בית רידב"ז קט

כלי ממצורע כו' על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בה מלאכה אי מה להלן מים חיים אף כאן מה מים חיים לר"י ה"נ דאמר ר"י מי כיור ר"י אומר מי מעין הן וחכמים מכשירין בכל המימות

וצריך ביאור להבין כונת הגמרא במה דגרסינן אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים אם דשאל הגמרא כי היכי דילפינן ממצורע לענין חדשה כמו כן תילוף על מים חיים א"כ לפי זה לישני דאין ה"נ אפי' לרבנן דלענין מי סוטה יקח מים חיים בו ביום אל הכיור דהא יכול ליתן לתוכו מים חיים אם ולמה קאמר הגמרא לר"י ה"נ דהא אפילו לרבנן יש לומר ג"כ כן דאין ה"נ ואין לומר דהגמ' משני שפיר טפי דהא אנן בדר' ישמעאל קיימינן ולר' ישמעאל לא בעינן כלל למילף על מים חיים דהא ממילא הוי מים חיים ז"א דהא בירושלמי בפ' ב' דסוטה גרסינן האי מימרא דכלי חרש חדשה משמיה דר"א וגרסינן שם מ"ח חדשה ר"א דהוא דרש אל כ"ח על מים חיים מה מים חיים שלא נעשה בהן מלאכה אף כ"ח שלא נעשה בו מלאכה ונימא תמן דהוא דרש אכ"ח על מים חיים הכא מה אית לך. סבר כר' ישמעאל דתני מי כיור ר"י אומר מי מעין הם וחכמים מכשירין בכל המימות והא דר"א כר' ישמעאל במים ור"י כר"א בכלי חרש חדשה אשכח תני בכ"ח חדשה דברי ר' ישמעאל ע"כ עיי"ש. הרי מבואר בפירוש דתלי זב"ז דדוקא לר' ישמעאל הוא דיכולין למימר חדשה אבל לרבנן א"א לומר חדשה משום דלא דמי למצורע דהתם בעינן מים חיים משא"כ הכי דבעינן מים קדושים דכיור ובכיור לא הוי מים חיים

ולכאורה צ"ע הא לרבנן נמי יכול ליתן ביום השקאת סוטה מים חיים לתוך הכיור אכן פי' הגמ' הוא כך דע"כ לא מצינו למילף מן מצורע על חדשה דהכא ע"כ גזה"כ דלא דמי למצורע דהא במצורע הקיש הכתוב הכלי להמים א"כ ה"נ צריך אתה להקיש הכלי להמים והכא במי כיור ע"כ דלאו מים חיים נינהו דהא התם נותן להכלי מים חיים דשואב בהכלי מן המעין ומביא מי מעין להכלי שחיותו בכלי כדאיתא בדף ט"ז ע"ב משא"כ הכא אפילו אם יתן להכיור מים חיים הרי נתלשין הן בהכיור ואינן שוב מים חיים א"כ כשהוא נותן להכלי אינו נותן ממים חיים על זה משני לר' ישמעאל ה"נ דאמר ר' יוחנן מי כיור ר' ישמעאל אומר מי מעין הם וחכמים מכשירין בכל המימות פי' דלר"י מי כיור בעצמן הוי מי מעין דס"ל דהכיור מחובר למעין והוי ניצוק מכיור למעין וע"כ ס"ל כן מכח הג"ש למצורע דמה התם מים חיים בכלי אף הכא דליקח מים קדושים בכלי חרס נמי ליקח מים חיים אל כלי והוי מי הכיור בעצמן מי מעין אבל חכמים ס"ל דלא מבעיא דלא בעינן שהכיור יהא מחובר למעין אלא אפילו המים שנותן להכיור נמי כשר ככל מימות שירצה ומדויק לשון הגמ' מי כיור ר' ישמעאל אומר מי מעין הם וחכ"א משאר מימות ויש לדקדק מדוע לא נקט בדר"י מי כיור ממי מעין הם כמו בדרבנן דגרס' משאר מימות הם וה"נ לימא בדר"י ממי מעין הן דאז משמע דנותן לתוך הכיור ממי מעין ולמה נקט מי מעין הם דמשמע דהוא גופיה הוי מי מעין א"ו כדברינו דלר"י הוא עצמו הוי מי מעין משום דמחובר ע"י ניצוק למעין והוא כדגרסינן בירושלמי פ"ג דמס' יומא ה' גבי כיור העליון משום כלי הנפחת ברובו והתחתון אין בו משום אוירא של כלי אריב"ל אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והא רגליו שבדרום פחותים כרמונים עיי"ש במפרשים ז"ל דמק' הגמ' דהכיור היה ב' כלים והעליון אינו חשוב כלי משום דפתוח ברובו אבל התחתון הוי כלי וא"כ הוי שאובין ומשני דאמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי הכן של כיור שנטה לצד דרום פתוח להמעין כמוצא רמון ואיני חשוב כלי ונמצא דהוי מי מעין ולא שאובין

ולכאורה קשה מנא לן להגמ' דמי כיור אין צריך להיות שאובין אבל לדברינו ניחא דאזיל הגמ' בשיטת ר' ישמעאל דס"ל דמי כיור מים חיים הן חשובין בהכיור וע"כ מקשה הא הוי כלי ומשני דהיה פתוח להמעין במוצא רמון ואין להקשות לפ"ז למה לן המוכני לשקעו בבור בלילה שלא יפסל בלינה שיהא מחובר למי הבור הא הוא בעצמו הוי מעין

וא"כ קשה לר' ישמעאל על מצות שיקוע הכיור בבור בכל לילה ולמה עשה ב"ק מוכני ז"א דהא אינו חשוב רק מחובר למעין ע"י ניצק כמו דלי מנוקב ע"ג המקוה דהוי ע"י ניצוק מחובר למעין וקי"ל במס' פסחים דף ל"ד ע"ב דאין זריעה להקדש דהזריעה אינו מטהר ההקדש מטמאותו ומפסולו ע"כ היו משקעין אותו בבור כדי שיבטל להמעין