בית רידב"ז סה

ועוד מה שהקשה הא ריב"י סבירא ליה במסכתא חולין דף מ"ג דלא אמר ר"י הלכה כסתם משנה ז"א דהא רבא ס"ל במס' שבת דף פ"א ע"ב דאמר ר"י הלכה כסתם משנה והרשב"א ז"ל ס"ל דלרבא מספקא ליה בסהדותא דרב יצחק והוא משום דתמה על אביי דעביד עובדא בכונה כן משמע אבל בלא סכנה יש לסמוך על סהדותיה א"כ הו"ל למיפרך. הא בודאי איני כן דהא פשיטא דלא כרב יצחק בר יוסף בזה דהא בזה קי"ל דלא כרב יצחק בר יוסף דס"ל דלא קאמר ר"י הלכה כסתם משנה ז"א אלא דס"ל לר"י הלכה כסתם משנה. ועוד הגמ' ס"ל במס' ב"מ ד' ל"ג דאף לר"י בר יוסף אמר ר"י הלכה כסתם משנה ורק במקום דוחק משני הגמרא במסכתא חולין אליבא דר"י בר יוסף דלא ס"ל כן בשם ר"י אבל שלא במקום דוחק גם ר' יצחק בר יוסף ס"ל כן בשם ר"י אם כן הכא אמאי סמך אביי שלא במקום דוחק הא שלא במקום דוחק גם ר"י סבירא ליה כן אלא ודאי דלא סבירא ליה לרבא לכללא דרב יוסף

ומ"ש לסתור הראיה מדורקטי דבאם אשה מלה ג' בנים וחיו ואח"כ ג' בנים ומתו פשיטא דבנים הראשונים אין סותרים להחזקה דהשתא דאיתרע א"כ מה שהאם אינה דורקטי אינה סותרת להבת דהשתא כל המשפחה דורקטי ואינה סותרת החזקה דורקטי אלא באם אח"כ נעשה בהמשפחה אינה דורקטי אבל מה שמתחלה היה אינה דורקטי אינה סותרת ז"א דהן אמת באשה אחת מה שתחלה חיו הבנים אינה סותרת להחזקה דאח"כ אבל באחיות אינו כן אלא באם ג' אחיות מלו בניהן וחיו וג' אחיות מלו ומתו האחות השביעית אינה מוחזקת ע"י ג' האחיות האחרונת דהא דווקא באשה עצמה שנתקלקלה היא גופה חזקתה מה שאין כן באחיות הראשונות שלא נתקלקלו הוי חצי משפחה כך וחצי משפחה כך תדע דאם לא כן האיך פסק הרמב"ם ז"ל דבודקין המשפחה כולה בדורקטי מאי מהני אם יבדוק את דודותיה ובני דודותיה הזקנות שאינן דורקטי הא לא נסתר עי"ז חזקת דורקטי דעכשיו אתרע וא"צ לבדוק רק אותן בני המשפחה שנולדו בזמן הבתולה הזאת וכן הנולדים אחר הבתולה הזאת לא יחזיקו אותה בחזקת דורקטי שמא עכשיו נתקלקלו והאיך סתם הרמב"ם ז"ל דבודקין כל המשפחה כולה אלא ודאי דבודקין כל הדור ההוא ומי שיהיה דורקטי יסתור חזקת דורקטי כנ"ל

סימן טו

ראיתי להדפיס פה מקצת מן המקצת וכטיפה מן הים אזכיר בכאן איזה חידושי תורה מגרגרי החידושים מבן אחותי העילוי העצום והנורא הגאון המובהק, זה סיני ועוקר הרים וטוחנן זו בזו כסולת נקי' והעלה מהם מטעמים להעלות על שולחן מלכים כש"מ יהודא נ"י מאשיץ חתנא דבי נשיאה נכד אדמו"ר מקאיידינאוו זצ"ל וכעת הגאב"ד דקהלת ווילייקא אויעזנא גאראד בפלך קאוונא

גרסינן בב"ק דף כ' ע"א בעי ר' זירא מתגלגל מהו ה"ד כגון דקיימא עמיר ברשות היחיד ובא מתגלגל ואתא מרשות היחיד לרשות הרבים מהו ופירש"י ז"ל וז"ל מהו בתר אכילה אזלינן ופטורה או בתר דשקלה אזלינן וחייבת וה"ה נמי אי בהמה ברשות הנזיק ועמיר ברשות הרבים וקא מתגלגל ואתי מרשות הרבים לרשות היחיד אי בתר אכילה אזלינן וחייבת או בתר דשקלה ליה אזלינן ופטורה, עכ"ל. והנה הרא"ש ז"ל הביא ג"כ פירש רש"י ז"ל ופי' התוס' וכתב על פירש שניהם דסלקה בתיקו וכן פסק הטור חו"מ סימן שצ"א והקשה בש"ג דהא פסק בר"פ כרבה דבתר מעיקרא אזלינן וכן גבי התיזה ברשות הרבים והזיקה בר"הי דאזלינן בתר מקום שנעשה