בית רידב"ז קנא

סימן ל"ח

ע"ד השאלה בכותל המערבי שנתחדש כעת שבא חכם לירושלם עה"ק תובב"א ה"ה הרב החריף ובקי ירא שמים מצוין בדורנו כש"ת מוה"ר יהושע יוסף נ"י כלבו והתעורר בדבר המקום שאנו מתפללים אצל כותל המערבי של בהמ"ק תובב"א לפי דעתו אסור לנו לעמוד במקום הזה כי הכותל הזה הוא כותל העזרה ולא כותל של הר הבית כמו שאומרים העולם, וכבר קדמוהו רבינו הרדב"ז זצ"ל בזה והרב הנ"ל החליט כן כרבינו הרדב"ז ז"ל וחכמים אחרים חולקין עלי' ואומרים שהוא כותל של הר הבית תובב"א, ובאמת קשה לי להכריע בדבר הזה שהחליט הרדב"ז זי"ע ובפרט שהרב ר' יהושע יוסף נ"י כלבו הנ"ל הוא המצוין הראשון בתבל בחכמה זו בתבנית הבית וכלי' כידוע לכל ישראל ולא אוכל להכניס ראשי בזה המקצוע הגדול העומד ברומו של עולם, בספק איסור כרת. ולפי דעת הרב ר' יהושע יוסף נ"י הנ"ל צריך ריחוק לעמידת רגלינו ערך ב' אמה, אך איך אפשר שגדולי עולם קדושים וטהורים שדומין למלאכי השרת עמדו במקום הזה ולפי דעת הרב ר' יהושע יוסף נ"י כלבו הנ"ל שנשתנה היום הבנינים וע"כ נתקרב עמידת רגלינו או אפשר שבאמת הקדושים וטהורים והצדיקים כמו הריה"ק ז"ל והאור החיים הק' ז"ל עמדו באמת מרחוק ולא כמו שאנו עומדים עכשיו

ונראה לפענ"ד מלבד שיש לנו לסמוך על דברי חז"ל הנח להם לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן מלבד זה אפילו שיהא האמת כרבינו הרדב"ז ז"ל והרב ר' יהושע יוסף נ"י כלבו יאריך ד' ימיו על אה"ק מ"מ מותרים אנחנו לעמוד להתפלל במקום הזה אשר אנו עומדים עכשיו וד' ית"ש ירחם עלינו ויאזין תפילתנו ויכנסו דמעותינו שאנו מתפללים שם על גלות השכינה ועל גלות ישראל וגלות תורתנו הק' לפני כסא כבודו יתברך ויבנה היכלו בקרוב ונעשה רצונו יתברך שמו בלב שלם וביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות אמן

והוא דגרסינן במס' סוכה דף ג' ע"ב היתה גבוה מכ' אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע"ג דבטלינהו לכולהו בטלה דעתו אצל כל אדם, תבן וביטלו הוי מיעוט וכ"ש עפר וביטלו תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן דתנן בית שמילאהו תבן וצרורות וביטלו מבוטל ביטלו אין לא ביטלו לא ותני עלה ר' יוסי אמר תבן ואין עתיד לפנותו הרי הוא כסתם עפר ובטל עפר ועתיד לפנותו ה"ה כסתם תבן ולא בטל ע"כ ועי' ברש"י ז"ל ובתוס' ז"ל במס' עירובין

וגרסינן במס' מכות דף י"ב ע"א ורמינהו אילן שהוא עומד בחוץ ונופו נוטה לפנים או שעומד בפנים ונופו נוטה לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים כו' ובתוס' ז"ל ד"ה אילן תימא דהא אמרינן דגגות לא נתקדשו וא"כ מע"ש אין אוכלין על האילן וי"ל דמיירי באילן שענפיו מועטין שאין בהם ארבעה דלא חשיבי והוי כאילו עומד [כן גרס בתוס' אנשי שם] באויר כנגד הקרקע עכ"ל ז"ל, עוד י"ל דמיירי אפילו באילן שענפיו מרובים ואויר ירושלים כירושלים דמי עכ"ל ז"ל, והנה פי' תירוצם השני פי' המהרש"א ז"ל פי' שקשה להבין וכבר דחה המל"מ ז"ל פירוש הזה ומחוורתא הוא כפי' המהר"ם ז"ל ויש לי הסבר על דבריו ז"ל כיון דהענפים גופי' עומדים באויר כההיא דדליא בקני' במס' זבחים דף פ"ז וע"כ נחשב האדם שעומד עליהם כאילו גם הוא עומד באויר כההיא דאיתא בירושלמי בפ"ב דמס' סוכה תמן הוא וטליתו תחת הסוכה ברם הכא הוא וטליתו תחת המטה עיי"ש, אולם תירוצם הראשון צ"ב מעיקרא מאי קמקשי' ולבסוף במאי ניחא להו אם דמתחלה קסברי לפיכך לא נתקדשו גגין ועליות משום דאויר ירושלים לאו כירושלים דמי לפיכך מקשו מאילן הא גם הוא באויר א"כ לפ"ז הול"ל ולתרוצי דמיירי באילן שענפיו מועטין ולא חשיבי ואויר ירושלים כירושלים דמי כיון דחידשו דאויר ירושלים כירושלים דמי והעיקר חסר מן הספר במה דמסקי דלא חשיבי והו"ל כאילו עומד באויר כנגד הקרקע ולכאורה התיבות הללו עומד באויר כנגד הקרקע תיבת כנגד הקרקע אין להם מובן אבל הפי' פשוט דבודאי פשיטא להו לרבותינו בעלי התוס' ז"ל דאויר ירושלם כירושלים דמי כמו כשקידש דוד עד ארעית תהומא קדוש כדאיתא במס' זבחים דף כ"ה עיי"ש כן נתקדש גם עד הרקיע ופשיטא דאויר ירושלים כירושלים דמי אך גגין ועליות לא נתקדשו משום דמפסיק באויר בין ירושלים כמו לדוגמא במס' ב"מ דף ק"ב ע"א דלעולם אויר חצר כחצר דמי אע"פ שאין סופו לנוח על החצר אך האויר גופי' של חצר הוי כחצר אך שאני הכא דמפסיק כלי עיי"ש דכיון דהוי מפסיק