בית רידב"ז קכד

אצלי ולא זכיתי להבינם, חדא מה דנקיט לודאי פירוש הגמ' שם שלא במקומו לא קדוש כפי' השני שברש"י ז"ל ומזה הקשה על הט"ז ז"ל ורש"י ז"ל בעצמו כתב דפי' הראשון עיקר. ועוד דאף לפי פירוש השני שברש"י ז"ל אין זה ענין כלל לדברי הט"ז ז"ל דהוא איירי לענין מחיקה וכתב דהא דהי' כתוב על ידות הכלים מיירי שקידש את השם [ולפנינו יתבאר בע"ה ביאור הדברים] וע"כ אף שהוא שלא במקומו מ"מ צריך גניזה ואסור למחקו, ואיזה סתירה יש לזה מדברי הגמ' שלא במקומו לאו קדוש אף לפי' השני דרש"י ז"ל דהכונה היא דשם כזה שנכתב שלא במקומו לא אלים קדושתו להתפשט בכל החתיכה. אבל השם עצמו הא מבואר שם בהדיא דטעון גניזה, אבל אה"נ דאם לא נתקדש השם כלל אף אם נכתב במקומו לא קדוש כלל אף מקום כתיבתו וצע"ג. גם יתר דברי החו"י ז"ל נדחים במה שכתב במחנה אפרים ז"ל ואין להאריך. ולהלכה הנה הסכימו כל האחרונים ז"ל לדברי ההגה"מ ועיין בב"י שהביא כן גם בשם הסמ"ק והתשב"ץ ז"ל ומסתימת דבריהם ז"ל נראה דגם איסור דרבנן ליכא במחיקת שם שלא נכתב בקדושה ורק הש"ך ז"ל סקי"ב כתב דרק לצורך תיקון דוקא שרי למחוק

יא. ובדברי בזה עם הלומדים דפה עוררני אחד להקשות ע"ז מסוגיא דגיטין נ"ד נאמן אתה להפסיד שכרך וא"א נאמן לפסול ס"ת א"ל ר"י נהי דמפסיד שכר אזכרות שכר כולה ס"ת מי מפסיד א"ל אין שכל ס"ת שאין אזכרות שלה כתיקון לשמן אינה שוה כלום ואי נימא כדברי ההגה"מ דשם שנכתב שלא בקדושה מותר למחקו למה מפסיד הס"ת ימחוק האזכרות ויכתוב אחרים במקומן לשמן. ומצאתי קושיא זו בישועות יעקב סי' רע"ו יעו"ש שהביא תירוץ מהגאון שב יעקב ז"ל דס"ל לר' אמי כמ"ד דאין כותבין שם הקודש על המחק וא"כ אין תקנה לס"ת זו דאם ימחוק האזכרות יהא אסור לכתוב אחרים במקומן והגאון ישוע"י ז"ל הסכים שם לתירוץ זה ולענ"ד לא נהירא לי, חדא דזה דוחק לאמר דר"א ור"י וגם סתמא דסוגיא זו יסברו כמ"ד דאין כותבין שם הקודש על המחק דלא כדפסקינן אנן. ועוד הא המחנ"א ז"ל הוכיח דגם הרמב"ם ז"ל סובר כההגה"מ והב"י ז"ל הא הסכים בהדיא לדברי הסמ"ק והתשב"ץ ז"ל דמותר למחוק השם שלא נתקדש. ואינהו פסקו דמותר לכתוב שם הקדש על המחק ויקשה לדידהו איך העתיקו הדין בסופר שאמר שלא כתב האזכרות לשמן דמפסיד כל הס"ת. וצ"ע איך לא הרגישו בזה. והנה נכדו הגאון רצ"ה אורינשטיין ז"צ בתשו' שבישוע"י שם תירץ קושיא זו בדרך יותר מרווח ע"פ מה דבחד תירוץ כתבו התוס' ז"ל במנחות דסתמא כשר בס"ת רק באזכרות בעי לשמן וכן הוא דעת המרדכי בשם רש"י ז"ל שהבאנו לעיל. ולפ"ז יצא לחלוק דהא דמותר למחוק שם שנכתב שלא בקדושה הוא רק היכא דכתב בפירוש שלא לשמו אבל היכא דכתב סתמא דבשאר הס"ת אף דבעינן לשמה מ"מ סתמא כשר גם באזכרות אף דאין מועיל להכשיר הס"ת אבל לענין שלא למחוק קדושת השם עליו ואסור למחוק

ומעתה ניחא הך דהניזקין דהתם איירי בסתמא וא"כ ליכא למימר דימחוק ויכתוב במקומן דהא אסור למחוק השם שנכתב סתמא. אבל בהא דמס' סופרים דהי' צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודא הרי עיקר מחשבתו לשם יהודא והוה כנכתב בפירוש שלא לשמה שפיר מותר למחקו ולכתוב אחר במקומו עכ"ד הנעימים ז"ל

יב. ולענ"ד קשה לי על תירוצו זה קושיא עצומה דאם כדבריו לחלק בין הך דר' אמי להך דהי' צריך לכתוב את השם וכו' דר"א איירי בכתב את האזכרות סתמא ומחיקתן אסורה וההיא דהי' צריך איירי בכתב בפירוש שלא לשמן דמותר למחוק. א"כ מאי מקשה התם הגמ' וליעבר עלייהו קולמס וליקדשו כמאן נימא דלא כר"י דתניא הי' צריך וכו' ומאי קושיא הא כתבו התוס' ז"ל לעיל בדף י"ט ד"ה דיו דהא דדיו ע"ג דיו אינו כלום הוא דוקא היכא דבכתב השני אינו מתקן כלום. אבל היכא דהכתב השני מתקן הוה כתב ולפ"ז נראה דהיכא דבכתב השני הוא מתקן הוה כדיו ע"ג סיקרא ובשבת חייב שתים משום כותב ומשום מוחק וכשהתיר ר' יהודא להעביר קולמס ולקדשו אה"נ דבכתיבה השני' מוחק את הכתב הראשון. והשתא היכא מקשה וליעבר עלייהו קולמס וליקדשו הא כיון דמעיקרא הי' פסול ועתה יהי' כשר מתקן הוא בכתיבתו השני' והוה מחיקה לכתב הראשון ולדברי הגרצ"ה ז"ל דאיירי בסתמא הלא אסור למחקם. ובשלמא בהא דהי' צריך וכו' ונתכוין לכתוב יהודא דכתב בפירוש שלא לשמה שפיר קאמר ר"י דמעביר עלי' קולמס דהא התם מותר המחיקה. אבל הכא דאיירי בסתמא א"א להעביר קולמס משום דבזה מוחק את הכתב הראשון. ובעניי היא קושיא עצומה לדבריו ז"ל.