בית רידב"ז ס

דמעיקרא לא היתה הגזירה אלא לפי המקומות שעובדים עכו"ם שם והראי' דהא רב יהודה שדר קורבני' לאבודרנא דהא דקאמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אחד היינו משום דלא אדיקי כולי האי והשתא דחזינן דנכרים שבחו"ל לא אדיקי אפילו ביום אידן יש להתיר עכ"ל ז"ל עיין שם וע"כ לא הוי כל ההיתר אלא משום דלא אדיקי דמעיקרא לא היתה בהגזירה אבל אי הוה אדיקי ואזיל ומודה אך מהיתר דשיתוף הו' אסור משום דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו דהא אי לאו דהיה ראי' מרב יהודה דשדר קורבני' וכן רבא שדר קורבני' וכן הא דאמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אידם לא היה בידנו להתיר בזמן הזה אפילו דלא אדיקי בז"הז משום דהוי דבר שבמנין אך משום דמצינו דלא היתה כלל גזירה באינן אדוקים מש"ה מתיר אבל אי משום דהוי שיתוף בזה"ז וגורם מותר בשיתוף זהו לא מהני משום דהוי דבר שבמנין דלא עדיף שיתוף מן אין אדוקים כלל ולא אזיל ומודה דהוי אסור משום דבר שבמנין אך משום דמצינו ראיה מן התלמוד דלא היתה בכלל הגזירה משא"כ לענין שבועה בשיתוף עם העכו"ם דלא דמי ללפני אידיהן סתם דלגבי אידיהם אינו מפורש הטעם בהמשנה משום מה אסורה אע"פ שידוע הטעם ע"כ הוי דבר שבמנין אבל הכא גבי' שיתוף עם העכו"ם מפורש הטעם שמא יתחייב לו שבועה והתורה אמרה לא ישמע על פיך ע"כ בשבטל הטעם בטל האיסור עיי' בשו"ע יור"ד סי' קט"ז ובמטה יהונתן ז"ל ובפר"ח ז"ל ובזה לכולי עלמא במקום שמפורש בתחילת הגזירה דמפני החשש זו כשבטל החשש בטל האיסור דמתחלה לא נאסרה אלא מפורש מפני חשש וכשבטל החשש בטל האיסור ועי' בה"ט ב"ה מגילה ס' תר"ץ ס"ק ט"ו ובזה ניחא נמי מה שעמל בנו"ב ז"ל להביא ראי' דב"נ מוזהר על העבודה בשיתוף ולא הביא ראי' מפורש משו"ע גופי' ס' קנ"א דלא התירו בשו"ע בזמן הזה קטורת ולבונה למכור לנכרים בז"הז אלא דווקא במקום דמצוי לו להנכרי לקנות במקום אחר ולמה לא שרינן בשו"ע בז"הז משום דבזה"ז דהוי בשיתוף והוי כמו בשו"ע או"ח סקנ"ו לענין לעשות שותפות עם הנכרי שמא יתחייב לו שבועה התירו בשו"ע משום דבז"הז עבודתם בשיתוף אבל לדברינו שפיר ניחא דגבי מכירת לבונה וקטורת הוי דבר שבמנין משו' דנאסרה בהמשנה

ולפי זה בנ"ד דלא מצינו בשום מקום האיסור וגזירה דלא למכור להם מקום לתפלתם ע"כ בז"הז דהוי עבודתם בשיתוף ולא אשכחן איסורא דגורם לשיתוף כנ"ל מותר וליכא כאן לא הלאו דלא ישמע ע"פ ולא הלאו דלפ"ע משום דמצוי לו לקנות במקום אחר

ויפה כתב כ"ת נ"י למכור לעכום אחד איש פרטי כגון סרסור וגם להגיד לו בפירוש שלא ימכרוהו לבית תפלה אף אם בעבור זמן יעשה כרצונו וימכור לבית תפלה הוי לפני דלפני דלא מפקדינן

ולענין קדושת בה"כנס צריך לדקדק בע"כ דימכרו ז"ט הקהלה הקדושה, אז נעשה חולין גמורים ולא הוי כההיא דמס' ע"ז דף נ"ג גבי חיללוה דמכל מקום לאו אורח ארעא כו' עיין שם דבית הכנסת שאני דהוי כתשמישי מצוה כמו סוכה ולולב אחר החג דבזמן מצותן אסור להסתפק מהן ולאחר החג נזרקין לכל תשמיש חול כדפירש הרמב"ן ז"ל במס' מגילה

ולאחר כל אלה ישראל קדושים הן ולא שמענו מאבות אבותינו לעשות כן וישראל קדושים הן וכההיא דמס' ע"ז דף נ"ג ע"ב כיון דנשתמש בה גבוה לאו אורח ארעא וכו' ונאמן הקב"ה לשלם שכרן כשימנעו את עצמן מזה

והנני דוש"ת ושלום העדה הקדושה המפוארה יתן ד' בלבבם לעשות ישיבה על למוד גמרא עם בני הנעורים בבית הכנסת ובבית המדרש החדש שיבנו בהצלחה ויזכו לעלות לציון ברינה עם בית הכנסת החדש כמאמרם ז"ל עתידי בתי כנסיות לעמוד בירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן ב"ב אמן.