בית רידב"ז קב

משפחה וגם בשעת חיותו רצו לקנות קבר משפחה אך לא ספיק בידם אז מחסרון כיס – ורוצים לפנותו אל קבר משפחה. וכבר נקברו בקבר המשפחה איזה מהמשפחה והקבר המשפחה הוא בבה"ק אחר במקום אחר. והבע"ב ששייך להם בה"ק הראשון טוענים ומוחים בטענתם כי אימתי מותר לפנות לקבר אבותיו הנ"מ כשהיה תחילה קבר משפחתו בעת הקבורה אבל במה שנעשה קבר משפחה אחרי מותו בזה אסור לפנותו ועוד טוענים דבשו"ע איתא קברי אבותיו ואבותיו דווקא ולא קבר משפחה ועוד טוענים דהוא בזיון להמתים של בה"ק שלהם דנראה כמו שמתבויש לנוח אצלם (והא דאית מפורש בשו"ע ס' שס"ג דכשרוצין להוליך את המת מעיר שיש בו בה"ק לעיר אחרת אסור משום בזיון המתים שנראה שאיני רוצה לנוח אצלם אלא לקברי אבותיו מוציאין אותו היינו דווקא מותר לכתחילה שלא לקוברו כלל בבה"ק הזה דאיני כ"כ בזיון להמתים כמו בשכבר נקבר אצלם ונפנה משם ולא מצינו היתר הזה בשו"ע אלא דווקא שלא לקברו לכתחילה אצליו אבל לא מצינו דמותר לפנותו אל קברי אבותם בשנקבר על בה"ק עם הרבה מתים הא דמצינו דמפנין את המת לקברי אבותיו הנ"מ כשקבר ביחידי בפ"ע שכן היה מלפנים כל אלו טענותיהם של הבע"ב ששייך להם בה"ק הראשון

ושאל הרב החכם השואל האיך הוא לפי ענ"ד והרב החכם השואל הביא ראיות דקברי אבותיו לאו דווקא וכן הוא מוכח מקראי (ובאמת בט"ז ז"ל ובבאר הגולה מפורש שם בס' שס"ג כתבו על השו"ע דנקט לשון קבר אבותיו הוא דבני משפחתו שוכבים שם עיי"ש הרי דה"ה קבר משפחה דנעשה בעבור כל המשפחה) אך הב' ספיקות הראשונים צריכין ראי' לזה ע"פ הדין תורה א' אם דאימתי מותר לפנותו לקבר משפחתו הנה שהיה תחילה קבר משפחתו בשעת קבורה ומקומו הוא בקבר משפחתו אך שנקבר לכתחילה שלא במקומו מפני ריחוק מקום ומפני סיבה ואילו היה בעת קבורתו אצל קבר משפחתו בודאי היו קוברין אותו שם כי שם הוא מקומו וכיון דנקבר בתחילה שלא במקומו ע"כ מותר אח"כ לפנותו למקומו משא"כ כשלא היה לו קבר משפחה בעת קבורתו וע"כ בכ"מ שנקבר שם מקומו הוא משעה הראשונה ומנ"ל דמותר לפנותו

ונראה לפענ"ד דמותר לפנותו לקבר משפחתו וראי' לזה דגרסינן במס' מכות דף י"א ע"ב תנא מת קודם מיתת כה"ג מוליכין אותו אל קברי אבותיו (פירש"י ז"ל לאחר מיתת כה"ג) דכתיב ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו איזהו ישובה שהיא בארץ אחוזתו הוי אומר זו קבורה והא הכא אפילו אי היה בעת קבורה אצל קברי אבותיו אין כאן מקומו דאין לו מקום אצל קברי אבותיו דהא גרסינן שם אמר אביי נקטינן נגמר דינו ומת מוליכין עצמותיו לשם דכתיב לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ואיזהו ישיבה שהיא בארץ הוי אומר זו קבורה עיי"ש וא"כ מקום קבורתו בשעה הראשונה הוא בערי מקלט ושם הוא מקומו משעה הראשונה ואין לו שום מקום אצל קברי אבותיו אפילו אי היה שם בשעת קבורה ומ"מ אח"כ כשיש לו מקום אצל קברי אבותיו מוליכין אותו שם ומאי נפ"מ בין אם לא היה לכל המשפחה קברי משפחה בעת הקבורה או דיצא הוא מכלל משפחה בעת קבורה ונקבר במקום אחר ומקום אחר הוא מקומו

ואין לחלק דדוקא גבי ערי מקלט דשם נדחה מקומו ממשפחתו אך לפי שעה דהא אחר מיתת כ"ג בוודאי ישוב למקומו ולמשפחתו והכ"ג הא לא יחיה לנצח וברור שישוב לקבר אבותיו משא"כ כאן מי יאמר שיהיה לו אח"כ קבר משפחה ז"א דגבי ערי מקלט נמי אינו ברור בשעת קבורה דיהיה מקומו בקבר משפחתו דשמא יתרבו בני המשפחה ושמא יאריך הכ"ג ימים ויתמלא כל המקום המיוחד לקברת המשפחה מבני המשפחה ולא יהיה עוד מקום עבורו ועוד שמא ירקבו עצמותיו וישוב העפר על הארץ כשהיה ולא יהיה מה ללקט מעצמותיו ואינו ברור א"כ שיהיה בבירור קבר משפחה ומ"מ כשיהיה לו קבר משפחה לאחר מיתת כ"ג מוליכין אותו לקבר משפחתו

וע"ד הטענה דידיכן מצינו דהותרה הפינוי לקברי אבותיו אפילו כשהוא נח אצל מתים אחרים דבזיון גדול הוא להמתים השכנים אצלו ואימתי מותר הפינוי אולי דוקא כששוכב לבדו, ודוקא שלא להניחו לכתחילה על בה"ק שבעיר הזאת ולהוליכו אצל קברי אבותיו מותר אבל מנא לנו דמותר לפנותו דאז כדי בזיון להמתים השוכבים שם. נראה לפענ"ד דג"ז מותר דהא איתא ברש"י ז"ל במס' כתובות דף פ"ד ע"א דהיכי דאיכא קבר משפחה פגם משפחה הוא למי שנקבר במקום אחר עיי"ש וגרסינן במס' סנהדרין ד' ע"ה ע"א גבי אמרו חכמים ימות ואל תבעל לו פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור"ש בר נחמני חד אמר א"א היתה וחד אמר פנויה היתה בשלמא למ"ד א"א היתה שפיר אלא למ"ד