בית רידב"ז קז

פסק בנתעסקה לחומרא משא"כ ברצופה פסק לקולא כדפסק הטו"ר ז"ל דברצופה מוכחה מילתי' דהוא ממאכולת ולא בדרך תלי' משא"כ בנתעסקה דהוא בגדר תליא לא תלינן ונמצא לפ"ז דלכו"ע דברצופה הוי מוכחא מילתא ועדיפא מתלוי' א"כ בנ"ד דנמצא בתוך הצמכה גופה מוגלא הוי כמו רצופה בה מאכולת והוי מוכחא מילתי' ואימתי ס"ל להרשב"א ז"ל דבריעותא דמחיים לא תלינן הנ"מ בתלוי' בדבר שהוא משום תלויה אבל לא בדבר שהוא משום מוכחא מילתא וכמו כן בחולי שאינו מפחידו דלא תלינן הנ"מ כשהחולי הוא לאו בתוך האונא גופה אלא חולנית שהוא בתוך אבריה משא"כ בשהרעותא ברוב האונה גופה דהוי כרצופה בו מאכולת דהוי מוכחא מילתא ולא בדרך תליה ולפ"ז אף להרשב"א ז"ל אין צריך בדקיה דהא הוי מוכחא מילתא ולא בגדר תליה ע"כ מטעם זה כתב הבית לחם בשם הרבנים ז"ל להכשיר ושפיר נכון עולה פסק ההלכה דהרבנים הנ"ל

סימן כב

ע"ד השאלה מקאחאנאוו

באחד שהוציאוהו מן המים ובשעה ראשונה ראוהו והכירוהו שזהו פב"פ אך שהיה תפוח בפניו שנחלקו בזה אחרונים ז"ל דעת המצה"צ ז"ל ודעמ"י ז"ל דלא מהני והטמ"ח ז"ל בפ' מה"ג הרב ס"ל דיכולין להעיד עליו וכן כתב בעל קהלת יעקב ז"ל

נראה לפענ"ד להוכיח דיכולין שפיר להעיד עליו כיון דהוא שעה ראשונה דהנה דעת המחמירים ז"ל דסבירא להו דכל עיקר דקי"ל דבתוך ג' ימים מעידין עליו ולאחר ג' ימים אין מעידין עליו הוא משום דאחר ג' ימים לא סמכינן על העדים משום דחששו חכמים שמא נתפח ונשנית צורתו כדאיתא ברשב"א ז"ל במס' יבמות דף ק"ך עיי"ש אבל בתוך ג' ימים לא חיישינן שמא נתפחה ונישנית צורתו וא"כ הנ"מ בלא חזינן דאיתפח אבל אי חזינן דאתפח מאי מהני בתוך ג' ימים כיון דאתפח ממילא נשתנתה צורתו. אבל דעת המקילין ז"ל דהתופח דבתוך ג' ימים אינו מזיק ולא נשתנית צורתו באופן שלא יכירו אותו ושפיר יכירו אותו וסומכין על ההכרה וגבול גבלו חכמים דבתוך זמן זה מעידין ולאחר זמן זה אין מעידין ונראה לפענ"ד להוכיח מהמשנה והגמ' דהדין הוא כהמקילין דגרסינן במתניתין ד' ק"כ ע"א אין מעידין אלא עד ג' ימים ר"י ב"ב אומר לא כל האדם ולא כל המקום ולא כל השעות שוין ופירש"י ז"ל ד"ה ר"י ב"ב כו' יש לך אדם שממהר להנפח משאר אדם כגון אדם שמן ויש לך מקום שחמה נוגעת בו יותר ואדם מת ממהר להסריח ולהשתנות ויש לך שעה שהעולם חם והמת ממהר להסריח ובגמ' בעי לקולא פליג או לחומרא פליג עכ"ל ז"ל וכ"כ הנימוק"י ז"ל והראשונים ז"ל בדף קכ"א ע"א פירש"י ז"ל ד"ה לקולא פליג דקאמר ת"ק אין מעידין אלא עד ג' ימים ואתא ר"י למימר יש לך אדם או שעה או מקום שאיני מהיר להפיח ולהשתנות ויכול להעיד אפילו לאחר ג' ימים עכ"ל ז"ל

והנה בפירש"י ז"ל דמקום ושעה גורם למהר להסריח המת וישתנה פניו משמע דהשתנות פניו הוא מהסרחון דהא כתב גבי אדם שמן שממהר לנפח ובמקום ובשעות לא כתב שממהר להנפח אלא שממהר להסריח ולהשתנות מזה מוכח דהסרחון גורם להשתנות פנים דאל"כ הול"ל דממהר להסריח ולהנפח ומה שפירש"י ז"ל בדף קכ"א ע"א דיש לך אדם או שעה או מקום שאיני ממהר להנפח ולהשתנות הוא משום דהת"ק דס"ל דלאחר ג' ימים אין מעידין עליו הוא משום דחששו חכמים שמא נתפח ונשתנית צורתו ע"כ דרי"בב דפליג הוא ע"כ משום דסבירא ליה דלא חיישינן שמא נתפח וע"כ דסבירא ליה דבאדם כחוש ובמדינות קרות אינו ממהר להנפח דאפילו דלבתר ג' ימים