוב טעם ליישב דברי המרדכי שם וע"ז בא כ"ת עכשיו להשיג. וז"ל ובסי' רע"ו מי לא מיירי אותיות הדביקות כל אורך האות דצריך לגרור לגמרי השם דהוי ח"ת ע' באה"ע סי' קכ"ה עכ"ל. וכוונתו לדברי הב"ח שם שהביא החמ"ח סק"ט והב"ש סק"ח. ודבריו תמוהים דא"כ כיון שניכר צורת האות ואעפ"כ צריך למחקו כל האות מחמת שדבוק כל אורך האות כד' הב"ח שם. א"כ אי בכה"ג מתיר המחבר א"כ מדברי הרמ"א שם בסי' ער"ו הוא סתירה גמורה לדברי המחבר. דהא בהא שנדבקה כרעא לגגה אם נוגעת רק מעט וצורת ההא ניכרת אוסר למחוק אף שכעת הוא פסולה ולא מהני מה שמוחק ע"מ לתקן. ועוד דא"כ אמאי כ' המחבר בש"ע א"ח שם דיכול להפרידן הא בכה"ג צריך למחוק כל האות ופירוד ל"מ לד' הב"ח בכה"ג שכל אורך האות נדבק. וכ"ד מעכת"ה בזה תמוהין ול"ל פתרי שנית כ' כת"ה להשיג על דברי. דהלא במחיקת השם ודאי אסור כל שהשם כשר אף כשמוחק ע"מ לכתוב במקומו שם נאה ומהודר. בביהכ"נ שרי בכה"ג. אלא שהחילוק הוא דקדושת השם קדוש לעולם. משא"כ קדושת ביהכ"נ דיכולין להפקיע קדושתה ע"י ז' טובי העיר או הסכמת כולם מש"ה רשאי לסתור אף לבנות בנין קלוש מתחלה עכ"ד ודבריו תמוהין עד להפליא. ראשונה מנין פשוט לו כ"כ דבשם אסור בכה"ג לכתוב במקומו שם נאה ומהודר. והלא כבר הבאתי לו במכתבי דברי רבינו הגדול מהר"ל מפראג בתשו' שנדפסה בתשו' חינוך בית יהודה סי' ע"ה דמתיר בכה"ג אף במחיקת השם כמו דמותר בסתירת ביהמ"ק כמו שעשה הורדס ע"י בבא בן בוטא. לחד שינויא לא הוי בי' תיוהא רק שסתרו ע"מ לבנות בנין נאה ומהודר וכיון דסתירת המקדש ומזבח ומחיקת השם מחד קרא דלא תעשון כן נפקי. א"כ שוין ממש. כן דעת הרב הגדול הנ"ל וכ"ד התשב"ץ ח"א סי' ב' ע"ש היטב. ועכ"פ הראיתי לדעת דלדידהו ודאי אסור לסתור ביהכ"נ ע"מ לבנות כמוהו. כיון דסתירת ביהכ"נ מדמי המרדכי לסתירת המקדש וכ"כ מהרי"ק שורש קס"א דדמי ממש למקדש ובסתירת מקדש ודאי אסור בכה"ג כיון דלד' התשב"ץ ומהר"ל מפראג דומה ממש למחיקת השם. ומחיקת השם ודאי אסור בכה"ג למחוק ע"מ לכתוב במקומו שם כמוהו ממש וא"כ אף הפוסקים דפליגי אתשב"ץ ומהר"ל מפראג ואוסרין למחוק השם ע"מ לתקן אח"כ ואף דמותר במקדש וביהכ"נ בכה"ג כמו שמבואר מדברי הרא"מ פ' ראה ומדברי הרי"א שבב"י סי' רע"ו מ"מ בהא לא פליגי דבמקדש ובביהכ"נ אינו מותר רק לבנות יפה ומהודר ממנו ולא כמותו ומכ"ש גרוע ממנו. וע"כ הא דסתרו המשכן במדבר לחזור ולהעמידו במק"א שאני התם דעפ"י הדיבור היתה. ומתחלה נבנה ע"ד כן וכ"כ בתשו' בית אפרים חיו"ד סי' ס"א. ועוד תמוהין דברי כת"ה מ"ש דמש"ה מותר בביהכ"נ בסותר ע"מ ליפות ובשם אסור משום דביהכ"נ יכולין להפקיע קדושתי' ע"י זט"ה ואני תמה הלא במקדש מותר בכה"ג כמו שעשה הורדס ע"י בב"ב אף שאין יכולין להפקיע קדושתה. ובזה נסתר מה שתמה עלי כ"פ במכתבו איך מצאתי דצריך ע"מ לתקן ולא כזכר במרדכי ובפוסקים רק ע"מ לבנות ולא אמרו ע"מ לתקן רק ע"מ לבנות לתועלת עצמו ג"כ מותר עכ"ד ודבריו תמוהים דהכי ביהמ"ק וביהכ"נ נעשו לצורך עצמו והנאת גופי' שיהי' מותר הסתירה לצורך בנין שיהי' מתקן לעצמו. והלא קדשי גבוה הן ונעשו לצורך גבוה וכבר כתבנו דמרדכי ומהרי"ק מדמי בזה ביהכ"נ למקדש ובמקדש ומזבח לא הותר סתירה רק ע"מ לתקן כמבואר בל' הכ"מ פ"א מה' בית הבחירה הי"ז וז"ל תשו' מ"ב סי' ל"ג. אבל כשסותרין ביהכ"נ מפני תיוהא או מפני קוטנה ובונין ביהכ"נ חדש טוב מהראשון במקומו ודאי כ"ע ניחא להו בזה דהא זכות הוא וזוכין לאדם שלא בפניו עוד יש להביא ראיה מבנין הורדס בפ"ק דב"ב כו' ולפיכך א"א ליישב האי דהורדס ובב"ב דאסבי עצה אם לא מטעם שכתבנו למעלה משום דהאי סתירה בנין הוא מאחר שסתרו ע"מ לב ותו במקומו בנין טוב ויפה מהראשון ותדע דאל"כ האיך הי' רשאין לסתרו במקדש. והא תניא בספרי מניין לנותץ כו' הרי לך שאפי' אבן אחד אסור לנתוץ מן המקדש וק"ו המקדש כולו. א"ו ה"ט משום דסתירה זו הוא בנין וכ"כ המרדכי פ' בני העיר. ודי בראיה זו להתיר סתירת ביהכ"נ של כרכים ע"מ לבנות בה"כ חדש ויפה מהראשון עכ"ל המ"ב. ובזה יראה מעכ"ת שדברינו אמותים ודברי כת"ה סתורים. וגם מדברי מוהר"מ פדאווה סי' ס"ה מבואר כן שלא התיר ליקח הספסלין מביהכ"נ לשומן בביהכ"נ אחר רק משום דאיסור נתיצה הוא רק בדברי' המחוברים. ולא בדבר תלוש ע"ש הא לא"ה הי' אסור משום נתיצה. ואף דרוצים לשומם בביהכ"נ אחר ומ"ש כת"ה לסייע היתר בנידון דידי' מדברי הנו"ב מה"ת חיו"ד סי' קס"ט דכ' שבמוחק קצת מרוחב אותיות השם והאות נשאר בשלימות אין כאן איסור דאורייתא ואין בו רק איסור דרבנן דלא גרע מנטפל לשם א"כ בביהכ"נ דהנתיצה לגמרי הוא מדרבנן. א"כ החצי עובי הוי שבות דשבות ולצורך גדול שרי עכ"ד. ואין דבריו נכונים וראשונה לענ"ד אין דברי הנו"ב הנ"ל מוסכמים. ולפי העולה על זכרוני בבירור בתשו' מכ"מ סי' ל"ו כ' דבמקצת עובי אותיות השם אם גורר או מוחק יש איסור תורה כמו ח"ש בכל האיסורים [ואין תשו' מכ"ע כעת לפניך] ואמנם בתשו' במק"א החזקתי דברי הנו"ב דאינו דומה לח"ש בשאר איסורין מטעם שכ' בשאגת אריה סי' פ"א לענין ח"ש דבל יראה ודבריו נכונים מאד ואמנם עכ"ז א"א לדחות דברי המנ"ע לחלוטין דרב גוברי' ובפרט שגם לענין ח"ש דבל יראה אין דברי הש"א מוסכמים. ויש בזה פלוגתא רבה כמבואר בפוסקים בא"ח סס"י תמ"ב. שנית דאף בקדושת ביהכ"נ אינו רק דרבנן כמ"ש הר"ן פ' בני העיר אבל לענין איסור נתיצה נראה קצת מלשון הרמב"ם בס' המצות ל"ת ס"ה שכ' וז"ל שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת החל כו' נראה שיש איסור נתיצה מה"ת גם בביהכ"נ אלא שאינו מוכרח כ"כ והארכתי בזה במק"א. ואעפ"כ אין הדבר ברור. שלישית דכ"ז הי' אם היה רוצה מתחלה רק לנתוץ מקצת מעובי הכותל. אבל בנידון כ"ת שהורה לנחוץ כל הכותל ע"מ לבנות אח"כ כותל דקה במקומה אין מזה שום נידנוד היתר דבכה"ג בשמות שאינן נמחקין לוקה לכ"ע. סוף דבר חזרתי על כל הצדדים וצדי צדדים ולא יכולתי להסכים עם הוראת כ"ת בזה. וכבר כתבתי לו שבמדינתינו זה ערך ארבעה שנים שנעשה מעשה בביהכ"נ בעיר אחת בכיוצא בזה ממש עפ"י הוראת איזה מורה מובהל. וכל חכמי וגדולי מדינתינו הרעישו ברעש גדול ע"ז ואני כתבתי לצדד היתר על מה שכבר נעשה בשגגה אבל לא בניתי היסוד מל צדדי היתר שצידד כת"ה. רק שכתבתי עצה ויסוד מוסד על אופן אחר וכ"ז על דיעבד וגם לא החלטתי ההיתר למעשה. לזאת לא ירד בני עמכם בהיתר בנידון של כת"ה ואם יעוררני כת"ה בד"ת בענין אחר ויבא דבריו וכבדנום. ושלום תורתו יוגדל ויתנשא וינוב בשיבה טובה כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה. שלמה במוהר"י ז"ל הכ"מ חונ"פ הנ"ל.