בית רידב"ז נד

כבר כתב זה ובטור ובשו"ע ליתא, אכן דבר גדול השמיענו הרמב"ם ז"ל דלא נטעי למימר דלפיכך נאמן משום ברי דידי' נגד ברי דידה, ע"כ כתב שאין זה אלא משום גז"הכ ודו"ק

יוד ולפי זה בפנוי' שזינתה ואומרת מפלוני נתעברתי והפלוני מכחישה בודאי דהוה ברי וברי דמודה ר"ג והוה כלא אמרה כלל דלשיטת רוב הפוסקים אף בדיעבד בעינן תרי רובי, וכבר בארנו (אות ז') דבלא ברי דידה לא נוכל לחשוב בני בית ואורחים הבאים לביתה לתרי רובי ואם כן נפל היתירא דהאי אתתא בבירא

יא ולא עוד דלכאורה יש מקום לומר דאפילו היכא דהבועל ליתא קמן ולא ידענו אם מכחישה ג"כ לא מהימנא לומר על אדם מבורר להוציאו מחזקתו ע"פ מה שכתב הגאון עין יצחק שליט"א ס' ח' סוף אות ט"ו יעוי"ש. ואף דבמתניתין תנן מפלוני וכהן הוא, הרי דאמרה מפורש על פלוני ביחוד איכא למימר דבזמן התלמוד טבלו גם הפניות לנדותן ולית בהו איסורא דאורייתא לרוב פוסקים, אבל הני בתולות דידן שהן טמאי נדה והבא עליהן באיסור כרת אפשר דלא מהימנא ועיין במהרי"ק ז"ל סי' קפ"ח

יב אמנם שמתי אל לבי דכוחא דהיתרא עדיף ואחרי העיון נראה לענ"ד דמ"מ לא הפסידה טענת ברי דידה, אף דהבועל מכחישה בברי ע"פ מה שמצאתי בנוב"י ז"ל מה"ת סוף סי' י"ד דהביא משם מהר"ם אלשקר ז"ל דאף הסוברים באשת ישראל שאמרה נאנסתי דנאמנת היינו דוקא אם הבועל איננו לפנינו אבל אם מכחישה הו"ל ברי וברי עכ"ל (והוא ממש כדברי הפלאה ז"ל) והגאון נוב"י ז"ל פלפל שם בדבריו ע"פ דיוק מלשון רש"י ז"ל דף ט' יעוי"ש דנחית לסברת החת"ס ז"ל ובסי' ט"ו שם כתב לדחות דברי מהר"מ אלשקר ז"ל דפלגינן דיבורה ואחזינן מה שאמרה נאנסתי ושבקינן מה שאמרה מפלוני וזה הוה תרי גופי שעל גופה מאמינים אנחנו שנאנסה ועל פלוני אין מאמינים דאפילו לקולא אמרינן פלגינן דיבורה יעויש"ה (שוב מצאתי שגם הגאון חתם סופר ז"ל בחלק שני מאה"ע סי' קכ"ד א' נדחק בההיא דארוס וארוסה ורמז לפלגינן דיבורא יעויש"ה) ואם כן בנ"ד נמי פלגינן דיבורא דלגבי דידה אנו מאמינים שלכשר נבעלה ועל פלוני אין אנו מאמינים

יג ולכאורה יש לחלק דלא דמי דבשלמא התם שפיר שייך למיפלג דיבורה דלגבי דידה שנאנסה אין אנו צריכין לידע כלל ממי. דיהי' ממי שיהי' אם רק נאנסה מותרת והוה מה שאמרה על פלוני דבר אחר שאיני שייך לה ושפיר הוה תרי גופי אבל הכא על כרחינו צריכין אנו לדעת מי הי' הבועל אם כשר או פסול, איך אנו יכולים למיפלג דיבורה ולומר דאה"נ דמכשר נבעלה ולא מאותו פלוני, הלא כל עיקר שאנו יודעים שמכשר נבעלה הוא רק ע"י מה שאמרה על פלוני. וזה לא הוי כתרי גופי, אך המעיין בב"ב (קל"ד ע"ב) נראה דחד גופא מיקרי דבר אחד ממש בשני זמנים דבעל שאמר גרשתי למפרע אינו נאמן אף על להבא, אבל הכא אה"נ דתרי גופי מקרי ודו"ק. והב"ש ריש סימן קנ"ב כתב דהרמב"ם והטור ז"ל פוסקים כמאן דאמר פלגינן דיבורא אפילו בחד גופא

יד ועוד אני אומר כי אין אנו צריכין כלל להא דפלגינן דיבורה, ואדרבא על הנוב"י ז"ל אני תמה, דהנה כבר כתבתי (סוף אות ח') גם בשם הנוב"י ז"ל דהא דאשה נאמנת לומר נאנסתי הוא משום דעד אחד נאמן באיסורין והשתא תקשה לדבריו ז"ל דנחית בזה משום פלגינן דיבורה הא כבר הקשו הראשונים ז"ל בכלל זה דפ"ד הא עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ותירצו דכל היכא דאמרינן פלגינן דיבורא הנה הדבר שלא נאמין לא הויא כלל תורת עדות עליו ורק הודאה הוא דמיקרי דעל עצמו אין לאדם שום תורת עדות. (עיין בכסף נבחר כללא דפ"ד) והשתא הכא באשה שאמרה נאנסתי מפלוני דגם היא מתורת עדות נאמנות וכאן דפ"ד ולא מהימן לה על פלוני, אית לן למימר דגם על עצמה לא מהימנא משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, ודוחק גדול לומר כאן דע"א ובפרט אשה אינם נאמנים להוציא איש מחזקתו ולאמר דזינה עם אשת איש אין ע"ז תורת עדות וע"כ נראה פשוט דאימתי שייך לדון פלגינן דיבורא דוקא אם הדבר שלא נוכל להאמינו הוא בודאי שקר כגון פלוני רבעני דעל עצמו אינו נאמן דאין אדם משים עצמו רשע ובודאי משקר ע"כ אם אנו רוצים לקיים שאר דבריו מוכרחים אנו לדון פ"ד אבל היכא דהדבר שאין אנו מאמינים