בית רידב"ז קלח
Beit Ridbaz 138 · בית רידב"ז · free full Hebrew text
Open in the reader →קאמר נטילת החפץ תחלה וכיון דהוי הקפדת דגט ע"כ אם שינה אף שהצליח בידו ולקח החפץ מ"מ כיון דהיא הקפדת גט הוי כאומר לו אל תתן לה הגט אלא לאחר נטילת החפץ. ואז פסול דהוי כאומר אל תגרשנה אלא בימין, ונקוט כללא זה בידיך דהקפדה דגבי גט הוי כאומר אל תתני אלא באופן זה הרי דשאני הקפדת גט מכל הקפדה דעלמא דבגט הוי כאומר בפירוש אל תתני אלא באופן זה. וע"כ אין לנו ללמוד מלשון ב"א דגבי גט ללשון ב"א בעלמא. ע"כ אף דבעלמא בלשון ב"א ראובן ושמעון ולוי כו' הוי או ראובן או שמעון או לוי כפיסקא דהרשב"א ז"ל דתלי בפלוגתא דר"י ור"י ופסק כן ר' יונתן או אפשר א' וב' וג' ג"כ דכותי' אבל הקפדה בגט הקפדה על כולם דהוי כאומר לא יהיה גט אלא ע"י כולם, ע"כ בנ"ד הכונה הוא על או הרב או בע"ב ולכאורה כיון דיש להם רב והוא נותן רשות די בזה. אבל לפי האמת בנ"ד החתיכה דאיסורא במקומה עומדת. ואדרבה מההיא דהרשב"א ז"ל מוכח דלא מהני רשות מהרב לבד כיון דהרשב"א ז"ל פסק כר' יונתן דמשמע אפילו אחד מהן. א"כ בשלמא בההיא דהרשב"א ז"ל דאסר ע"ע ללות כי אם ברשות ראובן ושמעון ע"כ ראובן ושמעון באים להתיר ודי רשות ראובן לבד או שמעון לבדו משא"כ כאן דכתיב איסור ממה שנשחט בלא רשות הרב ובע"ב א"כ הבלא רשות מהרב ובע"ב אוסר השו"ב א"כ אם היה במשמע משניהם ביחד הא"מ כיון דלא הוי הבלא רשות משניהם אלא מאחד אז הבלא רשות מאחד אינו אוסר אבל כיון דהרשב"א ז"ל פסק דמשמעות או זה או זה א"כ הבלא רשות אפילו מאחד מהן אוסר השו"ב. וכיון דהבע"ב דהיה דעתם עליהם בעת מעשה מוחים ע"כ הבלא רשות מהם לחוד אוסר ג"כ כן נראה לפענ"ד הלכה למעשה וד' יצילנו משגיאות אמן. מה אומר ומה אדבר אחי ועמי היראים את ד' ומחבבים תורתנו הק' בעיר טאראנטא, ידעתי שלא יועיל כלל את תשובתי, כי אפילו יתקבצו כל חכמי ישראל ויזהירו לאנשים הללו הרוצים לחבל כרם ד' לא יטו אוזן לדבריהם ובל"ס ששלטה בכם עה"ר רח"ל כי באמת היה קהלתכם מצוינת שהעמידו כשרות הבשר על בסיס נכון. אבל ידעתי מאד שאי אפשר בשום אופן בעולם לתקן כשרות הבשר באמעריקא. ויסוד הכשרות כי כח ביד איש אחד פשוט וחברה קטנה עמי הארץ להרוס כל העיר ואולי כל המדינה בתחבולה קטנה, והתחבולה הוא שמקבלים חברה קטנה להם רב ולא רב כמה שנאמר אלא מקבלים אחד מן השוק שעשה מעשים רעים במקומו ומכנים אותו בשם רב או יותר שמצא חן בעיניהם חלקת הלשון של איזה קל שבקלים שידרוש לפני חברה ומקבלים אותו למגיד והוא מכנה עצמו בשם רב ומתערב בעניני או"ה ובגפרית ומלח סדומית שתחת לשונו שורף כל ארץ הברית. ונהירנא מה שדרשתי בעיר שיקאגא הושיעני אלקי' כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי בעמקי מים ושבולת שטפתני, דהנה עיר שיקאגא ידוע שמאכלת בשר לחלק גדול בהמדינה ושם ישב השטן לילית וכל כת דילי' לשמור המקום ההוא ממאכלי כשרות והשטן עושה מלאכתו באמונה, ובנקל ע"י התחבולה הזאת שהמציא יסד שם חברה קטנה שבקטנות בהעיר הזאת עמי הארץ ועזי פנים משונים אשר לא ישאו פנים לזקן ולא נשיאת פנים לתורה, והלבישו א"ע תחת מלבושי טהרה תחת שם גמ' ותחת שם משנה, (ומי יודע מה היו במקומם וקצת מהם ידוע מה היו במקומם] וקיבלו איש אחד מן השוק מתחלה לשם פרוש ואח"כ לשם רב כנהוג והתחיל לנהוג את העיר בהכשרים והיה קול צעקה בהעיר, כי באמת בעיר שיקאגא יש הרבה יראי ד' באמת יוסף ד' עליהם, וכאשר באתי שמה והקיפוני בני העיר לקבל עלי משרת הרבנות והבטיחו לי שיחזיקו ישיבה אשר איסד ובאמת יכולת ביד עיר הזאת להחזיק ישיבה גדולה בתבל וחשבתי אולי אהיה שליח להכניס ישיבה גדולה אל המקום אשר רוב ישראל נוסעים יום יום ונעתרתי להתישב שם (ד' אלקי' לפניך נגל כל תעלומות לבבי ואת מחשבתי] וכאשר החלותי לראות את הטרפות שבהעיר והתחלתי לתקן וראיתי אשר כל מה שאעשה תקנות לתקן אתקלקל יותר ויותר כי החברה הזאת עם המכונה רב שלהם עמדו לשטן וכאשר ראיתי היטב שלא אוכל לתקן כי אין בכח כל העיר לעמוד לנגד העזות מהקטנים שבהם שמחזיקים בידי הנוכל הזה, גמרתי בדעתי לעזוב העיר, כי ידעתי שלא אבטל החברה הקטנה הזאת שהם שלוחים נאמנים מהשטן וראי' לדבר כי אחרי שהדפיס הנוכל שלהם חיבור ט"פ נקוב בשם דברי אמת וכאשר ראו בני תורה שהוא ע"ה גמור והדפיסו קונטריס נקוב בשם אכן נודע הדבר והפריזו עליו שהוא עם הארץ גמור ואסור לקרא לו בשם רב ואסור לסמוך עליו בשום דבר הוראה, והרבה רבנים מיוראפ ומאמעריקא בכו על שבר בת עמנו בראותם הט"פ הזה האם במדריגה זו עומדים כעת ישראל איש ע"ה ובור הזה יכונה בישראל בשם רב, ועכ"ז לא הועיל להם והמה בהפקירותם עומדים והשטן עוזר להם כדי להכשיל לישראל, אך