בית רידב"ז קיא

דמי כיור מי מעין הן א"כ למה צריך שיקוע וכתבתי דהוא משום בטול אבל המחובר למעין הוא בתורת זריעה ואין זריעה בהקדש

והקשה כ"ת נ"י יפה מדברי התוס' ז"ל במסכת זבחים (דף כ"א ע"א) ד"ה כיור דהא שיקוע למים היינו קודם שנפסלו דלאחר שנפסלו אמרינן בפ' כ"ש דאין זריעה להקדש ומדין כת"ר נ"י דמשמע מזה הא קודם שנפסלו מהני מתורת זריעה ולא מתורת ביטול וכן מדויק מהתוס' ז"ל הזה דלאחר השיקוע הוא בתורת זריעה ולא בתורת בטול

ע"ז אבאר לו כונתי רצויה כי אולי לא ביארתי יפה במכתב הקדום דכן כונתי. דמחובר למים לא מהני כיון דהוא עכ"פ לן בכלי שרת דאין זריעה להקדש דאל"כ יהא מהני אף לאחר שנפסל אלא העיקר דקודם שנפסל מהני השקוע לאו מתורת זריעה ז"א דמאי נפ"מ בין אם כבר נפסל בין אם קודם שנפסל כיון דזריעה בהקדש לאו כלום הוא. ונמצא דהמים לנו בכלי שרת ונפסלו. אלא דקודם שנפסלו מהני מתורת ביטול הכונה דהלינה בטל משום דלא מיקרי המים לן בתוך הכלי שרת כיון דהמים והכלי שרת גופה לנים בתוך המעין ונמצא דכל הלינה הוא בתוך המעין וכן מבואר ברש"י ז"ל במס' זבחים דף כ' ע"א ד"ה מוכני כיון דמחובר למעין לאחר השקוע הכלי שרת והמים בטלה לינתן עיי"ש אלמא דהוא משום דבטל הלינה ר"ל דלא נקרא לן דכלי שרת כיון דהוא והכלי שרת גופה לנים בתוך המעין והא דכתבו התוס' ז"ל שהביא כ"ת נ"י דאין זריעה בהקדש לאחר שנפסלו לאו לדיוקא דהא קודם שנפסלו יש זריעה בהקדש ז"א דמ"ש אלא כונתם ז"ל דאם לא כן יהא מהני אף כשנפסלו מצד זריעה ע"כ נתנו יסודם דאין זריעה בהקדש

ומה שכתב כת"ר נ"י ע"ז שכתבתי דהדדין גופא הוי כלי, ע"ז הקשה כ"ת נ"י דהא ע"כ הי' ככונס משקה, א"כ לא חשיב כלי לנטילה ולא הבנתי דבריו שמפלפל האיך היו הדדין עשוין והרחיב בזה ואתפלא ע"ז הא פשוט הוא דהכפתור היה על הנקב ולמטה והוי מי מעין בכלי ולבסוף ראיתי שכת"ר נ"י בעצמו מסיק כן אך מסיק ע"ז דקשה ע"ז הא הרחיצה היא מדדין ולא מהכיור ואינו מובן דבריו כלל הרי הדד לא הוי כיור דהא פשיטא דהדדין גופא כיור היא דכלי אחד הוא עם הכיור אבל אם חברם היוצר כו' כלי אחד וצורת הכיור כך הוא ותמיד היו דדין בכיור וב"ק חידש מספר י"ב דדין ואין להבין דבריו הללו כלל

והנני אוהבו הכותב בנחיצה רבה ובעל פה כי הנני כעת במקום שאין ספרים הנני דורש שלומו ושלום תורתו ברוב חיבה יעקב דוד רידב"ז החופ"ק יצ"ו

סימן כה

מה שהיה לי דין ודברים ומשא ומתן עם רב גאון אחד זכותו יגן עלינו בשו"ת

נשאלתי בג"פ שמסר שליח להולכה להאשה בפני שלשה כדת ולפני ב' ע"מ והיה אחד מהעדים קרוב לדיין אחד אם כי לכאורה נראה להקל ע"פ המבואר בשו"ע סי' קמ"ב ס"ד בד"א שנותנו לה בפני שנים בשאין השליח קרוב או"פ אבל אם השליח הי' קרוב או"פ צריך ליתנו לה בפני ג' זולתו וי"א דיש להחמיר אפילו כשאין השליח קאו"פ ליתנו לה בפני ג' כדי שלא יבואו ליתנו לה בפני שנים אף כשהוא קאו"פ ויש מחמירין עוד ליטול שנים אחרים לע"מ ולא יהיו קרובים לדיינים וכו'.