בית רידב"ז קנב

בין האויר והחצר לא חשיב שוב אויר חצר וכדוגמא הזאת גם כאן הגם דאויר ירושלים כירושלים דמי אך כשמפסיק האויר בין ירושלים לא הוי האויר כירושלים והדוגמא מהגמ' דב"מ הנ"ל, הגיד לי ידי"נ הרב הגדול החו"ב כש"מ נחום אתרוג נ"י מצפת עה"ק תובב"א, וכן חשבתי ג"א בעצמי זאת] וע"כ מקשי א"כ גם ענפי האילן מפסיק ג"כ באויר בין ירושלים ע"ז מתרצין דמיירי באילן שענפיו מועטין ולא חשיבי והוי כאילו עומד באויר כנגד הקרקע ר"ל דלא חשיבי הפסק והוי כאילו הוא באויר כנגד הקרקע באין שום הפסק כן הוא פי' האמיתי בע"ה

וכיון שנתברר לנו הענין של גגין ועליות לא נתקדשו א"כ לפ"ז בנ"ד כיון שידוע שבימים הללו בזה"ז נשלך עפר וצרורות ואשפתות על כל ירושלים וכן על מקום מקדשנו תובב"א עד שנשתנה כל שטח האדמה שבהיות ירושלים על תלה וההיכל על יסודותיו ההולך מירושלים לבהמ"ק היה הולך בשיפוע מלמטה למעלה וכדכתיב וקמת ועלית וכדרשת חז"ל ועכשיו בעו"ה ההולך מירושלים למקום המקדש משפע ויורד מלמעלה למטה וידוע כאשר חופרין בקרקע נמצא כמה פעמים בתים מלמטה והאי עפר הנשלך על החיל [לדעת הסוברין שהוא מקום חול] הוא עפר ועתיד לפנותו כי הקב"ה תקיף הוא יבנה ביתו בקרוב ואז יפנה כל זבל וכל עפר מאדמה שאנו עומדין עליו וכיון שהוא עפר ועתיד לפנותו בכל יום ויום אם בקולו תשמעו ע"כ אינו בטל ובפרט לפי שנפסק הלכה בשו"ע או"ח הלכות סוכה דעפר סתם אינו בטל ג"כ עד שיבטלו בפירוש בפיו אבל האמת הוא דאין העפר הזה בטל כי הנכרים שהשליכו העפר והזבל אינו בטל כי אין אדם מבטל דבר שאינו שלו והאיך יבטל את רשות חבירו וכ"ש ברשות הקב"ה ובאמת הוא עפר ועתיד לפנותו ואינו בטל להקרקע ולא חשיב שהוא אדמת ירושלים או אדמת עזרה שנתקדש בקדושת ב"ד משלמה ועזרא וסנהדרין ושיר ותודות אלא הוא מכסה אדמת הקודש והעומדים שם אינן עומדים באויר שכנגד הקרקע והוי כמו שעומד על אילן שענפיו מרובין ועל גגין ועליות דמפסיק לבין הקרקע ולא נתקדש האויר שם מקדושת שלמה ועזרא אלא מקום קדושה הוא להיות בירושלים מפני השכינה כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בה' בית הבחירה ע"כ אפילו בזה"ז דאין אנו דורכין על אדמת הקודש בירושלים שנתקדש מקדושת שלמה ועזרא עכ"ז הדר בירושלים עומד במקום קדושה מקדושת השכינה השוכן בציון וירושלם. אבל לא מקדושת ב"ד שלמטה משלמה ועזרא וסנהדרין ואורים ותומים ותודות וכו' ע"כ אנו מותרין לילך בזה"ז אפילו על מקום החיל אך על ההר הקודש גופי' שע"ג הכותל למעלה אין ספק כלל שאסור לכנוס ולדעת הרמב"ם ז"ל חייב כרת [ולדעת הראב"ד ז"ל אע"פ שאין חייב כרת מ"מ אוסרין לילך כדמשמע במס' ע"ז דף נ"ב ע"ב] והוא משום דשם מקום ההיכל וגרסינן במס' פסחים דף פ"ו אמר רב יוסף מהיכל ניקום אינש וליתיב שאני היכל דכתיב ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית ההיכל ועליותיו וגנזכיו וכתיב הכל בכתב מיד ד' וגו' עלי השכיל ופרש"י ז"ל דההיכל נתקדש עליותיו ג"כ מגזירת הקב"ה וע"כ אפילו מכוסה מקרקעית ההיכל ג"כ נתקדשו ואסור לעמוד שם וז"ב, ואין להק' לדברינו מהא דגרסינן בר"פ כיסוי הדם גבי כיסוי הדם במוקדשין דהיכי ניעבד נבטלי' מוסיף בבנין לא לבטלה הוי חציצה פרש"י ז"ל דבעינן הדם ימצה על קיר המזבח ולמה לא קאמרינן לא לבטלי' הרי הוא מפסיק והוי חול ואפילו לפי דקי"ל במס' זבחים דף פ"ז דאויר מזבח כמזבח דמי אבל הכא מפסיק העפר בין אויר ולמזבח ונמצא דאינו קדוש כלל ול"ל למימר משום חציצה ז"א דהא הוי כמו באילן שענפיו מועטין דלא חשיבי והוי כאילו הוא באויר כנגד המזבח כדאיתא בתוס' ז"ל במס' מכות דף י"ב ע"א הנ"ל וה"נ יתן עפר כל שהוא דלא חשיבי והוי באויר כנגד קרקעית המזבח אך משום דהוי חציצה ועיי' במס' עירובין דף ק"ג ע"ב דאף דלא חשיב בגד לענין יתור בגדים מ"מ הוי חציצה

ויש להעיר עוד בזה אם להוסיף על קרקע העזרה צריך מלך ונביא וכו' וסנהדרין ותודות כו' ובלא זה לא חלה כלל הקדושה וכן למ"ד באחת מכל אלה סגי במלך לחוד או אולי להוסיף מבחוץ לא חלה הקדושה כשלא נתקדש בכל אלו או באחת מכל אלה אבל להכניס עפר בפנים ולהוסיף אפשר דחל הקדושה ולא צריך לזה אחת מכל אלה דלא דמי הוספה דחוץ להוספה דבפנים. וכן מוכח מירושלמי דפ"ב במס' חלה דלמ"ד במוסיף על א"י מבחוץ ע"י מלך נתקדש בקדושת א"י כמו כן המכניס מבחוץ לא"י אפילו שלא ע"י מלך נתקדש ג"כ ועיי"ש בהמפרשים ז"ל ובפירושי שם. א"כ כמו כן במוסיף בפנים על המזבח למ"ד דבאחת מכל אלו תנן נתקדש ג"כ או דגם בזה צריך בכל אלו או