בית רידב"ז קנ

רגלי המשוררים, ואנשי בהכנ"ס הזה אנשים יראים ובהם גם תלמידי חכמים ורוצים לדעת אם מותר זאת ע"פ דין תורתנו הק' אם קדושת ארון הקודש הוי גם למעלה או לא

תשובה הנה בדין אם מהני תנאי בארון הקודש לעמוד עליו נראה דלא מהני דהא לא מהני תנאי על בהכנ"ס לענין דברים של קלות ראש כגון אכילה ושכיבה כדאיתא במג"א ז"ל סי' קנ"א סקי"ב עיי"ש ולא מהני תנאי על ארון הקודש אך בדברי תשמיש בעלמא שאין בהם קלות ראש אך קדושה קטנה משא"כ להתנות לעמוד בהיכל ארון הקודש ברגליו דזה הוי קלות ראש לגבי ההיכל של ארון הקודש דהא אין לישב על המטה שס"ת עליה כדאיתא בבבלי וירושלמי ובשו"ע יור"ד סרפ"ב עיי"ש וכמו דהוי קלות ראש אכילה ושתי' ושינה בבהכ"נ כמו כן חשוב קלות ראש עמידה בארון הק' א"כ כיון דארון הק' נקרא תשמיש קדושה ע"כ יש לעיין אם מותר לעמוד על גבי אה"ק כיון דבקדושתו הוא והוי קלות ראש לעמוד בתוך אה"ק וכמו כן הוי קלות ראש לעמוד על גבי אה"ק ולא מהני בזה תנאי

ולכאורה י"ל דע"ג אה"ק לא נתקדש דהא גרסינן במס' פסחים דף פ"ה ע"ב החלונות ועובי החומה כלפנים ובתוס' ז"ל ד"ה וא"ת דבמס' שבועות דף ס"ז ע"ב כיצד היו מהלכין כו' זה כנגד זה כו' זה לפני זה כו' ומשמע מהתם דמלפנים היו מהלכין כו' אמטו להכי הפנימית נאכלת דאזל הך קמא ואקדשה כו' כו' וי"ל דתלי בדעת ב"ד ויכולין ב"ד לקדש אף עובי החומה שלצד חוץ ועיי"ש ולכאורה משמע מזה דאם ב"ד לא היו מקדשין לא היתה מקודשת אלא לפנים ולא עובי החומה שלצד חוץ וא"כ הכא דלא רצו לקדש את עובי החומה של ע"ג ארון הקודש א"כ לא הוי קדוש למעלה בקדושת ארון הקודש

אבל ז"א דאדרבה מהתוס' ז"ל הזה מוכח דבאמת נתקדש כל עובי החומה דהנה גרסינן במס' עירובין דף ו' ע"א אמר רב יהודא אמר רב עכו"ם שהפריש תרומה מכרי בודקין אותו כו' מיתבי עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עליו בודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה יגוד וישתמש במותר ואם לאו טעון גניזה חיישינן שמא בלבו לשמים טעמא דשם כתוב עלי' כו' והא קמ"ל אע"ג דשם כתוב עליה יגוד וישתמש במותר דשם שלא במקומו לא קדיש ע"כ ופרש"י ז"ל כלומר אינו קדוש אלא מקום השם ואותה חתיכה תיגניז והשאר יבנה בבהכנ"ס כי אמר בדעת ישראל הפרשתיה עכ"ל ז"ל ובתוס' ז"ל ד"ה יגוד משמע ע"י שיחתוך הקורה ולא יהנה מאותו חתיכה שכנגד השם דבמקומו מיהא קדוש השם ויש ליזהר כשכותבין ס"ת או תפילין וגררו במקום השם שאין לכתוב במקומו עכ"ל ז"ל הרי מפורש דאותה חתיכה שכנגד השם קדוש דנתקדש כל עובי הקורה שכנגד השם, ואך דהתוס' ז"ל מקשים בהא דעובי החלונות כלפנים אמאי קדוש לפיכך הקדימו בדבריהם הסוגיא דשבועות דמשמע מהתם דלפנים היו מהלכין משום דאל"כ לא קדוש למה נתקדשו עובי החומה לחוץ דהא באמת קי"ל גבי קורה דנתקדש השם במקומו כל עובי הקורה ע"כ הקדימו בקושייתן דהא ההקדש הזה לא נתקדש מאליו דיהא בוקע כל עוביו ואין רשות ביד ב"ד לקדש דנימא דנתקדש מאליו כל העובי אלא הקידוש הוא אך ע"י ההיקף ע"י שיר ותודות ואו"ת ומלך ונביא וכו' וכיון דההיקף הוא מקדש לא נתקדש אלא מה שבתוך ההיקף וכיון שכן ממילא כיון דמשמע מהתם דההיקף היה מבפנים א"כ האיך נתקדש עובי החומה שלצד חוץ שהוא חוץ מן ההיקף דהא אפילו אם ירצו ב"ד לקדשו אינן יכולין לקדש אלא בהיקף כיון שלא היתה ההיקף בחוץ האיך נתקדש ע"ז מתרצין דמ"מ היה תלוי בב"ד ויכולת ביד ב"ד לקדש ע"י ההיקף שבפנים כל העובי אפילו שלצד חוץ, הרי מתוס' ז"ל הזה גופי' מוכח דבדבר דנתקדש בלא היקף אלא קידוש בעלמא נתקדש כל העובי א"כ לפ"ז בנ"ד בודאי דנתקדש כל הכותל שכנגד תוך עוביו של ההיכל של ארון הקודש, אך להעמיד המשוררים מן הצדדים שבכותל למעלה מן אה"ק מן הצדדין אבל שוה עם אה"ק אסור אך למעלה ומן הצדדין מותר דשם שלא במקומו אינו קדוש ושם במס' עירוכין דהשם כתוב מלמעלה ע"ג הקורה ולא משוקע בקורה ע"כ לא נתקדש אלא במקומו כל עוביו ולא מן הצדדין שלא במקומו משא"כ כאן דחקוק קדושת ההיכל דאה"ק בתוך עובי הכותל כל המקום של עובי הכותל ששוה לאה"ק נתקדש, כן נראה לפענ"ד, והבע"ב הגבירים יראי ד' שבקהילה הזה קימו וקבלו עליהם ועשו כן, אח"כ מצאתי בנו"כ של השו"ע הש"ת באו"ח סי' קנ"א דמביא בשם תשו' הרמב"ם ז"ל בס' פאר הדור שכתב ג"כ דעל עלי' של אה"ק שכנגד אה"ק אסור להניח כלי תשמישו וכונתי בע"ה להלכה: