בית רידב"ז קס

עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו ואילו גבי יחוד שיש עמהם תינוקת קטנה דמותר פסקו הפוסקי' ז"ל דאימתי מהני קטן היינו דוקא בעיר אבל לא בדרך, עיי' באה"ע סי' כ"ב בח"מ ז"ל סקי"ד ובב"ש ז"ל סקט"ו ואילו גבי שומר דהוא אשתו שמשמרתו אפילו ישן לא מחלקינן בין עיר לדרך לכל הפוסקי' ז"ל אלמא דשומר הישן עדיף יותר משמירת קטן וכיון דלגבי מצה היה סגי בשמירת קטן אך משום לשמה לפ"ז אם הגדול עשה שמירה לשמה שהניח את ביתו וחדרי משכבו והלך להרחיים ושכב לישן כנגד הפועלים ועשה השמירה לשמה וע"כ אפילו ישן שומר הישן עדיף משמירת קטן וגבי קטן היה נמי מועיל השמירה אך משום הלשמה וכיון דהגדול שכב לישן במקום הזה משום שמירה דמצה לשמה ע"כ השמורה הזאת כשר למצת מצוה בלא שום פקפוק. הנראה לפענ"ד כתבתי

סימן מ"ג

מה שהשבתי לרב אחד

שלום וכו'

מכתבו הגיעני גין שאלתו נידון הכרכשתא שנמלחה בלא ניקור הקרום ושאל ממני חוות דעתי האיך יש לפסוק להלכה למעשה וכתב בקיצור ולא כתב את ספיקותו ע"כ לא ידעתי מהו רוצה הלא דין פשוט מבואר בשו"ע סי' ס"ד ועמלתי בעצמי לחקור אחרי מקום הספק שלו ולראות מה יאמרו הבריות בזה, ואולי יש נפ"מ בין הקרום של הכרכשתא לכל הקרומים ולא מצאתי זולת בחכ"א רכ"ח סי"ב כתב בזה"ל ונראה דבכרכשתא שהסיר החלב ולא הקרום ומלחו דיש לסמוך להתיר שיסירו אותו אחר המליחה דלא מצאתי מקום מפורש דהקרום יהי' אסור עיין בגמ' וטוש"ע וכ"ש שהרמב"ם ז"ל חשב כל הקרומים ולא חשב קרום זה. ועוד שהרי י"א שאין זה ריש מעיא עכ"ל ז"ל, ויש לכ"ת נ"י פקפוקים עליו ע"כ שאלת ממני חוות דעתי בזה אוכל להשיבו שלפענ"ד ברור כשמש אשר אין לפסוק כן ואתפלא הפלא ופלא על בעל חכ"א ז"ל שכתב הלכה זו וחידש מדעתו ז"ל הלכה וחלוק בין קרום זה, לכל הקרומים אחרי שיסודותיו פלאי מאד מ"ש משום דלא מצינו מקום מפורש שהקרום יהי' אסור עיי' בגמרא וטוש"ע אתפלא מאד הלא גמרא מפורשת היא בדף מ"ט ע"ב ר"י אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף אף כל קרום ונקלף ר"ק אומר מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף אף כל תותב קרום ונקלף עיי"ש דמרבי מקרא חלב שע"ג הדקין ולשיטת הסוברין ז"ל דחלב שע"ג הדקין דהוא ריש מעיא באמתא הוא הכרכשתא א"כ מרבין מדאורייתא מאת כל החלב אשר על הקרב להביא חלב שע"ג הדקין לאסור התותב והקרום והנקלף, כדפירש רבנו אפרים ז"ל מובא במרדכי ז"ל דהוא לאסור התותב הקרום והנקלף, וע"כ מפורש בגמ' דאסרינן הקרום שבחלב הדקין אי לחד מ"ד לצד הקיבה ואז הקרום ע"ג החלב או לחד מ"ד הכרכשתא והקרום ע"ג החלב ועיין היטב במרדכי ז"ל ותמצא כדברי והדבר פשוט כיון דחלב הדקין בכלל קרב א"כ כמו בקרב אסור הקרום אותו איסור שייך ג"כ גבי דקין, ומה שכתב החכ"א ז"ל דהא דהרמב"ם ז"ל לא מנה הקרום ההוא כאשר נעמיק קצת בזה נתבונן בע"ה בסוגיא הזה היטב, ואז נראה ונשתומם על פסק החכ"א ז"ל הנ"ל דהנה לכאורה קשה באמת מדוע מנה הגמ' דף צ"ג תלתא קרומים אסורין קרום הטחול וקרום הכסלים וקרום הכוליות מדוע לא מנה את קרום החלב המכסה את הקרב לשיטת רבינו אפרים ז"ל דפסק דהקרום שתחת חלב המכסה את הקרב אסור א"כ קשה למה לא מנה אותה בגמ' ומצאתי בסוף דברי המרדכי הנ"ל שהביא בשם רבינו יואל ז"ל דמקשה זאת על שיטת רבינו אפרים ז"ל ומסיק מתוך כך דע"כ הקרום ההוא כשר וצריכין אנחנו להעתיק שיטת רבינו יואל ושיטת רבינו אפרים ז"ל כמבואר במרדכי ומובא בדברי חמודות ז"ל בדף צ"ג במס' חולין וז"ל ז"ל פ' רבינו יואל הלוי הא דתניא תותב קרום ונקלף הכל קאי על חלב הפריש' דהוא חלב המכסה את הקרב וכתב כי מעיינת בפירש"י תמצא דכולו אחלב המכסה את הקרב קאי דפי' קרום דק יש לו עליו ונקלף הקרום מעל החלב שאינו אדוק כ"כ משמע הפרישה הוא התותב ותותב עצמו יש לו קרום ואותו קרום נקלף מעל החלב שעל תותב ורבינו אפרים בר"י הקשה כיון שאתה מפרש תותב קרום ונקלף הכל על הפרישה ולדבריך אין אסור על הכרס כ"א הפרישה ואין הקרום נאסר א"כ מהו קרום ונקלף לא היה לו לומר כ"א מה חלב המכסה שהוא תותב וכו' ועוד למה מסירין הקרומים שתחת המכסה אלא הכי פירושו מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף תותב היינו המכסה דהוא הפרישה קרום היינו שתחת המכסה והוא על החלב הנקלף ונקלף זהו החלב שתחת הקרום הדבוק לכרס אף כ"מ שהוא תותב וגם