בית רידב"ז קלז

יהודא בב"א וכן א' ב' ג' ד' אם כונתו על או א' או ב' או ג' או ד' או על א' ב' ג' ד' ביחד ואין נפ"מ בין שהם לפניו או לא, ובאמת גבי גט שאני דהקפדת הגט אינו ככל הקפדות דעלמא דהא גרסינן במס' גיטין דף כ"ט אם אמר לו טול ממנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר, ונחלקו בזה רשב"ל ור"י דרשב"ל ס"ל כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ור' יוחנן ס"ל דנעשה כאומר לו אל תגרשנה אלא בבית וגירשה בעלי' ובירושלמי שם נמי גרסינן דהמתניתין הוא משום שומר שמסר לשומר חייב ורב ברי' דר"ח משום תנאי גיטין מה נפיק מביניהון קדם הבעל ונטלו וא"ת משום תנאי גיטין יאות א"ת משום שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר הרי אין פקדונו ביד אחר ועיי"ש פי' המפרשים ז"ל ובתוס' הרי"ד מבואר בפשיטות דהקפדת הגט אינו כבעלמא ואף דבעלמא אם שלח מעות לפלוני ושיטול ממנו חפץ אם קדם המשלח ונטלו בעצמו יכול לשלח ביד אחר משום דשוב בטל ההקפדה אבל בהקפדת הגט אפילו דנתבטל הטעם כגון שקדם ונטלו מ"מ אין לשלחו ביד אחר משום דשאני הקפדת הגט מהקפדה דעלמא וכן גבי ע"מ שתתן לי איצטלתא ואבדה איצטלתא איתא ג"כ בירושלמי פ' מ"ש דאף דבעלמא איצטלתא לאו דוקא אלא יתן דמים אבל בתנאי גטין אינו כן וכן פסקו בשו"ע חו"מ סי' רמ"א עיי"ש אלא אמרינן דמקפיד דווקא על איצטלתא עיי"ש ועיי' בתוס' הרי"ד פ"ג דמס' גיטין ה"ה דמבואר שם היטב

וכן בשיטת הבבלי ג"כ כן מצינו דשאני הקפדת גט משאר הקפדות בענין זה גופי' דטול ממנה חפץ פלוני דגרסינן שם היכי דא"ל שקול חפץ והדר הב לה גיטא ואזיל איהו ויהיב לה גיטא והדר שקל מינה חפץ ר"י פוסל בו וכ"ש בשלוחו רשב"ל מכשיר בשלוחו וכ"ש בו והרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' גירושין פסק כר"י וכתב שם בה' ל"ה ואם אמר לו טול ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה הר"ז לא ישלחנו ביד אחר ובה' ל"ו כתב נתן לה הגט תחלה ואח"כ נתנה החפץ אפילו מיד שליח ראשון אינו גט שהרי עבר על דברי הבעל בדבר שסתם בני אדם מקפידים עליו שהרי הבעל א"ל טול החפץ תחלה ותן לה הגט והוא נתן ואח"כ נטל עכ"ל ז"ל ועיי' בהה"מ ז"ל שם דקשה לי' לשון הרמב"ם ז"ל במ"ש בדבר שסתם ב"א מקפידים עליו והאמת דה"ה דבאומר גרשנה בימין וגרשנה בבית ולא א"ל ו תגרשנה אלא בימין או אל תגרשנה אלא בבית הי' הגט כשר אפילו אם גירשה בשמאל או בעלי' משום דאמרינן דעצה טובה קמ"ל כמו באמר לו תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתן לה במקום אחר דלא אמרינן מראה מקום הוא לו אלא אמרינן קפידא הוא, הוא משום דבהאי דוכתא לא ניחא ליה דליבזי כדאיתא במס' קידושין דף נ' ע"א עיי"ש הא לא"ה הוי מראה מקום הוא לו אלא באומר לו אל תגרשנה אלא בימין או אל תגרשנה אלא בבית וז"פ, והנה רשב"ל דפליג עם ר' יוחנן ומכשיר בשלוחו וכ"ש בו פרש"י ז"ל דס"ל דלאו קפידא הוא אלא אורחא דמילתי' קמ"ל עכ"ל ז"ל ה"פ דבודאי הוא דבר שסתם ב"א מקפידים עליו דבזה לא נחלקו ר"י ורשב"ל אלא דרשב"ל ס"ל דלא תלה הגט בהחפץ ולא הוי קפידא דגט אלא קפידא דחפץ דאורחי' דמילתא דב"א מקפידים על זה שלא ליתן תחלה עד שיטול כמו דגרסינן במס' שבועות דאין דרך ליתן איסר עד שיטול השמן, אבל אם הצליח שאפילו אם נתן תחלה האיסר נתן לו אח"כ השמן לא איכפית לי' וע"כ לרשב"ל דס"ל דהוא אך קפידת החפץ ע"כ אף שהבעל הגיד לו באורחא דמילתא הוא אך על לכתחלה שצריך אדם לעשות כן לכתחלה, אבל אם לא עשה כן והצליח בידו שאפילו אח"כ נתנה לו החפץ לא איכפת לי' כיון שאינו הקפדת גט אלא מקפיד על אורחא דמילתא משום החפץ משא"כ לר' יוחנן דס"ל דתלה הגט בהחפץ א"כ האי הקפדה הוי הקפדת גט על האורחא דמילתא וכיון דהאי הקפדה הקפדה דגט הוא אינו על לכתחלה בלבד אלא דהוי תנאי גיטין, דהוי כמו דאמר לו אל תתן לה הגט תחלה דאז אם נתן תחלה הוא בטל ע"כ קאמר דהוי כאומר א תגרשנה אלא בימין אלא בבית דאע"ג דבזה אין קפידא בסתם ב"א אך כיון דהקפיד אם שינה פסול וכמו למ"ד דס"ל גבי מקום פלוני מראה מקום הוא לו אם הגיד לה אל תקבלי אלא במקום פלוני וקיבלה במקום אחר פסול, כדאיתא בירושלמי במס' דמאי פ' ה' עיי"ש

ואם לא היה הקפדה בסתם ב"א בזה שאמר לו שקול חפץ פלוני ותן לה גט זה [דהא הרמב"ם ז"ל כתב טול ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה ולא כתב שקול ממנה חפץ והדר הב לה כדאיתא בגמ' ואע"ג דלא אמר בלשון הדר הב] הוינן אמרינן דכיון דלאו הקפדה הוא בסתם ב"א גם הוא אינו מקפיד ע"ז מי יהיה תחלה כיון דאי אפשר לקרות שני שמות כאחת ויצא מפיו תחלה לקיחת החפץ וע"כ אם שינה והצליח בידו שלקח החפץ מיד האשה היה כשר אבל כיון שסתם ב"א מקפידים ע"ז ע"כ בודאי בדווקא