בית רידב"ז נט

וכל האחרונים ז"ל עיי' בפ"ת ז"ל יור"ד קמ"ז עיי"ש דדוקא בשבועה לא מוזהר ב"נ אבל בכל עבודתה בשיתוף מוזהר עליה ומפרש דברי התוס' ז"ל דקאי אך לשבועה יש לעיין האיך כונת התוס' ז"ל דלא אשכחן איסור בגרם שיתוף אם ג"כ דווקא בשבועה לא אשכחן גרם איסור בשיתוף כיון דב"נ איני מוזהר על כך והיה מקום למימר דמ"מ עובר על לא ישמע ע"פ דמ"מ נשמע ע"פ ע"ז קמ"ל התו"ס ז"ל דלא אשכחן איסור בגרם שיתוף והוא במקום דהנכרי גופיה אינו מוזהר אבל בעבודה בשיתוף דמוזהר הנכרי מוזהר גם על הגרם א"ד דבגרם בשיתוף לא אשכחן אזהרה כל עיקר וע"כ אפילו בעבודה דהנכרי מוזהר על השיתוף מ"מ ליכא איסור בגרם שיתוף ולכאורה יש לה"ר לזה מהא דכתבו התו"ס והרא"ש ז"ל בראש מ"ס ע"ז דהא דשרינן בזה"ז לישא וליתן בלפני אידיהן הוא משום דעכו"ם דבחו"ל לאו עובדי ע"ז הן אלא מנהג אבותיהן בידיהם ועיין בהרא"ש ז"ל דכתב שכ"כ הרשב"ם ז"ל בשם זקינו רש"י ז"ל דעכשיו אין הנכרים עובדי ע"ז ולא אזלי ומודי דקאמר בפ"ק דחולין דף י"ג נכרים שבחו"ל כו' מנהג אבותיהן בידיהם ולא הוי דבר שבמנין כו' והא דקאמר שמואל בגולה איני אסור אלא יום אידן בלבד היינו משום דלא אדוקי כולי האי והשתא דחזינן דלית אדוקי כו' יש להתיר כו' עכ"ל ז"ל עיי"ש ואם נימא דכוונת התוס' ז"ל דלא אשכחן איסור גרם שיתוף אפילו בכל עבודות שהב"נ מוזהר עליה מ"מ אינו אסור גרם שיתוף א"כ קשה ל"ל למימר דעכשיו אין הנכרים עובדי ע"ז ולא אזלי ומודה למה ליה למימר דלא אזלי ומודי משום דלא אדוקי כולי האי תיפוק ליה דלא איכפת לן אפילו אזלי ומודי כיון דעכשיו בזה"ז עובדים בשיתוף ואפילו דב"נ מוזהר בשאר עבודות על שיתוף מ"מ לא אשכחן איסור בגרם שיתוף (וזה אין סברא למימר דהרא"ש ז"ל בשם רשב"ם ז"ל בשם רש"י ז"ל כתב בזה"ז על שאר מדינות שאין עובדים בשיתוף ע"כ קאמר דלא אזיל ומודי אבל במדינות שעובדים בשיתוף באמת לא איכפית לן על דאזיל ומודי כיון דלא אשכחן איסור בגרם שיתוף ז"א דהא הרמ"א ז"ל בשו"ע או"ח סי' קנ"ו כתב ג"כ דבזה"ז מותר לקבל שבועה מנכרים משום דעובדים בשיתוף עיי"ש וכ"כ כל הפוסקים ז"ל ולא מפרט בין מדינה למדינה) ואין לומר דלפיכך כתב הרא"ש ז"ל דלא אזיל ומודה משום דבאזלי ומודה איכא גם כן הלאו דלפ"ע ועל כן הוה אסור דנהי דמשום גרם דלא ישמע ע"פ ליכא בשיתף אפילו בשאר עבידות מ"מ היה אסור משום הלאו דלפ"ע ע"כ כתב דלא אזיל ומודי ז"א לדעת הב"ח ז"ל ביור"ד סי' קמ"ח דבמודה ליכא משום לפ"ע דהוי כמו גיפוף ונישק דאין העכו"ם מוזהר עליו כיון שגם הישראל אינו חייב מיתה עליו עיי"ש (וקושית הט"ז ז"ל עליו כבר תירץ בנקה"כ ז"ל) א"כ ליכא באזיל ומודי אך הלאו דלא ישמע על פיך אם כן קשה ל"ל למימר דמשום דלא אזיל ומודי תיפוק לי' דבלא"ה ליכא איסור בגרם שיתוף א"ו דעד כאן לא אשכחן איסור בגרם שיתוף דלא ישמע על פיך אלא דוקא בשבועה דב"נ גופי' אינו מוזהר מה שאין כן בשאר עבודות דמוזהר הב"נ עובר על לא ישמע על פיך בגרם שיתוף דהא שיתוף נמי אסור ומהכ"ת נימא דלא אשכתן האזהרה דלא ישמע על פיך אלא דווקא בע"ז בלא שיתוף משא"כ בשיתוף דמ"ש שיתוף מע"ז בלא שיתוף א"ו דקאי אשבועה ומשום דהב"נ גופי' אינו מוזהר בשבועה על שיתוף מה שאין כן בשאר עבודות וא"כ בנ"ד כיון דבודאי אזיל ומודה צ"ל אסור דבשלמא באיסורא דמקח וממכר דלפני אידיהן אמרינן שפיר כיון דלא אדיק כ"כ לא אזיל ומודה לעכו"ם שלו על הטובה שהי' לו מה שאין כן בנ"ד לגורם לו מקום שילך שם למודה לעכו"ם שלו בקביעות הרי זה אסור אבל ז"א דהא ע"כ מהב"ח ז"ל גופי' מוכח דלא תלי הל"ת דלא ישמע ע"פ באם הב"נ גופי' מוזהר או לא דהא לדידי' במודה ליכא אזהרה לב"נ ומכל מקום עובר משום לא ישמע על פיך ואם ע"כ באזהרה דלא ישמע ע"פ לא תלי בזה אם כן כמו כן בשיתוף אין נפ"מ בין אם הב"נ מוזהר או לא וע"כ דהוא משום דלא חל כלל האזהרה דלי' ע"פ בשיתוף וע"כ דלא אשכחן בשום מקום אזהרה לגרם בשיתוף ואם כן בנדון דידן שפיר מותר אך דחוזר קושייתינו על הרא"ש ז"ל דל"ל למימר דלא אזיל ומודה ע"כ נראה לפי עניית דעתי ברור דע"כ דהרא"ש ז"ל מוכרח למימר דלא אזיל ומודה משום דאל"כ אלא דשפיר אזיל ומודה אך דמותר משום דלא אשכחן איסור דלא ישמע ע"פ בגורם לשיתוף זה אינו דבשביל זה לא היה מותר לישא וליתן לפני אידיהן ג' ימים משום דהוי דבר שבמנין וצריך מנין אחר להתירו דאע"פ שנתבטל הטעם בזה הזמן מכל מקום צריך מנין אחר להתירו כמו ש"כ הרא"ש ז"ל גופי' הכא בדוכתי' דידן וז"ל ז"ל וא"ל דהוי דבר שבמנין ז"א דהא מעיקרא לא נאסרו אלא במקום דאדוקי בעכו"ם