בית רידב"ז פו

אבל באמת לא קשה מידי דלא דמי כלל שינוי בעלים בעלים לשינוי זבח דהנה לכאורה יש להקשות מאי דאמרינן המוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום ומשמע דהחסרון הוא משום דלא הוי בעלים לענין למכור גוף הקרבן או משום דהוי ממון גבוה הא בלאו הכי הוה מהני מכירה לענין כפרה

וקשה דהא אמרינן בזבחים דף ו' ע"א דהוי בעיה דלא איפשטה אי עולה מכפר העשה דלאחר הפרשה אי לא מכפר כחטאת משום דזכות הפרשת הדורן למזבח הוא מכפר על חייבי עשה וכיון דכבר הסריש למזבח כבר קנה ההקדש זכות דורן והקרבה למזבח ולא מצות הקרבה מכפר דהיינו הזריקה והקרבה למזבח אלא הבאת ונתינת הדורן היא עושה הכפרה

וא"כ מאי אוריא משום דאיני יכול למכור הלא אפילו הוא עצמו אם הפריש עולה אינו מכפר על העשה שעבר אח"כ כיון דכבר זכה הגבוה בהדורן וא"כ איך יתכפר חברו בהקרבן זה שמעולם לא עשה מצות הפרשת הקרבן והבאת הדורן כמו שהקשה התוס' ב"ק דף ס"ו ע"ב ד"ה דגזל קרבן דחברי' וז"ל תימא ל"ל קרא דאי בחטאת הא אפי' הוא עצמו אם אכל חלב אתמול והפריש קרבן אינו מתכפר באותו קרבן על חלב שאכל היום ומאי מהני אפי' אם היה קונה ביאוש קנין גמור וא"כ אם נימא דאף עולה איני מכפר על עשה דלאחר הפרשה תקשה הברייתא דמאי אריא משום דלא מהני מכירה הא בלאו הכי לא שייך כפרה בענין זה וכמו כן יש להקשות בהא דאמרינן בזבחים דף ו' דמוכיח שם רב אסי דאם הפריש עולה ומת דקונין היורשין את גוף הקרבן לענין להתכפר מקופיא הרי חזינן דמהני קנין היורשים בעולה לענין לכפר על חייבי עשה כמו שאילו היה מפריש הוא בעצמי דאי"ל דשאני מעולה של עצמו שאיני מכפר אלא מקופיא זה איני דהא אמרינן בזבחים דכל עולה דורן הוא ואינו מכפר אלא מקופיא ולא מקיבעה וא"כ קשה קשיתינו הנ"ל דאמאי מהני קנין היורשין לענין הכפרה אי נימא דעולה לא מכפר על עשה דלאחר הפרשה הא אפי' הוא עצמו אם הפריש קרבן ואחר כך עבר על העשה איני מכפר כמו שמבואר למעלה וכש"כ היורש שמעולם לא עשה מצות הפרשה

אלא ע"כ צ"ל דלק"מ דהנה כתבו התוספות בשבועות דף י' ע"א בד"ה מהו שיקרבו זה בזה וז"ל של ר"ח זה בר"ח אחר או של רגל זה ברגל אחר ניחא לכולהו שיקרבו ותימא דבעיא היא בפ"ק דזבחים אי מכפר עולה העשה דלאחר הפרשה והשתא אי לא מכפר האיך יקריבו הא לא הופרש על טומאה שאירע בין זל"ז ותירצו וז"ל וי"ל דהכא כיון דנאבד נעקר הפרשתן ואחר שהופרש במקומה כיפר על העבירות שהיה לו לזה לכפר ולכשיבוא ר"ח תחול עליו הפרשה לעבירות שעברו קודם לכן וכו' עכ"ל עיי"ש

וא"כ מוכרח דאמרינן דכיון דנעקר שם הכפרה שהופרש עליו שכבר נתכפר באחר ואין להקדש קנין כפרה בקרבן זה על עבירות שעברו דכבר נפרע ונתכפר באחר יכול לחול על קרבן זה שם הפרשה על כפרה אחרת א"כ ניחא שפיר דכיון דיורש קונה גוף הקרבן לכפרה מדין ירושה נמצא דכבר נעקר ממנו שם הפרשה לכפרת בעלים הראשונים שא"ש כפרה לאחר מיתה וכבר פקע רשותיה ג"כ ממילא יכול לחול עליו שם הפרשה לכפרת הבעלים דהשתא כיון דקנה לכפרה והלכך ניחא נמי שפיר דאי הוה אמרינן דיכול למכור עולתו להתכפר דהיה מהני שפיר הכפרה ולא הוי כעשה דלאחר הפרשה משום דכיון דאי אמרינן דקוה עכשיו גוף הקרבן ונעשה גו' הקרבן שלו נמצא דכבר נעקר הפרשת בעלים הראשונים לכפרה דכבר נפקע ממנו השם בעלים וממילא חל הפרשה לכפר על הקונה כיון דהתה נעשה הוא בעלים על הקרבן כמו שאילו היה קונה קרבן מדין ירושה

וא"כ לפי דברינו אין מקום כלל לדמות שינוי בעלים לשינוי קודש לענין דלא יהני מכירה להתכפר כדברי הקצה"ח הנ"ל דהא בהדיא אמרינן בזבחים הנ"ל דעולה מכפר על שם היורש שלא הופרש עליו כיון דקונה מדין ירושה אף דוודאי איני יכול לשנותו לשם זבח אחר משום דלענין בעלים כיון דכבר נעקר הפרשתו דפקע ממנו שם בעלים ממילא נעשה היורש או הקונה הבעלים דחל הפרשה על שמו כמבואר וא"כ ממילא אין כאן שינוי בעלים וא"כ בוודאי לר' יוסי הגלילי דסב"ל דהוי ממון בעלים מהני שפיר המכירה שיכיל שם בעל הקרבן על הקונה כמו שאילו היה קונה מדין ירושה ולא מיקרי אפי' עשה דלאחר הפרשה על שם הקונה ודו"ק.