בית רידב"ז עד

וכיחש עכ"ל וקשה טפי דהא בודאי שבירת הרגל לא נעשה אלא ע"י נפילת החבט רק החולי והכחש נעשה נמי ע"י ההבל ונמצא דאפי' על הכחש לא לשלם אלא פלגי לרבנן דר' נתן דס"ל כי ליכא לאישתלו מהאי לא משלם מהאי דהא הכאת החבט ג"כ עושה את הכחש כמו דאמרינן בדף ל"ד ע"א כחשה כשעת העמדה בדין דקרנה דתורך קבירא ביה ונראה לענ"ד דזה יש לתרץ בפשטות דהנה איתא בדף נ"א עמוד ב' בעי מניה רב שזבי מרבה הרחיבה מהו וכו' ומסקינן אמר רב אשי נחזי אנן אי בהבלה מיית הרי מיעט הבלה אי בחבטה מיית הרי קירב הזיקה איכא דאמרי עיי"ש ופסק הרמב"ם ז"ל בפ' י"ב מהל' נזקי ממון הל' י"ג דאי מת בחבטה חייב אפילו אם נפל באידך גיסא באותו צד שלא הרחיב כלישנא קמא דלא מחלק בין האי גיסא לאידך גיסא ועיין בטור חושן משפט סימן ת"י ומאד קשה להבין דאם נפל מאידך גיסא נמצא שלא הזיקו כלום בכרייתו ומה היזק הוסיף בכרייתו לענין נפילה וחבטה

אלא ע"כ צ"ל דלק"מ דהנה איתא בדף נ"א ע"א החופר בור ט' ובא אחר והשלימו לעשרה אחרון חייב אלמא דאע"ג דהבל ט' טפחים של פלוני נמי הזיקו שכתב רש"י ז"ל בדף י' ע"ב דבחופר בור ט' רוב מיתתו הוא עושה אלא האחרון מקרבה ואפ"ה חזינן דחייב על כל המיתה אף שכרייתו איני עושה אלא מקצת הנזק ולכאורה צריכין להבין דמ"ש מהא דאמרינן לרב דפטור על החבט משום דקרקע עולם הזיקתו ה"נ הבל פלוני הזיקתו אלא ע"כ דגז"הכ הוא דאם עשה מעשה כרייה בבור ובכרייתו הוסיף היזק בבור שנעשה מזיק יותר מבתחילה נעשה בעליה ובר חיובא על כל הבור כדאמרינן בדף נ' ע"א דאף בבור ברשות הרבים היה פטור מן הדין משום דהוי הפקר מ"מ רחמנא אוקמיה ברשותו משום דכתיב כי יפתח וכי יכרה שעל עסקי כרייה ופתיחה באה לו דהכריה עושה אותו בעלים על הבור ועיין בדף כ"ט ע"ב דאמרינן שני דברים אינו ברשותו ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואילו הן חמץ בפסח ובור בר"הר ולא בעינן אלא מעשה כריה בבור. ובזה נעשה בעלים אף על המזיק שהוא הפקר הלכך ניחא שפיר דאם הוסיף כריה בבור כדי מיתה חייב אף לרב על הכל כיון דהראשון פטור משום דמעטה רחמנא בור ט' ממיתה ועל נזקין הוי שניהם בעלים על הבור משום דקרינן בשניהם כי יכרה לענין נזקין ולרבנן אמרינן נמי סילק מעשה ראשון וחייב אף על נזקין על הכל דנעשה בעלים אף על הבל חברו והלכך ניחא שפיר גבי הרחיבה דלשמואל דאמר לחבטה נמי חייבה תורה חייב אף אם נפל מאידך גיסא משום דהוסיף בכריתו היזק ותקלה בבור שנעשה מזיק יותר מבתחילה הוי כחופר בור ט' ובא אחר והשלימו לעשרה דנעשה בעלים אף על הבל שעשה חברו משום דקרינן ביה כי יכרה וה"נ כיון דגם הוא עשה בו כרייה שיש בו כדי להמית נעשה בעלים אף על התקלה והחבט שעשה חברו הלכך חייב אף אם נפל מאידך גיסא שעל עסקי כריה ופתיחה נעשה בעלים על כל הבור והלכך ניחא שפיר דחייב על הכל לרב אם נשברה מפרקתו ונשברה רגלו אף דשבירת מפרקת ושבירת הרגל נעשה ע"י החבט וגם החולי והכחש נעשה ע"י החבט מ"מ כיון דההבל נמי ג"כ יכול לעשות המעשה הזיק ונקרא כרייה וגם בעשייתו את ההבל הוסיף היזק שיוזק יותר מחמת החבט וחלה טפי מחמת הכאת החבט משום דאיכא ג"כ הבל המזיקו באותו שעה הלכך חייב אף על המעשה חבט של הקרקע עולם דהוי כמו שאילו היה הקרקע חפירה בור ט' ובא הוא והשלימו לעשרה דנעשה בעלים במעשה כרייה זו אף על כל הבור וה"נ נעשה בעלים אף על הזיקה דחבט דכיון דקרינן ביה כי יכרה עשאן הכתוב כאילו הוא ברשותו. ואין להקשות א"כ אמאי אמרינן בדף נ"ג ע"א דאם נפל לאחוריו מקול הכריה דפוטר רב הרי נעשה בעלים אף על הזיקו דחבט זלק"מ דעד כאן לא אמרינן דהיכי דעשה כרייה בבור נעשה בעלים על כל הבור אלא היכי דבכרייתו הוסיף היזק בבור כמו בחופר בור ט' ובא אחר והשלימו לעשרה שבכרייתו הוסיף הבל בבור ועשה המזיק יותר מבתחלה שעשה את ההבל גדול וחזק יותר מבתחילה הלכך קרינן כי יכרה וכי יפתח בבור זה ונעשה בעלים על כל הבור אבל הכא בזה שהוסיף ההבל לא עשה את החבט יותר מזיק מבתחילה אלא הוסיף עוד מן מזיק אחר דהיינו בור הבל אבל בבור חבט לא הוסיף שום היזק דקרקע עולם עושה את החבט והוא לא גרם אלא נפילה בעלמא הלכך כשנפל לאחוריו נמצא שבכריתו לא הוסיף היזק כלל אבל היכי דנפל לפניו נמצא דגם כריתו הוסיף היזק דההבל נמי מזיק דבלאו ההבל לא היה מתזיק כ"כ ע"י החבט דמחמת ההבל נתכחש יותר ע"י החבט הלכך נעשה בעלים אף על מעשה החבט וד"ק כי נכון הוא אבל זה אכתי קשה