עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בית רידב"ז

בית רידב"ז קי

Beit Ridbaz 110 · בית רידב"ז · free full Hebrew text

Open in the reader →

היה למעלה היה רק מחובר למעין ולא דבטל למעין אלא מחובר למעין בתורת זריעה וכיוו דלן בכלי בלילה מאי מהני הזריעה דהקדש ע"כ מכניס אותן ואת הכלי גופא למעין ונמצא דבטל המעין והכלי למעין וכן מוכח מפירש"י ז"ל במס' דף כ' ע"א דכתב שם בפירוש דהוא מתורת ביטול דכתב בטל עיי"ש

והשתא קשה לר' ישמעאל דס"ל דחשוב הוא עצמו למעין וכמפורש בירושלמי דהיתה מושכת לו אמת המים ורגליו פחותים כרמונים א"כ לאו כלי הוא כדמשני הירושלמי דלאו כלי הוא א"כ קשה מנ"ל לר' ישמעאל דבעינן כלי לנטילת ידים דמוסכם בגמ' בלא שום פלוגתא הוא מקורו מקידוש ידים ורגלים במקדש כדאיתא ברשב"א ז"ל במסכת חולין ד' ק"ז ע"א ואילו לר' ישמעאל לא הוי הכיור חשוב כלי ואין לומר דכיון דהוי מעין חשוב נטילה ע"י מעין כמו ע"י כלי ואימתי בעינן כלי דוקא בשאובין אבל לא מתוך המעין ז"א דהא במס' חולין דף ק"ז גבי דוולא ואי ביזעי דוולא עיי"ש ברא"ש ז"ל דאי ביזעי דוולא ומחובר הדוולא למעין ושופך מן הדוולא על ידיו דרך נטילה לא חשוב נטילה כי אם טבילה עיי"ש דמפורש כן לפי גרסתם בגמ' וכן ברשב"א ז"ל א"כ קשה הא במקדש קידוש בעינן ובמקום דבעי קידוש לא מהני טבילה וא"כ להירושלמי דס"ל דהכיור היה מחובר למעין ולא חשוב כלי א"כ קשה כנ"ל

ע"כ נראה לפענ"ד שהדדין שהיו בכיור היו הם גופייהו חשובין כלי וכל הכיור לא הוי כלי אבל הדדין גופייהו חשובין כל אחד כלי דהנה למה קראו אותן דדים משום דהוו כמו דדין דאשה דהוי מחובר לגוף כפתור ועוקץ כדברי הגמ' במס' נדה פיטמא ועוקץ עיין בתוס' ז"ל למס' סוכה דף ל"ו ע"א בפי' ר"ח ז"ל דאילו קנה חלול בעלמא למה קראו אותן דדים וע"כ דהוי מחובר להכיור כפתור ועוקץ ובשביל זה נקראו דדים כדדי אשה וכמו כן נקרא דד האתרוג משום דהוי עוקץ עיי' בתוס' ז"ל בשם ר"ח ז"ל ובט"ז ז"ל או"ח סי' תרמ"ח וכיון דהוי כפתור הוי כלי כיון דהכפתור הוא למטה ממקום שהיא פתוחה כרמון ע"כ חשוב שפיר כלי כדאיתא בשו"ע ס' קנ"ט דמהנקב ולמטה הוי כלי עיי"ש וכן משמע כבה"ג ז"ל כ"ה ברכות דכתב ז"ל דהאי כיור אית ליה שלבא וכד בעי לקדושי ידי' שקול מה דבא ליה בשלבא ואתא מיה לידיה ומשי ידי' ועביד עבודה הכי קמבעיא לי מהו למישך ידי במי כיור ורחצו ממנו אמר רחמנא דאתא מיא משלבא לידיה עכ"ל ז"ל

והנה תיבת שלבא מוזכר בש"ס במס' שבת דף ק"ב ע"ב ל"צ דאית לה שלבא ומבואר שם דיכול להוציאו הבשר והמרק מן השלבא ותיבת שלבא הוא בל"ס מלשון משלבות אשה אל אחותיה ור"ל דמשולב להקדירה בסופי כלי קטן ויכול להוציא ע"ד הכלי השלוב עיי"ש וה"נ קרא כה"ג ז"ל הדדי כיור שלבא שהיו משלבים להכיור כמו דדי אשה שמשלב להגוף הכפתור והעוקץ כמו כן היה משלב להכיור דדין כאלו וע"כ כתב בה"ג ז"ל שקיל מה דבא ליה בשלבא ואתא מיא לידיה

ולכאורה אינו מדוקדק לשון בשלבא והכי הו"לל דבא ליה משלבא ותיבות ואתא מים לידיה מיותרין לגמרי דכונתו דהשלבא גופא מחזיק מים ואתא מיא לידיה משלבא וכן מה שכתוב בסמוך דאתא מיא משלבא לידו ולמה לא קאמר דאתא מיא דרך שלבא לידיה כדפירש"י וע"כ דכונתו דדמי שלבא אתא לידיה ולא דמי כיור לחוד וע"כ לפ"ז אף לר' ישמעאל הוי קידוש ידים ורגלים בכלי וא"כ לא קשה אליבא דרבנן האיך היו מקדשין בב"א והא א"א לצמצם כיון שפתח הראשון כבר בטל מתורת כלי ז"א דהשלבין גופיה חשובין כ"א כלי בפני עצמו ומשלבים להכיור וכל אחד שפותח לעצמו חשוב שפיכה הראשונה שלו ובא מכח כלי כסברת הח"ס ז"ל ודבר הזה מוכרח הוא דאי לא כן קשה מהירושלמי דמפרש דהכיור לא היה כלי אלא מעין וכדברינו

סימן כד

זה שייך מכתב שני להמ"צ דק"ק מאהליב

ע"ד שהקשה כ"ת נ"י על דברי ב' קושית בכלל א' קשה לו מה שכתבתי דלר' ישמעאל