בית רידב"ז לט

השני מהני גבי נשתתק גם כתב ידו דהא לתירוץ זה לא עדיף הרכנה מכ"י וכמו דמהני הרכנה כן מהני גם כ"י כיון דאקילו בנשתתק בהרכנה כן הקילו נמי בכ"י עכ"ל הב"י ז"ל ולכאורה קשה מאד על הרא"ש ז"ל דלמה כתב תירוץ השני דהקילו גבי נשתתק דלפ"ז גם כתב יד מקילינן דהוי כהרכנת הראש והוא לנגד הירושלמי ולמה לו להוסיף עוד תירוץ לתירוצו של הירושלמי, וכתב ב' תירוצים אחד תירוצו דהירושלמי ואחד מדעתו והוא לנגד הירושלמי

אכן הפירוש האמיתי בירושלמי הוא כך דרשב"ג ס"ל דפיקח שנתחרש שכותב ואחרים עומדים על גביו מהני דחשיב בזה כפיקח כמו שמפורש בדברינו ברידב"ז ומהני לענין שיכתוב בעצמו משום דכיון דיכול לדבר מתוך הכתב כשאחרים עומדים על גביו מהני מעשיו א"כ קשה עליו מהאי ברייתא דהרי שכתב בכ"י לסופר וכתב ולעדים וחתמו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל וקשה על רשב"ג מהאי ברייתא דהא הברייתא מיירי בין בבריא בין בנשתתק ולמה לא נקט הברייתא דבנשתתק מהני כתב יד כמו שמהני הרכנת הראש כיון דרשב"ג ס"ל דפיקח דנשתתק מהני כתב ידו דחשיב לפיקח א"כ לפ"ז כמו דמהני בנשתתק הרכין בראשו דאקילו רבנן גבי' משום דא"א בענין אחר כן יקולו בכ"י א"כ למה לא מהני גם כתב ידו גבי פיקח שנשתתק דהא חשיב לפיקח בשלמא בלא רשב"ג לא קשה משום דס"ל דבפיקח דנשתתק לא חשיב בכתב ידו לעשותו לפיקח אפילו כשאחרים עומדים ע"ג ומלמדין אותו ע"כ לא קשה מהאי ברייתא דלמה לא נקט דמהני גבי פיקח דנשתתק כתב ידו דהא מהני גבי' הרכנת הראש משום דכ"י לא דמי להרכנת הראש ולא הקילו אלא הרכנת הראש ולא כתב יד דכ"י לא משוי' לפיקח משא"כ לרשב"ג דס"ל דחשיב לפיקח בכ"י א"כ כיון שהקילו בפיקח דנשתתק בהרכנת הראש כן יקילו גם כתב ידו א"כ קשה למה לא מסיים הברייתא דמהני כתב יד גבי פיקח דנשתתק דהא אקילו הרכנת הראש אפילו לצווה הסופר שיכתוב כמו כן יקילו כתב יד לצוו הסופר ע"ז משני ר' יוסי ור"מ ב' תירוצים על ההיא תיובתא דר' יוסי משני דלית כאן הברייתא כלל דהא מסיים עד שישמעו את קולו ולא מסיים אפילו הרכין בראשו וע"כ י"ל דלעולם כרשב"ג דהקילו כתב יד גבי פיקח דנשתתק גם לצוו הסופר כמו הרכנת הראש ומהאי ברייתא לא קשיא משום דלא מסיים בברייתא הזאת גם הקולא דהרכנת הראש אבל לפי המתניתין דאקילו הרכנת הראש לצוו הסופר כמו כן מקילין גם כתב יד לצוו לסופר כן הוא תירוצא דר' יוסי ור"מ משני תירוץ אחר דלעולם כרשב"ג דפיקח דנשתתק כותב בכ"י ואחרים מקיימין עליו דחשיב לפיקח ע"י כתב ידו והא דקשיא לך מהאי ברייתא דלמה לא מהני כתב ידו אפילו לצוו הסופר כיון דחשיב לפיקח א"כ יועיל כתב ג"כ ואי דלצוו הסופר לא מהני כתב יד הוא דווקא בבריא אבל בפיקח שנשתתק יקילו דהא הקילו גם הרכנת הראש ז"א דמעולם לא הקילו כלל לענין צוו הסופר אפילו בפקח דנשתתק והא דאקילו הרכנת הראש ז"א דהרכנת הראש לא חשיב כלל קולא דהיא שמיעת קול היא הרכנת הראש אבל כתב ידו לא מהני לצוו הסופר בענין בין בבריא בין בפיקח דנתחרש אם כן לא מהני בפיקח דנתחרש הכתב יד לחשבו לפיקח אלא דווקא שיכתוב גט בעצמו משא"כ לצוו הסופר דלא דלא מהני בין בבריא פיקח גמור בין בפיקח דנשתתק ע"כ אית כאן הברייתא ולא קשה על רשב"ג. והנה לא מצינו דרבנן פליגי על רשב"ג דהא רשב"ג מפרש ולא חולק וקאמר בד"א בחרש מעיקרו אבל בפיקח דנשתתק כותב ואחרים מקיימין והבד"א הוא מפרש ולא חולק. אך הגמ' רצה לאמר דחלוקין רבנן על רשב"ג מהאי ברייתא ולפי תירוצים של ר' יוסי ור"מ לא פליגי רבנן על רשב"ג ונמצא דתלי ב' האופנים דכתב הרא"ש ז"ל בהנך ב' תירוצים דר' יוסי ור"מ ומביא הרא"ש ז"ל ב' אופנים הללו והרשב"א ז"ל נקיט אך תירוצא דר"מ לחוד ולא קשה על הרא"ש ז"ל מהאי ירושלמי והוא כפתור ופרח בע"ה ודוק

סימן ד

שלום וברכה לכבוד ידי"נ הרב הגא"בד שליט"א ויד"נ הרב הג' ריל"ג שיח'

מכתב קדשו הרב הג' האב"ד שיחי' הגיעני מקשה