בית שלמה אורח חיים לא

למשתי' בי' שיכרא ש"ד מ"מ הא כתב רמ"א בהג"ה ס"ז דכ"ז דוקא כשיש להם בהכ"נ אחרת ואף דבקהלתכם יש בהכ"נ אחרת מ"מ המג"א שם סקט"ז מפ' דהיינו שבנאו עכשיו אחרת אך זה לשטתו ברס"י קנ"ב אבל הט"ז שם מתיר כשיש בהכ"נ אחרת מכבר וכתב שם הט"ז שכ"ה ביאור דברי רמ"א בהג"ה בסי' קנ"ג הנ"ל וראיתי באחרונים שכ' שהא"ר הסכים להט"ז והנה חוץ ממה שלשון רמ"א עצמן יורה כהט"ז הנה דברי רמ"א הם מדברי הרמב"ן שבר"ן ושם כמעט מפורש כדברי הט"ז ובפרט שכל החומרת בזה הם רק מדרבנן כמ"ש הר"ן ע"כ בשעת הדחק נוכל לסמוך על הט"ז והא"ר. אמנם לאשר כבר העליתי בתשו' דאף להמג"א עכ"פ די בכה"ג להעלות קצת מהדמים לקדושה חמורה או להשיא יתומה. ע"כ מהיות טוב לצאת לכ"ע יקבלו מהמעות איזה סכום על הגהת כ"ת או לסייע נשואי יתומה עניה. אמנם כ"ז להחמיר אבל מצד שורת הדין נלע"ד כמ"ש למעלה. דאף אם נתפוס דכיון דבנה החדר הזה מתחלה לשם קלאז הוי כהקדישו בפי' מ"מ אינו אלא כיחיד בשלו ומותר הוא עצמו או יו"ח למכרו ועומד במקום מכירת זט"ה במא"ה ע"ד הנ"ל. שוב ראיתי בתשו' חוט המשולש הנספח לתשב"ץ טור הראשון סי' ז' השיב על כיוצא בנ"ד ממש כמ"ש שאין דין ביהכ"נ הזה כביהכ"נ של רבים ויכולין היורשים לבטלו מקדושתו ולעשות בו כחפצם אלא שקצת נראה סתירה בדבריו דמתחלה דנו כביהכ"נ של יחיד וא"כ עכ"פ קדוש הוא אלא שרשות בידו למכרו ולהוציאו מקדושתו לגמרי וגם להוציא המעות בצרכיו כדין ביהכ"נ שמכרו זט"ה במא"ה כמ"ש הרא"ש והטור דיחיד בשלו הכי הוי דינא וא"כ עכ"פ בלי מכירה אסור להשתמש בו חול דהא אין כאן ד"א שתחול הקדושה עליו כמ"ש הר"ן ועיין במג"א סקכ"ז ובסוף דבריו נראה שמה"ט מתיר להשתמש בו חול משום שכיון שלא שמענו שהקדישו בפי' אף שבנאו מתחלה בביתו לשם ביהכ"נ אמרינן שלא הקדישו לעולם. רק בנאוהו מתחלה שיתפלל בה הוא עם הציבור כל זמן שירצה וכשירצה לבטלו מביהכ"נ יהי' רשאי ע"ש שהביאו מתשו' זקינו התשב"ץ ועכ"פ זה ודאי מבואר מדבריו דאין לדין ביהכ"נ זה דין ביהכ"נ של רבים והוא כמ"ש למעלה. ואמנם למעשה בנ"ד יען שלבי בל עמי מכמה סיבות שונות הש"י ירחם לא תסמוך עלי לבד ותשאל גם את כבוד הגאון המפו' האבד"ק לבוב אם יסכים לדברינו ולא יכולתי להאריך יותר דברי אביך אוהבך בלונ"ח. שלמה במוהר"י זללה"ה

תשובה כא סקאלא יום ג' ז"ך ניסן תרט"ו לפ"ק

ישאו הרים שלום לכבוד הרב המאוה"ג החריף ובקי משנתו זך ונקי המפורסים לשבח ולתהלה כש"ת מוהר"ר חיים נ"י האבד"ק דינאוויץ

מכתבו קבלתי וז"ל בדבר הביהכ"נ דפה דינאוויץ אשר עזרת נשים דחוקה מאוד ובהגיע ימי הנוראים הנשים מתעלפות וממש סכנה בדבר ומן ההכרח להוסיף עוד ע"נ חדשה ובלתי אפשרי להוסיף ע"נ חדשה אלא באופן לסתור חצי כותל מביהכ"נ שהוא עבה מאד ולבנות מקומה מחיצה דקה של אבנים ובשעת בנינה לפתוח בה גראטיס לע"נ החדשה. ונשאלתי ע"ז אם רשאין לעשות כך והשיב כ"ת להתיר והביא דברי המרדכי ורמ"א בא"ח סס"י קנ"ב דאף דאסור לסתור דבר מביהכ"נ מ"מ אם סותר ע"מ לבנות שרי והאריך להביא ראיה לזה אלא שבנדון זה שרוצים לעשות מחיצה דקה במקום מחיצה העבה ולפתוח בה גראטיס חש כת"ה לד' הט"ז בסי' קניא שכתב דלא התיר רמ"א רק באופן שיחזור ויבנה וימלא מקום הנתיצה אבל אם רוצה לנתוץ שיהיה שם גומא אע"פ שהוא לצורך לו אסור לזה האריך כת"ה וקאמר דלא החמיר הט"ז רק באופן שיהיה ניכר מקום הנתיצה אבל היכא שבונה כותל חדשה רשאי לבנות הכותל כרצונו דקה וגם בחלונות כיון דפנים חדשות באו לכאן והאריך כת"ה בזה ומזה התיר בנ"ד ושאל חוו"ד זאת תשובתי הנה אם לא היה בכאן מקום חומרא רק מכח דברי הט"ז בלא"ה הייתי מצטרף להקל במקום דחק כמ"ש כ"ת דאין ד' הט"ז מוכרחים כמ"ש הא"ר וכ"מ מלשון הרמב"ם דאף בסתירת אבן מן המזבח או מהיכל ועזרה אינו אסור רק דרך השחתה דוקא. ועוד דכיון דעיקר קדושת הביהכ"נ הוא מחמת שמתפללין בו סתירה זו עצמו בנין הוא כמו שעשה ביהכ"נ תחלה בלא חלונות דודאי מותר לפתוח בו אח"כ חלונות שיהיה ראוי להתפלל שם כן הוא ממש בעשיית גומא לצורך הדף הנ"ל. ואדרבה הך סתירה קולא יותר מסתירה שע"מ לבנות אח"כ משום דסתירה זו עצמה בנין הוא והלא אף הר"י אסכנדרני הובאו דבריו בב"י סי' רע"ו ביו"ד שאוסר למחוק השם אף ע"מ לתקן שם זה עצמו ע"כ ל"ק רק באופן שאינו מתקן בשעת המחיקה כמו בנדון הרי"א שנוגע כרמא דהא בגגה שצריך למחוק כל הרגל אם רוצה לתקן כמ"ש הרי"א דלא סגי בגרירת הדבק דהוי ח"ת וכיון שצריך למחוק כל הרגל א"כ נעשה ד' רק שמוחק ע"מ לתקן אח"כ בזה ס"ל להרי"א דאסור אבל אם מתקן ממש בשעת המחיקה גם הרי"א מודה דמותר כמ"ש הרא"ש והמרדכי ה' ס"ת בשם ר"י דאם אותיות של שם דביקת יכול להפרידם וכ"פ המחבר בש"ע א"ח סימן ל"ב סכ"ו וביו"ד סי' ער"ו סי"א וטעמא כמ"ש המרדכי שם בשם ר"י משום דהך מחיקה תיקון הוא ועכצ"ל כמ"ש ובזה ניחא דברי הרמ"א שם ביו"ד שכתב הך דינא דהרי"א אדברי המחבר שם שהם מדברי ר"י הנ"ל בלא פלוגתא והוא מטעם הנ"ל וכ"מ מדברי הר"א עצמו שבב"י הנ"ל למעיין דאם היה מועיל תיקון בנידון דידי' ג"כ ע"י גרירת הדבק לבד הוי מותר והיינו משום שאז לא מקרי מוחק כלל רק מתקן אבל כיון שאינו מועיל גרירת הדבק לבד משום ח"ת כמ"ש הריא"ס שם וצריך למחוק ע"כ כל הרגל וא"כ עכשיו מוחק ממש הוא רק שמוחק ע"מ לתקן אח"כ בזה ס"ל להרי"א דאסור. (א) ובזה ישבתי במק"א סיום דברי המרדכי שם ה' ס"ת סס"י תקי"ג שסיים קצת נראה סיוע למ"ש לעיל דלא מקרי ח"ת ע"ש ולכאורה דברים אלו אין להם שחר ולפי הנ"ל מיושב היטב וקצרתי וסמכתי על המעיין היטב ועכ"פ כיון דבביהכ"נ מותר לסתור ע"מ לתקן אח"כ מכ"ש במקום דהסתירה עצמה תיקון הוא ע"כ נראה דהמקיל לא הפסיד מכ"ש בשעת הדחק דיש להקל אמנם בעיקר הדין בנדון דידן הנה אף שדברי המרדכי שרירין דסותר ביהכ"נ ע"מ לבנות מותר והלא אף לסתור הביה"מ ע"מ לבנות מותר כההוא דאסבי' ליה בב"ב עצה להורדס למסתרי' לביהמ"ק כדאי' בריש ב"ב ולחד לישנא שם לא הוה ביה תיוהא רק שסתרי' ע"מ לבנותו יותר נאה ומהודר כדאי' התם בש"ס ועיין בתשו' הג' מהר"ל מפראג שנדפסה בתשו' חב"י סי' ע"ה מכ"ש בביהכ"נ דשפיר דמי למיעבד הכי אי ליכא טעמי דצלויי ופשיעותא. אמנם כ"ז אם הוא לתיקון ביהכ"נ זה אבל בנ"ד תיקון ביהכ"נ אין כאן דהרי כותל עבה מעליא טפי מכותל דקה ופרוצה רק שהוא לתיקון ע"נ מנ"ל דבכה"ג מותר לסתור ביהכ"נ ע"מ לתקן אח"כ ע"נ והרי גם הש"ג בשבועות פ"ד שהתיר אף מחיקת השם ע"מ לתקן ע"כ לא התיר רק כשמוחק ע"מ לתקן שם זה אבל למחוק שם זה ע"מ לתקן שמות אחרים גם הש"ג מודה דאסור כמ"ש הש"ג שם כמבואר ברא"ש הובא בטיו"ד סי' ער"ה וה"ה בנ"ד דאף דסובר ע"מ לתקן ולבנות מותר היינו ע"מ לבנות ביהכ"נ שסותר ורוצה לבנותה מעתה בכותל חזקה או מהודרת יותר מה שאין כן בנ"ד שבא לסתור ביהכ"נ ע"מ לתקן ע"נ ולכאורה יש ראיה להאי חילוקא מש"ס שבת דל"א דקאמר דסותר ע"מ לבנות אינו חייב בשבת רק בסותר ע"מ לבנות במקומו דכה"ג הך סתירה לאו קלקול הוא דבנין מקרי וע"ש בפרש"י אבל בסותר ע"מ לבנות שלא במקומו סתירה הוי ומקלקל הוא ועיין ברמב"ם פ"י מה' שבת הט"ו שכתב גם כן דסותר דפטור היינו בסותר דרך השחתה וש"מ דסותר ע"מ לבנות שלא במקומו השחתה הוא וע"ש בפרש"י שכתב דאף דצריך השמן להדליק מכל מקום כיון דהכיבוי נעשה בפתילה וא"צ לה מקרי סותר ע"מ לבנות שלא במקומה וה"ה בנ"ד אלא שכיון שכל הקדמונים פסקו כאוקימתא דר' יוחנן שם בשבת ולא כאוקימתא דעולא ולר"י דמחייב במלאכה שאצ"ל מחייב בכל ענין אף בחס על השמן א"כ יש לכאורה ראיה איפכא דאין חילוק בין סותר ע"מ לבנות במקומו או שלא במקומו ומש"ה אין חילוק בין אם בא לתקן השם שמוחק או שם אחר דלא כש"ג. אמנם אף על פי כן אין מדברי הרא"ש וטור סי' ער"ה ראיה לסתור דברי הש"ג דבמוחק ע"מ לתקן השם מותר. והא דאוסר הרא"ש שם למחוק השם היינו דשם אינו מתקן שום שם במחיקה זו דהא כל השמות בקדושתו הן אף שהיריעה פסולה משום שלא נכתבה כתיקון הפרשיות דהא גם שם שנכתב על בשרו או על כלי אסור למחקו מה"ת כמבואר בשבת דק"כ ובעירוכין ד"ו ולוקה כמ"ש הרמב"ם פ"ו מיסה"ת ה"ו ואף דקאמר בעירוכין שם דשם שלא במקומו לא קדוש היינו דאינו קדוש אלא מקום השם אבל מקום השם מיהו קדוש וע"ש בתוס' ורש"י ומכ"ש דשם גופי' קדוש ומכ"ש היכא דהשם כתוב על הקלף ועם המקרא רק שהיריעה פסולה משום שלא נכתבה בתיקון הפרשיות דבכה"ג במקומו מקרי וע"ש בפרש"י וא"כ לענין קדושת השמות אין חילוק בין אם היריעה נכתבה כתיקון או לא ומש"ה אסר הרא"ש למחוק השם בכה"ג דלא הוי מוחק ע"מ לתקן שאר השמות דהא בלא"ה שאר השמות כתיקונן הם רק שנאמר שמוחק השם ע"מ לתקן הס"ת עצמה זה ודאי לא מהני להתיר כיון דקדושת ס"ת קילא מקדושת השם ועיין בש"ע סי' רע"ו ס"ב וא"כ בנ"ד נמי כיון דע"נ קדושתה קילא מקדושת ביהכ"נ עצמו וע' בתשו' מהר"ם מלובלין סס"י נ"ט ובפרט שהנשים אינן מתפללות בתוך ע"נ בקביעת כ"כ כמו אנשים בביהכי"נ שמתפללין בו בכל יום ערב ובקר וע' תשו' מהרי"ט ספר ב' חיו"ד סי' ד' הובא בקצרה במג"א רס"י קנ"ד א"כ לא מהני התיקון שיעשו על ידי זה לענין הע"נ. שיהיה מותר בכך לסתור הכותל של ביהכ"נ. כיון שבביהכ"נ אין שום תיקון רק קלקול דמתחלה היה כותל עבה ושלימה ועכשיו רוצין לעשות כותל דקה ופריצה ודאי דבכה"ג לא מקרי סותר ע"מ לבנות דסותר ע"מ לבנות דהתיר המרדכי היינו דוקא ביש תועלת בסתירה ע"מ לבנות בנין החדש לענין הביהכ"נ כגון דמעיקרא הי' בה תיוהא בבנין הראשון או שרוצים לחדש הבנין וליפותו כההוא דבנין הורדס. אבל לסתור ע"מ לבנות במקומו בנין כמותו ומכ"ש בנין רעוע ממנו ודאי דאסור. והרי אף לדעת הסוברים דגם במחיקת השם מותר למחוק ע"מ לתקן. משום דמדמי מחיקת השם לסותר אבן ממזבח או מן היכל ועזרה ע' תשב"ץ ח"א סי' ב' ובתשו' חינוך ב"י סי' ע"ה הנ"ל. פשיטא דלא עלה ע"ד שום ב"א דיהי' מותר למחוק השם הכתוב כתיקונו ע"מ לכתוב במקומו שם אחר כמוהו. שלא יתקן בזה כלום מכפי אשר היה בראשונה קודם המחיקה ולדידהו שוים מחיקת השם עם נתיצת אבן מעזרה כמבואר בדבריהם. ונתיצת אבן מביהכ"נ דכוותי' הוא דהוא מקדש מעט כמ"ש המרדכי. ואף המחמירים במחיקת השם דחמיר לדבריהם

מנתיצת **((א) עיין בתשו' פי' ס"א סי' א' מה שכ' ליישב זה בדרך אחר קצת וכחילק של אאמו"ר הג' זללה"ה מפו' בס' משנת חכמים הביאו בס' פ"ת סי' רע"ו.)**