בית רידב"ז לג

סך מכאן ומצא מכאן ע"כ [וזה אינו שייך לההיא דהט"ז ז"ל בס' צ"ג ביור"ד בענין שבע לבלוע דבישול שאני ולהט"ז ז"ל כבוש מעל"ע כמבושל ובצונן לא נכנס לתוך כלי חרס ואך איזוב וכלי עור דרכן לבלוע בצונן וז"פ] הרי לפנינו דכשנכנסו המים לתוך מקום אחד ודוחקים זא"ז הראשון מוציא את האחרון לחכמים דהלכה כמותם והא דסעיף כ' וכ"א הוא כשהמים הולך כדרכו והמדרון הוא הממשיך את ב' המים ביחד משא"כ כשהמים דוחקים זא"ז וכן לאדם ששופך מים למעלה על המקוה וזב מלמעלה משא"כ כשהמים נכנסים לתוכו ודוחקים זא"ז. והא דסכ"ב הוא כדברינו דכיון דמדרבנן היא תלינן דהראשונים יצאו והמים האחרונים דחקו להראשונים והוא אך דתלינן כך דהא האגודה ז"ל מובא בש"ך ז"ל ס"ל דאפילו דלה בדלי נמי אמרינן דהראשונים יצאו ואך לרווחא דמילתא תלינן בשביל מראית עין שהאחרונים דחקו לראשונים לצאת, אבל בדאורייתא להלכה קי"ל כחכמים דהראשון מוציא להאחרון וכנ"ל וז"ב כשמש בע"ה

והנה העושים מקואות באופן כזה הנ"ל צריך לזהר בפרטי אופנים אלו

א שיהא הצינור המתכות המחובר לקרקע כשיגיע סמוך לבית הטבילה יהא במדרון מלמעלה למטה

ב צריך שיהא עוד צינור קטן רחב קצת ואינו גבוה יותר מחוט השערה וילך עד כותל המקוה וכשיגיע ע"ג הכותל יופסק הצינור והמים כחוט השערה תלך בעצמה ע"ג הכותל לתוך המקוה באופן שלא תהיה זוחלין

ג מה שעושין תיקון לבטל את הכלי שמקבל מים שאובין בתוכה מבטלין הכלי מתורת כלי ע"י שעושין בה נקב וסותמין אותה בסיד וגפסית זה לא מהני כלל

סימן ב'

ע"ד העגונה שעזבה בעלה יותר מי"ג שנים ועקבותיו לא נודעו. אך פעם אחת שלח מכתב לאביו אשתי בת פלוני זאל זיך נעהמען א מאן וועהמען זיא וויל און אויב דוא וויללסט גט איהר, והמכתב של הבעל נתקיים כתב ידו ע"פ עדים. והאשה הזאת נשארה עגונה על כל ימיה, והיא עדיין צעירה בימי נעורותיה ועקבותיו לא נודעה זה י"ג שנים אלא על ידי שאביו יקיים שליחותו ויכתוב לה גט פטורין

והנה בדין הזה יש לעיין טובא והוא ענין חמור מכמה רעיתות הגם שדברי הבעל לאביו "גט איהר" הרי הוא כלשון המשנה גרשוהו פטרוהו עשי לה כדת כולן לשון גירושין הם הנ"מ כשצוה לרבים אחד כותב ושנים חותמים משא"כ כאן שצוה ליחיד וכשיצוה לסופר לכתוב ולעדים וחתמו הגם שנאמר דנעשה כאומר אמרו ע"פ התוס' ז"ל במס' גטין דף ס"ו ע"ב, דבור המתחיל כשצוה לשנים ליתן גט לאשתו כיון שאי אפשר בלא ג' דחתם סופר ועד פסול. ע"כ כונתו שישתתפו עוד שלישי ונעשה כאמר אמרו עכ"ל ז"ל, וה"נ כן אבל באומר אמרו נפסק הלכה בטוש"ע דפסול, ואף דהמהרש"ל ז"ל מקיל באומר אמרו במקום עיגון אבל איך נפסק הלכה למעשה נגד השו"ע והראשונים ז"ל ומובא בפ"ת ז"ל באה"ע סי' ק"כ סקי"ח דהגאון בית אפרים ז"ל מביא המהרש"ל ז"ל וכתב דכמה ראשונים ז"ל מקילין באומר אמרו במקום עיגון מ"מ סיים דלא מלאו לבו להקל כיון דלהשו"ע וגדולי אחרונים ז"ל להחמיר בזה ולדעת כמה מן הראשונים ז"ל יש כאן פסול דאורייתא

ב דהא השו"ע פוסל, כששלח הבעל להשליח בכ"י שיגרש את אשתו ואף שהפ"ת ובאר היטב ז"ל מביאים כמה פוסקים ז"ל דמקילין בכ"י במקום עיגון מהריב"ל והרד"ך והמהרי"ט זכר כולם לברכה הא הרמ"א ז"ל בדרכי משה מביא ג"כ ההיא דהרד"ך ז"ל וכתב ומסיים בצ"ע ואף הגאון מבריסק תשובות מהרי"מ ז"ל לא רצה להקל בכ"י אפילו במקום עיגון אלא בצירוף שניהם דיעשה הבעל שליח בפיו שלא בפניו בעדים ובצירוף אלו