בית רידב"ז נ

קודם פסח מותר לעשות ס"ס בידים כמבואר באחרונים ז"ל. אבל זה הוי שגיאה דהא בריקוד הקמח בנתיבש הלחלוחית לא אמרינן דהוי ספק שמא מיפרך כמו בפת שנפל ליין דס' תמ"ז דמבואר בלשון השו"ע דהוי ספק דחיישינן שמא נשארו בו פירורין משא"כ הכא בס' תס"ו מבואר דמפרך לשון ודאי דודאי מפרך בל"ס כלל כמובן והדעת נותנת כן דהאיך לא מיפריך ע"י ריקוד בנתיבש הלחלוחית ואין מקום להקשות מהשו"ע רק דיש מקום להקשות מלשון הטור ז"ל והרא"ש ז"ל בפ' כ"ש דמבואר שם בזה הלשון גבי לא נתיבש הלחלוחית על מה שהתיר לרקד הקמח שנפל עליו מים קולא גדולה היא זאת לעשות כן בתוך הפסח שחמץ במשהו כי שמא יעבור עם הקמח חמץ כ"ש בנפה עכ"ל ז"ל הרי דהוי רק ספק דכתב לשון שמא יעבור עם הקמח אבל ז"א דהא מבואר שם בחידושי והגהת הגאון מהרל"ח ז"ל דאם עשה כן קודם פסח דשפיר בטל המעט החמץ שעבר דרך הנפה עם הקמח כי הוא בטל בס' ומדמה לי' ללח בלח דבטל בס' ואינו חוזר וניעור עכ"ל ז"ל וא"כ כיון דהוי לח בלח לא שייך הס"ס שמא ההיתר עלתה בידו וכשלא נתיבש הלחלוחית והוי עיסה כשמגלגלה עם קמח הוי לח בלח וקמח בקמח הוי לח בלח כמבואר בתוס' ז"ל ובפוסקי' ז"ל דאמרינן יש בילה ועיי' ביור"ד ס' ש"ל בשו"ע ובט"ז ז"ל בשם הרא"ש ז"ל גופי' דיש בילה בדבר לח ובשיעור חלה שיפריש א"א שלא יהא משל ישראל עכ"ל ז"ל עיי"ש (ומזה סתירה לנ"א ז"ל) וא"כ לפ"ז לא הוי ס"ס דשמא היתר עלתה בידו ז"א בלח דקמח גופי'. והא דכתב הח"י ז"ל בשם הדרישה ז"ל בס' תס"ו באם נתיבש הלחלוחית וספק אם נתלחלח במי פירות הוי ס"ס לאו דהס"ס הוא שמא לא נתפררה ז"א כנ"ל דודאי נתפררה אלא דהס"ס הוא על כל מצה ומצה וכן פירש בנ"א ז"ל הפי' של הס"ס הזה וכמבואר בדבריו הטעם דלאחר שנאפה המצה הוי רק מדרבנן כנ"ל וא"כ אמרינן הס"ס על כל מצה ומצה בפ"ע ומה שנבוך כבודו נ"י בענין אם הרמ"א ז"ל מתיר ס"ס בפסח בזה א"צ לבאר לו הלא פתוחים כל ספרי האחרונים ז"ל ויוכל להביט ישר ולכו"ע במקום פסידה מתיר הרמ"א ז' ס"ס באכילה

אדמה אשר לפי המבואר במכתב הזה יעמוד על האמת ולא יהי' נבוך כלל ואת המכתב הזה יהי' שמור אצלו. כי יהי' קילורין לעינים בענין הוראה הנוגעת להוראה זו ומפני אפס הפנאי נכתב מכתבי בלא סדר ונחלק לשני גליונות ועם כ"ת הסליחה. דברי ידידו יעקב דוד החופ"ק יצ"ו סימן

סימן ט

מתשובותיו של כבוד חתני הרב הגאון החריף והעמקן ובקי ירא שמים מצוין כש"מ ישראל יהונתן נ"י ירושלימסקי הגאבד"ק איהומען י"צו פלך מינסק בן לאותו צדיק הרב הג' ר' יעקב משה זצ"ל הרב דק' מוש יצ"ו

ב"ה כבוד ידידי נכבד הרב הגאון וכו' שיחי' מכתבו קבלתי

ובדבר השאלה. נערה הרתה לזנונים וגם ילדה ונבדקה ואמרה מפלוני כשר נאנסתי אחורי מסה"ב, ואותו פלוני מכחיש ואומר להד"מ העיר רוב כשירים אצלה, וגם הבית שהיא דרה בו רוב כשירים. מה דינה אם מותרת להנשא לכהן

א ראשונה אני אומר דצריך שיקראו עוד הפעם את הנערה. ויאיימו עלי' שתגיד האמת כי תיוהא קחזינא בדברי' שאנס אותה הפלוני פעם אחת והרי חז"ל אמרו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה (יבמות דף ל"ד) ואף דכתב הנב"י ז"ל במה"ק סי' כ"ב דרך רוב נשים אינן מתעברות מביאה ראשונה יעוי"ש ובשו"ת שיבת ציון סי' ע"ג. מ"מ הכא דלכתחילה לא סמכינן על ברי שלה ובעינן תרי רובי או לכה"פ חד רובא. מכ"ש שלא יהי' רובא נגד טענתה. ופשוט בעיני דאם יש רוב מתנגד שלה הוי כאלו לא נבדקה כלל

ובאמת שעלה בדעתו דהאי כללא דאינה מתעברת מביאה ראשונה הוא רק הבתולות אבל