בית רידב"ז קנט

דסגי בשמירה פחותה והגם דלא הי' גשם שאינו מצוי' זה לא נקרא שמירה דהא הוי נשמר מאליו ולא נתקיים המצוה ושמרתם את המצות דהא גרסינן במס' פסחים דף ל"ח גבי חלות תודה ורקיקי נזיר אמר רבה א"ק ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצא זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשם זבח עי' פרש"י ז"ל. הרי דאפילו דנשמר מאליו אך כיון דאינה משתמרת לשם מצה לא יצא י"ח ואלא בעינן שיעשה פעולה על השמירה ותלי בזה אם שמירה דמצה בשמירה פחותה סגי או דבעינן שמירה מעולה, וכתבתי שם לה"ר דשמירה דמצה בשמירה פחותה סגי לה דגרסינן בתוספתא פ"א דתרומות ומובא בירושלמי פ"ק דתרומות אר"י מעשה בבניו של ריב"ג שהיו כולם חרשין והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גביהן אמרו לו מפני שהטהרות אין צריכין מחשבה ונעשין ע"ג חשו"ק אבל תרו"מ צריכין מחשבה וגרסינן בירושלמי פ"א דתרומות הך ברייתא ופריך הגמ' ואינן נפסלין בהיסח הדעת ר"י בשם ר"ל אין כתיב בהם מחשבה שמירה כתיב בהם ע"כ כלומר במקום שכתוב מחשבה נתמעט חשו"ק אבל הכא אין כתיב בהם מחשבה רק שמירה כתוב בהם ומשמירה לא נתמעט חשו"ק, ולכאורה קשה הא גרסינן במתניתין ר"פ הכונס דף נ"ה ע"ב הניחו בחמה או שמסרה לחש"ק ויצאתה חייב אלמא דחשו"ק אינן בכלל שמירה וגרע אף משמירה פחותה דהא בנעל בפניה כראוי ויצאתה והזיקה פטור משום דשן ורגל התורה מיעטה בשמירתה כדאיתא שם ומ"מ במסרה לחשו"ק חייב, אלמא אפילו במקום דסגי בשמירה פחותה דהתורה מיעטה בשמירתה מ"מ בחשו"ק חייב אלמא דחשו"ק גרוע אף משמירה פחותה, וא"כ קשה מאי דקאמר ר"י בשם ר"ל דלא נפסלין בהיסח הדעת משום דלא כתיב בהם מחשבה רק שמירה כתוב בהם וכי בשביל ששמירה כתוב בהם לא נמעט לחשו"ק הלא חשו"ק אינן בכלל שמירה ג"כ גבי נזקין, ותרצתי שם בפשטות אימתי אמרינן דחשו"ק אינן אפילו בכלל שמירה פחותה הנ"מ גבי נזקין דבלא שמירה הרי הוא בחזקת מזיק ממילא, משא"כ בשמירה דטהרות דמעלה היא בקדשים דהא בחולין לא בעי שמירה והמה בחזקת טהרה אף בשם שמירה אך מעלה היא בקדשים ע"כ סגי בשמירת חשו"ק עיי"ש בחבורנו שהארכנו שם, ולפ"ז בשמירה דמצה נמי דאך מעלה בעלמא הוא דהא במצה של כל ימות הפסח מוחזקים בכשרות אף בלא שמירה כדאיתא בשו"ע סי' תס"ז ואפילו קמח מן השוק כשר בשעת הדחק ואך מעלה בעלמא הוא לחובת לילה הראשונה ע"כ סגי אף בחשו"ק, והא דמבואר בשו"ע סי' ת"ס ס"א דאין לשין מצת מצוה ע"י חשו"ק, הרי חזינן דלא דמי שמירה דמצה לשמירה של תרומת קדשים והארכנו שם בחבורנו ועלתה בידינו דהאמת יורה דרכו דהא דגבי מצה דפסקו הפוסקים ז"ל דבעי שימור ע"י בר דעת ולא ע"י חשו"ק הוא משום דבמצה בעי לשמה כמו דגרסינן במס' פסחים דף ל"ח ע"ב מצה המשתמרת לשם מצה יצא זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשם זבח ע"כ וכמו שכ' הרשב"א ז"ל בתשובה סי' כ"ו ע"ד הפיוט באזהרת ש"פ שלא ילוש מצת מצוה חשו"ק הוא מטעם דמצת מצוה צריכה שימור לשמה בין שימור דקצירה בין שימור דלישה למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' יצתה זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשם זבח כו' כדאיתא בגיטין דף כ"ב ע"ב הכל כשירין לכתוב הגט אפילו חשו"ק אמר ר"ה והוא שיהא פיקח עומד ע"ג אלמא דבגט דבעי כתיבה לשמה חשו"ק כשירין לו כשאחרים עומדים ע"ג כו' כו'. הרי לפנינו מפורש דעיקר הטעם דפסול חשו"ק גבי מצה הוא משום כונה ע"כ לא קשה מההיא ירושלמי הנ"ל ז"א דהכא גבי מצה שאין פסולן דחשו"ק הוא משום שמירה דאינן בכלל שימור אלא משום כונה דלשמה אבל בתרומה דלא בעינן שימור דלשמה כמו דגרסינן בירושלמי תרומות פ"ח ואינן נפסלין בהיסח הדעת לא כן אמר ר"י היסח הדעת ד"ת כו' א"ל משמרן שלא תגע בטהרות אחרות ע"כ. הרי מפורש דלא בעינן שימור לשמה משום טהרות זה אלא משום טהרות אחרות ולא דמי למצה דבעינן שתהא משומרת לשם מצה יצא זה שאינו משומר לשם מצה אלא לשם זבח, ולפ"ז כיון דלאו מצד שימור הוא השמירה דחשו"ק אלא משום לשמה, א"כ לפ"ז באם עביד בן דעת שמירה פחותה לשמה שפיר דמי דהא שמירה פחותה עדיף מחשו"ק כמו שהוכחנו ממתניתין דר"פ הכונס הנ"ל וכיון דהירושלמי ס"ל דשמירה דקדשים דלא כתיב בהם מחשבה רק שמירה כתיב בהם מהני ע"י חשו"ק וה"ה גבי מצה ג"כ בדבר שחזקתו משומר וכו' עיי"ש בחבורנו שו"ת רידב"ז דמבואר שמה באריכות

ולפ"ז עומד עוד לפנינו לבאר להלכה אם שומר הישן דמי לשמירת חשו"ק או דגרוע אף מחשו"ק יש לה"ר גמורה לזה דשומר הישן עדיף משמירת קטן דהא קי"ל במס' קדושין דף פ"א וישן