בית רידב"ז סג

שהוחזק הג' פעמים אצלה ואך שלא תידוק דע"כ מוכח מהאחרינתא דרשב"ג ס"ל דבב' זימני הוי חזקה דלפיכך די באחיות דהוי חידוש בג' דאת"ל דצריך באשה עצמה ג' אם כן באחיות דהוי חידוש לבעינן יותר והיה צריך ד' על זה פירש"י ז"ל כי היכי דאשה מוחזקת בג' פעמים ר"ל דבג' פעמים לעולם הוי חזקה כן היא מוחזקת בג' אחיות דע"י ג' אחיות מוחזקת ור"ל דבין דבעינן באשה לעצמה ב' או דבעינן ג'. באחיות לעולם ג' וכשם דאשה עצמה מוחזקת בג"פ ולכו"ע לא בעי יותר מג' כן מועיל ג' פעמים אפי' באחיות דחידוש הוא נמצא דתלי זה הדין דהרשב"א ז"ל בפירוש הגמ' בהא דפריך ודילמא קמ"ל דאחיות מחזקות או דפריך לחזק הקושיא הראשונה ודילמא כי אתא שלישית נמי הוי אמר לה ומ"מ קמ"ל סהדותא דרחב"א או דפריך אאת"ל כדבריך דאי אתא שלישית לא הוי אמר לה דא"כ מקמ"ל רחב"א מ"מ אין מוכח מהקמ"ל דרחב"א דבעינן דווקא ג' זימני ז"א דילמא לא דקמ"ל דבעינן ג' זימני תמיד אלא קמ"ל דאחיות מחזקות בג' זימני וכיון דחזינן דרש"י ז"ל דחק לפרש כפירוש הב' ע"כ מוכח דקאי בשיטת הרשב"א ז"ל דקשה מרבא על רבא. וע"כ מחלק בין אשה עצמה לאחיות וז"ב כשמש בשיטת הגמ' בשיטת רש"י ז"ל. הרי מוכח דהא דנקט גבי מצורעין משפחה הוא הכונה אחיות דל"ל משפחה א"כ מנ"ל לרש"י ז"ל דגם באחיות בעינן ג' פעמים דלמא דוקא משפחה בעינן ג' פעמים כדיוקא דהרב ב"י וא"כ כיון דרש"י ז"ל והרשב"א ז"ל קאי בחדא שיטה והרמב"ם ז"ל והרב אלפס ז"ל והטור ז"ל לא הביאו כלל הדין דאחיות מחזקות במילה ע"כ אין אנו לתלות על הראשונים ז"ל להמציא דין חדש דהבר"י ז"ל דמפרש משפחה מחזקת דאין לנו שום מקור לזה מהגמ' והא דנקט הגמרא לשון משפחה הוא כדברינו בל"ס כלל ומרש"י ז"ל מוכח ע"כ דמשפחה לאו משפחה אלא הכונה אחיות דאם לא כן מאי הוכחה הוא מהקושיא דרבא על רבא הא בפשיטות יש לחלק דמשפחה שאני ומנ"ל לרש"י ז"ל דבאחיות בעינן ג' ומי הכריחו לזה א"ו כדברינו דחזקת משפחה הוא דהוי מחלת משפחה כנ"ל אך הבר"י ז"ל תולה את עצמו ופסק השו"ע דהשו"ע פסק כהרא"ש ז"ל דב' אחיות מחזקות גבי מילה ואילו במשפחת מצורעין פסק ג' ועל כן המציא לחלק בין משפחה לאחיות ועל כן על ידי זה נתחדש לנו דמלבד אחיות יש חשש במשפחה ג"כ שזה א"א לומר בשום אופן דאם כן לא אישתמיט חד מן הקדמייא לפרש פי' המשפחות עד כמה מחזיק שיעור המשפחה רביעי ברביעי או שלישי בשלישי או חמישי בחמישי וכיון דלא נמצא זה בשום מקום בודאי לא פירשו משפחה לבד ואחיות לבד וע"כ פירשו כדברינו ומלבד זה אין אני מבין ההכרח דהביאו להרב הבר"י ז"ל לחדש כן משום דקשה ליה מסתירת פסקי השו"ע אהדדי לפענ"ד אין זה קושיא כלל דהא מבואר בהרמב"ן ז"ל ובהרשב"א ז"ל ובכל הראשונים ז"ל דכל עיקר דפסקינן בקטלנית ובמילה כרבי משום דהוי ספק נפשות כסתמא דנשואין ומלקות משא"כ בוסתות ובשור המועד דבעינן ג' פעמים וכההיא דרב יוסף דסתמא פשיט והלכה ככל סתם ולא הוי סתירה מסתם לסתם משום דאיסורא וסכנתא לחומרא ובדרבנן כמו בוסתות ושור המועד דבעינן לברורי בעינן ג' פעמים וא"כ פשוט הדבר דבילד הנולד אם נמול אותו שמא ימות נמצא אתה מכניסו לספק נפשות משא"כ בנושא אשה ממשפחת מצורעין דר"ל דמחזיקין דמולידים בנים מצורעין כדאיתא ברמב"ם ז"ל ובשו"ע מאי סכנות נפשות הוא הא גם מצורע מחי"ה ח"י ואת"ל דלא יחיה הא לא המיתוהו דהא עדיין לא נולד דהא אם לא ישא אשה זאת לא יוליד כלל ולא יהיה בעולם כלל ומה הוא עשה בההולדה אם ע"י ההולדה ממית אותו ולא מצינו מיתה כזה דהוי ספק נפשות ובפרט דמצורע ונכפה חיין כל שנותיהן וז"פ. והא דהקשה הרשב"א ז"ל מרבא על רבא ומחלק בין אשה עצמה לאחיות או להמשפחה הא מעיקרא לא קשה כלל לדברינו דדוקא גבי מילה דאיכא סכנות נפשות משא"כ במצורעין ז"א דע"כ רבא בעצמו לא סבירא ליה להכלל הזה דרב יוסף דקפשיט דסתמא הוא ככל סתמא ולא קסתר סתמא לסתמא דנישואין ומלקות שאני מוסתות ושור המועד ז"א דא"כ אמאי מקשה דיצחק לאו בר סמכא הוא הא ר"י ס"ל הלכה כסתם משנה והיה לו לרבא להקשות קושיא הזאת דפשיטא דלא אמר ר"י דהא ר"י סבירא ליה הלכה כסתם משנה וכבר קסתם רבי דבאיסורא וסכנתא ב' זימני הוי חזקה א"ו דלא ס"ל לרבא כן דע"כ מסתם משנה לא קשה דהא יש סתמא דמשנה דבב' זימני הוי חזקה ולא ס"ל הא דרב יוסף דהלכה ככולהו סתמי ונחלק בין איסורא וסכנתא מוסתות ושור המועד ואפילו את"ל כהרב ברכ"י ז"ל דגם משפחה מחזקת נראה לפענ"ד ברור דבנ"ד אשה וביתה אין מחזיקות ויש