בית רידב"ז קכט

דנכתבו שלא לשמן ובכתיבה השנית יתקן הא מותר למחוק כיון דלא נכתבו לשמן. ואם כדברינו דהאזכרות נכתבו לשמן. א"כ אין בכתב השני שום תיקון ולא הוה כתב כלל ואין כאן מחיקה. אבל למחוק את השמות ולחזור ולכתבן זה לא נוכל לעשות כיון דאנן סהדי דכשרים הם וא"כ הוה הודאתו הודאה גמורה שאין חייבים לו כלום ולדעתי הוא נכון וברור בעז"ה

כא. ואחרי כתבי כ"ז ראיתי בב"י בבד"ה שהביא בשם התשב"ץ שכתב דמותר לקדור את האזכרות והקשה התשב"ץ ז"ל ע"ז סוגיא דהניזקין אמאי פסול כל הס"ת הא איכא תקנה לקדור האזכרות יעוי"ש מה שתירץ. הנה קושית התשב"ץ ז"ל נכונה דכשאנו מתירים לקדור האזכרות ע"כ דאין בזה איסור כלל אף באזכרות כשרים וא"כ שפיר יוכל הסופר לאמר ממנפ"ש כעין שכתבתי לעיל בהע"ק. עוד יש ליישב קושית הגאונים ז"ל הנ"ל וגם קושית התשב"ץ ז"ל די"ל דזה הי' פשוט להגמ' דאם ימחוק כל האזכרות ויחזור ויכתבם יהי' כמנומר כדכתב הש"ך ז"ל בסי' רע"ו סקי"ב וכן כתב ב"י בשם הריב"ש ז"ל ואף דהריב"ש ז"ל למד זאת מתירוץ הגמ' מ"מ י"ל דמחיקה ואח"כ כתיבה מחדש הי' פשוט להגמ' דמנומר הוא יותר מהעברת קולמס וגם זה נכון

כב. וראיתי להגאון רצ"ה אורינשטיין ז"ל שם בתשובתו לקח לו דרך לעצמו בפירוש הגמ' הנ"ל וכתב דר' ירמי' ידע דהס"ת נפסלה כולה אך סבר דהסופר לא יפסיד רק שכר האזכרות משום דמה שע"י האזכרות נפסלת כל הס"ת הוא היזק שאינו ניכר ועפ"ז האריך שם בפלפול רב ועצום. ולענ"ד במח"כ גאונו כי רב הוא כל פלפולו שם חידודו קודם לליבונו ופירש זה בגמ' לא נהיר ולא צהיר חדא דא"כ מאי משני ר' אמי אין שכל ס"ת שאין אזכרות כתובין לשמן אינה שוה כלום מה חידש בזה הלא גם ר' ירמי' ידע זאת ועוד דאין שייך כאן היזק כלל ורק הסופר לא עשה פעולתו עדיין ולפיכך אין לו שכר. וראיתי בתשוב' שני' שם דהגאון מיאססי השיב לו כן והגרצ"ה ז"ל השיב ע"ז דמ"מ הוא מזיק את הגוילין אבל מ"מ לא יתכן זה בפי' הגמ' דהא ר"י לא איירי לענין הגוילין כלל ורואה אני דאישתמיטתי' להגרצ"ה ז"ל דברי התוס' ב"ב דל"ג הנ"ל וגם לשון הרמב"ם ושו"ע ז"ל ונלאיתי להאריך עוד

אמנם אף שדחיתי דברי הגאון רצ"ה אורינשטיין ז"ל מ"מ הא דכתב דבשמות שנכתבו סתם אסור למחוק מילתא דמסתברא הוא. והיינו משום דדוחק גדול הוא לאמר דהא דתניא הי' שם כתוב על בשרו וכן הא דהי' כתוב על ידות הכלים איירי בנתכוין לקדש את השם ויותר נראה דלא נתכוין לקדשו אלא דהי' יודע שהוא כותב את השם ומוכח דסתמא כזה אסור למחוק. אבל אם בשעה שכתב לא ידע כלל שהוא כותב את השם ובגונא שכתבתי לעיל דהוה רק מתעסק בודאי דמותר למחקו וכמו שכתב הגאון במחנה אפרים ז"ל להדיא יעוי"ש דבריו הנחמדים וכן משמע מלשון הישועות יעקב ז"ל

כג. ואחרי החיפוש מצאתי בסמ"ג ל"ת ג' שכתב ג"כ כדברי הגה"מ ומדבריו מוכח דאם כתב סתם שלא ידע שהוא כותב את השם ג"כ מותר למחוק כו' ז"ל ובלבד שנתכוין לכתוב שם בכונה בעינן כדמוכח בשבת ובספרים דתניא הרי שהי' צריך וכו' שאמרו חכמים שאינו מקודש אף בהעברת קולמס עכ"ל וכתב ע"ז בביאורי מהרש"ל ז"ל קשה דילמא התם נתכוון לכתוב יהודא הוא דאינו קדוש אבל סתם הוא חמור יותר וי"ל מדאמרו שאף בהעברת קולמס אינו מקודש דכיון [נראה דר"ל דנתכוין לקדשו בהעברת הקולמס] א"כ ממילא שמעינן דסתם נמי לא עדיף יותר דאל"כ למה לא יהא מהני הכא לכתוב [נראה דצ"ל כשנתכוין לכתוב] יהודא אף בהעברת קולמס ודו"ק עכ"ל וכונתו לכאורה הוא דסבר דהא דאמרו חכמים אינו מן המובחר ר"ל דאינו קדוש כלל ואף לאחר הע"ק אין בו קדושה כלל ומותר למחקו וע"כ הוכיח המהרש"ל ז"ל מזה דגם סתמא מותר דאין סברא שיהא סתמא חמור מהיכא דהעביר בקולמס לקדשו בפירוש והבן ואף דאין זו ראי' מכרחת ויש לדון הרבה בזה מ"מ דיוקו של מהרש"ל ז"ל דגם סתמא אין בו קדושה הוא מוכרח בדברי הסמ"ג ז"ל ומוכח להדיא דהיכא דלא נתכוין לכתוב שם היינו שלא ידע שהוא כותב השם מותר למחקו דהא בדיני מחיקת השם איירי הסמ"ג ז"ל והוא ברור שוב בא לידי ס' יראים שממנו מקור דין זה בהגה"מ ובסמ"ג ונראה לכאורה מדבריו דנתכוין לכונת מהרש"ל ז"ל. וא"כ אין אנו צריכים לפלפל כלל בכונת הגה"מ. אך כלל דברי היראים ז"ל שם עמוקים ממני מאד מאד ולא נפניתי כעת לעיין בדבריו הקדושים

היוצא לנו מזה דבנ"ד דלא ידע כלל בעת כתיבתו שהוא כותב את השם הנכבד והוה רק מתעסק בעלמא אין שום ספק בדבר דמותר למחקו ולכתוב אחר במקומו לשמו וכמש"כ המחנ"א ז"ל וכמש"כ גם מהישוע"י ז"ל ובפרט שכן מוכח מהסמ"ג וכדכתב המהרש"ל ז"ל להדיא וכן יש לדייק מלשון הש"ך ז"ל סי' רע"ו ס"ק י"ב שכתב וכן שם של קודש שלא נכתב לשם קדושה מותר למחקו לצורך תיקון דוקא כו' ואחרי